משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 5,006
[מפוצל מאשכול אחר]
הגאון רבי אהרן ווירמיש זצ"ל היה מגדולי תלמידי השאגת אריה בעיר מיץ, ושימש אח"כ ברבנות בעיר מיץ.
בחייו של רבי אהרן וגם לאחר מותו לא נודעה התנגדות כלפיו. ספרו "מאורי אור" מצוטט אצל כמה מהאחרונים ששיבחוהו, כמו בספרי רבי יוסף זכריה שטרן, בספר "מנחת אלעזר" לרבי חיים אלעזר שפירא, בספר "ארחות חיים", ובספר "ליקוטי מהרי"ח" של רבי ישראל חיים פרידמן (וראה להלן רשימה ארוכה).
מי שכתב עליו "שנעשה צדוקי" הוא אוצר ישראל (שאותו ציטט הרב ישכר תמר, ואותם ציטט הרב סופר) וערבך ערבא צריך, כי הרפורמים הם אלה שניסו לומר מאוחר יותר ש"אילו היה חי 30 שנה מאוחר יותר, היה אף הוא רואה את הצורך ב"תיקונים בדת"...
במאמר על רבי אהרן שפורסם בכתב עת ירושתנו, טען בתוקף הרב יעקב שמואל שפיגל כי רבי אהרן לא תמך ברפורמה כלל, והיה תומך נלהב בשמירת המנהג וההלכה כפי שניכר בכל חיבוריו. לדבריו של שפיגל, התנגדותו לפסיקות הרמ"א הייתה כחלק מהתנגדות נפוצה של רבני אשכנז וצרפת במשך מאות שנים לשינוי מנהגיהן למנהגי הרמ"א, מכיוון שהמנהגים היהודיים הגרמניים והצרפתיים הקדימו בזמן רב את אלו שהנהיג הרמ"א, והתבססו בעיקר על פסקי הדין של הראשונים האשכנזים.
על דעתו של רבי אהרן כי יש להשמיט חלק מהפיוטים – דעה בה דגלו כמה מראשי הרפורמה – מסביר הרב שפיגל כי רבי אהרן לא היה הרב היחיד שתמך בצמצום אמירת הפיוטים בתפילה. בתחילת המאה ה-19 הפסיקה רוב יהדות פולין לומר פיוטים, למעט בימים נוראים, והדיון בעניין זה לא היה חדש.
הרב שפיגל במאמרו תוקף את הרב ישכר תמר בכמה טענות, ומעלה כמה הסברים להגנתו של רבי אהרן:
א. ספר "מאורי אור" הובא בשם הגדולים לרב חיד"א – שהקפיד שלא לכתוב על רבנים שנויים במחלוקת.
[לשון החיד"א: "מאורי אור - מורה מקום ובקיאות גדול בכל התלמוד יסדו וחברו מהר"ר אהרן וירמיש דיין ק"ק מיץ ויש בו בקצרה איזה חידושים ונדפס ח"ב מאורי אור ובו חי' על הש"ס ונדפסו בק"ק מיץ ועתה בא לידי מאורי אור ח"ב בשלימות וח"ג על הש"ס"].
ב. הרב תמר הסתמך על ערכו של רבי אהרן באנציקלופדיה אוצר ישראל, ערך שהועתק מהאנציקלופדיה היהודית שם כתב את הערך לוי גינזבורג – ממנהיגי התנועה הקונסרבטיבית שאינו נאמן.
רבי אהרן לא גילח את זקנו למשעי אלא התאים אותו לתקנון המשמר הלאומי.
בנוגע לאי תמיכתו ברבנים בריב ההיכל, מכיוון שההלכה מאפשרת להתפלל בשפה זרה, אין להאשים את רבי אהרן שחרג ממנה, וייתכן שהוא לא זיהה את מטרת הרפורמים לבצע "תיקונים בדת" באמצעות פרצה זו ועל כן לא הצטרף לדעה הרבנית המקובלת בפרשייה זו.
להסבר העובדה שרבי אהרן נשבע בגילוי ראש - מזכיר שפיגל, שר"א מסתמך על דברי המדרש רבה בפרשת ויקרא, ומזכיר גם את דעת הגר"א המקֵלה בנושא זה.
על השמועה לפיה שתה רבי אהרן קפה חלבי בפונדק גויי, מסביר שפיגל כי מלבד העובדה שהשמועה לא הוכחה, התירו פוסקים רבים חלב עכו"ם.
