רק בתחילה [בישיבה] יש לעסוק בעיקר בלימוד בעיון [כפי המתקרא כמובן, שהרי לימוד ההלכה הוא הלימוד הכי קשה כמבואר בחז"ל, לאסוקי שמעתתא..].
ראש הישיבה הרב שמואל בצלאל שליט"א: "מדוע אין כמעט כוללים של ש"ס בעיון בציבור הספרדי?!"
- יוזם האשכול ההשקפה הטהורה
- תאריך התחלה
נכון, אבל שם לומדים איך ללמוד.
(הישיבות כיום בדרכם הם, והישיבות אז בדרכם הם), אבל מי שלא עושה את זה, גם כשהוא לומד הלכה הוא טועה.
ודאי וודאי,
רק הצרה האיומה מה נעשה לאחמ"כ ב'כולל', רח"ל ה"י.
יש ממשיכים ללמוד תורה לשמה (במונח הרחב, לא האמיתי), לומדים את דברי התורה ואת שיטות הראשונים לומדים מה יוצא לפי זה ומה יוצא לפי זה.
ויש שעוברים ללמוד הלכה במסלול אחד, שמצידי טוב אם לא היה בעולם.
ויש שעוברים ללמוד במסלול אחר שהוא טוב מאד, אך לא רואים ברכה בעמלם (ואז נשברים), ויש שמצליחים. ושיצליחו.
צריך לזכור שגם ב"ה היו לומדים את דברי ב"ש למרות שלא היו להלכה,
וצריך לזכור שאלף נכנסים לבית המדרש ואחד יוצא להוראה,
וזה בסדר.
מותר להמשיך ללמוד בעיון, לדון בסוגיות לא הלכתיות, וללמוד שיטות שלא נפסקו להלכה וללבן את דבריהם עד אשר דק.
לא תמיד חייב הכל להסתובב סביב הלימוד ההלכתי.
וזה בסדר גמור.
לאור כך הובאו דברי מרנא מאור ישראל זיע"א בעניין,
אני לא צד בעניין,
על פיו יחנו ועל פיו יסעו.
כל בני התורה - מבני עדות המזרח, ללא יוצא מן הכלל.
וז"פ.
חוץ מאלו שלא...
די לפטרונות הגועלית הזו.
ב"ה יש הרבה בני תורה אמיתיים שצועדים לאורם של גדולי ומאורי הדורות לדורותיהם ולא אחר ההנהגה היחסית חדשה. כן ירבו.
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,411
מי זה ההנהגה החדשה?
ההנהגה של הרב סאלים או ההנהגה של ר' דוב לנדו?
הם שייכים לאסכולות הוותיקות מאז ומקדם.
דרך הלימוד המקובלת בישיבות התחילה עוד לפני הרב עובדיה,
ההשקפה של בני התורה קיימת עוד לפני הרב עובדיה,
ודרך הפסק עתיקה וותיקה עוד הרבה לפני כן.
ואצ"ל ר' יצחק.
נכון, כיום הרב דוב לנדו הוא ממשיך הדרך ההשקפתית, והלימוד הישיבתי.
בדרך הפסק, אלו שחכם עובדיה הרבה לחלוק עליהם מסתמא הם הם.
מה מבטלין דברי רבותינו מקדמא דנא,
אין לך לימוד חשוב כלאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא.
אבל תבין שהגמ' שקדמה לרבותינו כבר כתבה שלא כל אחד יכול.
ותבין שבית הלל שקדמו לרבותינו כבר קבעו שלימוד השיטה הדחוייה היא היא תורה לא פחות.
ותבין שלא כל מי שחושב שהוא לומד אליבא דהלכתא הוא באמת לומד אליבא דהלכתא, יש הרבה שהם רק מבלבלים המח.
וכבר אמרו בגמ' (שקדמה לרבותינו) לעולם ילמד אדם היכן שלבו חפץ.
ןמסתמא לזה כיוונו גם רבותינו.
אך כדי להגיע לאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא
צריך קודם להשקיע בסוגייא "ביסודות" ובלב הסוגייא, ורק אח"כ לגשת ללאסוקי שמעתתא
שלצערינו זה חסר - ובכל סוגייא כמעט שאתה פותח, אתה רואה שהיסודות רעועים וחלשים , לכן לא פלא איך הלאסוקי שמעתתא אח"כ הוא נראה
בדיוק לכך משקיעים את כל הרמ"ח ושס"ה בישיבה...
ומי שבאמת רכש את הדרך הנכונה בלימוד, ואף מרגיש שהוא כשיר לכך, אדרבה ואדרבה.
אבל אלו שבישיבה עיקר עיסוקם היה ב"לחנך" את רבותיהם, אולי כדאי שימנעו מכך ?
אדרת
חבר חדש
- הצטרף
- 3/9/25
- הודעות
- 74
אין שני סוגי פלפול, יש פלפול ויש עיון. הגר"ח הוא אבי אבות מתנגדי הפלפול ואבי תורת העיון (בדרך הלומדות).
כל הראשונים זה עיון.
ה"פלפול", זה שכולם תקפו אותו, זהו הלימוד הגליצייאני ודומיו, שכמעט ואין ממנו כיום זכר, ומכונה שיטת החילוקים (ויסדה ר' יעקב פאלק).
