קובץ בית יוסף נ"א

באנר
אחר המחילה מ @אור יעקב שלא מעיין בדברים ומשיג בדברים שטחיים
אכן הוא יוצא י''ח הכשר מצוה של קיום המצוות ולא תלמוד תורה
אלא אם כן מייגע להבין הטעם והסברא ע''פ מה שלמד לפני כן בסוגיא
ומקור הדין מבואר כן
1773847199963.png
 
נמצא, ששניים יושבים וקוראים את אותו טקסט, האחד יוצא יד"ח לימוד תורה והשני סתם בטלן ...
אכן אלו עמלים ומקבלים שכר וכו', כמבואר ברש"י ברכות דף ו,ב : אגרא דשמעתא סברא - שהוא יגע וטורח ומחשב להבין טעמו של דבר:
 
הראיתי לו את דברי המ"ב והש"ך הנ"ל ונסתם פיהו לעיני כל.
כנראה שלא אתה ולא הוא ראיתם דברי הש''ך במקורם
שפתי כהן על יורה דעה - סימן רמו ס''ק ה - ויש אומרים שבש"ס כו'. כתב הדרישה יש בעלי בתים נוהגים ללמוד בכל יום גפ"ת ולא שאר פוסקים ומביאים ראיה מהא דאמרינן סוף (נדרים) [נדה] תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא אבל ל"נ שיש ללמוד ספרי הפוסקים דיני התורה כמו הרי"ף ומרדכי והרא"ש ודומיהן דזהו שורש ועיקר לתורתנו וכו'. ע''ש.
והלימוד ברי''ף ומרכי ורא''ש הוא לימוד בהלכתא בטעמא.

ואומר דבר שחוזר על עצמו בדיונים עמך, אינך רואה דברים במקורם אלא מספרי קיצורים, ומתווכח עם מי שראה הדברים בשרשם, ולכן אינך יודע לא חיל'ק ולא ביל'ק.
ועל מערכה עיונית מהסוגיא והראשונים אתה מצטט מספר קיצור שנועד לבעלי בתים שלא למדו סוגיא
זו לא דרך נורמלית בעולמה של תורה.
 
כנראה שלא אתה ולא הוא ראיתם דברי הש''ך במקורם
שפתי כהן על יורה דעה - סימן רמו ס''ק ה - ויש אומרים שבש"ס כו'. כתב הדרישה יש בעלי בתים נוהגים ללמוד בכל יום גפ"ת ולא שאר פוסקים ומביאים ראיה מהא דאמרינן סוף (נדרים) [נדה] תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא אבל ל"נ שיש ללמוד ספרי הפוסקים דיני התורה כמו הרי"ף ומרדכי והרא"ש ודומיהן דזהו שורש ועיקר לתורתנו וכו'. ע''ש.
והלימוד ברי''ף ומרכי ורא''ש הוא לימוד בהלכתא בטעמא.

ואומר דבר שחוזר על עצמו בדיונים עמך, אינך רואה דברים במקורם אלא מספרי קיצורים, ומתווכח עם מי שראה הדברים בשרשם, ולכן אינך יודע לא חיל'ק ולא ביל'ק.
ועל מערכה עיונית מהסוגיא והראשונים אתה מצטט מספר קיצור שנועד לבעלי בתים שלא למדו סוגיא
זו לא דרך נורמלית בעולמה של תורה.
לימוד של הלכות פסוקות זהו חובה על נשים ג"כ
ובע"כ שגדר לימוד אחר בזה. נ"ל.
עכ"פ הלומד הלכות פסוקות - לומד כנשים.
 
מקור הדין מבואר כן
נמצא, ששניים יושבים וקוראים את אותו טקסט, האחד יוצא יד"ח לימוד תורה והשני סתם בטלן ...
אכן, לא ראיתי את מקור הדברים בפנים (אין באצה"ח) וסמכתי על משהו שהעתיק לשונו.
כנראה שלא אתה ולא הוא ראיתם דברי הש''ך במקורם
ראיתי ולא כנראה שמת לב למה הבאתי את דבריו לאותו "רב" שהבאתי לו להראות שלא יוצאים בלימוד הגמרא ידי חובת מצות ת"ת.
ואומר דבר שחוזר על עצמו בדיונים עמך, אינך רואה דברים במקורם אלא מספרי קיצורים, ומתווכח עם מי שראה הדברים בשרשם, ולכן אינך יודע לא חיל'ק ולא ביל'ק.
ב"ה למדתי את הנושא הנ"ל לעומק וראיתי את כל הדברים משרשם.
ועל מערכה עיונית מהסוגיא והראשונים אתה מצטט מספר קיצור שנועד לבעלי בתים שלא למדו סוגיא
לא יודע למה כוונתך ואם למכירת חמץ זה בסך הכל מראה מקום לדעת גדולי ישראל באכילה לאחר הפסח.
זו לא דרך נורמלית בעולמה של תורה
הדרך לענות בכל דבר לגופו של עניין.
 
והאמת חייבת פעם להאמר שהלומדים בלי להבין אלו 'בעלי משנה'
שעליהם אמרו בתלמוד:
תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף לג,ב
'שמעו דבר ה' החרדים אל דברו אלו תלמידי חכמים [אמרו] אחיכם אלו בעלי מקרא שונאיכם אלו בעלי משנה
וביארו תוספות:

אחיכם אלו בעלי מקרא - שאינם יודעים דינים והוראות כי אם על פי בעלי גמרא, שונאיכם אלו בעלי משנה שסבורים לידע כמו בעלי גמרא ואינם יודעים בירור הדבר.
 
