מולא אור שרגא זצ"ל

באנר תרומה
גם הרב אור שרגא עצמו לא הותיר אחריו כתבים כלשהם, למעט שתי אגרות שאינן עוסקות בד"ת (אך ניכר שהכותב הוא ת"ח).
שלח לי אחד מידידי מתוך קונטרס שהוציאו בקרב משפחתו בשם "מנחה לאיש", ובראשו הביאו ד"ת מהרב אור שרגא, ומבנו הרב יוסף, ובו קטע מעניינא דיומא - חנוכה.
מצורף בזה.
Scan_0001.jpg


Scan_0002.jpg
Scan_0003.jpg
Scan_0004.jpg
Scan_0005.jpg
 
מכל מקום בוא אזכיר לך דוגמא לגבי עדת תימן העי"ו - שעל פניו אין חכמי תימן מפורסמים (אולי שתילי זיתים ובנו בעל רביד הזהב, ומהרי"ץ, ועוד כמה בודדים מהדורות ההם) אבל - היו עוד עשרות ומאות חכמים, שכל כתביהם היו מכונסים בספריה גדולה ונשרפו כליל, בתקופת גלות מווזע (אם אתה יודע למה אתה מתכוין).

ומכאן גזירה שווה לכתבי חכמי פרס ומדי שגם הם נשרפו כליל בשריפה שלא ידוע עליה...

אגב, בגירוש מווזע אבדו כתבי יד עתיקים, אין שום הכרח שמדובר בחיבוריהם של חכמי התימנים שלא שמענו עליהם.
 
ומכאן גזירה שווה לכתבי חכמי פרס ומדי שגם הם נשרפו כליל בשריפה שלא ידוע עליה...

אגב, בגירוש מווזע אבדו כתבי יד עתיקים, אין שום הכרח שמדובר בחיבוריהם של חכמי התימנים שלא שמענו עליהם.
לא עשיתי לא גזירה ולא שווה.
לגבי הכתבים שאבדו שמסורת בידם שהם כתבים ושיטות עמ"ס מראשונים חכמי תימן, ועוד. - שמעתי כן מהר"י קאפח, ועוד רבים מגדולי תימן נ"ע.
 
בלת"ק
מעתיק מתוך התכתבות ישנה בדוא"ל

וראה זה חדש בישיבות בגדאד הנדפס מקרוב עמוד 181 מכתב של רבי שלמה בכור חוצין (ט' חשון תרמ"ח), בו מביא מכתבו של "החה"ש זר"ק בנש"ק כמוהר"ר יוסף הי"ו, נין ונכד להרב הצדיק אור שרגא זלה"ה, רב דק"ק יזד אשר בפרס המדינה", בו מספר על הדוחק הכלכלי ומבקש עזרה.

רשב"ח מוסיף על דבריו: "אנשי יזד הי"ו, המה ידועים מעולם כי אנשים יראים ושלמים המה, וכמעט רובם ככולם יודעי ספר ומביני מדע, יראי אלהים וחושבי שמו".

שמעתי בקלטת (שיחה שפרסמתי בעבר באיזה עלון) מהגרב"צ א"ש זצ"ל שמדבר על ילדי טהרן, ועל הצדקות והפשטות שכולם נישקו ידיו כשהיה שם.. ואין שם ח"ו מחלל שבת וכו'.

אבל בכללות ידוע שכנראה לא היו שם לומדים, אלא קצת קוראי תהילים וזוהר וכיו"ב.
ראיתי פעם איזה ספרון של חכ"א בשם מזלומיאן שעשה משהו על 'פרס'. ויש כמובן את הספר מיזד לארה"ק.

---

מצאתי דבר חידוש בשו"ת נדיב לב (חאה"ע סי' כג, דפו"ח דקע"ה ע"ב), שהרב השואל מפרס, רבי אלעזר חיים, כתב והעיד לאמר: עתה נעשה כמצודה שאין בה דגן, ובעוה"ר נשתכחה תורה מפרס, ואין לנו פה להשיב ולא מצח להרים ראש, שאפילו נוסח שטרא לא ידעינן למכתב, וחכמינו כבלי מדע, אוי לנו לאותה בושה. וע"ש. [וע"ש עוד בדברי הרב השואל ודוק].

--
ע"ע חכמיהם של יהדות פרס

ודברי החיד"א בשה"ג ידועים וע' בזה בישורון בא' החלקים
 
רשב"ח מוסיף על דבריו: "אנשי יזד הי"ו, המה ידועים מעולם כי אנשים יראים ושלמים המה, וכמעט רובם ככולם יודעי ספר ומביני מדע, יראי אלהים וחושבי שמו".

