באנר תרומה

אמירת י''ג מידות ביום טוב

עת שערי רצון

חבר מוביל
הצטרף
5/1/25
הודעות
1,819
כידוע מנהג רוב קהילות ישראל (אשכנז ספרד וע''מ, מלבד הנוהגים ע''פ הגר''א של''א) לומר בכל יום טוב י''ג מידות בשעת הוצאת הס''ת
והוא ע''פ שער הכוונות, וכ''פ החיד''א והכה''ח, וכן נהגו רוב חכמי הספרדים הגרב''צ, הגר''ש כהן, הגר''מ אליהו, הגר''י כדורי ועוד זצ''ל
אמנם הגר''י הלל בוישב הים, האריך דע''פ האר''י אין מקום לומר י'ג מידות ביו''ט, וכמוהו נקטו כמה אחרונים עי''ש.
ובאופן מפתיע, הגר''ע יוסף זצ''ל נמשך בזה אחר תשובת הרב יעקב הלל, וכתב בחזון עובדיה (בכ''מ) דעדיף להימנע מכך, עי''ש. וכן נקט הרב מזוז ועוד כמה פוסקים.
וגם בילקוט יוסף בכמה מקומות כתב דעדיף שלא לומר כן עי''ש, וכן כתב גם במהדורא תשע''ט דמנהג אביו היה שלא לומר וכו' (אין לי מקורות תח''י)
אמנם בשנים האחרונות, הרב יצחק חזר ע''ז במספר הזדמנויות, שאביו חזר בו בסוף ימיו והורה לומר.
השאלה, אם אביו שנפטר בתשע"ד חזר בו עוד בחייו, למה רק בשנים תשפ''ג-ד' התוודע הדבר שחזר בו , וגם בילקוט יוסף שיצא אחר פטירת אביו, לא הזכיר כלום מזה, וכי רק בתשפ''ב-ג' נזכר שחזר בו בסוף ימיו ?? וצ''ע.
נ.ב. אשמח שיעלו מקורות על הנ''ל מהילקוט יוסף ועוד.
 
כידוע מנהג רוב קהילות ישראל (אשכנז ספרד וע''מ, מלבד הנוהגים ע''פ הגר''א של''א) לומר בכל יום טוב י''ג מידות בשעת הוצאת הס''ת
והוא ע''פ שער הכוונות, וכ''פ החיד''א והכה''ח, וכן נהגו רוב חכמי הספרדים הגרב''צ, הגר''ש כהן, הגר''מ אליהו, הגר''י כדורי ועוד זצ''ל
אמנם הגר''י הלל בוישב הים, האריך דע''פ האר''י אין מקום לומר י'ג מידות ביו''ט, וכמוהו נקטו כמה אחרונים עי''ש.
ובאופן מפתיע, הגר''ע יוסף זצ''ל נמשך בזה אחר תשובת הרב יעקב הלל, וכתב בחזון עובדיה (בכ''מ) דעדיף להימנע מכך, עי''ש. וכן נקט הרב מזוז ועוד כמה פוסקים.
וגם בילקוט יוסף בכמה מקומות כתב דעדיף שלא לומר כן עי''ש, וכן כתב גם במהדורא תשע''ט דמנהג אביו היה שלא לומר וכו' (אין לי מקורות תח''י)
אמנם בשנים האחרונות, הרב יצחק חזר ע''ז במספר הזדמנויות, שאביו חזר בו בסוף ימיו והורה לומר.
השאלה, אם אביו שנפטר בתשע'ד חזר בו עוד בחייו, למה רק בשנים תשפ''ג-ד' התוודע הדבר שחזר בו , וגם בילקוט יוסף שיצא אחר פטירת אביו, לא הזכיר כלום מזה, מה, רק בתשפ''ב-ג' נזכר שחזר בו בסוף ימיו ?? וצ''ע.
נ.ב. אשמח שיעלו מקורות על הנ''ל מהילקוט יוסף ועוד.
כי לא רצה לבלבל את הציבור.
אחרי ששנים הורה באופן מוחלט שאין לומר, ואח"כ כשנתברר שאפשר לומר, לא רצה 'לשגע' את כל העולם בדברים שאינם טעות.
הרי גם אם אפשר לומר, אין "חיוב" לומר, אז העדיף להשאיר כך, ורק כתב שיש אומרים כך ויש אומרים כך. או שמי שעושה כך וכך יש לו על מי לסמוך.
ולפי מה שכתבת אני מבין שהרב יצחק הורה בע"פ שכן לומר. וא"כ הוא מובן. שלא רוצה לבלבל בספרים את כל הבעלי בתים וכו', אבל בשיעור יכול לומר את דעתו העכשווית שבאמת כן יש לומר.
 