בנוגע למנהגים הרבים שביטל, מסביר שפיגל שרבי אהרן לא היה הרב הראשון שנקט בעמדה כזו, והוא ביטל רק מנהגים שאין להם מקור בתלמוד והם מנוגדים לרוח היהדות.
ורבים מהאחרונים הביאו את ה"מאורי אור" והסתמכו עליו, אציין כמה מהם ואידך זיל גמור:
שו"ת אפרקסתא דעניא (ח"א סי' קי"ט, ח"ב או"ח סי' ג'), דרכי תשובה (סי' פ"ב סקל"ה ועוד), וכן בנו בשו"ת מנחת אלעזר (ח"ב סי' ד'), ליקוטי מהרי"ח (ח"א דף ק"ו), מעדני שמואל (סי' קי"ט אות ד' ואות י"ז), שו"ת זכר יהוסף, באר יעקב (סי' פ"ג סק"ג), שו"ת אמרי יושר (ח"א סי' ר"ב), מאסף לכל המחנות (סי' כ"א אות י"ב), קצה המטה על מטא"פ (סי' תרכ"ד סק"א), שדי חמד (מערכת ל' כלל קט"ז), פרדס יוסף (בראשית מ"ה י"ב), פתח הדביר (סי' רכ"ט אות ד'), ובס' תורת חיים (או"ח סי' ר"ס אות ו') וז"ל "שגדול מאוד הי' בחריפות ובקיאות בנגלה ובנסתר כנראה מכל ספריו"), הגה"ק בעל בני יששכר זצוק"ל בעמח"ס דרך פקודיך (בספרו אגרא דכלה פ' בחוקתי), ועוד הרבה שנלאה העט להעתיקם.
ואף בספרי גדולי זמנינו מובא דברו לרוב, ראה שו"ת שבט הלוי (ח"ח סי' כ"ד), שו"ת להורות נתן (ח"ב סי' ל"א אות י'), שו"ת חלקת יעקב (יו"ד סי' נ"ה), שו"ת בית ישראל (סי' קל"ז), שו"ת זקן אהרן (או"ח סי' י' אות ג'), ושו"ת בצל החכמה (ח"ד סי' צ"ג).
הגאון רבי אהרן ווירמיש זצ"ל היה מגדולי תלמידי השאגת אריה בעיר מיץ, ושימש אח"כ ברבנות בעיר מיץ.
בחייו של רבי אהרן וגם לאחר מותו לא נודעה התנגדות כלפיו. ספרו "מאורי אור" מצוטט אצל כמה מהאחרונים ששיבחוהו, כמו בספרי רבי יוסף זכריה שטרן, בספר "מנחת אלעזר" לרבי חיים אלעזר שפירא, בספר "ארחות חיים", ובספר "ליקוטי מהרי"ח" של רבי ישראל חיים פרידמן (וראה להלן רשימה ארוכה).
מי שכתב עליו "שנעשה צדוקי" הוא אוצר ישראל (שאותו ציטט הרב ישכר תמר, ואותם ציטט הרב סופר) וערבך ערבא צריך, כי הרפורמים הם אלה שניסו לומר מאוחר יותר ש"אילו היה חי 30 שנה מאוחר יותר, היה אף הוא רואה את הצורך ב"תיקונים בדת"...
במאמר על רבי אהרן שפורסם בכתב עת ירושתנו, טען בתוקף הרב יעקב שמואל שפיגל כי רבי אהרן לא תמך ברפורמה כלל, והיה תומך נלהב בשמירת המנהג וההלכה כפי שניכר בכל חיבוריו. לדבריו של שפיגל, התנגדותו לפסיקות הרמ"א הייתה כחלק מהתנגדות נפוצה של רבני אשכנז וצרפת במשך מאות שנים לשינוי מנהגיהן למנהגי הרמ"א, מכיוון שהמנהגים היהודיים הגרמניים והצרפתיים הקדימו בזמן רב את אלו שהנהיג הרמ"א, והתבססו בעיקר על פסקי הדין של הראשונים האשכנזים.
על דעתו של רבי אהרן כי יש להשמיט חלק מהפיוטים – דעה בה דגלו כמה מראשי הרפורמה – מסביר הרב שפיגל כי רבי אהרן לא היה הרב היחיד שתמך בצמצום אמירת הפיוטים בתפילה. בתחילת המאה ה-19 הפסיקה רוב יהדות פולין לומר פיוטים, למעט בימים נוראים, והדיון בעניין זה לא היה חדש.