בספר הנ"ל על חכמי פרס, מציין שאחד התיירים הידועים ביקר בעיר יזד וכתב בזכרונותיו שלא מצא שם למדנים.
 
אני הכרתי אחד מאנשי יזד הפשוטים שהיה בקי בהלכות מקוואות באופן משומם
וכי הוא שלף את זה משרוולו או שכליותיו יעצו לו?????
הם העבירו את התורה מאחד לשני ומאב לבנו וידעו הלכה ומוסר ובעיקר מידות ודרך ארץ.
לא היו שם חילולי שבת ולא בעיות בעניני צניעות, ולא לחינם והוא העיקר ועדיף מאשר מאות ואלפי ספרים ומאידך חילולי שבת ובעיות בעניני צניעות וכשרות וד"ל למי שרוצה
 
בלת"ק
מעתיק מתוך התכתבות ישנה בדוא"ל

וראה זה חדש בישיבות בגדאד הנדפס מקרוב עמוד 181 מכתב של רבי שלמה בכור חוצין (ט' חשון תרמ"ח), בו מביא מכתבו של "החה"ש זר"ק בנש"ק כמוהר"ר יוסף הי"ו, נין ונכד להרב הצדיק אור שרגא זלה"ה, רב דק"ק יזד אשר בפרס המדינה", בו מספר על הדוחק הכלכלי ומבקש עזרה.

רשב"ח מוסיף על דבריו: "אנשי יזד הי"ו, המה ידועים מעולם כי אנשים יראים ושלמים המה, וכמעט רובם ככולם יודעי ספר ומביני מדע, יראי אלהים וחושבי שמו".

שמעתי בקלטת (שיחה שפרסמתי בעבר באיזה עלון) מהגרב"צ א"ש זצ"ל שמדבר על ילדי טהרן, ועל הצדקות והפשטות שכולם נישקו ידיו כשהיה שם.. ואין שם ח"ו מחלל שבת וכו'.

אבל בכללות ידוע שכנראה לא היו שם לומדים, אלא קצת קוראי תהילים וזוהר וכיו"ב.
ראיתי פעם איזה ספרון של חכ"א בשם מזלומיאן שעשה משהו על 'פרס'. ויש כמובן את הספר מיזד לארה"ק.

---

מצאתי דבר חידוש בשו"ת נדיב לב (חאה"ע סי' כג, דפו"ח דקע"ה ע"ב), שהרב השואל מפרס, רבי אלעזר חיים, כתב והעיד לאמר: עתה נעשה כמצודה שאין בה דגן, ובעוה"ר נשתכחה תורה מפרס, ואין לנו פה להשיב ולא מצח להרים ראש, שאפילו נוסח שטרא לא ידעינן למכתב, וחכמינו כבלי מדע, אוי לנו לאותה בושה. וע"ש. [וע"ש עוד בדברי הרב השואל ודוק].

--
ע"ע חכמיהם של יהדות פרס

ודברי החיד"א בשה"ג ידועים וע' בזה בישורון בא' החלקים
כמדומה שישנה התכתבות בשו"ת רב פעלים בין מרנא הבא"ח עם 'רבני פרס'.
 
מסכים.

אם כי יש הרגשה שעקב המחסור בצדיקים היה צורך בדמות כלשהי שאפשר להדביק לה סיפורי מופת.
אהה
כי מה שיודעים מחכמי מרוקו זה הרבה הלכה
לא סיפורים על מחצלאות על הכנרת
והאכלת מאה תלמידים עם ככר לחם אחד
אולי נעשה השוואה לחכמי ליטא אמנם לא תמצא שם ספרי שירה ופיוט ואגדות אלא פלפול והלכה
בפרס לא היו רבנים זאת היתה יהדות דלה כמו שאר ארצות המזרח והמערב
ואמנם היא שמרה על עצמה כיהדות מסורתית מאוד
 
לא היו שם חילולי שבת ולא בעיות בעניני צניעות, ולא לחינם והוא העיקר ועדיף מאשר מאות ואלפי ספרים ומאידך חילולי שבת ובעיות בעניני צניעות וכשרות וד"ל למי שרוצה

אתה יורה לכל הכיוונים כדי לכסות על חרפתה של איראן.

אנשי "כל ישראל חברים" נכנסו גם לאיראן באמצע שנות החמישים, היו שם נישואי תערובת עם מוסלמים וגם כאלה שהמירו דתם. התרופפות הדת היתה שווה בכל ארצות המזרח, כך שאין שום הבדל בין פרס למרוקו בענין זה.
 
אני הכרתי אחד מאנשי יזד הפשוטים שהיה בקי בהלכות מקוואות באופן משומם

אם הכרת אותו, ממילא לא מדובר על הדורות הקדמונים.

