קובץ בית יוסף נ"א

באנר
לאחר ההקדמה הנלבבת בענין מנהיג אחד לדור (סלט מטבוחה בין מנהיג הדור מבחינה השקפתית לבין פוסק הלכה, וגם אחרי הכל נותרה השאלה - מי בראש? אותה שאלה שנשאל מי שנשאל ונכשל מי שנכשל...), נותרו הנושאים הרגילים - פאה נכרית, חלב עם דגים וכו'.

ובענין פאה נכרית כתב הרב יצחק על אותם אלה שנהגו "על פי חכמיהם הטועים" שאינם אפילו נחשבים שוגגים:

11.jpg


לאחר מכן כתב שיש מאה פוסקים האוסרים פאה (כנראה 70 נעלמו מאביו), ביניהם מנה את הגר"ח פלאג'י. מישהו יודע היכן הגר"ח אסר פאה? (יש שמנו אותו כמתיר...)

בענין דגים וחלב העתיק כלשונה את כל תשובת אביו ביחוה דעת, ללא ציטוט אלא ככותב מדיליה, וכל זה כדי לעקמה מן היסוד, בשני עניינים מהותיים:

בענין האיסור עצמו - הגר"ע לא כתב לשון איסור אלא אלא "יש להימנע" שפירושו מותר מעיקר הדין, אבל בנו רבי יצחק החליט שזה איסור גמור,

בענין ההיתר בדיעבד - שפשוט הוא להתיר פיצה עם טונה לאחר שנאפתה, והוא החליט להעמיד אוקימתא ב"בלוע" (כי בלוע לא גורם צרעת), ללא שום ראיה או הוכחה, ועוד הרבה שגיאות במאמר ואכמ"ל.
 
ידידי היקר, אנחנו מכירים היטב את המו"ל, וניכר היטב מה מטרת ההקדמה של המו"ל [לא דיברתי על הספר בכללותו].
ואגב - קראנו את כל ההקדמה.
והבושה וכלימה היא למי שמנסה להנדס תודעה באמצעות מאמר מקיף ככל שיהיה.

וזה שהוא עבד שנה וחצי, לא מעניין אף אחד, ומצופה שלא יטען טענות כאלו, כמו שלא מעניין את רבו של המו"ל כאשר הוא תוקף [בד"כ בלי הצדקה] מחברי ספרים שעמלו הרבה יותר משנה וחצי, ומה לעשות שיצא להם להלכה דלא כהרב עובדיה? אכן בושה וחרפה!
 
אם העתיק כלשונה איך עיקמה?

קושיה עצומה..

העתיק הלשון בתוך תשובתו באריכות, כמדומה שהעתיק ממש כל התשובה, אבל לפני ואחרי מופיעים דברי הרב יצחק ושם עיוות דברי אביו.
 
שמעתי בשבת ממשפיע חסידי סיפור על אחד האדמור"ים [כמדומה ר' אהרן מבעלזא] שחלה בצעירותו ואביו אסר עליו ללכת למקוה, והיה הולך למקוה, ומתקרב למים ומוריד בגדיו ומחזיר אותם, כדי לברר לעצמו שאינו נמנע ללכת למקוה מחמת עצלות אלא אך ורק מחמת כיבוד אב.
ויש כאן שאלה יסודית, שהיא הבשורה הגדולה של תנועת המוסר, וכפי שהשיב הגרי"ס לאשר שאלוהו במה הוא שונה מהחסידים שהגר"א והגר"ח מוולאז'ין נלחמו נגדם, שהרי גם הוא בא בטענות על זכות כוונותיהם של הלומדים ועל העדר לימוד המוסר וקרבת אלוקים וכו', והשיב הגרי"ס בגאונותו, אצלם [היינו החסידים] מכשירים אפילו ריקודים, ואצלי בודקים גם דמעות...
וכל זה כתבתי, כי הרבה פעמים אני מוצא את עצמי מסכים עם גופה של ביקורת כלפי רבי יצחק, [אם כי בפרופורציות של המסקנות העולות ממנה הרבה פעמים אני חלוק], ופה ושם ממש מתקומם על דברים שאומר כנגד חכמים שזה באמת תופעה יחידה ויוצאת דופן, אבל אני שואל את עצמו מה המניע שלנו לקדש מלחמה נגד זה ?
ובכן, אני כבר לא כ"כ חדש פה, ואני יודע שנהוג לטעון שזה כדי להעמיד האמת על תילה, ולהציל את החכמים הנרדפים מיד הרדיפה, שומע.
אבל זה באמת המניע ?
ויש נפקא מינה מה המניע, וכמו שכתב הרמח"ל באחד מספריו שלפי התכלית שהיתה בדעת האדם בשעה שהעמיד את האמצעי, כך תהיה התכלית בצורתה הסופית, ולכן אם באים רק להציל חכמים מיד רודפם אפשר להשיב לגופו של ענין, ומי מתלמידיו שאוזניו כרויות לשמוע ומבקש אמת, מיד יעמוד על האמת, זה לא כ"כ קשה, אבל להרגשתי יש גם בצד השני הרבה מאוד תאוות ניצוח, ו"לדפוק אותם בחזרה", וחבל כי זה הופך את האירוע למשהו אחר לגמרי ממה שהוא אמור להיות.
אין מקומי לבקר, וחרגתי מקטנות ערכי, אבל בהכירי את החכמים כאן יש מספיק מבקשי אמת שיוכלו לשמוע ולהגיב עניינית לדברים.
 