ויש את העיון הישיבתי, שזה הפלפול של היום, וגם הגר"ח עשיר בו. (וכמובן שיש את השידרוג של החקירות של ר"ש שקאפ ור"ש רוזובסקי).
אתה יכול לקרא לזה לומדות, אני אפרופו דברי חכמי הספרדים בדור האחרון כיניתיו פלפול והיינו הך.
זה ודאי עיון, אבל הוא חורג לפעמים מהפשטות, ובהחלט הוא מחודש ביותר.
כבר נתתי כמה שמות לעיל, הם נמצאים אגב באוצר גאוני ספרד ובעוד קבצים, שם תמצא רבים מאלה.
אגב "חקרי לב", כשלמדתי מסכת שבועות, היה מרתק ומחכים מאוד ללמוד ולהעמיק בסוגיות על הספר "חקרי לב" על מסכת שבועות (שנדפס בקובץ מפרשים).
אפשר בהחלט להגיע למצב שבו הספרים יהיו יותר נגישים ושאלו שנגישים יילמדו יותר. אפשר בהחלט להגיע למצב שיכירו שחקרי לב זה לא רק שו"ת בהלכה... ולבער את התפיסה המשונה שהספרדים לא כתבו על סדר הרמב"ם - אלא להכיר בעובדה הפשוטה שהספרדים כתבו על הרמב"ם כנראה הרבה יותר מהאשכנזים (לפחות לפי אוצר מפרשי היד הנ"ל, ולפי צורת הדף של הרמב"ם, וזה לא הכל, יש ביאורי "לשונות הרמב"ם" בספרי חכמי ספרד לרוב).
יש הרבה ספרים שיכולים להיות בלים מרוב שימוש משום שיש בהם אוצרות של עיון ופלפול בגמרא ובשיטות הראשונים שכולם הוגים בהם... כמו שלושה כרכי "חינא וחסדא" על כתובות, או הספר המקיף "מאמר מרדכי" לרבי מרדכי קריספין על גיטין, או "עדות ביהוסף" על בבא מציעא, או "מעשה רק"ם" לרבי יצחק קוריאט על קידושין, "מגן גיבורים" לרבי אליעזר די אבילה על כמה וכמה מסכתות ישיבתיות, לא על כל חבורה שם נחוץ למסור שיעור... אבל בדומה לספרים אחרים יש להם הרבה מה להציע ולהעשיר את הלימוד הישיבתי, טעמו וראו כי טובים הם.
ברור לי שאילו היו אלו אשכנזים, לפחות כמה ספרים מאלה שמניתי היו בלים מרוב שימוש בישיבות הקדושות. בוודאי כך לגבי חינא וחיסדא בגלל החומר העצום שנמצא בו, ומגן גיבורים בגלל החריפות והעומק.
אני כבר עשור בתחום וד"ב.
די בזה, הכוונה שאיני מעוניין לחשוף מה כתבתי ומי אני.
אבל בהחלט חשוב מדי פעם גם להציף את הנושא. להכיר ספרים במסגרת דיונים כמו אלה.
בשנים האחרונות מסתמנת מגמה חשובה של הכרת גדולי יהדות ספרד והמזרח והפורום הזה הוא בהחלט במה ראויה להעצים אותה.
הבנתי כוונתך,
ורק חיזקתי את ידיך מדבריך בדרך צחות.
אבל אם כבר אתה מדבר, איני יודע במה אתה עוסק.
לענ"ד לא טוב להדגיש את ה"ספרדי" שבזה.
זה נותן תחושה שכאילו יש פה בעייה שקוראים לה "ספרדים" ואנחנו באים למגר אותה ולהוכיח שאינה נכונה,
וזו טעות אסטרטגית לדעתי,
הן מבחינת הציבור הספרדי, והן מבחינת הציבור הכללי (ובזה אני חלוק על הרבה מיושבי הפורום פה).
ואדבר רק על הציבור הספרדי,
לא צריך להשתמש במושג "תיקון", אם אין קלקול. - אם מתקנים, אז יש כאן הודאה והבהרה שהיה קלקול.
וזה לא טוב, יכ גם אם היה, לא צריך להנציח את זה. פשוט לשדר "לא היה"! ולהתקדם.
מוציאים ספר "קובץ מפרשים החדש" (בלי גאוני ספרד, ובלי המזרח). מבחינתינו אף אחד לא שכח אותנו ואין אנו צריכים להוכיח את קיומינו.
וזה ירומם הרבה יותר לדעתי, מאשר שכל היום נבכה "למה לא לומדים את הרבנים שלנו", ולמה לא סופרים אותם ולמה ? ולמה ?
שים את הספר על השלחן, מי שרוצה שיפתח ומי שלא רוצה שלא יפתח. - זה פה.
או "קובץ מפרשים גאוני בתראי" שיצא עמ"ס קידושין
בגדול אני מסכים, אם כי יש גם תועלת למי שמחפש ולא בכדי את הספרדי דווקא - ולא בהכרח במסגרת עיסוק ב"בעיית הספרדים"
אם תשאל אותי (בלי לפגוע בציבור הספרדי) אבל קודם כל התועלת היא,
שהספרדים יראו שחכמי הספרדים למדו ב"עיון" ו"הבנה" ו"עמקות, ו"פלפול (כפי מקומם)" ולא בשטחיות.
וזה כבר רווח, ג ד ו ל . . .
נושאים דומים:
- נעול
