ראש הישיבה הרב שמואל בצלאל שליט"א: "מדוע אין כמעט כוללים של ש"ס בעיון בציבור הספרדי?!"

לא נכון!
האול"צ היה אומר שמי שלא לומד גמרא בעיון עם שיטות הראשונים בעיון [לא מה שנקרא היום 'עיון ישיבתי' אלא חשבון של כל ראשון בסוגיא, ומה יענה לטענות הראשון החולק וכו'], לא יכול להבין גם או"ח.
ולכן אמר שלא ללמוד הלכה בשנים שאחרי החתונה, אלא גמ' בעיון כנ"ל.
 
לא נכון!
האול"צ היה אומר שמי שלא לומד גמרא בעיון עם שיטות הראשונים בעיון [לא מה שנקרא היום 'עיון ישיבתי' אלא חשבון של כל ראשון בסוגיא, ומה יענה לטענות הראשון החולק וכו'], לא יכול להבין גם או"ח.
ולכן אמר שלא ללמוד הלכה בשנים שאחרי החתונה, אלא גמ' בעיון כנ"ל.
לזה התכונתי עיון מעמיק
ולמה לא לרדת להילכתא[ראיתי את האול"צ ולדעתי כונתו לעיון של פורת יוסף עמקות בגפ"ת גרידא אך מה נעשה וא"א הכי ואם כבר לומדים ראשונים ואחרונים בעיון אין שום ענין לא לרדת לדינא]
 
אם יורשה לי, לדעתי הסיבה שלימוד העיון נזנח בציבור שלנו בגלל תחושה קשה שלימוד הש"ס שייך לאשכנזים, בישיבות הכניסו לנו צורה שלא ממש התחברנו אליה, לא ראינו אותה כמשהו אמיתי ותמיד השרתה תחושה קשה של כיבוש והשפלה מסויימת. לימוד ההלכה משוייך באופן טבעי לציבור הספרדי, כל רבותינו הגדולים (בוודאי בדור שלפני הדור הנוכחי) עסקו בו, מרן הב"י הוא העמוד הגדול שנשענים עליו - ולא הגר"ח מבריסק... ובכלל, זה מה שכולם עושים היום...
אני תוהה אם אני צודק, אבל לדעתי אני משקף בזה סנטימנט עמוק שקיים במחנינו.
 
אם יורשה לי, לדעתי הסיבה שלימוד העיון נזנח בציבור שלנו בגלל תחושה קשה שלימוד הש"ס שייך לאשכנזים, בישיבות הכניסו לנו צורה שלא ממש התחברנו אליה, לא ראינו אותה כמשהו אמיתי ותמיד השרתה תחושה קשה של כיבוש והשפלה מסויימת. לימוד ההלכה משוייך באופן טבעי לציבור הספרדי, כל רבותינו הגדולים (בוודאי בדור שלפני הדור הנוכחי) עסקו בו, מרן הב"י הוא העמוד הגדול שנשענים עליו - ולא הגר"ח מבריסק... ובכלל, זה מה שכולם עושים היום...
אני תוהה אם אני צודק, אבל לדעתי אני משקף בזה סנטימנט עמוק שקיים במחנינו.
אולי זה https://www.hamichlol.org.il/תסביך_נחיתות
יעזור לך
 
