ספר שכתבתי - אשמח לשמוע תגובות

סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
וגם אפשר לומר שכל הרבנים שפסקו לא לומר העתיקו מהשו"ע והחיד"א ...
אגב, לפי מרן השו"ע אין שום איסור וברכה לבטלה לומר מעין שבע בליל פסח, והכריע שלא לומר רק מכח המנהג שהיה בזמנו (לפני התפשטות הוראות האר"י והרש"ש) ומי שיעיין בבית יוסף יראה דהביא גם דעות הראשונים שיש לאמרה ולא הכריע
וזה מלבד ששלשת עמודי ההוראה סתמו, ואם דעתם היה שלא לומר, היו צריכים לפרש כן בהדיא, כיון דבוודאי ראו את ד' רב ניסים גאון
מחילה מרן בבית יוסף הכריע אחרי שהוא הביא את דברי אבודרהם שפסק לאומרה כתב מרן הבית יוסף ועכשיו פשט המנהג שלא לאומרה עיין בסימן תפז בבית יוסף תודה רבה
 
מחילה מרן בבית יוסף הכריע אחרי שהוא הביא את דברי אבודרהם שפסק לאומרה כתב מרן הבית יוסף ועכשיו פשט המנהג שלא לאומרה עיין בסימן תפז בבית יוסף תודה רבה
הכריע מכוח המנהג בלבד !
אם המנהג היה לומר בזמנו היה מורה לומר !
וכ"ש לדידן דקבלנו הוראות האר"י (ובכלל זה הרש"ש) אף נגד מרן !
 
לא יתכן רק מנהג כל האשכנזים לומר עננו רק במנחה ומנהג כל עדות הספרדים לומר עננו בשחרית ובמנחה כמו שפסק מרן השלחן ערוך בסימן תקסה עיין שם תודה רבה
אני כתבתי לפי מה שכתב זה שלפני שהנידון על נחם,
אבל בדבריך אני רואה שהנידון על עננו,
ולא ע"ז דברתי
 
הכריע מכוח המנהג בלבד !
אם המנהג היה לומר בזמנו היה מורה לומר !
וכ"ש לדידן דקבלנו הוראות האר"י (ובכלל זה הרש"ש) אף נגד מרן !
מה זה לדידן הרי מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל בספרו שו"ת יביע אומר חלק ב סימן כה פסק לנו שלא קיבלנו הוראות האר"י נגד מרן השלחן ערוך ואנו הולכים אחריו באש ובמים אז לכן כל אחד כמו מנהגו וכבודו לא יכול לכפות את דעתו על כולם ולמר לדידן וגם אני לא יכול לכפות את דעתי על כולם לכן כל אחד ימשיך במנהגו תודה רבה
 
מה זה לדידן
מי זה דידן ?
הרי מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל בספרו שו"ת יביע אומר חלק ב סימן כה פסק לנו שלא קיבלנו הוראות האר"י נגד מרן השלחן ערוך
נגד החיד''א, בן איש חי, רבי חיים פלאג'י, שדי חמד, כף החיים, פתח הדביר ועוד ועוד, בסדר מותר לחלוק, אבל חובה לדעת ששיטתו אינה מוסכמת, וכל אחד יעשה כרבותיו.
ואנו הולכים אחריו באש ובמים
וביבשה
אז לכן כל אחד כמו מנהגו וכבודו לא יכול לכפות את דעתו על כולם
כנ''ל
ולמר לדידן וגם אני לא יכול לכפות את דעתי על כולם לכן כל אחד ימשיך במנהגו תודה רבה
בסדר, אל תדאג בעזרת ה' בשנת התשפ''ט (פעם הבאה יחול פסח בשבת) נמשיך לומר ברכת מעין שבע, כמנהג ירושלים. עדיין לא הצלחת לשכנע אותי, יש לך עוד 4 שנים ...
 
כתבתי ספר זה עם 19 תשובות בהלכה, זה ספר שלי שיצא מתחת ידי בלי נגיעת אנשים אחרים כלל, תעיינו בספר זה ותגידו מה אתם אומרים?
אשריך ישראל - יה"ר שתמשיך להגדיל תורה ולהאדירה ותהיה כאחד מהגדולים אשר בארץ, תמשיך ללמוד וללמד לעסוק בדברי תלמוד תורתינו הקדושה כל ימי חייך אתה וזרעך וזרע זרעך עד עולם ... בנחת בשמחה באושר ועושר וכל טוב ...
ותוציא לעם ישראל ולהקב"ה עוד ספרים מתוקים ומיוחדים כמוך (ואל תתייחס לס"מ ולסט"א שרוציפ להמעיט כבוד שמים בעולם ... )

חזק ואמץ !!
 
מי זה דידן ?

נגד החיד''א, בן איש חי, רבי חיים פלאג'י, שדי חמד, כף החיים, פתח הדביר ועוד ועוד, בסדר מותר לחלוק, אבל חובה לדעת ששיטתו אינה מוסכמת, וכל אחד יעשה כרבותיו.

