קטעים שהעתיק ילקוט יוסף מתוך ספרים אחרים

[יעקבי]

יש למישהו ביאור?

 

[ידידיה]

ושמא איפכא? אולי בית מתתיהו העתיק מילקוט יוסף?

 

[דרופתקי דאורייתא]

נדפס לפניו

 

[משיב כהלכה]

יש למישהו ביאור?

אין כאן שום הערה, הוא אמנם העתיק לשונו אבל הוא גופיה העתיק מעשה מספר אחר, ובמקום לשבת ולהמציא טקסט חדש ומילים חילופיות, העתיק ממנו את הטקסט.

אז יש כאן גילוי משעשע (בעיקר עבור הרב מתתיהו גבאי) ולא יותר מכך.

מצאתי בספרים גם דברים שכתבתי בפורום (לא פעם). ואדרבה, במקרים אלו היה מקום לציין מהיכן נלקחו הדברים, או עכ"פ לברר מאיזה ספר זה הועתק ולציין לו. אבל כאן אין שום צורך.

 

[מחשבות טובות]

אין כאן שום הערה, הוא אמנם העתיק לשונו אבל הוא גופיה העתיק מעשה מספר אחר, ובמקום לשבת ולהמציא טקסט חדש ומילים חילופיות, העתיק ממנו את הטקסט.

לא הבנתי כוונתו.

אז יש כאן גילוי משעשע (בעיקר עבור הרב מתתיהו גבאי) ולא יותר מכך.

גם זה לא הבנתי.

 

[משיב כהלכה]

כאשר הרב מתתיהו גבאי מגלה זאת, זה דבר משעשע עבורו שהרב יצחק מעתיק ממנו.

אבל עבורנו אין שום נפק"מ, רק קטנוניות בעלמא. יש כאן מעשה שהועתק מספר גם אני אודך, והגר"י יוסף ציין לו. ובספר שרובו העתקות וליקוטים, זה דבר שאינו יוצא דופן כלל.

 

[יהודה מ.]

פשוט הלשון שלו הייתה טובה ומדויקת.

 

[ממדבר מתנה]

לא רק המעשה שהובא בספר גם אני אודך, גם כל הפסקה הבאה שאינה מסומנת (ד"ה ואולם) לכאורה מועתקת משם מילה במילה..

 

[תפארת]

מנסיון של כתיבה, פעמים שראית כמה ספרים בעיניך ושאתה רוצה לעלות את הדברים מהכתב אתה מצטט מספר שהביא ג"כ חלק מהספרים.

לפני כמה זמן ראיתי בשו"ת מפורסם שכתב בנושא שדיבר בו היבי"א, והביא מכמה מהראשונים שהביאם היבי"א, (ולא הביא כלל את היבי"א). והפלא הוא, שביבי"א היה טעות בציון הדף של הראשונים שהביא, ואותו טעות נמצא גם בשו"ת הנ"ל.

והנראה, שבעל השו"ת הנ"ל, ראה את הראשונים גם ביבי"א וגם בספרם של ראשונים, וכשכתב את תשובתו, ציטט את הראשונים מיבי"א.

כך שהדברים מצויים וידועים ואין מקום לאשכול זה.

 

[ידידיה]

פשוט הלשון שלו הייתה טוב ומדויקת.

בזה תירצת הרבה קושיות...

 

[ידידיה]

מנסיון של כתיבה, פעמים שראית כמה ספרים בעיניך ושאתה רוצה לעלות את הדברים מהכתב אתה מצטט מספר שהביא ג"כ חלק מהספרים.

לפני כמה זמן ראיתי בשו"ת מפורסם שכתב בנושא שדיבר בו היבי"א, והביא מכמה מהראשונים שהביאם היבי"א, (ולא הביא כלל את היבי"א). והפלא הוא, שביבי"א היה טעות בציון הדף של הראשונים שהביא, ואותו טעות נמצא גם בשו"ת הנ"ל.

והנראה, שבעל השו"ת הנ"ל, ראה את הראשונים גם ביבי"א וגם בספרם של ראשונים, וכשכתב את תשובתו, ציטט את הראשונים מיבי"א.

כך שהדברים מצויים וידועים ואין מקום לאשכול זה.

תגחיכו את עצמכם לדעת ושיהיה לכם לבריאות.

 

[תפארת]

תגחיכו את עצמכם לדעת ושיהיה לכם לבריאות.

