ספר בית הבחירה למאירי, ומחברו

[כמעיין המתגבר]

אשמח להערות, מהחכמים דהכא.

 

[החפץ בעילום שמו]

יפה מאד

 

[אנו עמלים]

כתוב יפה מאוד.
על מה שכתב שהראשונים אחריו לא הביאו מדבריו והסביר זאת בכך שהיה חי בשעת שמד, זה הסבר נאה אך כנראה שלא סיפק את מרן החזו"א זי"ע שכידוע לא ייחס את הספר למוסמך ולא הביאו בספריו (בניגוד לח"ח שהביאו מאות פעמים בביה"ל).

 

[כמעיין המתגבר]

כתוב יפה מאוד.
על מה שכתב שהראשונים אחריו לא הביאו מדבריו והסביר זאת בכך שהיה חי בשעת שמד, זה הסבר נאה אך כנראה שלא סיפק את מרן החזו"א זי"ע שכידוע לא ייחס את הספר למוסמך ולא הביאו בספריו (בניגוד לח"ח שהביאו מאות פעמים בביה"ל).

הב"י בהל' תפילין הביא מדבריו בספר אחר שלו וסמך עליו. כמו כן בהל' נידוי, הב"י מביא לאורך כל הסימן מקונטרס משפטי הנידוי - שעד היום לא ידוע מי מחברו, וגם הב"י לא ידע מי חיברו, וקונטרס זה מביא מדברי 'ה"ר מנחם' ודן בדבריו בכובד ראש, והוא רבי מנחם המאירי בבית הבחירה. כמו כן המאירי שאל כמה שאלות מהרשב"א ונמצאים השאלות בשו"ת הרשב"א והרשב"א כותב לו בכבוד. וכן החיד"א והמשנ"ב סמכו על דברי המאירי, וכן רבי ציון די לאטיש בספרו על סדר חכמי הדורות, מעתיק את כל הקדמת המאירי לאבות בשינויי לשון קלים, ובסוף כותב על המאירי שבחים אדירים, ועוד שהמאירי היה בזמן הרשב"א - כלומר לא בסוף תקופת הראשונים אלא באמצעה.
ובאמת מה אני צריך להביא ראיות על גדולת המאירי, שכל מי שרגיל בדברי הראשונים רואה שכמה ראשונים שנחשבים מוסמכים בזמנינו אינם אלא כמעט מלקטים בלבד, והמאירי מבקר גדול, ולשונו ודבריו צחים וברורים, וניכר לכל הרגיל בראשונים שהוא גדול אף ביחס למחלקת הראשונים, וכמעט בכל דבריו אפשר למצוא לו חברים אצל חכמי פרובנס שנדפסו במאה האחרונה, ודי בזה.

 

[אנו עמלים]

הב"י בהל' תפילין הביא מדבריו בספר אחר שלו וסמך עליו. כמו כן בהל' נידוי, הב"י מביא לאורך כל הסימן מקונטרס משפטי הנידוי - שעד היום לא ידוע מי מחברו, וגם הב"י לא ידע מי חיברו, וקונטרס זה מביא מדברי 'ה"ר מנחם' ודן בדבריו בכובד ראש, והוא רבי מנחם המאירי בבית הבחירה. כמו כן המאירי שאל כמה שאלות מהרשב"א ונמצאים השאלות בשו"ת הרשב"א והרשב"א כותב לו בכבוד. וכן החיד"א והמשנ"ב סמכו על דברי המאירי, וכן רבי ציון די לאטיש בספרו על סדר חכמי הדורות, מעתיק את כל הקדמת המאירי לאבות בשינויי לשון קלים, ובסוף כותב על המאירי שבחים אדירים, ועוד שהמאירי היה בזמן הרשב"א - כלומר לא בסוף תקופת הראשונים אלא באמצעה.
ובאמת מה אני צריך להביא ראיות על גדולת המאירי, שכל מי שרגיל בדברי הראשונים רואה שכמה ראשונים שנחשבים מוסמכים בזמנינו אינם אלא כמעט מלקטים בלבד, והמאירי מבקר גדול, ולשונו ודבריו צחים וברורים, וניכר לכל הרגיל בראשונים שהוא גדול אף ביחס למחלקת הראשונים, וכמעט בכל דבריו אפשר למצוא לו חברים אצל חכמי פרובנס שנדפסו במאה האחרונה, ודי בזה.