@ממזרח שמש
חוץ ממה שנכון במה שהעלית, אבל ישנה עוד נקודה נוספת שטמונה בדברי @חכם בן שושן גם אם לא כיון אליה, או לא ביטא אותה נכון.
זאת עובדה, שקו החשיבה של ספרדי שונה מאד מקו החשיבה האשכנזי.
ספרדים פחות ופחות מתחברים לעיון, ואצ"ל לפלפול. - כשלוקחים לימוד מחודד מדאי, לפעמים בחור ספרדי עלול לאבד את הטעם בלימוד, כי הוא מרגיש שזה לא הוא. הוא מרגיש שהוא לא מתחבר לסברות, הוא מבין את החילוקים (ולפעמים הוא גם מרגיש שהם מדברים שטויות), אז לכן אין הרבה עיון בכוללים.
תוסיף לזה את ההשמצות החוזרות ונשנות על עולם הישיבות והפלפול בלבול של האשכנזים והראשי ישיבות המשוכנזים מחד, לצד הקסם בידעות המפליאות של חכם פלוני ואלמוני ששולפים עשרות מקורות (בהנחה שכולם מדוייקים) של "וכן כתב וכן כתב", והנטייה הרגשית לרב שנוגע להם בנקודות הרגשיות וד"ל... והרי לך מתכון טבעי לחלוטין להתרחק ולהתרחק ולהתרחק יותר ויותר מהכוללים בעיון.
השאלה למה לא מקימים כוללים בעיון קליל יותר ע"פ סברות הראשונים והאחרונים הבסיסיים. (שיהיה נוח גם לספרדים קלאסיים).
והתשובה, כי אז הגעת לכולל הלכה, לומדים סוגיא עשר ראשונים שאמרו כך, ועשר שאמרו אחרת, (מעתיקים אותם מספרי המלקטים), נפק"מ ביניהם, ואח"כ ואנחנו הספרדים פוסקים ש...
זהו, מה צריך עיון ? הסוגיות כבור מוטות ומוכרעות ע"י ספר מסויים שפשט בהרבה מהבתים הספרדיים, ההלכות כבר פסוקות ע"פ כללים מסויימים. כך שאין צורך להתאמץ כדי להבין את דברי הראשונים ולנסות להגיע להלכה מה באמת יוצא מכל אחד.
 
ספרדים פחות ופחות מתחברים לעיון, ואצ"ל לפלפול. - כשלוקחים לימוד מחודד מדאי, לפעמים בחור ספרדי עלול לאבד את הטעם בלימוד, כי הוא מרגיש שזה לא הוא. הוא מרגיש שהוא לא מתחבר לסברות, הוא מבין את החילוקים (ולפעמים הוא גם מרגיש שהם מדברים שטויות), אז לכן אין הרבה עיון בכוללים.
לא מסכים.
הבחורים הכי למדנים במקומות בהם למדתי היו הספרדים.

הסיבה האמיתית למה שאתה שנראה לך כך היא:
השמצות החוזרות ונשנות על עולם הישיבות והפלפול בלבול של האשכנזים והראשי ישיבות המשוכנזים מחד, לצד הקסם בידעות המפליאות של חכם פלוני ואלמוני ששולפים עשרות מקורות (בהנחה שכולם מדוייקים) של "וכן כתב וכן כתב", והנטייה הרגשית לרב שנוגע להם בנקודות הרגשיות וד"ל... והרי לך מתכון טבעי לחלוטין להתרחק ולהתרחק ולהתרחק יותר ויותר מהכוללים בעיון.

כדי להצליח צריך לראות הערכה בסביבה.
הסביבה נותנת לנו כח להמשיך בדרך שאנחנו צועדים בה.

אם בציבור הליטאי - אם אני לומד בכולל נשים נזיקין, סדר אחד ביום אני נחשב.

אז בציבור הספרדי - אם אני לומד בכולל נשים נזיקין, סדר אחד ביום מרימים גבה, ושואלים, למה הוא לא התקבל לכולל של פלוני?!....

אם בציבור הליטאי התחרות היא, מי חידש\מי אמר\ מי הקשה \מי תירץ וכיו"ב.

בציבור הספרדי [באופן כללי - כמובן שיש יוצא מן הכלל] התחרות היא: כמה מבחנים הוא עשה, מה הציון שלו, ו'כמה נשאר' לו, ובשלב מסויים שואלים: טוב, סיימתי אז מה עושים עכשיו.... ואם תבוא ותספר שכתבת מערכה שלימה בסוגיות הש"ס יסתכלו עליך כעל כוכב לכת מיותר שמבזבז את זמנו לריק.

ממילא, קל לבוא ולומר שהספרדים לא שייכים בפלפול. והם לא מחודדים מספיק.
 
לא מסכים.
הבחורים הכי למדנים במקומות בהם למדתי היו הספרדים.

