ראש הישיבה הרב שמואל בצלאל שליט"א: "מדוע אין כמעט כוללים של ש"ס בעיון בציבור הספרדי?!"

קודם כל...
זה קצת מעצבן שאתה עורך ומוסיף משפטים אחרי שאני מגיב על ההודעה שלך...
לפעמים תוך כדי דיבור שאני שולח את ההודעה, אני מסגנן ומסדר את ההודעה (עוד לפני שראיתי שהגבת עליה).
ובכל מקרה אם זה מעצבן אותך אני ישתדל לסגנן את ההודעה יותר לפני שאני אשלח... (-רק מחילה שאת המשפט הזה הוספתי לאחר שכבר שלחתי את ההודעה, והוא רחום יכפר עוון...)
דבר שני, לא באתי "להצדיק" שום זלזולים כאלה ואחרים ואני לא בא להטיף מוסר לשום רב בישראל איך הוא מדבר.
כל אחד ידבר כרצונו ואיך שהוא חושב.

כל מה שכתבתי הוא "להסביר את הטענה" ותו לא.
לא הסברת כלום למה הוא סילף את דבריו.
אבל כנ"ל אין לי כח וזמן להמשיך לדון אתך על זה.
 
מרן הגרב"צ אבא שאול תמיד אמר ללמוד בעיון עוד כמה שנים אחרי החתונה רק גמרא וראשונים. ורק אח"כ ללמוד הלכה, וגם זה בעיון. ובישיבות לא מספיק.
ולדעתו מי שמורה הוראות שלא בדרך הזו, מסתמא מורה הוראות שלא כדין! וזכותו וחובתו של כל אחד שהמצב מפריע לו לזעוק זאת. ולפרסם מכתבים. גם אם זה נגד דרכו של הרב עובדיה. זכותם של רבנים לחלוק עליו ועל דרכו. ואכן הם לא לומדים יבי"א כי לדעתם דרכו לא נכונה, וכ"ש לא ילקו"י. כי לדעתם יש שם המון הלכות לא נכונות. ודרכו נגד רבותיהם החיד"א והבא"ח וכה"ח והגר"ע עטיה והגרב"צ א"ש והרשימה ארוכה.
ומי שלא נוח לו, שישתה מים קרים. ושלא יגיד לאחרים מה לעשות.
מי שטוען כגון "פלוני לא יודע ללמוד", "פלוני לא לומד ביושר העיון של אבא", ראוי שיקבל ביקורת עליו או על אביו.
 
נערך לאחרונה על ידי מנהל:
בשביל זה יש מספיק זמן בישיבות. (6 שנים גם אם אתה מתחתן בגיל 20...)
לצערי אין. וגם בכוללים אין.
אברכים על ימין ועל שמאל מחלקים מה שלא חילוק ומדמים מה שלא דומה ועל כולנה מתרגלים לא לחשוב בכלל, ואם כן אז בשטחיות ומקופיא.
ובכלל עמל התורה - כל שאין בקצהו תעודת רבנות או שיעור הלכה עם ידע נרחב "בפוסקי דורנו", או סיום מסכת וכיו"ב - איננו ערך כמעט בכלל.
 
מהקדמת הבית יוסף נראה שלדעתו די ללמוד את הבית יוסף מבלי לימוד הסוגיות קודם לכן.
אלא שי"ל שכוונתו היא למי שכבר השקיע בלימוד ש"ס וראשונים ומכיר את הסוגיות, ועוד י"ל דלא קים לן כוותיה בהא, וכמו שהרמב"ם סבר שדי בלימוד ספרו, והראשונים שאחריו כתבו שאין להורות ממנו הלכה ללא היכרות מקדימה עם מקורותיו.
כך נוהגים באהבת שלום - קודם את הפרק /מסכת הנוגעת (לפי העניין) ואח"כ ללימוד הטוב"י
 
לצערי אין. וגם בכוללים אין.
אברכים על ימין ועל שמאל מחלקים מה שלא חילוק ומדמים מה שלא דומה ועל כולנה מתרגלים לא לחשוב בכלל, ואם כן אז בשטחיות ומקופיא
אברכים כאלה לצערי הרב גם אחרי מאה שנה לא ידעו לחלק חילוק נורמלי.
 
אברכים כאלה לצערי הרב גם אחרי מאה שנה לא ידעו לחלק חילוק נורמלי.
הם לא מעטים.
ואם היינו מייקרים יותר את עמל התורה, שנקנה בלימוד עיוני, בלי שום מטרה לסיים או לאסוקי שמעתתא אלא עמל לשם עמל, היית רואה מהם הרבה פחות.
 
