מצאתי כעת בעלון 'השיעור השבועי' פרשת וארא (אות ד') -
החיד"א בשם הגדולים (מערכת ב' ערך בית יוסף) הביא בשם רבי חיים אבולעפייא וכו' כי כל מי שיעשה כפסק מרן הנה הוא עושה כמאתים רבנים. מר"ן ראשי תיבות: מאתים רבנים נסמך.
יש גאון אחד בקי גדול, שכותב שלא אמר רבי חיים אבולעפייא - והעתיקו החיד"א - את דברו, אלא במקום ששלשת עמודי ההוראה גילו דעתם ומרן פסק כמותם, אבל לא על כל השלחן ערוך.
אבל כל אחד יפתח שם הגדולים ויראה שלא כתוב כך, אמנם התחיל לדבר על שלשת עמודי ההוראה, אך כשסיים כתב: וכן היה מרגלא בפומיה דהרב הנזכר, כי כל שיעשה כפסק מרן הנה הוא עושה כמאתים רבנים.
לא פתחתי, אבל אם ההוכחה שלו היא מהלשון "כל שיעשה כפסק מרן הנה הוא עושה כמאתים רבנים." הרי שזוהי העמדה חלשה מאוד יען אין צורך לבוא ולחזור שוב ושוב את התנאי של שלשת עמודי הוראה, אלא מספיק להביא פעם אחת בראש הדברים ודי בזה.
איני יודע מדוע יש כאלה שמעוותים את דברי מרן הגרע"י זיע"א פעם אחר פעם.
שו"ת יחוה דעת חלק ה הקדמה וכללי השולחן ערוך
נודע שדורשי רשומות אמרו "מרן" ראשי תיבות ממאתים רבנים נסמך, ונראה שנתכוונו על הקבלה שמאתים רבנים סמכו ידיהם על הכלל הנ"ל. (וכן מצאתי בשו"ת תעלומות לב חלק ג' בליקוטים דף קו ע"ד, ובשו"ת שואל ונשאל חלק א' חלק אורח חיים סימן ו') ע"כ.
כמדומה שכל החולק על דברי מרן ביחו"ד כחולק על השכינה.
כלומר שבאמת לא היתה סמיכה ממש למרן ע"י מאתיים רבנים, ואף לא כתב סמיכה כנהוג היום, אלא שקרוב למאתים רבנים סמכו את ידיהם על הכלל שקבע מרן בשו"ע לפסוק ע"פ שלושת עמודי ההוראה.
וכן ראיתי שהביאו מהברכי יוסף שכ': ודע שקבלתי מזקני תורה ויראה ששמעו מפה קדוש הרב הגדול עיר וקדיש מהר"ח אבואלעפיא שקבלה בידו שעל כלל מרן בפסק הלכה ללכת אחרי שלשה עמודי בית ישראל הרי"ף והרמב"ם והרא"ש וכו' הסכימו קרוב למאתים רבנים בדורו.