לא אמרתי שאין ספרדים ש...
רק אמרתי את הרוב.
איני יודע באיזה ישיבה למדת, אך מעקימת שפתיך ניכר שהיא אשכנזית.
אך עליך לזכור שישנן הרבה ישיבות ספרדיות שגם להם יש בחורים ספרדים, וגם שם יש עילויים וגאונים וכאלו שאוהבים פלפול,
אבל במקביל ישנם עשרות עשרות שלא מתחברים. (ולכן בדיוק הם לא נכנסו לשיבה בה אתה למדת).
אז גם אם בישיבה הם עשו כמו כולם ולא התמרדו, או אפי' נהנו במשהו ויותר מכך.
בבוא היום זה לא שרד, כי זה לא הם.
זה דבר ברור לי !
גם המחנה אפרים היה ספרדי וכתב ספר של פלפול, אבל כמה מחנה אפרים היו ? רוב המחברים הספרדים הם לא כאלו.



הסיבה האמיתית למה שאתה שנראה לך כך היא:


כדי להצליח צריך לראות הערכה בסביבה.
הסביבה נותנת לנו כח להמשיך בדרך שאנחנו צועדים בה.

אם בציבור הליטאי - אם אני לומד בכולל נשים נזיקין, סדר אחד ביום אני נחשב.

אז בציבור הספרדי - אם אני לומד בכולל נשים נזיקין, סדר אחד ביום מרימים גבה, ושואלים, למה הוא לא התקבל לכולל של פלוני?!....

אם בציבור הליטאי התחרות היא, מי חידש\מי אמר\ מי הקשה \מי תירץ וכיו"ב.

בציבור הספרדי [באופן כללי - כמובן שיש יוצא מן הכלל] התחרות היא: כמה מבחנים הוא עשה, מה הציון שלו, ו'כמה נשאר' לו, ובשלב מסויים שואלים: טוב, סיימתי אז מה עושים עכשיו.... ואם תבוא ותספר שכתבת מערכה שלימה בסוגיות הש"ס יסתכלו עליך כעל כוכב לכת מיותר שמבזבז את זמנו לריק.

ממילא, קל לבוא ולומר שהספרדים לא שייכים בפלפול. והם לא מחודדים מספיק.

זה נכון, השאלה למה יסתכלו על מי שעושה מערכות שהוא מבזבז זמנו לריק ?
והתשובה, א' כי הרבה לא נמשכים לזה. ב' כי יש שטיפת מוח וד"ל.
 
אם יורשה לי, לדעתי הסיבה שלימוד העיון נזנח בציבור שלנו בגלל תחושה קשה שלימוד הש"ס שייך לאשכנזים, בישיבות הכניסו לנו צורה שלא ממש התחברנו אליה, לא ראינו אותה כמשהו אמיתי ותמיד השרתה תחושה קשה של כיבוש והשפלה מסויימת.
לאור זאת חשובה החזרת העטרה ליושנה גם בתחום...

אם הדרך לטעת בקרב חלק מבני עדותינו את השייכות ללימוד הגמרא היא להראות שחכמי מרוקו ותוניסיה ולוב וכו' למדו תלמוד וכתבו חיבורים נפלאים על התלמוד, ושהוא אינו שייך רק לאשכנזים או לספרדים מזן או מתקופות שאיננו מכירים... הרי שמצווה רבה לעסוק בזה.

מותר ואולי חובה על ר"מ ספרדי להציג לצד ה"הערות" (שבד"כ אינן עוסקות בליבת השיטה הישיבתית אבל הן חלק אינטגרלי מהלימוד וההבנה...) קושיות חריפות מרבי אליעזר די אבילה, או ביאור מחושבן מהרב זרע יצחק לומברוזו או מהרב ראש משביר...

התועלת הנפלאה שתהיה מכך היא לגדוע את התמונה המעוותת של הבלעדיות האשכנזית על התלמוד שעלולה לקנן בקרב חלק מהתלמידים עד ליום מותם...
 
לאור זאת חשובה החזרת העטרה ליושנה גם בתחום...

אם הדרך לטעת בקרב חלק מבני עדותינו את השייכות ללימוד הגמרא היא להראות שחכמי מרוקו ותוניסיה ולוב וכו' למדו תלמוד וכתבו חיבורים נפלאים על התלמוד, ושהוא אינו שייך רק לאשכנזים או לספרדים מזן או מתקופות שאיננו מכירים... הרי שמצווה רבה לעסוק בזה.