ואז היית רואה גם הרבה פחות אברכים שמפיצים את התורה שלמדו ומוסרים שיעורים לציבור.
יותר סביר שהייתי רואה את האברכים האיכותיים עושים זאת ולא את השטחיים, כי היה ערך למושג ת"ח ולא כל הרוצה וכו'
 
יותר סביר שהייתי רואה את האברכים האיכותיים עושים זאת ולא את השטחיים, כי היה ערך למושג ת"ח ולא כל הרוצה וכו'
למה נראה לך שת"ח שעשרות משניו הקדיש לעיון מעמיק יותר "איכותי" מאברך שהקדיש חלק מחייו גם לעיון אבל בד בבד "הוריד טיפה הילוך" כדי לגמור וללמוד עוד חלקים מהתורה הקדושה?

וכבר אמרו שסיני עדיף.
 
למה נראה לך שת"ח שעשרות משניו הקדיש לעיון מעמיק יותר "איכותי" מאברך שהקדיש חלק מחייו גם לעיון אבל בד בבד "הוריד טיפה הילוך" כדי לגמור וללמוד עוד חלקים מהתורה הקדושה?

וכבר אמרו שסיני עדיף.
הלוואי שזה היה ככה שחור ולבן כמו בתשבץ, ואם כך הוא הדבר החרשתי.
 
זה הזוי שהוא חייב לדבר על זה בכל מקום.
ובמקום שציינת הוא הוסיף על מרן הרב בצלאל את המילים (כלשון הפורום שציינת):
בתו"ד אמר מרן מתוך תקיפותו "שה' ימחל לו". כע"ל.
אתם מבינים להיכן זה מגיע, לעקם דברי חכמים אחרים, לבזותם, וכעת הם גם צריכים מחילה וכפרה!!!
ממש הזוי!
 
זה הזוי שהוא חייב לדבר על זה בכל מקום.
ובמקום שציינת הוא הוסיף על מרן הרב בצלאל את המילים (כלשון הפורום שציינת):
בתו"ד אמר מרן מתוך תקיפותו "שה' ימחל לו". כע"ל.
אתם מבינים להיכן זה מגיע, לעקם דברי חכמים אחרים, לבזותם, וכעת הם גם צריכים מחילה וכפרה!!!
ממש הזוי!
והמעניין שבפורום שלהם הם הביאו דבריו בשתיקה, ולא כאב להם על כבודו של החכם שרמזו עליו (כמובן בלי להגיד את השם, רק ראש ישיבה, ספרדי, בן 85 בערך...), ולפחות לעיין ולראות את דבריו אם הם כפי שנאמרו, ע"י אותו אחד, או שאמר בצורה שונה. וממש נעשה כלפיו ביזוי ת"ח.
אבל אני לא מופתע מזה, שכפי שכתב לעיל תלמידו -
דבר שני, לא באתי "להצדיק" שום זלזולים כאלה ואחרים ואני לא בא להטיף מוסר לשום רב בישראל איך הוא מדבר.
כל אחד ידבר כרצונו ואיך שהוא חושב.
הבנתם?!
מותר לרבם לדבר "כרצונו" "ואיך שהוא חושב", וחלילה לא "להטיף לרב בישראל מוסר"...
כלומר רב יכול להקצין דברי רב אחר ולעוותם [שבמקום המילים האמיתיות שצריך לעשות גם כוללים בגמרא בעיון, מלבד הכוללים בהלכה בעיון, אמר שרוצה להפסיק את הכוללים בהלכה, להרוס את מורשתו של מרן... וכמובן הוא דיבר שטויות כי הוא לא יודע שהלכה זה עיון, כי בררתי שהוא לא פותח ספרי מרן "וילקו"י"..., ואמנם זקן, ו"ה' ימחל לו". ה"י על החטא הגדול שעשה לחלוק על דרכו של מרן זצ"ל... (ולא ללמוד ילקו"י) וכו' וכו', ואחרי שהסברתי את הנ"ל כמה פעמים איך הוא שינה את דבריו עדיין הרב אור יעקב בטוח שרבו צודק]
ושאני בא לזעוק כאן על הביזוי ברב בצלאל, פתאום הם נהיים צדיקים שאנו לא מטיפים לרב איך לדבר, גם אם הוכחתי לו כאן שאותו רב סילף את הדברים. אבל מותר לרב סלף ולהגיד מה שבא לו!!!
והמצחיק שאנו מוחים על כבוד תורתו של הרב בצלאל כעת, או הרב ברכה, שהוא "חצוף" "ולא יודע לעיין כדרכו" וכו', על משפט שהוא לא אמר, או רב אחר שהוא שקרן, ולא יודע ללמוד, או סיטרא אחרא, וכדומה עוד משפטים על רבנים, שברוב המקרים הרבנים האלה אמרו דברי טעם (אלא דלא כדעת מרן זצ"ל, או הילקו"י). וכואב לנו כבוד התורה. ובאים תלמידיו ומוחים בנו שאנו המזלזלים בת"ח!, ואנו מחפשים את אותו רב... ממש עולם הפוך ראיתי...
 
