רבי שלמה ידידיה זעפראני שליט"א • עדכונים מחצרו

שמעתי שהרב זעפראני שליט"א היה היום רב מקדים אצל הרב יצחק יוסף שליט"א.
 
סליחה אבל באמת הכתבה הזאת צינית הכתבה מנסה להסביר למה הוא עשה את זה ?!
 
סליחה אבל באמת הכתבה הזאת צינית הכתבה מנסה להסביר למה הוא עשה את זה ?!
ענווה אמיתית של מרן הגאב"ד.
מסבירים לציבור שזה כואב לו, רבבות תלמידי מרן הגאב"ד, לומדים הערב פרק בענוה, ויתור, ומידות טובות.
 
מה ראה על ככה?
כי הוא לומד לשם שמים.

ואין לו בעיה עם האדם אלא עם הלכותיו. והוא יודע להתעלות מעל זה.

אגב, ראיתי בכמה כנסים שהם מאד מכבדים אחד את השני.
השאלה נשאלת עתה אצל רבים מאנ"ש, ואני חושב שאנחנו הקטנים אין לנו השגה בגדלותו של מרן הגאב"ד שליט"א, שבניגוד לכל הבאים שם בשיעור שלכ"א האינטרסים שלו ואכמ"ל, למרן שליט"א אין ולא יהיה שום רווח מהנ"ל (ואם כבר הפסד וגם בזה אכמ"ל) והוא באהבת השלום הבלתי נתפשת שלו מוכן אפי' לבזות עצמו בשביל שלא יהי' א' שיחשוב שחותר תחתיו ח"ו, ולהגדיל השלום בציבור. אינני מכיר עוד מישהו שהיה עושה דבר כזה. אשרי העם שככה לו.
 
טוב להזכיר לציבור יראי ה'
מרן הגאב"ד הרב זעפרני תמיד היה מכבד את כלל הרבנים גם אלו שחולק עליהם
כי תורה לשמה אינה שומרת טינה לאחרים שזילזלו דיברו סרה השמיצו וטינפו
ולכן גם עתה הלך בדרכו לכבד בלי שום מניעות
ואם זה מה שהיה חסר להם שיהיו מבסוטים
 
האמת? זה רק מגדיל את הרב זעפרני בעיניי. כשהתלמידים שלו רואים שהוא יודע שיש מי שמתבטא נגדו – ועדיין הוא קם, מגיע, מוסר חיזוק לפני שיעור של אותו אדם – זה עוצמה. לא חולשה.
זה לא שהוא בא להתבטל – הוא בא בשביל הציבור שלנו. לא בשביל הפוזה. הוא לא מחפש במה ולא יוקרה – הוא בא לתת לב, לתת אש, לתת אמת.
ויש כאלה שאומרים 'למה הוא מתכופף?' – לא, הוא לא מתכופף. הוא מתעלה. כי מי שבא ממקום נקי, שמוותר על הכבוד האישי למען הציבור הספרדי– הוא באמת גדול.
הוא לא רב מקדים – הוא רב מחנך. ואנחנו צריכים עוד הרבה כאלה בדור הזה.
 
אלו הדברים ממש ככתוב בספר הקדוש תומר דבורה בחיוב באדם להידמות לקונו, ואף למי שחטא כנגדו.
כדוגמת מה שמצינו שהקב"ה בעצמו תפר עלי תאנה לאדם וחוה, על אף שחטאו כנגדו, ומכח החטא התבוששו, והקב"ה בעצמו תפר להם עלי תאנה לכסות על בשתם.
וכל זה מובא בפרק א' בסה"ק תומר דבורה.
מובא כאן שביבים מתוך הספר הקדוש תומר דבורה פרק א':
1743890024862.png
 
מה לא מובן, יש שתי הסתכלויות, יש ראייה אישית ופוליטית, שהנה, כתבו באיזה מקום שהרב זעפרני נכנע וכעת הרב סלים לבד...
נו, תת רמה, הרי כולם מבינים שזה קבוצה שמקבלת תשלום ולכן כל הפרסום שם בהתאם, ומי שזה הראיה שלו, לא מבין איך יתכן שהרב זעפרני הולך ללויין, הרי שם הוא תוקף אותו וכו', מי שאוחז שם, אין מה להסביר לו.