מותר ואולי חובה על ר"מ ספרדי להציג לצד ה"הערות" (שבד"כ אינן עוסקות בליבת השיטה הישיבתית אבל הן חלק אינטגרלי מהלימוד וההבנה...) קושיות חריפות מרבי אליעזר די אבילה, או ביאור מחושבן מהרב זרע יצחק לומברוזו או מהרב ראש משביר...

התועלת הנפלאה שתהיה מכך היא לגדוע את התמונה המעוותת של הבלעדיות האשכנזית על התלמוד שעלולה לקנן בקרב חלק מהתלמידים עד ליום מותם...

אתה צודק וטועה,
סוג הלימוד הזה הוא יותר שייך לפשט,
וזה אתה יכול לעשות לבד.
בישיבה לא לומדים "פשט" זו המציאות, כך שלא תפתור את הבעייה.
אא"כ תקים ישיבות של פשט.
 
אתה צודק וטועה,
סוג הלימוד הזה הוא יותר שייך לפשט,
וזה אתה יכול לעשות לבד.
בישיבה לא לומדים "פשט" זו המציאות, כך שלא תפתור את הבעייה.
אא"כ תקים ישיבות של פשט.
לא כל כך מבין את ההערה, כי היא ממש לא תואמת את מצב הדברים בישיבות...

בישיבות לומדים ראשונים ואחרונים שעוסקים באותו סוג של קושיות של הספרים הנ"ל, ונמצא שלא צריך להקים ישיבה ללימוד פשט כדי ללמוד בספרים אלה, כשם שלא צריך להקים ישיבה ללימוד פשט כדי ללמוד רשב"א וריטב"א, וישיבה של רמב"מיסטים או תימנים בשביל ללמוד רמב"ם...
 
לא כל כך מבין את ההערה, כי היא ממש לא תואמת את מצב הדברים בישיבות...

בישיבות לומדים ראשונים ואחרונים שעוסקים באותו סוג של קושיות של הספרים הנ"ל, ונמצא שלא צריך להקים ישיבה ללימוד פשט כדי ללמוד בספרים אלה, כשם שלא צריך להקים ישיבה ללימוד פשט כדי ללמוד רשב"א וריטב"א.

על איזה ישיבה אתה מדבר ?
אני יודע שבכל ישיבה לומדים חקירות של ר"ש רוזובסקי, ר"ש שקאפ, חידושי ר' נחום, ברכת שמואל, אור שמח, הגר"ח הלוי, ועוד.
וזה סגנון אחר לחלוטין.
מה אתה מכיר שאני לא מכיר ?
 
על איזה ישיבה אתה מדבר ?
אני יודע שבכל ישיבה לומדים חקירות של ר"ש רוזובסקי, ר"ש שקאפ, חידושי ר' נחום, ברכת שמואל, אור שמח, הגר"ח הלוי, ועוד.
וזה סגנון אחר לחלוטין.
מה אתה מכיר שאני לא מכיר ?
לא לומדים רשב"א, ריטב"א, ר"ן, מהר"ם חלאוה, פני יהושע וכו'?

בשיבות שאני למדתי, ולמדתי בטובי הישיבות הליטאיות, למדו בספרים אלה והקדישו לכך זמן לא מועט.

אתה מציג ספרים שכיניתי אותם כמציגים את ליבת השיטה הישיבתית, אבל ברקע לומדים ומאזכרים מתורתם של גדולי הראשונים והאחרונים ואפילו הערות וחשבונות שונים מחכמים שונים שמשרתים את הלימוד וההבנה ואת ליבת השיטה.
 
לפי דעתי עיקר הבעיה היא ראשי הכוללים שבד"כ הם מסגנון מסוים
ברור לי שאם יהיה הרבה ראשי כוללים ספרדים שיפתחו מסגרות של כולל
הלכה בעיון בקצב ממוצע יהיו רבים שיבואו אליהם
 
לא לומדים רשב"א, ריטב"א, ר"ן, מהר"ם חלאוה, פני יהושע וכו'?

בשיבות שאני למדתי, ולמדתי בטובי הישיבות הליטאיות, למדו בספרים אלה והקדישו לכך זמן לא מועט.

אתה מציג ספרים שכיניתי אותם כמציגים את ליבת השיטה הישיבתית, אבל ברקע לומדים ומאזכרים מתורתם של גדולי הראשונים והאחרונים ואפילו הערות וחשבונות שונים מחכמים שונים שמשרתים את הלימוד וההבנה ואת ליבת השיטה.