כמובן שדבריי לא היו לדון אם המאירי היה גדול או לא, מעצם הסיבה שאין לי ולאף אחד בדורינו בכלל השגה בגדלותו ובגדלות אי מי מהראשונים. רק ציטטתי את דבריו המפורסמים של החזו"א על כך שאין לנו דרך לקבל דברים חדשים מהראשונים שלא עברו את ביקורת הדורות (וידוע לומר שהחזו"א התכוון בזה בעיקר לכך שלא היו תחת עיני הגר"א שהחזו"א אחז שהוא "חותם התורה"), וכמובן שיש בזה דרכים שונות והבאתי רק את הצד הזה. (אבל באמת הגע עצמך אם יימצא בגניזה הקהירית כת"י של פירוש מימי הראשונים שכתבו לצורך העניין אדם פשוט מאותה התקופה, לא הגיוני באמת שזה יקבל מעמד של א' הראשונים, ולכן זה סוגיא סבוכה שבלא קשר למאירי ח"ו צריך ליתן עליה את הדעת).

 

[משנה אחרונה]

כמובן שדבריי לא היו לדון אם המאירי היה גדול או לא, מעצם הסיבה שאין לי ולאף אחד בדורינו בכלל השגה בגדלותו ובגדלות אי מי מהראשונים. רק ציטטתי את דבריו המפורסמים של החזו"א על כך שאין לנו דרך לקבל דברים חדשים מהראשונים שלא עברו את ביקורת הדורות (וידוע לומר שהחזו"א התכוון בזה בעיקר לכך שלא היו תחת עיני הגר"א שהחזו"א אחז שהוא "חותם התורה"), וכמובן שיש בזה דרכים שונות והבאתי רק את הצד הזה. (אבל באמת הגע עצמך אם יימצא בגניזה הקהירית כת"י של פירוש מימי הראשונים שכתבו לצורך העניין אדם פשוט מאותה התקופה, לא הגיוני באמת שזה יקבל מעמד של א' הראשונים, ולכן זה סוגיא סבוכה שבלא קשר למאירי ח"ו צריך ליתן עליה את הדעת).

וחזינן שמרן החיד"א לא זז מחבבו.
בעיקר ד' מרן החזו"א, נלע"ד שלא כיון שאין ללמוד בספרים אלו וכו',
רק כיון שלא לשנות ממה שהתקבל והתפשט בקרב כלל ישראל, על סמך כתבי יד.
והדוגמאות בזה לצדקת דבריו מרובות ואכמ"ל.

 

[עומק המושג]

(וידוע לומר שהחזו"א התכוון בזה בעיקר לכך שלא היו תחת עיני הגר"א שהחזו"א אחז שהוא "חותם התורה")​

האמנם?
הרי המאירי ודאי היה גדול מהגר"א, ומה יתן ומה יוסיף שיעבור הגר"א על ספרו?
ובכלל, וכי היה ספר אחד מתקופת הראשונים שהגר"א דחה ולא קיבל את סמכותו? הרי הגר"א התייחס בכבוד גדול לכל ספרי הראשונים ללא יוצא מן הכלל, ואיזה סיבה יש להניח שדווקא את המאירי היה דוחה אם היה רואה אותו?

דומני שזוהי אמירה מוזרה.​

 

[אנו עמלים]

האמנם?
הרי המאירי ודאי היה גדול מהגר"א, ומה יתן ומה יוסיף שיעבור הגר"א על ספרו?
ובכלל, וכי היה ספר אחד מתקופת הראשונים שהגר"א דחה ולא קיבל את סמכותו? הרי הגר"א התייחס בכבוד גדול לכל ספרי הראשונים ללא יוצא מן הכלל, ואיזה סיבה יש להניח שדווקא את המאירי היה דוחה אם היה רואה אותו?

דומני שזוהי אמירה מוזרה.