הרב שפיגל במאמרו תוקף את הרב ישכר תמר בכמה טענות, ומעלה כמה הסברים להגנתו של רבי אהרן:
א. ספר "מאורי אור" הובא בשם הגדולים לרב חיד"א – שהקפיד שלא לכתוב על רבנים שנויים במחלוקת.
[לשון החיד"א: "מאורי אור - מורה מקום ובקיאות גדול בכל התלמוד יסדו וחברו מהר"ר אהרן וירמיש דיין ק"ק מיץ ויש בו בקצרה איזה חידושים ונדפס ח"ב מאורי אור ובו חי' על הש"ס ונדפסו בק"ק מיץ ועתה בא לידי מאורי אור ח"ב בשלימות וח"ג על הש"ס"].
ב. הרב תמר הסתמך על ערכו של רבי אהרן באנציקלופדיה אוצר ישראל, ערך שהועתק מהאנציקלופדיה היהודית שם כתב את הערך לוי גינזבורג – ממנהיגי התנועה הקונסרבטיבית שאינו נאמן.
רבי אהרן לא גילח את זקנו למשעי אלא התאים אותו לתקנון המשמר הלאומי.
בנוגע לאי תמיכתו ברבנים בריב ההיכל, מכיוון שההלכה מאפשרת להתפלל בשפה זרה, אין להאשים את רבי אהרן שחרג ממנה, וייתכן שהוא לא זיהה את מטרת הרפורמים לבצע "תיקונים בדת" באמצעות פרצה זו ועל כן לא הצטרף לדעה הרבנית המקובלת בפרשייה זו.
להסבר העובדה שרבי אהרן נשבע בגילוי ראש - מזכיר שפיגל, שר"א מסתמך על דברי המדרש רבה בפרשת ויקרא, ומזכיר גם את דעת הגר"א המקֵלה בנושא זה.
על השמועה לפיה שתה רבי אהרן קפה חלבי בפונדק גויי, מסביר שפיגל כי מלבד העובדה שהשמועה לא הוכחה, התירו פוסקים רבים חלב עכו"ם.
בנוגע למנהגים הרבים שביטל, מסביר שפיגל שרבי אהרן לא היה הרב הראשון שנקט בעמדה כזו, והוא ביטל רק מנהגים שאין להם מקור בתלמוד והם מנוגדים לרוח היהדות.
ורבים מהאחרונים הביאו את ה"מאורי אור" והסתמכו עליו, אציין כמה מהם ואידך זיל גמור:
שו"ת אפרקסתא דעניא (ח"א סי' קי"ט, ח"ב או"ח סי' ג'), דרכי תשובה (סי' פ"ב סקל"ה ועוד), וכן בנו בשו"ת מנחת אלעזר (ח"ב סי' ד'), ליקוטי מהרי"ח (ח"א דף ק"ו), מעדני שמואל (סי' קי"ט אות ד' ואות י"ז), שו"ת זכר יהוסף, באר יעקב (סי' פ"ג סק"ג), שו"ת אמרי יושר (ח"א סי' ר"ב), מאסף לכל המחנות (סי' כ"א אות י"ב), קצה המטה על מטא"פ (סי' תרכ"ד סק"א), שדי חמד (מערכת ל' כלל קט"ז), פרדס יוסף (בראשית מ"ה י"ב), פתח הדביר (סי' רכ"ט אות ד'), ובס' תורת חיים (או"ח סי' ר"ס אות ו') וז"ל "שגדול מאוד הי' בחריפות ובקיאות בנגלה ובנסתר כנראה מכל ספריו"), הגה"ק בעל בני יששכר זצוק"ל בעמח"ס דרך פקודיך (בספרו אגרא דכלה פ' בחוקתי), ועוד הרבה שנלאה העט להעתיקם.
ואף בספרי גדולי זמנינו מובא דברו לרוב, ראה שו"ת שבט הלוי (ח"ח סי' כ"ד), שו"ת להורות נתן (ח"ב סי' ל"א אות י'), שו"ת חלקת יעקב (יו"ד סי' נ"ה), שו"ת בית ישראל (סי' קל"ז), שו"ת זקן אהרן (או"ח סי' י' אות ג'), ושו"ת בצל החכמה (ח"ד סי' צ"ג).
