אמאי לא סופרים שבועות מיום ראשון

מלחמת הפשט

חבר חדש
הצטרף
14/4/26
הודעות
39
יש לעיין מדוע ימים סופרים בתחילת היום הראשון כבר יום א' על אף שחסר בכמותו ומאי שנא משבועות שמחכים לכמות זמן של שבוע
 
התכונתי שביום הראשון סופרים בשנייה הראשונה יום אחד והיינו שמספיק לדרוך במשהו ביום זה וא"כ נימא הכי אך לענין שבועות שאוחז כבר בתחילת השבוע ושפיר יספור היום יום אחד בשבוע הראשון(אשכוייח!יש לי קונטרס על הוריות בשם זה
 
התכונתי שביום הראשון סופרים בשנייה הראשונה יום אחד והיינו שמספיק לדרוך במשהו ביום זה וא"כ נימא הכי אך לענין שבועות שאוחז כבר בתחילת השבוע ושפיר יספור היום יום אחד בשבוע הראשון(אשכוייח!יש לי קונטרס על הוריות בשם זה

אבל ההיכר של שבוע בייחס ליום הוא,
שהשבוע הוא מה שעבר והיום הוא מה שנכנס.
 
מי אמר שלא שייך לדון על השבוע בכניסתו ולמשל אחד שאמר לחיבור קונם בשבוע א' לשנה זו ומהי"ת לחילוק זה
 
גם ביום רק הזכרת וזה גופא הקושי מדוע בימים זה להזכיר ובשבוע זה לספור(כמות זמן)
 
גם ביום רק הזכרת וזה גופא הקושי מדוע בימים זה להזכיר ובשבוע זה לספור(כמות זמן)

לא, היום הוא ספירה (הוא מתייחס לעומר - יום אחד לעומר, ומקצת היום ככולו).
אבל השבוע אינו ספירה כי אינו מתייחס לעומר, זה רק מגדיר את היום לאיזה שבוע הוא שייך (יום אחד לשבוע הראשון). - והכל מסתובב סביב היום.
אז נכון שבסוף אנחנו מבינים שהשבוע הוא שבוע משבעת שבועות העומר, אבל לא ספרת אותו, רק הזכרת אותו אגב היום.
 
אך לספור חזינן בימים שזה רק להזכיר היכן אני אוחז בספירה ולא לספור כמות!

בימים אתה סופר היכן אתה נמצא (מקצת היום ככולו).
אבל בשוע, בשביל שיחשב ספירה אתה חייב להשתמש באותו הנוסח "היום שבוע אחד לעומר", ולא לנסח "היום יום אחד בשבוע הראשון".
זה שתי נוסחאות שונים לחלוטין.
הבעייה בנוסח הראשון הוא, כמו שאמרתי בתחילה שאז לא יהיה ניכר היחס בין שבוע ליום, כי לשניהם השתמשת באותה נקודת זמן, וזה לא לענין לומר שעכשיו זה יום וגם שבוע. (אתה יכול להשתמש בנקודת הזמן הזו או ליום או לשבוע, אבל לא לשניהם יחד).
והנוסח השני, הוא לא ספירת שבוע. הוא רק הזכרתו בייחס לספירת היום.
 
שומע אך לדבריך נימא שלעולם הוי ספירת כמות אך ביום הראשון אמרינן מקצת היום ככולו וכאילו יש לי ביד את כל היום אך בשבועות לא שייך וזה נשמע מצוין ולאמיתה של תורה
 
שומע אך לדבריך נימא שלעולם הוי ספירת כמות אך ביום הראשון אמרינן מקצת היום ככולו וכאילו יש לי ביד את כל היום אך בשבועות לא שייך וזה נשמע מצוין ולאמיתה של תורה

אחדד זאת יותר,
אם היינו סופרים רק שבועות, זה היה שייך.
אבל מאחר שאנחנו צריכים לספור ימים, לא שייך להשתמש באותה נקודת זמן (מקצת ככולו) גם לימים וגם לשבועות.
 
אך מצד החשבון היה מקום לומר שהוי אותה ספירה בב' צורות של כמות זמן לפחות למ"ד דהוי מצווה אחת ואפשר לשמוע זאת אף אי הוי ב' מצוות -שבועות וימים ואמרתי שמצד ענין הנ"ל לא שייך לומר כן דלא נאמר ענין מקצת בשבוע
 
אך מצד החשבון היה מקום לומר שהוי אותה ספירה בב' צורות של כמות זמן לפחות למ"ד דהוי מצווה אחת ואפשר לשמוע זאת אף אי הוי ב' מצוות -שבועות וימים ואמרתי שמצד ענין הנ"ל לא שייך לומר כן דלא נאמר ענין מקצת בשבוע

לכן אמרתי, שאמנם זה נכון,
אבל א"א (לא לענין) להשתמש באותה נקודת זמן לשתי ספירות שונות לחלוטין (גם שבוע וגם יום).
 
ראשי תחתית