בוודאי שהחזו"א לא ראה את הגר"א כיותר מהראשונים, רק שהוא היה בידו להכריע את מה לקבל ומה לא. למשל להגר"א יש שינויי נוסחאות בהרבה מהראשונים ואפי' במשניות וברייתות, ותלמידיו רואים בו כגדול האחרונים שיש בידו להכריע נוסחאות ואיזה שיטות לקבל.
החזו"א עצמו נקט כן כשהוא מפרש דבריו בב' סיבות א' שיש לסמוך על הס"ד שספרים שהתפרסמו במשך כ"כ הרבה שנים הם מוסמכים. ב' שהם עברו את ביקורת הדורות שאחריהם (הן מבחינת נאמנות, והן מבחינת עצם השיטה שיכלו לחלוק עליהם). החזו"א לא הזכיר את הגר"א בזה אבל כך ידוע.

 

[עומק המושג]

לא הבנתי את ההסבר.
אם הגר"א לא היה גדול מהמאירי - איזה ערך יש שיעבור על ספרו?

ובכלל,​

ותלמידיו רואים בו כגדול האחרונים​

האמנם? עד כדי כך? יש מי שחושב שהגר"א הוא 'גדול האחרונים'?

ושוב,​

שהם עברו את ביקורת הדורות שאחריהם (הן מבחינת נאמנות, והן מבחינת עצם השיטה שיכלו לחלוק עליהם)​

הרי אין אף ראשון אחד שהגר"א ושאר האחרונים פסלו אותו, אז איזה עניין יש שיעברו על המאירי? האם יש אחוז אחד שכאשר הם היו עוברים על המאירי הם היו מגיעים למסקנה שאין לדבריו סמכות?​

 

[כמעיין המתגבר]

רק אעיר, שיש ראשון תלמיד הרשב"א שהאחרונים פסלוהו פה אחד - מגדול עוז על הרמב"ם. אמנם גם תלמידי חכמים בזמנינו שילמדו בו יגיעו לאותה מסקנא, אבל המאירי הוא להיפך מאז שהודפס הוא רק צובר תאוצה יותר ויותר ומתקבל אצל כל תלמיד חכם, מלבד הערת החזו"א הנזכרת, אמנם באמת החזו"א באופן כללי התנגד לכל הראשונים הנדפסים מחדש מחמת כמה סיבות, ובכלל באופן כללי איני יודע עד כמה החזו"א החשיב את תורת הראשונים, בספר מעשה איש כתוב שהחזון איש אמר שכשכתוב בספר חזו"א ואין הרשב"א תחת ידי, הכוונה שמרוב עמל התורה לא היה לחזו"א כח לקום לקחת את הספר מהספריה שהיתה שם באותו חדר!!, האם אפשר לשמוע סיפור כזה על אחרון אחר מלבד החזו"א? כנראה שלא.

 

[יוסף]

רק אעיר, שיש ראשון תלמיד הרשב"א שהאחרונים פסלוהו פה אחד - מגדול עוז על הרמב"ם. אמנם גם תלמידי חכמים בזמנינו שילמדו בו יגיעו לאותה מסקנא, אבל המאירי הוא להיפך מאז שהודפס הוא רק צובר תאוצה יותר ויותר ומתקבל אצל כל תלמיד חכם, מלבד הערת החזו"א הנזכרת, אמנם באמת החזו"א באופן כללי התנגד לכל הראשונים הנדפסים מחדש מחמת כמה סיבות, ובכלל באופן כללי איני יודע עד כמה החזו"א החשיב את תורת הראשונים, בספר מעשה איש כתוב שהחזון איש אמר שכשכתוב בספר חזו"א ואין הרשב"א תחת ידי, הכוונה שמרוב עמל התורה לא היה לחזו"א כח לקום לקחת את הספר מהספריה שהיתה שם באותו חדר!!, האם אפשר לשמוע סיפור כזה על אחרון אחר מלבד החזו"א? כנראה שלא.

