'משוכנזים' - מה הגדר?

  • יוזם האשכול יוזם האשכול חיי עולם
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
הרב עזרא עטייה זצוק"ל ראש הישיבה הורה למרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל לגבי מה שהורה ששיעור חלה הוא חמש מאות עשרים דרהם ולא שבע מאות ושבעים ושבע דרהם כמו רבנו יוסף חיים זצוק"ל ואמר לו שלא יפחד ממה שעושים לו בני בגדאד וגם הרב יהודה צדקה זצוק"ל ראש הישיבה אמר למרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל לגבי מה שהורה שאת השני הכזייתות של מוציא מצה לאכול לאט לאט ולא כמו שהורה רבנו יוסף חיים זצוק"ל לאכול את שני כזייתות אלו בבת אחת והרב יהודה צדקה אחרי מה שראה מה שכתב מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל לאכול לאט לאט את שני כזייתות אלו ולא חייב בבת אחת אמר לו ראש הישיבה הרב יהודה צדקה זצוק"ל שהוא הציל אותו ומרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל סיפר סיפור זה בספרו הבהיר מאור ישראל על מסכת פסחים פרק עשירי עיין שם לכן רבותינו הרב עזרא עטייה זצוק"ל והרב יהודה צדקה זצוק"ל הסכימו עם מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל בכל פסקיו בלי הבדל כלל תודה רבה ובתקווה להבנה
שטויות והבלים דלא ראוים להתיחסות ...
רק לידיעתך שהרב יהודה צדקה הוציא מישיבת פורת יוסף את הסידורים שהיו על פי פסקי הרב עובדיה וכעס מאוד כשהכניסו את זה לישיבה ...
 
אפילו לא בדיחה.
שקר מוחלט.
להד"מ והפוך לגמרי.
אבל זאת לדעת שהכבוד שנהגו בו, הוא היה מעל ומחוץ לגדרי הכבוד הנורמלים,
והוקירוהו בצורה שאיננו מכירים במקומות אחרים. ממש כבוד עצום ונורא.
וזה מה שמבלבל את הדור הצעיר!
 
לא הורשתי לכתוב שמות - מעשה שהיה כך היה,
כשהרב זיע"א מסר את שיעורו שאסור לברך לאחר ההדלקה ניגש בחור חשוב (שכהיום הוא ת"ח עצום) לאמו ע"ה ודרש ממנה במפגיע לשנות את מנהגה. האמא ענתה לו בא נשאל את אבא, נגשו, והם פנו יחדיו למוהר"ר עזרא עטייה זצ"ל, וענה להם בערך כך "כבודו של הרב עובדיה במקומו מונח נכבד אותו ואת תורתו, ואת מנהגי בית אבא לא נעזוב". (מקווה שהתקרבתי לדיוק).
 
יש עניין של אל תטוש תורת אמך, ואל תבוז כי זקנה אמך ולא פעם זה גובל בזה.
זה במנהגים אבל כשיש שאלה בפשט בשולחן ערוך ודאי שאין עדיפות לרב מעדה שלך ע"פ עשה אחרת,
ולא ראינו שכשבא תמני ושאל שאלה אמרו לו לך לשאול רב תמני דייקא,
למעט מנהגים שאז זה שונה.
 
לא הורשתי לכתוב שמות - מעשה שהיה כך היה,
כשהרב זיע"א מסר את שיעורו שאסור לברך לאחר ההדלקה ניגש בחור חשוב (שכהיום הוא ת"ח עצום) לאמו ע"ה ודרש ממנה במפגיע לשנות את מנהגה. האמא ענתה לו בא נשאל את אבא, נגשו, והם פנו יחדיו למוהר"ר עזרא עטייה זצ"ל, וענה להם בערך כך "כבודו של הרב עובדיה במקומו מונח נכבד אותו ואת תורתו, ואת מנהגי בית אבא לא נעזוב". (מקווה שהתקרבתי לדיוק).
וכך שמעתי באוזניי מבנו הגאון רבי דוד שליט"א שאמו נהגה להדליק ואח"כ לברך, וכן נהגה רעיתו ע"ה, וכל המשנה ידו על התחתונה.
 