כי לא רצה לבלבל את הציבור.
אחרי ששנים הורה באופן מוחלט שאין לומר, ואח"כ כשנתברר שאפשר לומר, לא רצה 'לשגע' את כל העולם בדברים שאינם טעות.
הרי גם אם אפשר לומר, אין "חיוב" לומר, אז העדיף להשאיר כך, ורק כתב שיש אומרים כך ויש אומרים כך. או שמי שעושה כך וכך יש לו על מי לסמוך.
ולפי מה שכתבת אני מבין שהרב יצחק הורה בע"פ שכן לומר. וא"כ הוא מובן. שלא רוצה לבלבל בספרים את כל הבעלי בתים וכו', אבל בשיעור יכול לומר את דעתו העכשווית שבאמת כן יש לומר.
אז למה בילקוט שיצא בשנים אחר פטירתו לא הזכיר (לפחות בהערות) שחזר בו אביו ??
ולמה בשנה-שנתיים אחרונות, כן החליט 'לבלבל' את הציבור ??
 
אז למה בילקוט שיצא בשנים אחר פטירתו לא הזכיר (לפחות בהערות) שחזר בו אביו ??
כי לא רצה לבלבל את הציבור.
ולמה בשנה-שנתיים אחרונות, כן החליט 'לבלבל' את הציבור ??
בע"פ, לא בספרים.

נ.ב. אני לא 'דובר' של הרב יצחק, רק כך השיב לי מישהו כששאלתיו ע"כ בפסח האחרון.
אולי דבר כזה צריך לשאול בפורום של תלמידיו ושם תתקבל תשובה מלאה/אמיתית/מתחמקת (מחק את המיותר).
 
כי לא רצה לבלבל את הציבור.
לא הבנתי מה שייך לבלבל את הציבור, הרי לא מדובר בדבר של איסור והיתר, והתפילה הנ''ל מופיעה בכל מחזור
וכי בתחילת המלחמה וכדו' שהורו לומר 'אבינו מלכנו' בתפילה, זה לא גרם לבלבל את הציבור
בע"פ, לא בספרים.
מאי שנא שנת תשפ''ג מתשע''ה ??
 
אולי דבר כזה צריך לשאול בפורום של תלמידיו
הלכתי לחפש שם בעניין הנ"ל וראיתי שכתבו שהרב עובדיה אמר (נראה שהועתק מהילקו"י. איני יודע היכן):
בהיות וכבר כתבתי בספרי שו"ת יבי"א ובחזו"ע לשנות המנהג, ורבים שמעו ושינו המנהג, אל לנו לשנות שוב ושוב את המנהג ולבלבל את הציבור בדבר שאינו איסור והיתר, בפרט שלא מצינו למי מהגדולים שכתב שאין איסור לומר י"ג מדות
ועוד ראיתי שכתבו שם במקום אחר:
בילקוט יוסף תפילה תשפ"א עמ' שיא שכתב שמותר לומר י"ג מדות ביו"ט
וא"כ באמת בספר עצמו כתב שלא לומר, ואיני יודע מה התשובה לשאלה הנ"ל.
 
השאלה, אם אביו שנפטר בתשע'ד חזר בו עוד בחייו, למה רק בשנים תשפ''ג-ד' התוודע הדבר שחזר בו , וגם בילקוט יוסף שיצא אחר פטירת אביו, לא הזכיר כלום מזה, מה, רק בתשפ''ב-ג' נזכר שחזר בו בסוף ימיו ?? וצ''ע.
אינו נכון במחכ"ת
הגר"ע מנצור ראש ישיבת שובי נפשי, כאב לו על התשובה של הגר"י הלל.
לדעתו כל מש"כ הרב הלל שאין לומר וכל מקורותיו המה בגלל הפסוק ויעבור ה' על פניו ויקרא, ולדעתו של הגרע"מ, לכן מתחילים מהפסוק ה' ה' קל רחום וחנון, ולא אומרים פסוק ויעבור, לעקוף בעיה זו ולכן אין ד' הרב הלל צודקים.
הוא בעל השמועה שהלך למרן ושטח טענותיו ולכן מרן חזר בו, ונד' בילקו"י יו"ט שנד' קרוב לפטירת מרן.
כך שהילקו"י לא המציא כלום.
בסה"כ סמך ע"ד הגר"ע מנצור שהוא לחם מלחמת קודש זו.
אציין כי מבדיקה שערכתי, המנהג היה רווח בכל קהילות הספרדים, ונד' בכל הסידורים כמעט, ותימה על מרנא ורבנא מרן הגר"י הלל שבמחי יד עקר מנהג מתוק ויקר זה.
 