אבל אני שואל את עצמו מה המניע שלנו לקדש מלחמה נגד זה ?
המניע ברור.
הרב יצחק - אחר בקשת המחילה מכבודו - סבור שיש לכפות על כל עם ישראל, ולכל הפחות על כל בני עדות המזרח והמערב (המכונים ספרדים), דרך הלכתית אחת ויחידה (=של אביו), השקפה אחת ויחידה (=שהיא פשרנית יותר מההשקפה המקובלת אצל הליטאים), ומנהיג אחד ויחיד, בין בהלכה בין בפוליטיקה (=הוא עצמו).
ולא זו בלבד שהוא סבור כך, אלא הוא גם פועל אקטיבית כדי לבצע זאת, במתקפות אישיות על כל מי שסוטה מהקו שסלל ובשלל דרכים אחרות.
ולא מדובר ברב זוטר וחסר משמעות, אלא ברב חשוב שאלפים הולכים לאורו, תלמיד חכם ורטוריקן, מיוחס ועוטה גלימה, ובעל השפעה פוליטית גדולה. לפיכך, אם המתקפות שלו לא יענו במתקפת נגד - סיכוי סביר שהוא יצליח בכך. ובמתקפת הנגד, משתמשים באותם אמצעים בהם הוא משתמש.

אישית, אני סבור שהרב יצחק הוא מחשובי הרבנים, ובהחלט ראוי להנהיג את אלו החפצים ללכת לאורו וללמוד את תורתו. לולא שרבים כאן מרגישים מאויימים ממנו, אני כמעט בטוח שלא היה חולק על השקפתי זו. אבל את הכפיה ההלכתית איני מסוגל לקבל.
 
בענין דגים וחלב העתיק כלשונה את כל תשובת אביו ביחוה דעת, ללא ציטוט אלא ככותב מדיליה
כוונתך לסימן קעב?
לא קראתי את התשובה, אבל כתוב שם גם בהתחלה וגם בסוף ציון מקור ליחו"ד. (אמנם פעם כתוב סי' מח ופעם כתוב סי' נח, ואיני יודע מה נכון).
1773785108920.png
1773785124424.png
 
אישית, אני סבור שהרב יצחק הוא מחשובי הרבנים, ובהחלט ראוי להנהיג את אלו החפצים ללכת לאורו וללמוד את תורתו. לולא שרבים כאן מרגישים מאויימים ממנו, אני כמעט בטוח שלא היה חולק על השקפתי זו. אבל את הכפיה ההלכתית איני מסוגל לקבל.

כתבת דברי טעם בכלליות הודעתך.

אבל הסיפא הזו של דבריך לענ"ד אינה נכונה.

דרכו של החכם הזה, מעלה תהיות קשות באשר לשאלה האם יש כאן 'רב הדומה למלאך ה' צבאות' שיבקשו תורה מפיהו [למרות שיש לו איזה חסרון נקודתי], או שלא.