וביבשה

כנ''ל

בסדר, אל תדאג בעזרת ה' בשנת התשפ''ט (פעם הבאה יחול פסח בשבת) נמשיך לומר ברכת מעין שבע, כמנהג ירושלים. עדיין לא הצלחת לשכנע אותי, יש לך עוד 4 שנים ...
אבל מנהג ירושלים הוא לא לומר ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת כמו שכתב מרן החיד"א ורבי אברהם ענתבי תודה רבה
 
אבל מנהג ירושלים הוא לא לומר ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת כמו שכתב מרן החיד"א ורבי אברהם ענתבי תודה רבה
אבל מנהג ירושלים החדש לומר ברכת מעין שבע כמו שכותב בעל כף החיים, ובעל ישכיל עבדי. תודה רבה.
המנהג נשתנה אחר החיד''א, ואחר תלמידי הרש''ש, בזמן הבן איש חי בערך.
 
אבל מנהג ירושלים הוא לא לומר ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת כמו שכתב מרן החיד"א ורבי אברהם ענתבי תודה רבה
אבל מנהג ירושלים החדש לומר ברכת מעין שבע כמו שכותב בעל כף החיים, ובעל ישכיל עבדי. תודה רבה.
המנהג נשתנה אחר החיד''א, ואחר תלמידי הרש''ש, בזמן הבן איש חי בערך.
וכל אחד יעשה כמנהגו.

הוא כתב בספרו את מה שהוא נוהג ואתה תכתוב את מה שאתה נוהג.
 
אבל מנהג ירושלים החדש לומר ברכת מעין שבע כמו שכותב בעל כף החיים, ובעל ישכיל עבדי. תודה רבה.
המנהג נשתנה אחר החיד''א, ואחר תלמידי הרש''ש, בזמן הבן איש חי בערך.
אבל תדע לך שמרן החיד"א כתב בסימן תרמ"ב ששמע שעל פי רבנו האר"י אין לומר ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת ובעל הכף החיים סופר לא ראה את דברי מרן החיד"א אלו כמו שציינתי בספרי זה ואם היה רואה את דברי מרן החיד"א בודאי שהיה חוזר בו תודה רבה
 
אבל תדע לך שמרן החיד"א כתב בסימן תרמ"ב ששמע שעל פי רבנו האר"י אין לומר ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת ובעל הכף החיים סופר לא ראה את דברי מרן החיד"א אלו כמו שציינתי בספרי זה ואם היה רואה את דברי מרן החיד"א בודאי שהיה חוזר בו תודה רבה
לפי חכמי הפורום זה סברא שהוזכרה ע"י רב אחד ולכן אסור לומר אותה.

רד מהעץ, לא יועילו לך כל טענותיך.
 
אבל תדע לך שמרן החיד"א כתב בסימן תרמ"ב ששמע שעל פי רבנו האר"י אין לומר ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת ובעל הכף החיים סופר לא ראה את דברי מרן החיד"א אלו כמו שציינתי בספרי זה ואם היה רואה את דברי מרן החיד"א בודאי שהיה חוזר בו תודה רבה
ממש לא, כי לשיטת בעל הכף החיים והבן איש חי ועוד, כשיש מחלוקת בדברי האר''י אזלינן כהרש''ש
ומנין לך שהכף החיים לא ראה את החיד'א? כל ספר כף החיים מלא מקורות מהחיד''א
 
לפי חכמי הפורום זה סברא שהוזכרה ע"י רב אחד ולכן אסור לומר אותה.

רד מהעץ, לא יועילו לך כל טענותיך.
זה פשוט לא נכון, כי בקבלה מכריעים כהרש''ש נגד החיד''א
וחוץ מזה מנין שהכף החיים לא ראה את החיד''א?
 
זה פשוט לא נכון, כי בקבלה מכריעים כהרש''ש נגד החיד''א
וחוץ מזה מנין שהכף החיים לא ראה את החיד''א?
אין דרכי להתווכח עם אנשים.

כפי שכתבת הכף החיים מזכיר את החיד"א לאלפים ולרבבות. וכשהוא לא מזכיר אותו אז כנראה....
 