שברוב המקרים הרבנים האלה אמרו דברי טעם (אלא דלא כדעת מרן זצ"ל, או הילקו"י).
דווקא מהכיוון השני
אני בשנים האחרונות הבנתי שהרב מזוז ותלמידיו לא יודעים ללמוד והם שטחיים וכדו'
וצריך את האשכנזים
והנה נקלע לידי ספר מעדני המלך כמדומני תמלול משיעורי הגרע''י
ושם כתוב הפוך שדיינים אשכנזים מרבים בפלפולים ואינם ישרים ודיינים ספרדים ישרים
ובעמ' אחר כתוב דברים חמים מאוד על הרב מזוז שהוא ישר ודייקן וכדו'
ואתמהה, האם בגלל מהפך פוליטי כזה או אחר מתהפכת לה הקערה שוב ושוב
 
דברי הרב מאזוז זצוק"ל מתוך הספר הנפלא לב נאמן ח"ב
צילום מסך 2026-02-01 002538.png
צילום מסך 2026-02-01 002558.png
 
"מדוע אברך שהתחתן בגיל 20 ועוד לא טעם בקושי טעם של לימוד סוגיא, צריך ללכת לכולל הלכה?! הוא בקושי יודע ללמוד! מדוע כל הכוללים כמעט ללא יוצא מן הכלל הם כוללי הלכה, ואין כוללים שלומדים נשים נזיקין בעיון ישיבתי, וכי אפשר לחשוב שכל הבחורים מיצו כבר את ההתפתחות בלימוד בעיון בהגיעם לשידוכים?!"

לדבריו אין הבנה כלל, הלא אמרו חז"ל ש"תלמיד שלא ראה סימן יפה במשנתו חמש שנים שוב אינו רואה", ואם בחור ישיבה בזבז כמה וכמה שנים בחייו כדי "לדעת ללמוד" ולא למד, מה יועיל כולל?

כוללי ש"ס הם בזבוז זמן משווע, אותם אברכים יכלו להיות רבנים ודיינים אבל אפילו ש"ס אין בידם, ואחרי כמה וכמה שנים בכולל עדיין הם בגדר עמי הארץ הן בהלכה והן בידיעת הש"ס, וסביר להניח שגם בלימוד.

רובא דרובא מהבחורי ישיבות לא באמת לומדים בישיבה "איך ללמוד". רובם מעבירים את הזמן בשטויות והבלים, או שמלעיטים אותם בדברי האחרונים והם חוזרים עליהם כמו תוכי. לימוד בעיון אמיתי נמצא בישיבות בודדות ואצל ר"מים בודדים, בדרך כלל תלמידי בריסק. ואם אדם רוצה לבחון את עצמו אם הוא יודע ללמוד, שפשוט יקח גמ' שוטנשטיין ויראה אם מצליח לכוון לכל ההערות או לפחות לרוב ההערות. אם יש קושיה שמישהו הקשה והוא פיספס, זה אומר שהוא לא יודע ללמוד.

"גם בעניין פלפול ועיון ההלכה היה מורי [האר"י] זלה"ה אומר כי תכלית העיון הוא לשבר הקליפות שהם הקושיות כי הם גרמו לאותם הקושיות שהם בהלכה שלא יובנו תירוציהם כי אם בקושי ובדוחק גדול כנודע, ואמנם עסק התורה ממש אינו העיון רק קריאת התורה בעצמה בארבע דרכים שהם ראשי תיבות פרד"ס (ראשי תיבות של פשט רמז דרש סוד יוצא צירוף אותיות פרדס) כנודע וכמו שמי שרוצה לאכול האגוז צריך תחלה לשבר קליפותיו כן צריך להקדים העיון בתחלה והיה מורי ז"ל אומר כי מי ששכלו זך ודק וחריף לעיין הלכה בשעה או על הרוב בשתי שעות ודאי הוא שטוב לו מאד שיטרח שעה או שתי שעות בתחלה בעיון לסבה הנזכרת, אבל מי שמבין בעצמו שהוא קשה העיון וטורח בו זמן הרבה עד שיעיין ההלכה לא טוב הוא עושה ודומה למי שמשבר כל היום אגוזים ואינו אוכל מה שבתוכם ויותר טוב לו שיעסוק בתורה עצמה בדינין ובמדרשים וסודות" (ספר "פתורא דאבא" חלק ב' סימן כז).