זאת מלבד חורים עצומים שמתגלים כל העת בדבריו ובספריו, שגם הם מעלים תהיה אפילו בשאלה האם אפשר ללכת לפי פסקיו.

אני כותב זאת כמעריץ עצום של מרן אביו זצ"ל.
 
עוד כתב בתשובות הגר''י להחמיר מלחמם גנ''צ על פלאטה בשבת דטעם חדש בא לכאן וחילק מצנימים ויל''ע מ''ש מאטריות שהתיר לערות עליהם מכ''ר
 
יישר כח לרב @אור יעקב על מאמרו בנוגע למשחה בשבת, חזרה לכל המעוניין להזכר בדיון שהיה בפורום.

גם רשימת המקומות שבהם דן הגרע"י בדברי השב שמעתתא, נראית מועילה ושימושית.

ולחובבים, בסימן קצז ציין הרב יצחק יוסף רשימה ארוכה של מחלוקות בין הרב משה לוי לבין אביו הגרע"י ובנו.
 
לאחר מכן כתב שיש מאה פוסקים האוסרים פאה (כנראה 70 נעלמו מאביו)
כמו שנעלמו ממנו ה130 מתירים.
ביניהם מנה את הגר"ח פלאג'י. מישהו יודע היכן הגר"ח אסר פאה? (יש שמנו אותו כמתיר...)
אולי כוונתו למהר"א פלאג'י. (מה שכן ראיתי גם בעבר בשיעוריו של מרן הגרע"י זצוק"ל שהזכיר את הגר"ח ברשימת האוסרים, וצ"ע)
 
ולחובבים, בסימן קצז ציין הרב יצחק יוסף רשימה ארוכה של מחלוקות בין הרב משה לוי לבין אביו הגרע"י ובנו.
לשם מה הוא ערך רשימה זו?
והאם במשך הדורות ראינו לאיזה ת"ח שהתעסק ברשימות כאלו?
 
שמעתי בשבת ממשפיע חסידי סיפור על אחד האדמור"ים [כמדומה ר' אהרן מבעלזא] שחלה בצעירותו ואביו אסר עליו ללכת למקוה, והיה הולך למקוה, ומתקרב למים ומוריד בגדיו ומחזיר אותם, כדי לברר לעצמו שאינו נמנע ללכת למקוה מחמת עצלות אלא אך ורק מחמת כיבוד אב.
ויש כאן שאלה יסודית, שהיא הבשורה הגדולה של תנועת המוסר, וכפי שהשיב הגרי"ס לאשר שאלוהו במה הוא שונה מהחסידים שהגר"א והגר"ח מוולאז'ין נלחמו נגדם, שהרי גם הוא בא בטענות על זכות כוונותיהם של הלומדים ועל העדר לימוד המוסר וקרבת אלוקים וכו', והשיב הגרי"ס בגאונותו, אצלם [היינו החסידים] מכשירים אפילו ריקודים, ואצלי בודקים גם דמעות...
וכל זה כתבתי, כי הרבה פעמים אני מוצא את עצמי מסכים עם גופה של ביקורת כלפי רבי יצחק, [אם כי בפרופורציות של המסקנות העולות ממנה הרבה פעמים אני חלוק], ופה ושם ממש מתקומם על דברים שאומר כנגד חכמים שזה באמת תופעה יחידה ויוצאת דופן, אבל אני שואל את עצמו מה המניע שלנו לקדש מלחמה נגד זה ?
ובכן, אני כבר לא כ"כ חדש פה, ואני יודע שנהוג לטעון שזה כדי להעמיד האמת על תילה, ולהציל את החכמים הנרדפים מיד הרדיפה, שומע.
אבל זה באמת המניע ?
ויש נפקא מינה מה המניע, וכמו שכתב הרמח"ל באחד מספריו שלפי התכלית שהיתה בדעת האדם בשעה שהעמיד את האמצעי, כך תהיה התכלית בצורתה הסופית, ולכן אם באים רק להציל חכמים מיד רודפם אפשר להשיב לגופו של ענין, ומי מתלמידיו שאוזניו כרויות לשמוע ומבקש אמת, מיד יעמוד על האמת, זה לא כ"כ קשה, אבל להרגשתי יש גם בצד השני הרבה מאוד תאוות ניצוח, ו"לדפוק אותם בחזרה", וחבל כי זה הופך את האירוע למשהו אחר לגמרי ממה שהוא אמור להיות.
אין מקומי לבקר, וחרגתי מקטנות ערכי, אבל בהכירי את החכמים כאן יש מספיק מבקשי אמת שיוכלו לשמוע ולהגיב עניינית לדברים.
דברים כדרבנות, יציקו כאן לכמה, שהצבת להם מראה מוסרית, ועבודה קשה אם הם רוצים לעבוד את ה' באמת.
 