ה' ירחם, שיום הכיפור יכפר !!
איזה עוון זה לא לדעת מקאמת? היכן רמוז איסור לדבר בהברה אשכנזית?
אולי זה בעצמו עוון להמציא עוונות על איש כשר ות"ח (כדברך)?
אם לא הבנת הוא כתב את זה בסגנון של לשון סגי נהור "בעוונותיו" עיי"ש ותבין
 
זה במנהגים אבל כשיש שאלה בפשט בשולחן ערוך ודאי שאין עדיפות לרב מעדה שלך ע"פ עשה אחרת,
ולא ראינו שכשבא תמני ושאל שאלה אמרו לו לך לשאול רב תמני דייקא,
למעט מנהגים שאז זה שונה.
ואכן לא מצאנו שום רב שדוחה את המגן אברהם או הט"ז בגלל שהיו אשכנזים. אבל להיפך מצאנו, שהעדיפו את הנ"ל בגלל שהיו מקובלים במקומותיהם.
 
אני שנים מחפש את המקור לכך שרב ותלמיד חייבים להיות מאותה עדה ולא מצאתי,
יש עניין של אל תטוש תורת אמך, ואל תבוז כי זקנה אמך ולא פעם זה גובל בזה.
1744006916848.png

הגה"ק ה'בבא סאלי' זצוק"ל גם היה משוכנז, היה שואל שאלות בהלכה רב אשכנזי, ה"י.
 
בנוגע לשאלה פותחת האשכול - מהו 'משוכנז', אף אני אענה חלקי, יעמדו רבותינו ויגלו מהו אותו כינוי הגנאי הנפוץ במחוזותינו - "פרענק". כי אני שמעתי ספרדים למהדרים מכנים כך את חבריהם ומשמע שאין זה עניין משפחתי גרידא, שהרי יש משפחה עם שני אחים, אחד 'פרענק' ואחד לא, שלא לומר על אדם אחד שעשה תשובה והפסיק להיות 'פרענק', או אותו אדם שבצע ימין הולך כספרדי ובצעל שמאל כ'פרענק', ומהו זה ואיזה הוא אותו הדבר המתהפך כחומר חותם וכפלסטלינה שלא מלאו ימיה ומשתנה על פי המקום והזמן.
 
בנוגע לשאלה פותחת האשכול - מהו 'משוכנז', אף אני אענה חלקי, יעמדו רבותינו ויגלו מהו אותו כינוי הגנאי הנפוץ במחוזותינו - "פרענק". כי אני שמעתי ספרדים למהדרים מכנים כך את חבריהם ומשמע שאין זה עניין משפחתי גרידא, שהרי יש משפחה עם שני אחים, אחד 'פרענק' ואחד לא, שלא לומר על אדם אחד שעשה תשובה והפסיק להיות 'פרענק', או אותו אדם שבצע ימין הולך כספרדי ובצעל שמאל כ'פרענק', ומהו זה ואיזה הוא אותו הדבר המתהפך כחומר חותם וכפלסטלינה שלא מלאו ימיה ומשתנה על פי המקום והזמן.
מדובר בשם נרדף (תרתי משמע :) ל'צ'חצ'ח', ערס, פרחה, מסעודה משדרות וכדו'

במקור שומש הכינוי בארצות ערב כלפי אירופאים שהתיישבו שם, בהם היו הרבה פרנקים. לאחר מכן, יש לשער, הוא כוון כנגד מגורשי ספרד שכונו "פרנג'ים" ו"פרנקים". לאחר מכן התהפכו היוצרות והאשכנזים כללו את כל הספרדים ועדות המזרח בשם פרנקים.

לפי המכלול:
האירוניה בביטוי, היא שכיום בבדיקות DNA ניתן לגלות גנים מהאזור הגאוגרפי הפרנקי שבאירופה ולראות שהם נפוצים יותר בקרב האשכנזים.

גלגול נוסף עבר על הביטוי, והוא משמש גם ספרדים ככינוי גנאי כלפי בן עדתם שאינו מאמץ מספיק אורח חיים אירופי, או אינו מטשטש מספיק את זהותו המזרחית. כך מי שעוטה ביגוד שאופנתו עלול לקשור אותו לתרבות בעלת טעם שמקובל בקרב מזרחיים אוטנטיים - עלול למצוא את עצמו מכונה בכינוי. כן מי שמסלסל בקולו כדרך זמרי המזרח "זכאי" גם הוא לכינוי.
 
ראשי תחתית