לא הבנתי על מה אנחנו מתווכחים.
כולם לומדים ראשונים ואחרונים, אבל זה לומדים לבד בסדר הכנה, אתה רוצה לפתוח דוקא משמרות כהונה תפתח,
אבל אני פותח רש"ש כשיש לי שאלה לא על הסדר (וה"ה משמרות כהונה).
את השיעור כבר לא ימסרו על הג"ה הרש"ש (אולי יוזכר כלאחר יד אם יהיה צורך), השיעור יהיה נסוב על חקירות ופלפולים.
אצלך בישיבה זה אחרת ?
 
את השיעור כבר לא ימסרו על הג"ה הרש"ש (אולי יוזכר כלאחר יד אם יהיה צורך), השיעור יהיה נסוב על חקירות ופלפולים.
אצלך בישיבה זה אחרת ?
הראשונים ברוב הגדול של המקרים בוודאי לא הוזכרו כלאחר יד אלא היו עיקר גדול בלימוד, וכך גם בהרבה מקרים האחרונים, כדי לשרת את ליבת השיטה - אבל לא רק.
זה נכון בישיבה הגדולה ואצ"ל בישיבות הקטנות בהן עיצוב התפיסה הנכונה היא קריטית.
 
הראשונים ברוב הגדול של המקרים בוודאי לא הוזכרו כלאחר יד אלא היו עיקר גדול בלימוד, וכך גם בהרבה מקרים האחרונים, כדי לשרת את ליבת השיטה - אבל לא רק.
זה תלוי בסגנון הישיבות.
גם בישיבות הליטאיות יש שני סגנון יש ישיבות "רייד"
ויש ישיבות, שלומדים איך לנתח ראשונים ויסודות המחלוקת בעיון ובסברא.
לגבי דידי מיר / חברון ובנותיהן נמצאים בצד השני. וד''ב
 
הראשונים ברוב הגדול של המקרים בוודאי לא הוזכרו כלאחר יד אלא היו עיקר גדול בלימוד, וכך גם בהרבה מקרים האחרונים, כדי לשרת את ליבת השיטה - אבל לא רק.
זה נכון בישיבה הגדולה ואצ"ל בישיבות הקטנות בהן עיצוב התפיסה הנכונה היא קריטית.

מצויין, אז רוב ככל הראשונים הם ספרדים, אפשר להתחיל להתרומם.
 
גם בישיבות הליטאיות יש שני סגנון יש ישיבות "רייד"
ויש ישיבות, שלומדים איך לנתח ראשונים ויסודות המחלוקת בעיון ובסברא.
בישיבות קטנות יש יותר גדש על "רייד",
בכל מקרה אזכור של קושיות שונות לא בהכרח נוגד את המטרה שהזכרת אלא לפעמים מסייע לו וגם בישיבות הנ"ל (בהן למדתי) היו בשיעורים שונים וכל שכן במראי מקומות אזכורים לא מעטים של הפני יהושע וכו'.
 
בישיבות קטנות יש יותר גדש על "רייד",
בכל מקרה אזכור של קושיות שונות לא בהכרח נוגד את המטרה שהזכרת אלא לפעמים מסייע לו וגם בישיבות הנ"ל (בהן למדתי) היו בשיעורים שונים וכל שכן במראי מקומות אזכורים לא מעטים של הפני יהושע וכו'.

מצויין, אז תביא פני יהושע ספרדי, ותכניס לישיבות.
מה הבעייה ?
 
אך עליך לזכור שישנן הרבה ישיבות ספרדיות שגם להם יש בחורים ספרדים, וגם שם יש עילויים וגאונים וכאלו שאוהבים פלפול,
אבל במקביל ישנם עשרות עשרות שלא מתחברים. (ולכן בדיוק הם לא נכנסו לשיבה בה אתה למדת).

א. הלוואי וזו היתה הסיבה שלא התקבלו כידוע. הסיבות הן רחוקות בתכלית, ואכמ"ל.

העשרות שלא מחוברים, מלכתחילה הם לא גדלו על זה,

הוריהם של רבים מהם רואים בישיבה כבייביסיטר [שוב: שטיפת מוח], ומשכך יקשה עליהם לקבל משהו מהישיבה.

