חידה מילה ביוונית המתפרשת בעברית
- יוזם האשכול אברימי
- תאריך התחלה
תווית מותאמת לחידות תורניות
אפשר מקור (והסבר) לדבר?
עשירית האיפה
חבר חדש
- הצטרף
- 11/5/25
- הודעות
- 52
זכור לי 'טבריה'
אבל זה לא בדיוק מילה ......
אבל זה לא בדיוק מילה ......
עיפרון מחודד
חבר חדש
- הצטרף
- 3/4/25
- הודעות
- 78
המילה "הין" שנזכרת בכ"מ כגון עדיות פ"א מ"ג, הלל אומר מלא הין מים שאובין פוסלין את המקוה. ובהגר"א "הין זה מלה יוונית וכו'" . כמין "כי" יוונית. וזכור לי שיש עוד הרבה.
אני מדגיש שהחידה היא לא מילה ביוונית שנכנסה למשנה.
אלא מילה ביוונית שפירשו את פירושה בלשון הקודש.
כמו לדוגמא שהיה כתוב במשנה "טלפון" שזה מילה לא בלשון הקודש, ובחז"ל היו אומרים שנקרא טלפון ע"ש שמעביר מסרים כטל שיורד על פנים, והיינו שאע"פ שהמילה אינה בלשון הקודש, פירשו אותה בלשון הקודש. (נ.ב. בדוגמא שהבאתי נקטתי נוטריקון, אבל באמת מדובר בפירוש מילולי)
אלא מילה ביוונית שפירשו את פירושה בלשון הקודש.
כמו לדוגמא שהיה כתוב במשנה "טלפון" שזה מילה לא בלשון הקודש, ובחז"ל היו אומרים שנקרא טלפון ע"ש שמעביר מסרים כטל שיורד על פנים, והיינו שאע"פ שהמילה אינה בלשון הקודש, פירשו אותה בלשון הקודש. (נ.ב. בדוגמא שהבאתי נקטתי נוטריקון, אבל באמת מדובר בפירוש מילולי)
יתכן שיש מקורות נוספים, אבל המקור שאני מצאתי זאת נמצא בתפארת ישראל על אחד מהמסכתות הראשונות בסדר מועד.
התשובה היא:
כתוב במשנה במסכת שקלים פרק ג' משנה א':
"בשלושה פרקים בשנה תורמין את הלשכה, בפרוס הפסח, בפרוס עצרת, בפרוס החג".
וכתב התפארת ישראל (באות ב'):
"בלשון יון פרוס הפסח היינו קודם הפסח, אבל חז"ל הסבו המילה לפרשה על דרך לשון הקדושה לשון פרוסת לחם, דל' יום קודם הרגל שואלין ודורשין בדיני הרגל, לפיכך ט"ו יום קודם החג, דהיינו חצי זמן הדרישה נקרא פרוס הפסח".
וכן כתב התפא"י בבכורות פרק ט' אות לא.
כתוב במשנה במסכת שקלים פרק ג' משנה א':
"בשלושה פרקים בשנה תורמין את הלשכה, בפרוס הפסח, בפרוס עצרת, בפרוס החג".
וכתב התפארת ישראל (באות ב'):
"בלשון יון פרוס הפסח היינו קודם הפסח, אבל חז"ל הסבו המילה לפרשה על דרך לשון הקדושה לשון פרוסת לחם, דל' יום קודם הרגל שואלין ודורשין בדיני הרגל, לפיכך ט"ו יום קודם החג, דהיינו חצי זמן הדרישה נקרא פרוס הפסח".
וכן כתב התפא"י בבכורות פרק ט' אות לא.
נערך לאחרונה:
פתרון
תשובה נוספת:
כתוב במשנה במסכת גיטין פרק א' משנה ה':
"כל השטרות העולים בערכאות של גוים, אע"פ שחותמיהם גוים, כשרים, חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים".
וכתב התפארת ישראל (באות כב):
"מקום המשפט שלהן נקרא "ערכאות" מדכל דיניהן ערוכים וסדורים ע"פ שכל אנושי [אמנם חז"ל השאילו זאת מלשון יון, שכך נקרא [געריכט"ס קאנצעליי] בל"י ערכאות]".
כתוב במשנה במסכת גיטין פרק א' משנה ה':
"כל השטרות העולים בערכאות של גוים, אע"פ שחותמיהם גוים, כשרים, חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים".
וכתב התפארת ישראל (באות כב):
"מקום המשפט שלהן נקרא "ערכאות" מדכל דיניהן ערוכים וסדורים ע"פ שכל אנושי [אמנם חז"ל השאילו זאת מלשון יון, שכך נקרא [געריכט"ס קאנצעליי] בל"י ערכאות]".
תשובה נוספת:
כתוב במשנה במסכת גיטין פרק ד' משנה ד':
"עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושחררו".
וכתב התפארת ישראל (באות כו):
"בלשון יון נקרא משכון [היפאטהעקע], וחז"ל הסיבוה ללשון הקודש, שמשמעות המלה, פה תהא קאי, לגבות חובך מזה ולא מדבר אחר".
כתוב במשנה במסכת גיטין פרק ד' משנה ד':
"עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושחררו".
וכתב התפארת ישראל (באות כו):
"בלשון יון נקרא משכון [היפאטהעקע], וחז"ל הסיבוה ללשון הקודש, שמשמעות המלה, פה תהא קאי, לגבות חובך מזה ולא מדבר אחר".
יש הרבה דוגמאות.
גם אפיקומן, לדוגמה
איזה פירוש פירשו בלשה"ק?
הרוצה בתשובה
חבר חדש
- הצטרף
- 16/6/25
- הודעות
- 110
אדמקיפנא אדרי - איעול בהא
ברכות סב:
"מאי קפנדריא?
אמר רבא: קפנדריא כשמה.
ורב חנא בר אדא משמיה דרב סמא בריה דרב מרי אמר: כמאן דאמר אינש אדמקיפנא אדרי - איעול בהא".
ברכות סב:
"מאי קפנדריא?
אמר רבא: קפנדריא כשמה.
ורב חנא בר אדא משמיה דרב סמא בריה דרב מרי אמר: כמאן דאמר אינש אדמקיפנא אדרי - איעול בהא".
תשובה נוספת:
כתוב במשנה במסכת כתובות פרק ב' משנה א':
"אם יש עדים שיצתה בהינומא וראשה פרוע, כתובתה מאתים".
וכתב התפארת ישראל (באות ד'):
""הומענאס" בלשון יון הוא צעיף [שלייער] לכסות עינים, וחז"ל הסיבו המלה וסרסוהו כפי הנאות בלשון קודש, דע"י שעיניה מכוסים היא מנמנמת תחתיו, ולכן קראוהו הנומא".
כתוב במשנה במסכת כתובות פרק ב' משנה א':
"אם יש עדים שיצתה בהינומא וראשה פרוע, כתובתה מאתים".
וכתב התפארת ישראל (באות ד'):
""הומענאס" בלשון יון הוא צעיף [שלייער] לכסות עינים, וחז"ל הסיבו המלה וסרסוהו כפי הנאות בלשון קודש, דע"י שעיניה מכוסים היא מנמנמת תחתיו, ולכן קראוהו הנומא".