אינו נכון במחכ"ת
הגר"ע מנצור ראש ישיבת שובי נפשי, כאב לו על התשובה של הגר"י הלל.
לדעתו כל מש"כ הרב הלל שאין לומר וכל מקורותיו המה בגלל הפסוק ויעבור ה' על פניו ויקרא, ולדעתו של רע"מ, לכו מתחילים מהפסוק ה' ה' קל רחום וחנון לעקוף בעיה זו ולכן אין ד' הרב הלל צודקים.
הוא בעל השמועה שהלך למרן ושטח טענותיו ולכן מרן חזר בו, ונד' בילקו"י יו"ט שנד' קרוב לפטירת מרן.
כך שהילקו"י לא המציא כלום.
בסה"כ סמך ע"ד הגר"ע מנצור שהוא לחם מלחמת קודש זו.
אציין כי מבדיקה שערכתי, המנהג היה רווח בכל קהילות הספרדים, ונד' בכל הסידורים כמעט, ותימה על מרנא ורבנא מרן הגר"י הלל שבמחי יד עקר מנהג מתוק ויקר זה.
אבל נכתב לעיל שבמהדורת תשע"ט כתב שלא לומר (לא בדקתי, אבל כך צויין לעיל. וע"ז השאלה).
 
לדעתו כל מש"כ הרב הלל שאין לומר וכל מקורותיו המה בגלל הפסוק ויעבור ה' על פניו ויקרא, ולדעתו של רע"מ, לכו מתחילים מהפסוק ה' ה' קל רחום וחנון לעקוף בעיה זו ולכן אין ד' הרב הלל צודקים.
נכון
כך מבואר להדיא בדברי הרמ''ז כמדומה
הוא בעל השמועה שהלך למרן ושטח טענותיו ולכן מרן חזר בו, ונד' ביקלו"י יו"ט שנד' קרוב לפטירת מרן.
כך שהילקו"י לא המציא כלום.
אבל ד''ז לא הובא בילקוט יוסף !
אציין כי מבדיקה שערכתי, המנהג היה רווח בכל קהילות הספרדים,
אצל המרוקאים לא היה נהוג כמדומה
ונד' בכל הסידורים כמעט,
נכון
המנהג הרווח הוא לומר
וכמעט לית מאן דחייש לתשובת הגרי''ה
ותימה על מרנא ורבנא מרן הגר"י הלל שבמחי יד עקר מנהג מתוק ויקר זה.
לשיטתיה המנהג הונהג בטעות ...
 
מעניין לברר מה דעת הרב דוד יוסף ע''ז
כמדומה שבספריו סתם כדברי הגרי''ה שאין לומר
 
בילקו"י ימים נוראים (שיצא בשנת תשע"ה וכן בשנת תשע"ו) כתב:
1747385882228.png

ולא הזכיר בהערות שכן לומר, אלא רק שלא לומר.
 
אמנם בילקו"י יו"ט שיצא בשנת תשע"ט כתב:
1747386083384.png
ובהערה למטה כן כתב כדלעיל שאביו חזר בו:
1747386148492.png
1747386174252.png
 
ומצאתי כעת שגם כתב מעי''ז בילקוט יוסף פסח תש''פ
ולא הזכיר מאומה מענין זה שאביו חזר בו בסוף ימיו בהערות
אמנם אם כדברי הרב המתוק, אולי רק בשנת תשפ''ג (בערך) נודע להרב יצחק, שאביו חזר בו בסוף ימיו, ואתי שפיר
 
כתב שם שאביו בהתחלה נהג לומר, וחזר בו שלא לומר !
ולפי דברי הרב יצחק, הוא חזר בו פעם שלישית בסוף ימיו ממש, והורה שוב כן לומר
נכון.
חזר בו בסוף ימיו.
למי שיש את ספרי הגר"ע מנצור באוצר יש שם את השתלשתלות הדברים כמדומני.
 