ובכל אופן, דובר על צדיק / רב מפורסם שיצא מיהדות איראן, ונשוא האשכול הוא היחיד למרבה הצער, כאשר גם עליו לא ידוע הרבה.
 
כי מה שיודעים מחכמי מרוקו זה הרבה הלכה
לא סיפורים על מחצלאות על הכנרת

אם כל מה שאתה מכיר מרבני מרוקו זה רק סיפור על מחצלת ולא ספרי הלכה, אז הבעיה היא רק אצלך.

אבל אם גם המחצלת אצלך נמצאת בכינרת ולא בחוף באינסטנבול, איך אפשר לצפות ממך להכיר ספרי הלכה.
 
ועוד יותר במקום שבאו להאיר את יהדות איראן ולא להחשיך ולהקטין

אתה סבור שבאתי להקטין ולכן אתה כותב מה שאתה כותב, אבל למעשה באתי רק לציין עובדות ולשמוע אולי יש למאן דהו הסבר על כך.
 
אולי נעשה השוואה לחכמי ליטא אמנם לא תמצא שם ספרי שירה ופיוט ואגדות אלא פלפול והלכה

המשוררים והפייטנים המרוקאים לא היו קטלי קני באגמא אלא להיפך, גאונים עצומים, ובחלק מהפיוטים ניתן לראות זאת בחוש, כך שהפיוט והשירה לא בא כתחליף לפלפול ולהלכה אלא כתוספת, ומשכך ברור מי מוביל בהשוואה זו.
 
כמדומה שישנה התכתבות בשו"ת רב פעלים בין מרנא הבא"ח עם 'רבני פרס'.

מעניין מאוד, ניתי וניחזי. בכל אופן זה מהדור הסמוך אלינו ולא מהדורות הקדמונים, וגם לא נוגע למה שכתבתי וכנ"ל.
 
 
מדהים לראות שיהדות איראן הוציאה מתוכה בקושי צדיק אחד מפורסם בכל במשך שנות הגלות, וגם הוא יחסית מאוחר, לפני כ200 שנה. יש עוד כמה רבנים / דיינים שלא מפורסמים.
שמעתי מתלמיד חכם מוכר ביאור בדבר, [בשם הרב חיד"א, ואשמח אם למי מהרבנים כאן הדבר ידוע במקורו שיעלה אותו] והוא שבעצם לא היה ראוי שתהיה תורה פרה ורבה בחוצה לארץ, וכמו שמשמע ברש"י על פרשת והיה אם שמוע, שכל המצוות בחו"ל זהו רק כדי שתהיו מצוינים במצוות, ועיקר תורה היא דווקא בארץ ישראל, אלא שנתפזרו שם ניצוצות ונאספו על ידי חכמי הדורות, ומכאן נעשו תלמידי חכמים, ובפרס אספו מרדכי ואסתר כל הניצוצות ולא היה שייך שתצמח שם תורה. הדברים נראים לי מחודשים אבל אותו ת"ח הוא יהודי רציני מאוד ומוערך על ידי הרבה ת"ח, אך אין לי הזדמנות נוספת לשאול אותו היכן נמצא החיד"א.
עכ"פ בדור הצעיר בארץ ישראל קמו חכמים גדולים מיהדות פרס חלקם זכיתי להכיר באופן אישי
 
נשמע כמו ניסיון לשמור על כבודם של היהודים באיראן...
זה -
אלא שנתפזרו שם ניצוצות ונאספו על ידי חכמי הדורות, ומכאן נעשו תלמידי חכמים, ובפרס אספו מרדכי ואסתר כל הניצוצות ולא היה שייך שתצמח שם תורה.
או זה -
עכ"פ בדור הצעיר בארץ ישראל קמו חכמים גדולים מיהדות פרס חלקם זכיתי להכיר באופן אישי
 
כפי שהזכרו קודמי החידא בספרו שם גדולים
כותב שהיה בפרס וראה שם שיודעים רק כמה פסוקי תהלים
והתפלא על זה איך עיר שכל התורה יצא משם כך נהיתה ריקה מלומדים
והסביר שיש ניצוצות שצריך לבררם ובימי מרדכי נתקנו
אגב מי שישים לב גם בעיראק ועוד הרבה מדינות אין שם היום בכלל תורה ויהודים
וזה כאמור שנתבררו שם הניצוצות
משא"כ בערי אשכנז וכו'...
 