ולחובבים, בסימן קצז ציין הרב יצחק יוסף רשימה ארוכה של מחלוקות בין הרב משה לוי לבין אביו הגרע"י ובנו.
לשם מה הוא ערך רשימה זו?
הכל התחיל מכך שבספר "מרן פאר הדור" של אבי בן ישראל, הובא מאמר מהרב יצחק יוסף וכך נכתב שם:
מרן פאר הדור עמוד שב ונכפלו בעמוד שיח.png

והרב מאזוז הגיב ע"ז באור תורה (שבט תשע"ד), וכתב:
אור תורה שבט תשעד.png

ולאחר מכן (אדר א' תשע"ד) נשלח מכתב מאת י.ב.ד (מסתמא יהודה בן דוד), שהגיב ע"ז וכתב רשימה של 182 מקומות שחולק הרב משה לוי על הרב עובדיה. ומכתבו לא פורסם, כיון שהרב מאזוז רצה לעיין בדברים ולהגיב עליהם,.
עד שבחודש כסלו תשע"ח, נכתב:

אור תורה כסלו תשעח.png

ולאחמ"כ החל מחודש אדר תשפ"א, המשיך הרב אדיר כהן את המלאכה, ופורסמה במשך כמה וכמה ירחונים:
אור תורה אדר תשפא.png

וכעת הודפסה בקובץ בית יוסף הנ"ל הרשימה כפי שנכתבה ע"י י.ב.ד, מבלי להתייחס לכל ההערות של הרב מאזוז והרב אדיר כהן, שרוב ככל ה"מחלוקות" ביניהם הם לא בדיוק מחלוקות...
 
הכל התחיל מכך שבספר "מרן פאר הדור" של אבי בן ישראל, הובא מאמר מהרב יצחק יוסף וכך נכתב שם:
הצג קובץ מצורף 18322
והרב מאזוז הגיב ע"ז באור תורה (שבט תשע"ד), וכתב:
הצג קובץ מצורף 18323
ולאחר מכן (אדר א' תשע"ד) נשלח מכתב מאת י.ב.ד (מסתמא יהודה בן דוד), שהגיב ע"ז וכתב רשימה של 182 מקומות שחולק הרב משה לוי על הרב עובדיה. ומכתבו לא פורסם, כיון שהרב מאזוז רצה לעיין בדברים ולהגיב עליהם,.
עד שבחודש כסלו תשע"ח, נכתב:

הצג קובץ מצורף 18324
ולאחמ"כ החל מחודש אדר תשפ"א, המשיך הרב אדיר כהן את המלאכה, ופורסמה במשך כמה וכמה ירחונים:
הצג קובץ מצורף 18325
וכעת הודפסה בקובץ בית יוסף הנ"ל הרשימה כפי שנכתבה ע"י י.ב.ד, מבלי להתייחס לכל ההערות של הרב מאזוז והרב אדיר כהן, שרוב ככל ה"מחלוקות" ביניהם הם לא בדיוק מחלוקות...
לא מובן מה רוצים בכל הרשימה הזו?
האם מישהו עשה רשימת מחלוקות בין הרשב"א לריטב"א?
 
ולאחר מכן (אדר א' תשע"ד) נשלח מכתב מאת י.ב.ד (מסתמא יהודה בן דוד), שהגיב ע"ז וכתב רשימה של 182 מקומות שחולק הרב משה לוי על הרב עובדיה. ומכתבו לא פורסם, כיון שהרב מאזוז רצה לעיין בדברים ולהגיב עליהם,.
עד שבחודש כסלו תשע"ח, נכתב:
רק לשים לב, שהמכתב נשלח בפרטי לרבנו הנאמ"ן זצ"ל [שחשב שמדובר במח"ס שבט מיהודה...],
ופרסמו על חשבונו באור תורה.
וכשלא מצא לזה פנאי, הביא לתלמידו לבדוק את הדברים.
 