אלה דברים שלא ייתכנו כלל ועיקר, ודאי שתורת הראשונים היא נר לכל האחרונים וודאי מכללם גם לגאון בעל חזון איש, וזה דברים ברורים מתוך ספרו שהוא דן בעומק דברי הראשונים וכל שעה לא זז מחבבם. ואין אדם שיחלוק על סדר קבלת התורה.
והדיונים מסוג זה, הם נובעים מאנשים שלא שמשו כל צרכם ומדברים דברי פחז על הגדולים וביניהם על הרב בעל חזון איש, ואחר כך בהסתכלות שטחית על פני הדברים בספר חזון איש, על פי הכלל ש"צדיק הראשון בריבו", מולידה ההסתכלות האישית הדבר את המסקנות הבלתי אפשריות הללו.
ומה שכתוב בספר מעשה איש, אם הסיפור נכון (אין לי כלים לדון בזה), אזי באמת לא היתה לו אפשרות להסתכל, וכל לומד יודע שאי אפשר לעיין בכל דבר מתחילתו בכל שעה ושעה, ואם הסיפור היה אז צריך לבדוק מה היתה הסיטואציה, וכמה היה צריך לחשוב אולי הרשב"א סותר את דבריו, וכפי הנראה הוא לא סבר שיש שם סתירה לדבריו. והגאון חזון איש גדול דיו כדי לשקול את הדברים האם הדבר מצריך בדיקה מחדש על כל מה שכתב.
וגם ייתכן שישנם סיפורים על עוד גדולים כיוצא בזה, אלא שענף העיתונאות לא התפתח בזמנם דיו.
וככלל, אפשר שהתנגדותו לכתבי היד, היתה בעיקר כהוראת שעה, מחמת שהרשעים בדורו היו המוציאים לאור, ומטרתם היתה לנגח ולבטל את מוסדות הרבנות. וכיון שכל הדברים הללו מגיעים (על כל פנים לאוזניי, ואולי ישנן שמועות יותר מובהקות) דרך כלי שני ושלישי, ושלא על ידי תלמידי חכמים מובהקים הנאמנים ומקובלים, קשה לעמוד על סוף דעתו של הגאון בעל חזון איש ע"ה.

 

[שמעון טרבלסי]

רק אעיר, שיש ראשון תלמיד הרשב"א שהאחרונים פסלוהו פה אחד - מגדול עוז על הרמב"ם.

מה הכוונה פסלוהו?

 

[כאחד העם]

מה הכוונה פסלוהו?

אני אתן דוגמא קטנה מהרדב"ז

ובו אני אעלה מה שאספתי מקומות שהרדב"ז על הרמב"ם מביא את המגד"ע, ומשיג עליו הרבה שאינו ירד לסוף דעת השגות הראב"ד ולכן כביכול בא ליישב את הרמב"ם אך לא פגע במטרה, וכן על זה הדרך.

מאכלות אסורות פי"א הכ"ב- ואנכי לא ידעתי מה תיקן בעל מגדל עוז וכו' ומשמע שלא ירד לכוונת הראב"ד ז"ל.

מאכלות אסורות פי"ב ה"א- ובעל מגדל עוז לא עיין בה כלל.

מאכלות אסורות פי"ג ה"ב- ומה שכתב בעל מגדל עוז ליישב דברי רבינו אינו נכון.

מאכלות אסורות פי"ג ה"ג- ומה שכתב בעל מגדל עוז לא ידעתי מה הוא.

מאכלות אסורות פי"ג ה"ט- ובעל מגדל עוז לא ירד להשגת הראב"ד.

מאכלות אסורות פט"ו הי"ד- ומה שכתב בעל מ"ע לתרץ דברי רבינו אינו כלום.

מאכלות אסורות פט"ו הי"ח- ובעל מגדל עוז חשב שכוונתו [דהראב"ד] לומר שהכחל מותר וכו' ולא ירד לכוונתו.

מאכלות אסורות פט"ז ה"ג- ומה שהאריך בעל מגדל עוז אינו כלום שלא עיין בדבר כלל, ואפי' מה שבסוף הפרק לא ראה, וכו' הילכך כל דבריו בזה הם מבלי עיון, ויש לו שכר טוב בעמלו שהורה לנו את הדרך ואל המקומות הדין אשר נבוא עליהם.

מאכלות אסורות פט"ז ה"י- ומה שתירץ בעל מגדל עוז דאזיל בשיטת ר"ת אינו כלום שהרי בכאן פירש היפך ר"ת.

מאכלות אסורות פט"ז הט"ו- ומה שכתב בעל מגדל עוז לא ידעתי מהו.

מאכלות אסורות פט"ז הי"ז-י"ט- השיג עליו הראב"ד וכוונת השגתו וכו' לא שהגרסא במשנה ככה כאשר חשב בעל מגדל עוז, וכבר כתבתי כמה פעמים שרוב דבריו הם בלי עיון, וכו' וזה דרך בעלי חשבון, ובעל מגדל עוז עשה את הראב"ד טועה בגרסת המשנה וטרח להעתיק הלשונות [היינו המגד"ע] באין מבין.