ונשים מברכות ברכה"ת מטעם זה וע"כ שזה גדר של מצוות לימוד תורה ולא ח"ו כמש"כ פה.
לא
עיין בברכ"י סי' מז' ס"ק ז' "אבל היותר נכון שאינן חייבות מצד מצוות ת"ת וכו'" ציטוט מהערות בטור המאור
 
לא
עיין בברכ"י סי' מז' ס"ק ז' "אבל היותר נכון שאינן חייבות מצד מצוות ת"ת וכו'" ציטוט מהערות בטור המאור
אינו לפני כרגע אבל נכון שלא חייבות מצד מצוות ת"ת אלא צריכות לידע את ההלכות הקשורות אליהם ואם מברכות ברכה"ת על הלכות פסוקות ע"כ שזה נחשב לימוד תורה.
 
ולחובבים, בסימן קצז ציין הרב יצחק יוסף רשימה ארוכה של מחלוקות בין הרב משה לוי לבין אביו הגרע"י ובנו.
לשם מה הוא ערך רשימה זו?
הכל התחיל מכך שבספר "מרן פאר הדור" של אבי בן ישראל, הובא מאמר מהרב יצחק יוסף וכך נכתב שם:
מרן פאר הדור עמוד שב ונכפלו בעמוד שיח.png

והרב מאזוז הגיב ע"ז באור תורה (שבט תשע"ד), וכתב:
אור תורה שבט תשעד.png

ולאחר מכן (אדר א' תשע"ד) נשלח מכתב מאת י.ב.ד (מסתמא יהודה בן דוד), שהגיב ע"ז וכתב רשימה של 182 מקומות שחולק הרב משה לוי על הרב עובדיה. ומכתבו לא פורסם, כיון שהרב מאזוז רצה לעיין בדברים ולהגיב עליהם,.
עד שבחודש כסלו תשע"ח, נכתב:

אור תורה כסלו תשעח.png

ולאחמ"כ החל מחודש אדר תשפ"א, המשיך הרב אדיר כהן את המלאכה, ופורסמה במשך כמה וכמה ירחונים:
אור תורה אדר תשפא.png

וכעת הודפסה בקובץ בית יוסף הנ"ל הרשימה כפי שנכתבה ע"י י.ב.ד, מבלי להתייחס לכל ההערות של הרב מאזוז והרב אדיר כהן, שרוב ככל ה"מחלוקות" ביניהם הם לא בדיוק מחלוקות...
 
לא, אבל לא רק "לגרוס" הלכות כמו זוהר או תהילים אלא להבין מה הוא קורא ומה הנידון והסיבה.
זה נקרא אצלך "מילתא בטעמא"?
טוב כל אחד והטעמא שלו.
לגבי דידי פשיטא לי כך וכן הוא פשוט לכל מעיין, שמילתא בטעמא אין הכוונה הבנת הנקרא ולא גירסת זוהר.
גם פסיקת הלכה הוא לא אומר כגירסת זוהר.

והדבר הכואב ביותר בכל הסיפור שיש כאן הטפה ומלחמת ג'יהאד כלפי ראש ישיבה שאמר לתלמידיו שלימוד הלכה בלי ללמוד הסוגיות אין יוצאים י''ח ת''ת, ויש שאומרים שזה שטויות, בגלל ש'מילתא בטעמא' הכוונה לא כמו לגרוס זוהר. ומי שמפרש מילתא בטעמא הכוונה ידיעת נימוק הפסיקה בשרשו, הוא השטחי, והלא מעיין, וכו' וכו'.

יש כאן עולם הפוך

האומרים לאור חשך

ולחשך אור

עורו עורו פן יהיה מאוחר.

צריך לעשות קריעה על עקירת התורה הזו!
 
הכל התחיל מכך שבספר "מרן פאר הדור" של אבי בן ישראל, הובא מאמר מהרב יצחק יוסף וכך נכתב שם:
הצג קובץ מצורף 18322
והרב מאזוז הגיב ע"ז באור תורה (שבט תשע"ד), וכתב:
הצג קובץ מצורף 18323
ולאחר מכן (אדר א' תשע"ד) נשלח מכתב מאת י.ב.ד (מסתמא יהודה בן דוד), שהגיב ע"ז וכתב רשימה של 182 מקומות שחולק הרב משה לוי על הרב עובדיה. ומכתבו לא פורסם, כיון שהרב מאזוז רצה לעיין בדברים ולהגיב עליהם,.
עד שבחודש כסלו תשע"ח, נכתב:

הצג קובץ מצורף 18324
ולאחמ"כ החל מחודש אדר תשפ"א, המשיך הרב אדיר כהן את המלאכה, ופורסמה במשך כמה וכמה ירחונים:
הצג קובץ מצורף 18325
וכעת הודפסה בקובץ בית יוסף הנ"ל הרשימה כפי שנכתבה ע"י י.ב.ד, מבלי להתייחס לכל ההערות של הרב מאזוז והרב אדיר כהן, שרוב ככל ה"מחלוקות" ביניהם הם לא בדיוק מחלוקות...
לא מובן מה רוצים בכל הרשימה הזו?
האם מישהו עשה רשימת מחלוקות בין הרשב"א לריטב"א?
 
ראשי תחתית