נכון.
חזר בו בסוף ימיו.
למי שיש את ספרי הגר"ע מנצור באוצר יש שם את השתלשתלות הדברים כמדומני.
ועכשיו אתי שפיר, דרק לפני שנים בודדות נודע להרב יצחק העניינים הנ''ל
נ.ב. אפשר מקור לדברי הרב מנצור הנ''ל ??
 
ועכשיו אתי שפיר, דרק לפני שנים בודדות נודע להרב יצחק העניינים הנ''ל
נ.ב. אפשר מקור לדברי הרב מנצור הנ''ל ??
מחיפוש באוצר עולה שהוא הדפיס מאמרו בהקדמתו לס' ימצא חיים להגר"ח פאלגי'
שנד' עי' מכון שוב נפשי ואינו באוצר [שלי].
ומה נעשה?
 
כתב שם שאביו בהתחלה נהג לומר, וחזר בו שלא לומר !
ולפי דברי הרב יצחק, הוא חזר בו פעם שלישית בסוף ימיו ממש, והורה שוב כן לומר
הוא כותב שם (הבאתי צילום של חצי הקטע לעיל) שהראו לרב עובדיה תשובה של הרב מנצור, והוא נשתומם, אך סיים שבגלל שכבר הורה לשנות (מ"לומר" ל"לא לומר"), לא יורה כעת כן לומר ולבלבל את הציבור וכו'.
 
הוא כותב שם (הבאתי צילום של חצי הקטע לעיל) שהראו לרב עובדיה תשובה של הרב מנצור, והוא נשתומם, אך סיים שבגלל שכבר הורה לשנות (מ"לומר" ל"לא לומר"), לא יורה כעת כן לומר ולבלבל את הציבור וכו'.
נכון
חוזרני בי
 
מכל מקום, כאן המקום לדון בדבר זה
ומי שיוכל להעלות את תשובת וישב הים ודברי הרב מנצור ועוד, יבורך
 
עיין במצורף באורך.

מסקנתו לא מוכרחת, דהא פשט דברי החיד"א בעבודת הקודש וכן הבא"ח ומחזור אהלי יעקב וכן ר' אליהו מאני במפורש שאין לומר י"ג מדות.

אין ראיה כ"כ מכמה חכמים שהזכיר שם שנהגו לומר, משום שהם לא נחתו לדייק את כל הענין, וכיון שגורי האר"י אמרו לומר ונדפס בסידורים - אמרוהו, וכפי שאמרו גם את התפלות של החמדת ימים הנדפסים במחזורים.

אחרי הכל נ"ל ששוא"ת עדיף. ודאי שמקור הדברים הוא מנהג 'אשכנז' ולא מנהג 'ספרד', ויש מחלוקת האם בלי אמירת 'ויעבור' יש בעיה לומר או לא, ועדיף טפי לא לומר. וכן התפשט המנהג אצל רבים בדור האחרון ע"פ המחזור הנפלא כונת הלב שהלך בדרך זו.
 

קבצים מצורפים

אין ראיה כ"כ מכמה חכמים שהזכיר שם שנהגו לומר, משום שהם לא נחתו לדייק את כל הענין,
אני פשוט נהנה ממך, איך אתה לוקח את הדברים כאשר הרוח אליך נושבת.

שאני כתבתי על ברכת נטילת לולב לנשים, שהנשים ועמי הארץ יסדוהו בארצות המזרח, קמו עלי לומר שזה חוצפה, וכי החכמים שראו שנוהגות כן לא ידעו מה שכתב היבי"א.

אבל כאן אם זה מסתדר עם המגמה אז אפשר לומר שהחכמים לא נחתו לדייק את כל העניין, .... אפילו שנוהגים כן ברוב ככל קהילות הספרדים...
 
אני פשוט נהנה ממך, איך אתה לוקח את הדברים כאשר הרוח אליך נושבת.

שאני כתבתי על ברכת נטילת לולב לנשים, שהנשים ועמי הארץ יסדוהו בארצות המזרח, קמו עלי לומר שזה חוצפה, וכי החכמים שראו שנוהגות כן לא ידעו מה שכתב היבי"א.