מאכלות אסורות פט"ז הכ"ח- ומה שכתב בעל מגדל עוז אינו עניין להשגתו של הראב"ד.

שחיטה פ"ו ה"ט- ובעל מגדל עוז לא ירד לסוף דעת רבינו.

שחיטה פ"ז הי"ד- ומ"ש בעל מגדל עוז בדעת רבינו שהוא מחלק וכו' אינו נכון כלל וכו' ולא עיין בדברי רבינו כלל ואפי' עיון הקל.

שחיטה פ"ח הי"ד- חזר בו רבינו וכו' ובעל מגדל עוז לא שמע החזרה.

שחיטה פי"א ה"ה- ובעל מגדל עוז לא ירד לדעת רבינו.

שבועות פ"ב הי"ח- ומה שכתב בעל מגדל עוז בהשגה זו לא ירדתי לסוף דעתו ואני חושד שלא עיין בכוונת הראב"ד ז"ל.

שבועות פ"ג ה"ה- ומה שכתב בעל מגדל עוז לא נתיישב אצלי והמשכיל יבחר.

שבועות פ"ד ה"ט- גם מה שכתב בעל מגדל עוז וכו' לא נתיישב אצלי וכו' הילכך כי ניים ושכיב אמרה.

שבועות פ"ד ה"י- וכתב בעל מגדל עוז דמדעת סברא בא להקשות עליו, וחס ליה להראב"ד ז"ל שיאמר על דבר שהוא תלוי בסברא שהוא שבוש, אלא וכו', וכל זה הפך ממה שכתב בעל מגדל עוז ואין דבריו מתיישבים כלל.

נדרים פ"א ה"ו- ומ"ש בעל מגדל עוז לתרץ השגה זו לא ידענו מאי קאמר.

נדרים פ"א הט"ו- ומה שכתב בעל מגדל עוז לתרץ דברי רבינו לא הבנתי דבריו, דהוי כטענו חטים והודה לו בשעורים.

נדרים פ"ז הי"ז- ומ"ש בעל מגדל עוז שרבינו פסק כרב אינו נכון כלל.

נדרים פ"ח ה"ג- ואני חושד את בעל מגדל עוז שלא הבין כוונת ההשגה.

נדרים פ"ח ה"ה- ומ"ש בעל מגדל עוז בשתי ההשגות אלו לא הבנתי דבריו.

נזירות פ"ג הכ"א- ומה שכתב בעל מגדל עוז לתרץ קושיא זו אינה כלום שלא דקדק בפירוש הסוגיא.

נזירות פ"ד ה"ג- ואני חושד את בעל מגדל עוז שלא הבין כוונת ההשגה.

נזירות פ"ו ה"ט- ובעל מגדל עוז לא ירד לסוף דעת רבינו.

נזירות פ"ו הי"ח- כי מ"ש בעל מגדל עוז שהראב"ד ז"ל מחלק וכו' אינו מתיישב כלל וכו' ואני חושד את בעל מגדל עוז שלא הבין כוונת השגת הראב"ד.

נזירות פ"ז ה"ח- ובעל מגדל עוז האריך הרבה ואין בכל דבריו ראיה לדחות דברי הראב"ד ז"ל.

נזירות פ"ט הט"ז- ובעל מגדל עוז לא עיין להבין כוונת ההשגה.

ערכים וחרמים פ"ג ה"ו- ובעל מגדל עוז לא ירד להבין כוונת הראב"ד.

ערכים וחרמים פ"ד ה"ז ח- ובעל מגדל עוז העתיק הבקיאות ולא תירץ בקושיות הראב"ד כלום.

ערכים וחרמים פ"ד הכ"ב- ואין בדברי בעל מגדל עוז תירוץ לקושיית הראב"ד.

ערכים וחרמים פ"ה הי"ב- ומ"ש בעל מגדל עוז בזה לא ירד לסוף דעת הראב"ד בכוונת השגתו, ומ"ש דאסיקנא וכו' זה הפך מה שכתב רבינו, וכל מה שכתב בזה הוא בלתי עיון, דוק ותשכח.