ממש לא, כי לשיטת בעל הכף החיים והבן איש חי ועוד, כשיש מחלוקת בדברי האר''י אזלינן כהרש''ש
ומנין לך שהכף החיים לא ראה את החיד'א? כל ספר כף החיים מלא מקורות מהחיד''א
כי בעל הכף החיים לא הזכיר את דברי מרן החיד"א בסימן תפ"ז אות כב וזה לשנו המלא אמנם הרש"ש ז"ל בספרו נהר שלום הנדפס מחדש דף כה ע"ב כתב וז"ל יום טוב דפסח שחל להיות בשבת צריך לומר ברכת מעין שבע כשאר יום טוב שחל להיות בשבת אף על פי שנראה שאין לה מקום מכל מקום צריך לאומרה גם בליל פסח שחל להיות בשבת כיון שהוזכרה בתלמוד שבת דף כד ולא חילקו בין פסח לשאר ימים טובים ואותו חילוק שכתב הר"ן הטוא מסברא עכ"ל וכן כתב ה"ר חיים פאלאג'י בלב חיים חלק ב סימן צה שיש לאומרה ושכן נוהגין בעירו אזמיר יע"א יעו"ש והביא דבריו בספרו רוח חיים אות ג ובנו היפה ללב חלק ב אות ד וחלק ג אות ג יעו"ש וכן הוא עתה מנהג בית אל יכב"ץ שבעיר קודשינו ירושלים ת"ו ההולכים על פי תורת האר"י ז"ל לאומרו כמו שכתב הרב שמן ששון ז"ל בפתח עינים בסדר כוונת הפסח דף עט ע"ד ודלא כמו שכתב הרב אג"ן זלה"ה בהקדמת ספר דברי שלום וכבר עשיתי סמך לזה בתשובה בסה"ק באר מים חיים יעו"ש וכבר כתבנו בכמה מקומות דבמקום מנהג לא אמרינן ספק ברכות להקל ואם כן נהרא נהרא ופשטיה עד כאן לשונו של בעל ספר כף החיים סופר אתה הראת לדעת שלא הזכיר את דברי מרן החיד"א כלל כמו שאמרתי לך בהודעתי הקודמת תודה רבה תעיין שם ותרווה את צמאונך לילה טוב
 
אבל תדע לך שמרן החיד"א כתב בסימן תרמ"ב ששמע שעל פי רבנו האר"י אין לומר ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת ובעל הכף החיים סופר לא ראה את דברי מרן החיד"א אלו כמו שציינתי בספרי זה ואם היה רואה את דברי מרן החיד"א בודאי שהיה חוזר בו תודה רבה
היה חוזר בו מול הרש"ש? לא בטוח.
 
כי בעל הכף החיים לא הזכיר את דברי מרן החיד"א בסימן תפ"ז אות כב וזה לשנו המלא אמנם הרש"ש ז"ל בספרו נהר שלום הנדפס מחדש דף כה ע"ב כתב וז"ל יום טוב דפסח שחל להיות בשבת צריך לומר ברכת מעין שבע כשאר יום טוב שחל להיות בשבת אף על פי שנראה שאין לה מקום מכל מקום צריך לאומרה גם בליל פסח שחל להיות בשבת כיון שהוזכרה בתלמוד שבת דף כד ולא חילקו בין פסח לשאר ימים טובים ואותו חילוק שכתב הר"ן הטוא מסברא עכ"ל וכן כתב ה"ר חיים פאלאג'י בלב חיים חלק ב סימן צה שיש לאומרה ושכן נוהגין בעירו אזמיר יע"א יעו"ש והביא דבריו בספרו רוח חיים אות ג ובנו היפה ללב חלק ב אות ד וחלק ג אות ג יעו"ש וכן הוא עתה מנהג בית אל יכב"ץ שבעיר קודשינו ירושלים ת"ו ההולכים על פי תורת האר"י ז"ל לאומרו כמו שכתב הרב שמן ששון ז"ל בפתח עינים בסדר כוונת הפסח דף עט ע"ד ודלא כמו שכתב הרב אג"ן זלה"ה בהקדמת ספר דברי שלום וכבר עשיתי סמך לזה בתשובה בסה"ק באר מים חיים יעו"ש וכבר כתבנו בכמה מקומות דבמקום מנהג לא אמרינן ספק ברכות להקל ואם כן נהרא נהרא ופשטיה עד כאן לשונו של בעל ספר כף החיים סופר אתה הראת לדעת שלא הזכיר את דברי מרן החיד"א כלל כמו שאמרתי לך בהודעתי הקודמת תודה רבה תעיין שם ותרווה את צמאונך לילה טוב
לא הבנת, המקובלים נוקטים כהרש''ש נגד החיד''א, כך גם אם היה רואה דברי החיד''א, לא היה חוזר בו !
 
הרב @עובדיה יאיר כהן שליט"א
בתשובה על ברכת מעין שבע כתבת
זה יצא ראשונה הוא המחזור ויטרי (עמוד ק"פ בדפוס ישן ובדפוס חדש עמוד תמ"ב מדפי מהדורת אוצר הפוסקים) כתב וזה לשונו נמצא כתוב במגילת סתרים לרבנו ניסים ליל שימורים שחל להיות בשבת שליח ציבור העובר לפני התיבה בשאר לילי שבתות חייב לומר ברכה מעין שבע עכשיו אינן אומרים אותו עד כאן לשונו
האמת שאין זה אלא א' מהוספות סופר כת"י ל' למחזור ויטרי, וכמצויין בראש הסימן שם שהעתיקו מ"סדר העמרמי"
[על הוספותיו של סופר כת"י ל', עי' במבוא למהדו"ח עמ' 44 ואילך]
דעת המחזור ויטרי עצמו הוא שיש לאומרו גם בליל פסח, וכמ"ש בעמ' 299 בדפוס ישן, ובדפוס חדש עמ' תס"ו:
1743967543820.png
 
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
ראשי תחתית