זאת אומרת, גם על לימוד ההלכה היה אומר האר"י לא לעיין יותר משעה-שעתיים, אבל להבין את הגמ' מאן דכר שמיה...

בימינו שכחו לגמרי שמטרת הלימוד היא לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא.

העמל העיקרי הוא להבין "למה" כתוב מה שכתוב. להתייגע על כל מילה, למה כתוב כך ולא אחרת, מה עומק הסברא, ואיך להוציא מכאן הלכה למעשה.

כדי שאדם יתרגל בעמל זה, הוא משקיע ימים ושנים בחיידר, בישיבה קטנה, ובישיבה גדולה, ללא שוטנשטיין וללא שום כלי עזר. זה זמן מספיק בהחלט.

אולם יכול אדם לשרוף שנים רבות, ולסיים את הישיבה כבור ועם הארץ שאינו יודע ללמוד, מפני שאף אחד לא לימד אותו איך ללמוד. ומאידך גיסא מספיק שיעור עוצמתי אחד, כדי לדעת 'איך ללמוד'.

סיפר לי ידיד שלמד בישיבת אור ברוך: הוא היה אצל הרבה ר"מים בישיבה קטנה וישיבה גדולה, אבל אף אחד מהם לא לימד אותו "איך ללמוד" כמו שלימד אותו הגאון ר' יואל טולדנו, כיום ראש ישיבת ברית יעקב, שאז היה ר"מ שיעור ג' בישיבה הקטנה של אור ברוך (הגר"י טולדנו משתייך לבית בריסק).

הגר"י פתח את השיעור הראשון ואמר לתלמידים שהבן שלו הקטן יודע להכין דף גמרא בעשר דקות. ואם כן, בשביל מה להשקיע כל יום כמה שעות בלימוד כמה שורות בדף גמרא? לא חבל על הזמן?

אבל זהו לא באמת לימוד. אני אלמד אתכם איך לומדים, אמר ופתח בתחילת בבא בתרא. "השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר, בונין את הכותל באמצע". ואז התחיל להמטיר שאלות על התלמידים ההמומים, כשהוא מכניס את כל מהלך הגמ' והראשונים בתוך דברי המשנה (אני כותב מהזכרון, ממה שסופר לי, ואקווה שהעקרון יובן).

על איזה חצר מדובר, חצר משותפת?
אז למה 'לעשות מחיצה', למה לא כתוב 'לחצות'?
מה זאת אומרת 'רצו', צריך דוקא ששניהם ירצו? ואם רק אחד מהם רוצה?
"רצו" הכוונה שהסכימו לחלק את החצר ביניהם, או שהסכימו לבנות כותל?
אם רצו לעשות מחיצה, אז למה כותל דוקא?
מה זאת אומרת 'באמצע', וכי לא הייתי יודע לבד שהמחיצה היא באמצע?

וכך המשיך עד סוף המשנה עם קושיות רבות על כל מילה ומילה. המחשה זו הועילה לאותו אחד יותר מכל השיעורים ששמע בימי חייו, עם קושיות ותירוצי האחרונים על הסוגיה.
 
לספרדים מותר להיות שטחיים??
זה לא קשור לרמ''ים וראשי ישיבות, גם מי שרוצה להיות בתחום ההלכה, עדיף שישאר כמה שנים בעיון הש''ס, כי עי''ז יהיה עמקן ולא שטחי, ובהלכה מי שהוא שטחי הוא מחטיא את הרבים ומכשילם, וד''ל. לעומתו, ר''מ או ר''י שקצת לא יודע ללמוד או אומר דברים לא נכונים, לכל היותר הוא נכשל בביטול תורה באיכות (לא שזה לא חמור)

מי שהוא שטחי ולא עמקן, ובזבז את כל השנים שלו בישיבה במקום ללמוד איך לעיין, גם בכולל ש"ס הוא ימשיך להיות שטחי, ולא יועיל לו מאומה.

חוץ מזה שכל אברך צריך לקבוע לו שעה שעתיים ביום ללמוד ש"ס, גם אם הוא נמצא בכולל הלכה.

וחוץ מזה שגם בכולל הלכה אפשר ללמוד בעיון מופלג, העיון הוא לא תחום ששייך ללימוד הש"ס דוקא.
 
