יש ממשיכים ללמוד תורה לשמה (במונח הרחב, לא האמיתי), לומדים את דברי התורה ואת שיטות הראשונים לומדים מה יוצא לפי זה ומה יוצא לפי זה.
ויש שעוברים ללמוד הלכה במסלול אחד, שמצידי טוב אם לא היה בעולם.
ויש שעוברים ללמוד במסלול אחר שהוא טוב מאד, אך לא רואים ברכה בעמלם (ואז נשברים), ויש שמצליחים. ושיצליחו.
צריך לזכור שגם ב"ה היו לומדים את דברי ב"ש למרות שלא היו להלכה,
וצריך לזכור שאלף נכנסים לבית המדרש ואחד יוצא להוראה,
וזה בסדר.
מותר להמשיך ללמוד בעיון, לדון בסוגיות לא הלכתיות, וללמוד שיטות שלא נפסקו להלכה וללבן את דבריהם עד אשר דק.
לא תמיד חייב הכל להסתובב סביב הלימוד ההלכתי.
וזה בסדר גמור.