אם אני ישלח לך את שמו של השו"ת אתה תהיה בהלם, אני יודע שאתה מאד מכבד את בעל השו"ת.
אחד מחברי הפורום הי"ו לימד אותי שלא כל דבר מעלים בפורום מחשש מתכבד בקלון חבירו ועוד.

 

[ידידיה]

אם אני ישלח לך את שמו של השו"ת אתה תהיה בהלם, אני יודע שאתה מאד מכבד את בעל השו"ת.
אחד מחברי הפורום הי"ו לימד אותי שלא כל דבר מעלים בפורום מחשש מתכבד בקלון חבירו ועוד.

אם מוכרח שהעתיק ממרן זצ"ל אז קשה על אותו מחבר!
אסור להכשיר את התופעה הזו.

 

[תפארת]

אם מוכרח שהעתיק ממרן זצ"ל אז קשה על אותו מחבר!
אסור להכשיר את התופעה הזו.

לפי מה שהסברתי לעיל, לא קשה על אותו מחבר, ואין בעיה בתופעה הזו.

 

[בנאות דשא]

לפי מה שהסברתי לעיל, לא קשה על אותו מחבר, ואין בעיה בתופעה הזו.

שאלתי פעם ת"ח בדבר ציון מקום שראיתי בספר אחר, האם צריך לכתוב דבר בשם אמרו, ואמר לי שאם אותו ספר מצוי לכל לא צריך.
אולם ראיתי בשם הגרח"ק זצ"ל שבכל אופן צריך לכתוב בשם אמרו, אף אם מדובר ב'חצי סברא'.
ויתכן לחלק בין סברא שהוא דבר הבא מתוכו של בעליו לבין מראה מקום שאין כאן חידוש עצמי. ויל"ע.

 

[שמעון טרבלסי]

הבעיה היא שהמעתיק, גדול ככל שיהיה, גורף לעצמו כבוד שלא מגיע לו.

והבעיה בכבוד הזה, שכעת דבריו ופסקיו יקבלו משקל גדול יותר מה שלא מגיע לו ...

ויהיה מי שיהיה ....

שאלתי פעם ת"ח בדבר ציון מקום שראיתי בספר אחר, האם צריך לכתוב דבר בשם אמרו, ואמר לי שאם אותו ספר מצוי לכל לא צריך.
אולם ראיתי בשם הגרח"ק זצ"ל שבכל אופן צריך לכתוב בשם אמרו, אף אם מדובר ב'חצי סברא'.
ויתכן לחלק בין סברא שהוא דבר הבא מתוכו של בעליו לבין מראה מקום שאין כאן חידוש עצמי. ויל"ע.

זה נידון בפנ"ע והחזו"א סבר שא"צ לציין מקור אם ראהו בפנים.

 

[כאחד העם]

זה נידון בפנ"ע והחזו"א סבר שא"צ לציין מקור אם ראהו בפנים.
הצג קובץ מצורף 15059

נראה לי שיש הבדל עצום בין המקרים

מה שהחזו"א מדבר - הוא על העתקת "מקור" או "ספר"

כאן הנושא- הוא בלהעתיק מספר את "התוכן" ואת "הלשון" מבלי להזכיר את המקור אלא לייחס ההעתקה אליך.

בזה מאן דכר שמיה שהחו"א או ר' בערל [כפי שהוזכר] יסכימו לדבר זה

 

[יהודה מ.]

נראה לי שיש הבדל עצום בין המקרים

מה שהחזו"א מדבר - הוא על העתקת "מקור" או "ספר"

כאן הנושא- הוא בלהעתיק מספר את "התוכן" ואת "הלשון" מבלי להזכיר את המקור אלא לייחס ההעתקה אליך.

בזה מאן דכר שמיה שהחו"א או ר' בערל [כפי שהוזכר] יסכימו לדבר זה

מה אתה רוצה, הוא העתיק רק את סיכום ההלכה שמופיע בספר, וזה כמראה מקום.
ואותו מחבר לא חידש שום דבר בציטוט.

 

[כאחד העם]

מה אתה רוצה,

סה"כ אמרתי שיש הבדל בין מה שהועלה בשם החזו"א, ולבין נידון שעליו נסוב האשכול
לא דיברתי על העתקה ספיציפית כזו או אחרת, אלא - שיש לשים לב בין שני הנושאים

 

[אברימי]

יש למישהו ביאור?

