אך עליך לזכור שישנן הרבה ישיבות ספרדיות שגם להם יש בחורים ספרדים, וגם שם יש עילויים וגאונים וכאלו שאוהבים פלפול,
אבל במקביל ישנם עשרות עשרות שלא מתחברים. (ולכן בדיוק הם לא נכנסו לשיבה בה אתה למדת).
א. הלוואי וזו היתה הסיבה שלא התקבלו כידוע. הסיבות הן רחוקות בתכלית, ואכמ"ל.
העשרות שלא מחוברים, מלכתחילה הם לא גדלו על זה,
הוריהם של רבים מהם רואים בישיבה כבייביסיטר [שוב: שטיפת מוח], ומשכך יקשה עליהם לקבל משהו מהישיבה.
אז גם אם בישיבה הם עשו כמו כולם ולא התמרדו, או אפי' נהנו במשהו ויותר מכך.
בבוא היום זה לא שרד, כי זה לא הם.
זה דבר ברור לי !
גם המחנה אפרים היה ספרדי וכתב ספר של פלפול, אבל כמה מחנה אפרים היו ? רוב המחברים הספרדים הם לא כאלו.
אני כבר שנים שואל את עצמי - מה המניע של רבים מאיתנו להתענג מההלקאה העצמית המיותרת, שהיא בעיקר גם לא נכונה.
אין לי כ"כ כח להתווכח על שיטות לימוד, וספרי האחרונים הספרדים. אבל זה ברור שישנם ספרים רבים וגאוני עולם ספרדים במהלך הדורות שרק
סגנון הלימוד הקיים והנפוץ הביא לידי כך שאיננו מכירים אותם.
בעיניי, הכל מתחיל ונגמר ועובר דרך השטיפת מוח שהזכרת. שהיא הרבה יותר רחבה מאשר הלכה או עיון, אלא למשל: מי יותר חשוב רב השכונה (מו"צ בן ל'...) או הר"מ בישיבה (נשים נזיקים, בעיון ספרים עמוקים, וגילו כפול מהמו"צ הנ"ל...). תבדוק את המציאות באירועים וכיו"ב איך הציבור הרחב מסתכל על זה ועל השני, ותבין.
נ.ב. נתקלתי לאחרונה באישה מבוגרת מבנות משפחתי, שאמרה לנכדה שהיא רוצה שהוא יהיה דיין.
אמר לה הנכד, סבתא אני רוצה להיות ראש ישיבה כמו אבא...
אמרה לו הסבתא, עזוב אותך, דיין זה הרבה יותר חשוב....
כלומר, מבחינתה, ראש ישיבה זה פאסה. והחתן שלה - ראש הישיבה - זה סוג של ברירת מחדל...
זוהי רק דוגמא למציאות השטיפת מוח במחוזותינו.
אני לא מצפה שסבתא תבין את ההבדל בין ראש ישיבה לדיין, אבל ככה היא שמעה, וכך היא קלטה את המציאות הספרדית הנוכחית כאן בארץ.
וזה מה שהיא תשאיר לנכד שלה.