ולפתוח כוללי הלכה כמו שיש היום ברובא, שזה ישר לב"י
זה ביטול תורה גם באיכות וגם בכמות

עיון זה להבין היטב מה כתוב, לא לפתוח כרוכלא את כל הראשונים והאחרונים, או לשרוף חודשיים על כל הלכה כי "צריך לעיין".

ללמוד הלכה בעיון זה להבין היטב מה מקור ההלכה בחז"ל ובראשונים, ולצורך כך הביא הבית יוסף את התלמוד ואת הראשונים.

כאשר לא מבינים היטב מה כתוב בבית יוסף, פותחים סוגיות. כאשר לא מבינים היטב את הסוגיא, פותחים ספרים נוספים.

אבל המטרה לנגד העיניים צריכה להיות תמיד - הלכה למעשה, לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא. לא לפלפל ולא ללמוד לעיין.

ואני כותב זאת כאחד ששרף שבועיים שלמים בויכוח על פשט בהלכה אחת בטור, ברמה שכל האברכים בכולל התערבו בתקווה שיהיה להם שקט (את חטאי אני מזכיר).
 
נתקלתי לאחרונה באישה מבוגרת מבנות משפחתי, שאמרה לנכדה שהיא רוצה שהוא יהיה דיין.
אמר לה הנכד, סבתא אני רוצה להיות ראש ישיבה כמו אבא...
אמרה לו הסבתא, עזוב אותך, דיין זה הרבה יותר חשוב....

הסבתא צודקת. אבל אפשר להיות גם ראש ישיבה וגם לעסוק בהלכה כמו הגרב"צ אבא שאול, הגר"מ פיינשטיין ועוד. ואז שפיר דמי.
 
עיון זה להבין היטב מה כתוב, לא לפתוח כרוכלא את כל הראשונים והאחרונים, או לשרוף חודשיים על כל הלכה כי "צריך לעיין".
לקחת את זה לקיצוניות ההפוכה

אני מדבר- על זה שמדלגים על הסוגייא וישר מתחילים טוב"י , מי שלא ראה את הסוגייא ומתחיל ישר בטוב"י זה ביטול תורה באיכות
 
מי שהוא שטחי ולא עמקן, ובזבז את כל השנים שלו בישיבה במקום ללמוד איך לעיין,
זה בעיה כללית בציבור, שכולם הולכים לישיבה, ו''לומדים'' באותה ''שיטה''
בעוד הלימוד באותה מתכונת אינו יכול להיות מתאים לכ''א, זה לא בעיה ספציפת של עיון/בקיאות
הלימוד צ''ל כפי כחו כמו שהיה אומר הר''ג אדלשטיין זצ''ל פעמים רבות , ולמעשה כ''ז כבר בחז''ל
זה בעיה ''ממסדית'' כללית.
גם בכולל ש"ס הוא ימשיך להיות שטחי, ולא יועיל לו מאומה.
ברור, והכוונה שאין מצוה ללכת ישר להלכה בלי יסודות בש''ס, ולהרבה אנשים לא מספיק 4-6 שנים בישיבה
חוץ מזה שכל אברך צריך לקבוע לו שעה שעתיים ביום ללמוד ש"ס, גם אם הוא נמצא בכולל הלכה.
פשיטא, ע''ז לא חלקנו, אבל אם רוצים להשתלם גם בידיעת הש''ס וגם בעיון יש צורך ביותר מ2.00 ביום, אא''כ מישהו ניצל מאוד את הזמן בישיבה
וחוץ מזה שגם בכולל הלכה אפשר ללמוד בעיון מופלג, העיון הוא לא תחום ששייך ללימוד הש"ס דוקא.
דבריך צודקים ונראה לי שלא הבנת את כוונתי, ברור שא''א לתת לזה גדרים כלליים וכו', אבל לומר שבישיבות מבזבזים זמן והעיקר רק לימוד ההלכה וכו' זה מוגזם/לא נכון
 
לזה הבאתי מאמר חז"ל על 5 שנים, אבל זה היה על דרך גוזמא. בחור נורמלי צריך לקלוט תוך שנה לכל היותר איך צריך ללמוד.
בסה''כ כוונתי נגד אלו שמעודדים רק לימוד הלכה ולא לימוד הש''ס בעיון, ועיקר העיון בש''ס זה בא מהרגל ולא 'לקלוט' איך צריך ללמוד, בכל מקרה זו דעת ראשי הישיבות והרבה ת''ח, אך כמו שכבר כתבתי זה נושא יותר מורכב, ולא כל לימוד מתאים לכל אחד וכו', זה בעיה ממסדית/חינוכית וכו'. זה נושא (אולי) לאשכול אחר.
 
ראשי תחתית