הכל התחיל מכך שבספר "מרן פאר הדור" של אבי בן ישראל, הובא מאמר מהרב יצחק יוסף וכך נכתב שם:
הצג קובץ מצורף 18322
והרב מאזוז הגיב ע"ז באור תורה (שבט תשע"ד), וכתב:
הצג קובץ מצורף 18323
ולאחר מכן (אדר א' תשע"ד) נשלח מכתב מאת י.ב.ד (מסתמא יהודה בן דוד), שהגיב ע"ז וכתב רשימה של 182 מקומות שחולק הרב משה לוי על הרב עובדיה. ומכתבו לא פורסם, כיון שהרב מאזוז רצה לעיין בדברים ולהגיב עליהם,.
עד שבחודש כסלו תשע"ח, נכתב:

הצג קובץ מצורף 18324
ולאחמ"כ החל מחודש אדר תשפ"א, המשיך הרב אדיר כהן את המלאכה, ופורסמה במשך כמה וכמה ירחונים:
הצג קובץ מצורף 18325
וכעת הודפסה בקובץ בית יוסף הנ"ל הרשימה כפי שנכתבה ע"י י.ב.ד, מבלי להתייחס לכל ההערות של הרב מאזוז והרב אדיר כהן, שרוב ככל ה"מחלוקות" ביניהם הם לא בדיוק מחלוקות...

וראה כאן שהועלה כל מאמרי הרב אדיר כהן בנושא זה. עי"ש ותרו"ץ.
 
1773872230681.png


בזה לא חלק הרב משה לוי על מרן הרב עובדיה.
וכלל אינו קשור לרשימה זו.

ולעצם הדברים, אין ספק שהגרמ"ל טעה בזה, וכבר העיר בזה רבנו הנאמ"ן לפני למעלה מ-20 שנה...
1773872345858.png
 
הכל התחיל מכך שבספר "מרן פאר הדור" של אבי בן ישראל, הובא מאמר מהרב יצחק יוסף וכך נכתב שם:
הצג קובץ מצורף 18322
והרב מאזוז הגיב ע"ז באור תורה (שבט תשע"ד), וכתב:
הצג קובץ מצורף 18323
ולאחר מכן (אדר א' תשע"ד) נשלח מכתב מאת י.ב.ד (מסתמא יהודה בן דוד), שהגיב ע"ז וכתב רשימה של 182 מקומות שחולק הרב משה לוי על הרב עובדיה. ומכתבו לא פורסם, כיון שהרב מאזוז רצה לעיין בדברים ולהגיב עליהם,.
עד שבחודש כסלו תשע"ח, נכתב:

הצג קובץ מצורף 18324
ולאחמ"כ החל מחודש אדר תשפ"א, המשיך הרב אדיר כהן את המלאכה, ופורסמה במשך כמה וכמה ירחונים:
הצג קובץ מצורף 18325
וכעת הודפסה בקובץ בית יוסף הנ"ל הרשימה כפי שנכתבה ע"י י.ב.ד, מבלי להתייחס לכל ההערות של הרב מאזוז והרב אדיר כהן, שרוב ככל ה"מחלוקות" ביניהם הם לא בדיוק מחלוקות...
לגבי תחילת מאמרו של הרב אדיר כהן, שכותב שבמקומות שהרב עובדיה כתב אחרי הרב משה לוי וכו', הנה גם הרב יב"ד, הדגיש זאת בתחילת מכתבו לרב מזוז. ומה בא להעיר בזה?
הרב יב"ד בסה"כ העיר לרב מזוז על מה שכתב שאין אפי' 50 מקומות שהרב משה לוי חולק על הרב עובדיה, והרב מזוז הודה באור תורה אחרי קבלת מכתבו, שאכן יש יותר. (אגב, הרב יב"ד נפגש עם הרב מזוז אחרי כשנה מכתיבת המכתב, וכשהציג את עצמו הרב מזוז כיבדו על המכתב הנ"ל).
 
ראשי תחתית