אז גם אם בישיבה הם עשו כמו כולם ולא התמרדו, או אפי' נהנו במשהו ויותר מכך.
בבוא היום זה לא שרד, כי זה לא הם.
זה דבר ברור לי !
גם המחנה אפרים היה ספרדי וכתב ספר של פלפול, אבל כמה מחנה אפרים היו ? רוב המחברים הספרדים הם לא כאלו.

אני כבר שנים שואל את עצמי - מה המניע של רבים מאיתנו להתענג מההלקאה העצמית המיותרת, שהיא בעיקר גם לא נכונה.

אין לי כ"כ כח להתווכח על שיטות לימוד, וספרי האחרונים הספרדים. אבל זה ברור שישנם ספרים רבים וגאוני עולם ספרדים במהלך הדורות שרק

סגנון הלימוד הקיים והנפוץ הביא לידי כך שאיננו מכירים אותם.

בעיניי, הכל מתחיל ונגמר ועובר דרך השטיפת מוח שהזכרת. שהיא הרבה יותר רחבה מאשר הלכה או עיון, אלא למשל: מי יותר חשוב רב השכונה (מו"צ בן ל'...) או הר"מ בישיבה (נשים נזיקים, בעיון ספרים עמוקים, וגילו כפול מהמו"צ הנ"ל...). תבדוק את המציאות באירועים וכיו"ב איך הציבור הרחב מסתכל על זה ועל השני, ותבין.

נ.ב. נתקלתי לאחרונה באישה מבוגרת מבנות משפחתי, שאמרה לנכדה שהיא רוצה שהוא יהיה דיין.
אמר לה הנכד, סבתא אני רוצה להיות ראש ישיבה כמו אבא...
אמרה לו הסבתא, עזוב אותך, דיין זה הרבה יותר חשוב....

כלומר, מבחינתה, ראש ישיבה זה פאסה. והחתן שלה - ראש הישיבה - זה סוג של ברירת מחדל...

זוהי רק דוגמא למציאות השטיפת מוח במחוזותינו.
אני לא מצפה שסבתא תבין את ההבדל בין ראש ישיבה לדיין, אבל ככה היא שמעה, וכך היא קלטה את המציאות הספרדית הנוכחית כאן בארץ.
וזה מה שהיא תשאיר לנכד שלה.
 
נערך לאחרונה:
א. הלוואי וזו היתה הסיבה שלא התקבלו כידוע. הסיבות הן רחוקות בתכלית, ואכמ"ל.

העשרות שלא מחוברים, מלכתחילה הם לא גדלו על זה,

הוריהם של רבים מהם רואים בישיבה כבייביסיטר [שוב: שטיפת מוח], ומשכך יקשה עליהם לקבל משהו מהישיבה.

הוא אשר אמרתי,
רק הוספתי עוד דבר, (שיתכן שאין חיבור - כי אצל בחורים שלמדו בישיבות ספרדיות שכן גדלו על זה, גם ראיתי שהרבה לא בדיוק מתחברים. אולי זה בגלל השטיפת מוח, אולי בגלל זה הדבר שאני כתבתי, ואולי בגלל שניהם).


אני כבר שנים שואל את עצמי - מה המניע של רבים מאיתנו להתענג מההלקאה העצמית המיותרת, שהיא בעיקר גם לא נכונה.

אין לי כ"כ להתווכח על שיטות לימוד, וספרי האחרונים הספרדים. אבל זה ברור שישנם ספרים רבים וגאוני עולם ספרדים במהלך הדורות שרק

סגנון הלימוד הקיים והנפוץ הביא לידי כך שאיננו מכירים אותם.

בעיניי, הכל מתחיל ונגמר ועובר דרך השטיפת מוח שהזכרת. שהיא הרבה יותר רחבה מאשר הלכה או עיון, אלא למשל: מי יותר חשוב רב השכונה (מו"צ בן ל'...) או הר"מ בישיבה (נשים נזיקים, בעיון ספרים עמוקים, וגילו כפול מהמו"צ הנ"ל...). תבדוק את המציאות באירועים וכיו"ב איך הציבור הרחב מסתכל על זה ועל השני, ותבין.