ויש ראייה והסתכלות קצת שונה, הרב זעפרני מכבד, מוקיר ומעריך את מרן הרב עובדיה, וכאשר במשך שנים רבות הבן של מרן, תוקף אותו ואת פסקיו, והרב זעפרני בכלל לא מגיב, אם כבר להיפך, שולח לו מכתב להסביר את דעתו, מכבד אותו בכל מקום, וק"ו שלא תוקף בחזרה,
אבל מחמת צד אחד שתוקף, נוצר בציבורים מסויימים הרגשה שיש מחלוקת, עד כדי כך שכותל המזרח, האתר שאולי קצת מזוהה יותר עם הצד של הרב זעפראני, כותב בכותרת "אחדות" וכי מישהו רב ?? אתמהה? הרי למריבה צריך שתי צדדים, וכאן יש צד אחד שתוקף וצד אחד שסופג בלבד...

ואחרי כל זה, כיון שכלפי חוץ יש הרגשה של מחלוקת, בא הרב זעפרני, ברוב גדולתו וענוותנותו וככה"נ עושה חשבון פשוט, הרי זה שאני ילך ליזדים זה יכבד את הרב יצחק, זה יראה לכולם שאני לא בר פלוגתיה כלל, זה יראה שאין מחלוקת אמיתית, אא"כ זה דברי הלכה כמו כל דיון הלכתי, וזהו, רק מה, יש כמה נערי וואצפ שיכתבו שאני נכנע... נו נו, שיערב להם, אני יתן לו את הכבוד, חסידיו יהיו שמחים, שבועיים שלוש יזכרו את זה, ותשקוט הארץ ארבעים שנה

את ההשקפה, ואת ההנהגה אני ימשיך כדרכי בקודש, ילך עם גדולי ישראל וראשי הישיבות כדרכי קודש, ולא יהיה עלי שום טענה יותר שאני מזלזל כביכול ברב כזה או אחר

כך הראייה שלי, אני חושב שזה הגדלות וכח השלום שיש לרב זעפרני, ניתן להעריץ אותו על כך, וזה רק מוכיח שהוא גבוה מעל גבוה, הרבה יותר מאלו שתוקפים אותו, ופי מליון מאלו שכותבים עליו דברים ולא מבינים שהוא בכלל במקום אחר, וע"ז ניתן לומר, אין אדם עומד על דעת רבו על 40 שנה, כי מי שהראיה שלו מצומצמת לא יוכל להבין ראיה רחבה של גדול בישראל אף פעם

אגב, הרי הרב סלים היה בבית של הרב יצחק לא מזמן, וכי זה שינה משהו בהשקפה של הרב סלים? הרב סלים היה בלווין, וכי זה שינה משהו בהשקפה של הרב סלים? ר' דוד כהן היה, הרב בידרמן היה, וכי הם השתנו משהו, הרב בידרמן כבר לא אותו דבר... ר' דוד כהן כבר אדם אחר ??
אותו דבר בדיוק, הרב זעפרני הלך, נתן להם את ההרגשה הטובה, וזהו, מתקדמים הלאה להמשיך להרבות תורה בכל רחבי הארץ והעולם
 
במקום זה, בבמה זו, ביזדים
הדגיש הרב יצחק עשרות פעמים שיש חכ"א שציער את מרן,
ומרן א"ל שמזל שלא כתב עשרת הדברות בספרו כי החכם הנ"ל היה כותב אחרת.
והבן מאוד בעומק הענין
 
יש לומר את הדברים ביושר: מרן הרב יצחק יוסף שליט"א — גדול בתורה, מגדולי הפוסקים שבדור — אבל הוא לא מנהיג עולם הישיבות. למה? כי מנהיגות אמת לא נקנית רק בייחוס או בכתר של משרה, אלא בסמיכה רחבה של רוב מניין ובניין של תלמידי חכמים.

