עת שערי רצון
חבר בכיר
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,224
כידוע מנהג רוב קהילות ישראל (אשכנז ספרד וע''מ, מלבד הנוהגים ע''פ הגר''א של''א) לומר בכל יום טוב י''ג מידות בשעת הוצאת הס''ת
והוא ע''פ שער הכוונות, וכ''פ החיד''א והכה''ח, וכן נהגו רוב חכמי הספרדים הגרב''צ, הגר''ש כהן, הגר''מ אליהו, הגר''י כדורי ועוד זצ''ל
אמנם הגר''י הלל בוישב הים, האריך דע''פ האר''י אין מקום לומר י'ג מידות ביו''ט, וכמוהו נקטו כמה אחרונים עי''ש.
ובאופן מפתיע, הגר''ע יוסף זצ''ל נמשך בזה אחר תשובת הרב יעקב הלל, וכתב בחזון עובדיה (בכ''מ) דעדיף להימנע מכך, עי''ש. וכן נקט הרב מזוז ועוד כמה פוסקים.
וגם בילקוט יוסף בכמה מקומות כתב דעדיף שלא לומר כן עי''ש, וכן כתב גם במהדורא תשע''ט דמנהג אביו היה שלא לומר וכו' (אין לי מקורות תח''י)
אמנם בשנים האחרונות, הרב יצחק חזר ע''ז במספר הזדמנויות, שאביו חזר בו בסוף ימיו והורה לומר.
השאלה, אם אביו שנפטר בתשע"ד חזר בו עוד בחייו, למה רק בשנים תשפ''ג-ד' התוודע הדבר שחזר בו , וגם בילקוט יוסף שיצא אחר פטירת אביו, לא הזכיר כלום מזה, וכי רק בתשפ''ב-ג' נזכר שחזר בו בסוף ימיו ?? וצ''ע.
נ.ב. אשמח שיעלו מקורות על הנ''ל מהילקוט יוסף ועוד.
והוא ע''פ שער הכוונות, וכ''פ החיד''א והכה''ח, וכן נהגו רוב חכמי הספרדים הגרב''צ, הגר''ש כהן, הגר''מ אליהו, הגר''י כדורי ועוד זצ''ל
אמנם הגר''י הלל בוישב הים, האריך דע''פ האר''י אין מקום לומר י'ג מידות ביו''ט, וכמוהו נקטו כמה אחרונים עי''ש.
ובאופן מפתיע, הגר''ע יוסף זצ''ל נמשך בזה אחר תשובת הרב יעקב הלל, וכתב בחזון עובדיה (בכ''מ) דעדיף להימנע מכך, עי''ש. וכן נקט הרב מזוז ועוד כמה פוסקים.
וגם בילקוט יוסף בכמה מקומות כתב דעדיף שלא לומר כן עי''ש, וכן כתב גם במהדורא תשע''ט דמנהג אביו היה שלא לומר וכו' (אין לי מקורות תח''י)
אמנם בשנים האחרונות, הרב יצחק חזר ע''ז במספר הזדמנויות, שאביו חזר בו בסוף ימיו והורה לומר.
השאלה, אם אביו שנפטר בתשע"ד חזר בו עוד בחייו, למה רק בשנים תשפ''ג-ד' התוודע הדבר שחזר בו , וגם בילקוט יוסף שיצא אחר פטירת אביו, לא הזכיר כלום מזה, וכי רק בתשפ''ב-ג' נזכר שחזר בו בסוף ימיו ?? וצ''ע.
נ.ב. אשמח שיעלו מקורות על הנ''ל מהילקוט יוסף ועוד.