אבל כאן אם זה מסתדר עם המגמה אז אפשר לומר שהחכמים לא נחתו לדייק את כל העניין, .... אפילו שנוהגים כן ברוב ככל קהילות הספרדים...
אני פשוט נהנה מחוסר ההגיון החוגג כאן.
כשהחיד''א כותב תשובה שלימה, לבאר טעם המנהג, ונחת לכל הסוגיות מהש"ס ראשונים וכו'. זה א''א לומר...
וזה אכן חוצפה.
אולם כאן הוא כותב שהחיד''א והבא''ח משנתם האחרונה לא כן. אלא שיש כמה ת''ח שהנהיגו כן לומר, ולא כתבו בזה מערכה תורנית מסודרת כמו החיד''א, והתבטא בעדינות. אתה משוה?
 
על ברכת נטילת לולב לנשים, שהנשים ועמי הארץ יסדוהו בארצות המזרח, קמו עלי לומר שזה חוצפה, וכי החכמים שראו שנוהגות כן לא ידעו מה שכתב היבי"א.

אבל כאן אם זה מסתדר עם המגמה אז אפשר לומר שהחכמים לא נחתו לדייק את כל העניין, .... אפילו שנוהגים כן ברוב ככל קהילות הספרדים...
כל סוגיא שיש - אתה מעלה את ענין ברכת הלולב לנשים. לא יודע מה נתפסת על זה.

אסביר לך את החילוק הברור.

כשיש איזה תפלה בסידור וכדומה - 'רוב' החכמים לא מבררים את הענין. כך כתוב. כך עושים. זוהי המציאות. זה נכון גם בנוסחאות וגם בשאר הדברים שבסידורים.

לולב - כולם ידעו שנשים פטורות מהברכה, וכשהביאו להם ואישרו להם לברך - זה היה בהסכמתם של הבעלים ושל הרבנים.

מקוה שיותר לא תזכיר את הענין של לולב. הוא ברור ופשוט יותר מכל ההלכות בעולם.
 
כל סוגיא שיש - אתה מעלה את ענין ברכת הלולב לנשים. לא יודע מה נתפסת על זה.

אסביר לך את החילוק הברור.

כשיש איזה תפלה בסידור וכדומה - 'רוב' החכמים לא מבררים את הענין. כך כתוב. כך עושים. זוהי המציאות. זה נכון גם בנוסחאות וגם בשאר הדברים שבסידורים.

לולב - כולם ידעו שנשים פטורות מהברכה, וכשהביאו להם ואישרו להם לברך - זה היה בהסכמתם של הבעלים ושל הרבנים.

מקוה שיותר לא תזכיר את הענין של לולב. הוא ברור ופשוט יותר מכל ההלכות בעולם.
אני כותב לולב אבל זה עוד הרבה דברים, והלולב שגבוה מן המינים לכן הזכרתיו. זה ברכה לאחר ההדלקה ואחר הטבילה וכיו"ב שלדעת הרמב"ם והשו"ע זו ברכה לבטלה, והמעניין שיש בדור האחרון שחוששים למעמיד דמעמיד ולא חוששים לברכה לבטלה.

וזה קצת חוסר דרך ארץ לומר על חכמי ישראל, שהפוסקים שלהם, הם מה שכתוב בסידורים, לך נא ראה כמה דנו הפוסקים בנוסחאות התפלה, ראה ביבי"א תשובה שלמה נוסחאות התפלה ובקונ' לאוקמי גירסא להגר"מ מזוז זצ"ל שהביאו מפי ספרים וסופרים, שינויי נוסחאות וכיו"ב.

השאלה האם תאמר כן גם נוסח על המחיה ועל הכלכלה, הן וכיו"ב. שהפוסקים נמשכו אחר מה שכתוב בסידורים, וכך אין להוכיח מה דעתם.
 
נערך לאחרונה:
השאלה האם תאמר כן גם נוסח על המחיה ועל הכלכלה, הן וכיו"ב. שהפוסקים נמשכו אחר מה שכתוב בסידורים, וכך אין להוכיח מה דעתם.
אם היה בזה 'איסור' היו צריכים לתקן דבר זה. כל ראשוני ספרד העתיקו 'בחיבוריהם' נוסח זה, וזה אומר 'שאישרו וקיימו את הנוסח', ואין בו שום חשש 'חתימה בשתים'.

י"ג מדות ודומיהם אין בזה 'איסור' ולכן לא נחתו לברר ענין זה, בפרט שרבינו האר"י כן היה אומר במחזור אשכנזי שלו, וכן שאר גורי האר"י, אז לברר את דעת האר"י עצמו בסתירה ממקום אחר וכו' - לא כולם נחתו לברר.
 
ראשי תחתית