הנהגה של כלל עולם התורה, ובפרט עולם הישיבות הספרדי, דורשת גיבוי מעולם הישיבות עצמו: מראשי ישיבות, מרבני כוללים, מהעמודי התווך שבשדרה התורנית. ולא די באהדה מצד קבוצת תלמידים או מעריצים, ואפילו לא מתפקיד ציבורי רם ככל שיהיה.

הרב יצחק, עם כל גדלותו בתורה, לא נבחר ולא הוסמך להנהיג את עולם הישיבות ע"י שדרה רחבה של חכמי התורה. אין כאן הנהגה מוסכמת, אלא תכתיב חד-צדדי של קבוצה שסוגרת אוזניים לכל קול אחר. וזה מסוכן.

כשאין שיתוף של חכמים נוספים, כשקולם של תלמידי חכמים אחרים מושתק — לא בונים הנהגה, אלא יוצרים ריכוז כוח שבסופו של דבר מחליש את עולם התורה הספרדי ומותיר אותו ללא נשמה, ללא חזון, וללא יכולת להתקדם.
 
יש לומר את הדברים ביושר: מרן הרב יצחק יוסף שליט"א — גדול בתורה, מגדולי הפוסקים שבדור — אבל הוא לא מנהיג עולם הישיבות. למה? כי מנהיגות אמת לא נקנית רק בייחוס או בכתר של משרה, אלא בסמיכה רחבה של רוב מניין ובניין של תלמידי חכמים.

הנהגה של כלל עולם התורה, ובפרט עולם הישיבות הספרדי, דורשת גיבוי מעולם הישיבות עצמו: מראשי ישיבות, מרבני כוללים, מהעמודי התווך שבשדרה התורנית. ולא די באהדה מצד קבוצת תלמידים או מעריצים, ואפילו לא מתפקיד ציבורי רם ככל שיהיה.

הרב יצחק, עם כל גדלותו בתורה, לא נבחר ולא הוסמך להנהיג את עולם הישיבות ע"י שדרה רחבה של חכמי התורה. אין כאן הנהגה מוסכמת, אלא תכתיב חד-צדדי של קבוצה שסוגרת אוזניים לכל קול אחר. וזה מסוכן.

כשאין שיתוף של חכמים נוספים, כשקולם של תלמידי חכמים אחרים מושתק — לא בונים הנהגה, אלא יוצרים ריכוז כוח שבסופו של דבר מחליש את עולם התורה הספרדי ומותיר אותו ללא נשמה, ללא חזון, וללא יכולת להתקדם.
צריכים להודות ביושר
כמעט כל ראשי הישיבות מגיעים ללוין.
כל אחד והתירוץ שלו.
אבל זה המציאות.
 
צריכים להודות ביושר
כמעט כל ראשי הישיבות מגיעים ללוין.
כל אחד והתירוץ שלו.
אבל זה המציאות.
נכון, צריך לומר ביושר — רבים מראשי הישיבות מגיעים לשיעורים של הרב יצחק יוסף שליט"א, וזה רק מעיד על הכבוד שרוחשים לו כפוסק חשוב שאהוב על ציבור העם שבשדות הספרדים וגם בן של הרב עובדיה יוסף.
אבל בוא נשים את הדברים על השולחן: יש הבדל עצום בין לכבד לבין להסמיך.
לבוא לשיעור? זו דרך להראות הערכה.
לשאול שאלה בהלכה? זו הכרה בגדלות תורנית.
אבל להסמיך אדם להנהיג את עולם הישיבות? זה כבר סיפור אחר לגמרי.
הסמכה להנהגה דורשת קונצנזוס רחב, גיבוי מובהק, ובעיקר – אמון של עולם התורה שהוא זה שיכול להוביל את הכלל.
והמציאות ברורה: רוב ראשי הישיבות והמבוגרים בעולמה של תורה הספרדי לא רואים בו את המנהיג.
מכבדים? כן. מכתירים? ממש לא.
 
ראשי תחתית