נ.ב. נתקלתי לאחרונה באישה מבוגרת מבנות משפחתי, שאמרה לנכדה שהיא רוצה שהוא יהיה דיין.
אמר לה הנכד, סבתא אני רוצה להיות ראש ישיבה כמו אבא...
אמרה לו הסבתא, עזוב אותך, דיין זה הרבה יותר חשוב....

כלומר, מבחינתה, ראש ישיבה זה פאסה.

זוהי רק דוגמא למציאות השטיפת מוח במחוזותינו.
אני לא מצפה שסבתא תבין את ההבדל בין ראש ישיבה לדיין, אבל ככה היא שמעה, וכך היא קלטה את המציאות הספרדית הנוכחית כאן בארץ.
וזה מה שהיא תשאיר לנכד שלה.

מסכים איתך כמעט בכל מילה,
אבל לדעתי יש פה עוד משהו חוץ מהשטיפת מוח.
אבל, אולי אתה צודק, לך תדע.
ומה שכתבת "אבל זה ברור שישנם ספרים רבים וגאוני עולם ספרדים במהלך הדורות שרק סגנון הלימוד הקיים והנפוץ הביא לידי כך שאיננו מכירים אותם", זו הראייה שלי. הסגנון של היום לא היה הסגנון שלהם.
ונראה לי שזה גנטי כזה.
 
ולמי הוא כן ירגיש חיבור ?
יש לך שם להציע ?
יש בעייה,
מי זה הפני יהושע הזה ?
אני מבין את היחס הביקורתי שברור לי שעם יותר היכרות היחס ישתנה מן הקצה אל הקצה... אינני מעוניין לפתוח דיון על דיון מי יותר ומי פחות, והאם נכון לאזכר את הפני יהושע דווקא...

אבל בנקודת הדיון הנוכחית אי אפשר שלא להביא שני ציטוטים מהגאון בעל פני יהושע
אחר זה הגיע לידי ספר כפות תמרים להגאון מהר"ם חביב ז"ל המחבר ספר גט פשוט ומצאתי שכתב ג"כ כפי' הראשון שכתבתי בכוונת רש"י והביא לשון מהר"א מזרחי ע"ש שהאריך בזה:

ולפי שראיתי שהחיבור הנזכר מלא וגדוש בסוגיות הש"ס בזה הפ' והרחיב הביאור בפרש"י והתוספות ושיטת הפוסקים ומפרשים לערך חמשים דפי' לכן אינו בדין שיניף המקצר על המאריך לכן קצרתי כי אם במקומות מיוחדים אשר יצאתי לידון בדבר החדש באיזה סוגיות הצריכים ביאור כאשר יורוני מן השמים:

ובקונטרס אחרון לכתובות סימן מו הוא מכנה אותו "גדול האחרונים".

ומדובר ב"ראשון לציון" עם לבוש עות'מאני וממדינה מוסלמית ומאזור ערבי (פלסטין, אחת מ"ערי ערביסטאן" של האימפריה העות'מאנית), שלמד בישיבה של חכם מרוקאי (רבי יעקב חגיז, שאגב, היה גם חמיו)...
 
לא הבנתי לאן אתה חותר,
אין פה שום ביקורת על אף אחד,
זאת עובדה שהפנ"י כתב ספר שהתקבל, והוא נסוב על הרבה ממסכתות הש"ס כך שהוא שמיש באופן תדירי.
אין וויכוח שכשלומדים מס' יומא או סוכה לומדים כפת תמרים, אבל כמה לומדים את זה בישיבות, פעם בכמה שנים ?
הספרים הקלאסיים שנפגשים בהם יום יום מטבע הדברים הם אחרים.
ככל ואתה מכיר ספרים נוספים, שנראה לך שיחברו את הצעירים לגאווה הלאומית הספרדית ושיהיו קבילים בישיבות, אתה מוזמן להציע.
אבל להגיד לי שפעם היו לומדים אחרת ולכן הם לא מוכרים, את זה אני יודע.
אם יש לך משהו ספיציפי להציע, בבקשה.
או אם אתה רוצה לשנות את צורת הלימוד בישיבות (רעיון לא בהכרח רע), אז אתה צריך לעשות מעשה ולפתוח ישיבה.
אבל במצב הקיים, זה מה יש.
 
ראשי תחתית