חידה מילה ביוונית המתפרשת בעברית

[אברימי]

איזו מילה המובאת במשנה מקורה בשפה היוונית, וחז"ל נתנו לה משמעות בלשון הקודש?

 

[מים מתוקים]

"טבלה"

 

[אברימי]

"טבלה"

אפשר מקור (והסבר) לדבר?

 

[עשירית האיפה]

זכור לי 'טבריה'
אבל זה לא בדיוק מילה ......

 

[עיפרון מחודד]

המילה "הין" שנזכרת בכ"מ כגון עדיות פ"א מ"ג, הלל אומר מלא הין מים שאובין פוסלין את המקוה. ובהגר"א "הין זה מלה יוונית וכו'" . כמין "כי" יוונית. וזכור לי שיש עוד הרבה.

 

[אברימי]

אני מדגיש שהחידה היא לא מילה ביוונית שנכנסה למשנה.
אלא מילה ביוונית שפירשו את פירושה בלשון הקודש.
כמו לדוגמא שהיה כתוב במשנה "טלפון" שזה מילה לא בלשון הקודש, ובחז"ל היו אומרים שנקרא טלפון ע"ש שמעביר מסרים כטל שיורד על פנים, והיינו שאע"פ שהמילה אינה בלשון הקודש, פירשו אותה בלשון הקודש. (נ.ב. בדוגמא שהבאתי נקטתי נוטריקון, אבל באמת מדובר בפירוש מילולי)

 

[אברימי]

יתכן שיש מקורות נוספים, אבל המקור שאני מצאתי זאת נמצא בתפארת ישראל על אחד מהמסכתות הראשונות בסדר מועד.

 

[אברימי]

התשובה היא:
כתוב במשנה במסכת שקלים פרק ג' משנה א':
"בשלושה פרקים בשנה תורמין את הלשכה, בפרוס הפסח, בפרוס עצרת, בפרוס החג".

וכתב התפארת ישראל (באות ב'):
"בלשון יון פרוס הפסח היינו קודם הפסח, אבל חז"ל הסבו המילה לפרשה על דרך לשון הקדושה לשון פרוסת לחם, דל' יום קודם הרגל שואלין ודורשין בדיני הרגל, לפיכך ט"ו יום קודם החג, דהיינו חצי זמן הדרישה נקרא פרוס הפסח".

 

[אברימי]

תשובה נוספת:
כתוב במשנה במסכת גיטין פרק א' משנה ה':
"כל השטרות העולים בערכאות של גוים, אע"פ שחותמיהם גוים, כשרים, חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים".

וכתב התפארת ישראל (באות כב):
"מקום המשפט שלהן נקרא "ערכאות" מדכל דיניהן ערוכים וסדורים ע"פ שכל אנושי [אמנם חז"ל השאילו זאת מלשון יון, שכך נקרא [געריכט"ס קאנצעליי] בל"י ערכאות]".

 

[אברימי]

תשובה נוספת:
כתוב במשנה במסכת גיטין פרק ד' משנה ד':
"עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושחררו".

וכתב התפארת ישראל (באות כו):
"בלשון יון נקרא משכון [היפאטהעקע], וחז"ל הסיבוה ללשון הקודש, שמשמעות המלה, פה תהא קאי, לגבות חובך מזה ולא מדבר אחר".