נתקלתי בעשרות מקרים כאלו. אני לא מבין מה ההתרגשות...
א. אין בכך 'מציאה'. כמעט בכל כמה עמודים תמצא דבר כזה. ובפרט במכתבים.
ב. מה הכוונה "יש למישהו ביאור"? מה אמורים לבאר?! וכי הוא כתב "נראה לי ליישב" כשבעצם זה העתקה ממישהו אחר?

 

[יעקבי]

מישהו שלח לי שכבר מצינו כזאת במצורף

 

[משיב כהלכה]

לא רק המעשה שהובא בספר גם אני אודך, גם כל הפסקה הבאה שאינה מסומנת (ד"ה ואולם) לכאורה מועתקת משם מילה במילה..

לא שמתי לב. אם כן בוודאי שיש כאן טעם לפגם, ובפרט שמדובר על הראשון לציון ולא סתם ת"ח "פשוט" שמלקט דברים. על אחת כמה וכמה שמתיימר להמשיך את אביו, ואינו אלא מלקט בעלמא דברים ככתבם וכלשונם מבלי לציין אפילו מהיכן לקח מה שלקח.

וכבר הבאתי בפורום תמיהה רבתי מאחד ששאל אותו שאלה, וענה לו תשובה שחצי ממנה היא העתקה משאלת השואל (שסידר יפה את הדברים, ושאלת חכם חצי תשובה) ובאמצע התשובה מופיע "עכת"ד" שבקושי שמים לב אליו.

 

[אברימי]

מצאתי שהרב יצחק יוסף כתב:

 

[ידידיה]

מצאתי שהרב יצחק יוסף כתב:
הצג קובץ מצורף 15215

אין צריך להזכיר ניחא, אבל להעתיק מילה במילה מבלי לציין???

 

[הלכה ברורה]

אין צריך להזכיר ניחא, אבל להעתיק מילה במילה מבלי לציין???

המענין שלא אחת שאותו אחד "חושב" (אני מדגיש "חושב" כי הרבה פעמים הוא כתב את זה על ראשונים שמפורסמים לכל) שהעתיקו ממנו מקורות- אותו אחד זוכה להיות קורבן.
ולא זוכה לכף זכות זאת.
וע"ז נאמר כל הפוסל...
וד"ב.

 

[ידידיה]

בזמנו הביא הרב יקותיאל אוהב ציון שהעתיק ושם בכליו בשתיקה מדברי הרב עבאדי ממעיין גנים.

 

[כוכב מיעקב]

לא כל כך מבין על מה כל המהומה, גם אני לפעמים עושה בדומה לזה, ואין בזה כל פגם:
קרה לי פעם שאחרי שלמדתי סוגיא שלמה, והיה תוך כל הסוגיא גם איזה מחלוקת בין הב"ח והפר"ח, והכל למדתי מן המקור ולא דרך שום ספרי קיצורים וכיוצ"ב. אך בבואי להעלות את הכל על הכתב, מצאתי באיזה ספר לחד מבני דורנו שהביא בכמה שורות את המחלוקת בין הפר"ח והב"ח והיה כתוב בטוב טעם ובסגנון יפה, אמנם עדיין רציתי לעשות כמה שינויים, אבל את העיקר העתקתי ממנו ושיניתי בכמה מקומות שרציתי לשפר.
לענ"ד קטע קטן שאתה מעתיק בכדי להשתמש בסגנון, אין בזה כל פגם.
ובפרט כאן בנידון שהביא @יעקבי שזה לא דבר שעומד ברומו של עולם כגון איזה סברא חריפה שהוא מתכסה בטלית של חבירו, אלא איזה מראה מקום חסר כל עומק ויצירתיות, הוא לא חייב להזכיר אחורה את כל הספרים פלוני שראה מפלוני שראה מפלוני עד המקור הראשון.
חבל שבמקום להעיר כשיש באמת מה להעיר, יורדים ממש לדברים קטנוניים...
אני יכול להביא דוגמאות כאלו לרוב.

 

[חצי ספרדי]

אי משום הא לא איריא, כי כאן מדובר במראה-מקום-שאינו-פשוט.

 

[ידידיה]

אין צריך להזכיר ניחא, אבל להעתיק מילה במילה מבלי לציין???

ועוד

 

[אברימי]

יש הבדל אם מעתיקים תשובה שלימה מספר מסויים (או אפילו סברא וחידוש של ספר מסויים), או שמעתיקים כמה שורות של מראי מקומות וכד'.