נשמע כמו ניסיון לשמור על כבודם של היהודים באיראן...
מצאתי. [לא כמו שהבאתי לעיל שע"י מרדכי ואסתר התבררו הניצוצות, אלא על ידי האמוראים שהיו שם;
לשון החיד"א בשם הגדולים קונטרס אחרון ערך תלמוד בבלי : "ובוא וראה מפלאות תמים דעים אשר היו לו בערי פרס כמה דורות אמוראים ועד אחרון רבינא ורב אשי שסידרו התלמוד. ועמוד האש מן השמים בישיבה בכלה דאדר וכלה דאלול כמ"ש התוס' סוף פרק היה קורא, ואח"ז רבנן סבוראי ואח"כ כמה דורות גאונים והיתה התורה שם בערי פרס. ונדלדלה התורה עד שהיום בערי פרס אפילו תפלה אינם יודעים לא בכתב ולא בעל פה. ורובם אינם יודעים כי אם אשרי יושבי ביתך ופסוק שמע ישראל ולא עוד. והם טובלים קודם תפלתם ונכנסים לבהכ"נ ברעדה שתק"ו יחדו עד אשרי וכמשגיע לאשרי אומרים כולם בקול עד סוף אשרי ושמע עד ואהבת ותו לא כמו שידעתי מפי מגידי אמת. וכל זה אינו במקרה ח"ו. ואפשר שאחרי שהיתה זורחת התורה שם ולבנה במילואה וגו'(פז הערה (פז): עוד לתשלומין לשון המחבר וכצ"ל: "ועל ידי זה הם מבררין ניצוצי הקדושה בכח התורה ובעסק התורה בקדושה ביררו כל ניצוצי הקדושה השייכים לתורה מערי פרס ועלתה בידם") ומשום הכי נסתלקה התורה משם ונתיסדה בספרד על ידי רבינו משה אביו של רבינו חנוך שהיה אחד מד' גאונים שנשבו כידוע. והיתה התורה מתוספתא ואזלא כמה דורות עד שבא הגירוש. והתורה אז נתיסדה במערב וגלילות טורקיאה וכיוצא התורה היתה מרובה ומאירה בצרפת שהיו רש"י ורבותינו בעלי התוספות וחכמי לוניל. והיה הגירוש והלכו לאשכנז ונתרבתה התורה שם וכל זה לא על חנם והם מפלאות תמים דעים. ודו"ק היטב כי קצרתי מאד".
 
למי קרא מרן החבי"ף זי"ע "הרב הפוסק" שהיה גר בטהראן?
 

קבצים מצורפים

מצאתי. [לא כמו שהבאתי לעיל שע"י מרדכי ואסתר התבררו הניצוצות, אלא על ידי האמוראים שהיו שם;
לשון החיד"א בשם הגדולים קונטרס אחרון ערך תלמוד בבלי : "ובוא וראה מפלאות תמים דעים אשר היו לו בערי פרס כמה דורות אמוראים ועד אחרון רבינא ורב אשי שסידרו התלמוד. ועמוד האש מן השמים בישיבה בכלה דאדר וכלה דאלול כמ"ש התוס' סוף פרק היה קורא, ואח"ז רבנן סבוראי ואח"כ כמה דורות גאונים והיתה התורה שם בערי פרס. ונדלדלה התורה עד שהיום בערי פרס אפילו תפלה אינם יודעים לא בכתב ולא בעל פה. ורובם אינם יודעים כי אם אשרי יושבי ביתך ופסוק שמע ישראל ולא עוד. והם טובלים קודם תפלתם ונכנסים לבהכ"נ ברעדה שתק"ו יחדו עד אשרי וכמשגיע לאשרי אומרים כולם בקול עד סוף אשרי ושמע עד ואהבת ותו לא כמו שידעתי מפי מגידי אמת. וכל זה אינו במקרה ח"ו. ואפשר שאחרי שהיתה זורחת התורה שם ולבנה במילואה וגו'(פז הערה (פז): עוד לתשלומין לשון המחבר וכצ"ל: "ועל ידי זה הם מבררין ניצוצי הקדושה בכח התורה ובעסק התורה בקדושה ביררו כל ניצוצי הקדושה השייכים לתורה מערי פרס ועלתה בידם") ומשום הכי נסתלקה התורה משם ונתיסדה בספרד על ידי רבינו משה אביו של רבינו חנוך שהיה אחד מד' גאונים שנשבו כידוע. והיתה התורה מתוספתא ואזלא כמה דורות עד שבא הגירוש. והתורה אז נתיסדה במערב וגלילות טורקיאה וכיוצא התורה היתה מרובה ומאירה בצרפת שהיו רש"י ורבותינו בעלי התוספות וחכמי לוניל. והיה הגירוש והלכו לאשכנז ונתרבתה התורה שם וכל זה לא על חנם והם מפלאות תמים דעים. ודו"ק היטב כי קצרתי מאד".
תענה על זה @משיב כהלכה
 
ראשי תחתית