ערכים וחרמים פ"ה הי"ז- ומ"ש בעל מגדל עוז לא ידעתי מהו.

ערכים וחרמים פ"ו הל"ג- ומ"ש בעל מגדל עוז אינו מתיישב על לשון רבינו כלל

ערכים וחרמים פ"ז הי"ט- ובעל מגדל עוז העתיק לשון רבינו יהוסף הלוי ז"ל להשמיענו כי רבינו ז"ל סובר כסברת רבו ז"ל, אבל אכתי קשה מדידיה אדידיה .

סנהדרין וכו' פ"ה ה"ב- ומ"ש בעל מגדל עוז וכו' ליתא כלל.

סנהדרין וכו' פי"א ה"ט- ומה שכתב בעל מגדל עוז בזה לא הסכים גרסתו לדברי רבינו וגרסתו.

עדות פ"ב ה"א- ומ"ש בעל מגדל עוז על השגה זו לא ידענא מאי היא.

עדות פ"כ ה"ג- והוי יודע כי בעל מגדל עוז לא ירד לסוף דעת הראב"ד ז"ל וכתב כל הבקיאות של מכות ושבפרק מרובה, ובא החלום ברוב עניין כי אין בכל דבריו תירוץ למה שהשיג הראב"ד, ואני עשיתי שלום ביניהם [היינו בין הראב"ד לרמב"ם].

עדות פ"כ ה"ד- ומ"ש בעל המגדל עוז בזה אינו עניין לתרץ השגת הראב"ד ז"ל.

ממרים פ"ב ה"ב- בעל מגדל עוז טעה שלא בדק מקום הדין, ואני בעז"ה מצאתי וכו'

אבל פ"א ה"ח- ומ"ש בעל מגדל עוז בזה נראה שלא ירד לכונת ההשגה.

אבל פ"ב ה"ד- ובעל מגדל עוז לא הבין כונת השגת הראב"ד והשיאו לדבר אחר.

אבל פי"ג ה"ד- ובעל המגדל עוז העתיק הכל ולא ירד לסוף דעת הראב"ד.

מלכים ומלחמות פ"ג ה"ב- ומ"ש בעל מגדל עוז שיש בלשון טעות ליתא, אלא דעת רבינו הוא מה שכתבתי וכו'.

שלוחין ושותפין פ"ו ה"ב- וכתב בעל מגדל עוז שאין דברי רבינו וכו' ולפי"ז אין השגתו על רבינו [היינו השגת הראב"ד] אלא שהיה לו לפרש, ואין זה נכון אצלי וכו'.

שלוחין ושותפין פ"ו ה"ג- ודברי מגדל עוז לא ידענא מאי קאמר.

שלוחין ושותפין פ"ח ה"ז- וזה פשוט לא היה כדאי לכותבו אלא מפני שבעל מגדל עוז לא ירד לדעת המשיג.

עבדים פ"ה הי"ד- זה דרך תירוצו של בעל מגדל עוז, וכי ניים ושכיב אמרה ואיפכא מסתברא וכו'.

אמנם לא אכחד שמצאתי ה' מקומות שמביא את דברי המגד"ע לזכות​

[נזירות פ"י ה"ח- וכבר האריך בעל מגדל עוז להעמיד דברי רבינו ויפה כיון].
[ערכים וחרמים פ"א הכ"ב- והכי איתא בכמה דוכתי כאשר כתב בעל מגדל עוז].
[ערכים וחרמים פ"ג ה"ט ובעל מגדל עוז האריך הרבה להוכיח דהאומר דמי עלי, הוי כנדר].
[סנהדרין וכו' פ"ח ה"ב- ובעל מגדל עוז האריך לבאר דברי רבינו ויפה כתב].
[שלוחין ושותפין פ"ד ה"ב- וכן כתב מ"ע ונכון הוא].

 

[עומק המושג]

מה הכוונה פסלוהו?​

פשוטו כמשמעו.

הרב @כאחד העם הביא עשרות מקומות מדברי הרדב"ז, ראה גם בש"ך חו"מ סי' לו ס"ק ו 'אני עיינתי במגדל עוז וראיתי שכותב ומבלבל כדרכו, וכל סתירותיו אדרבה ראיות הם לדברי הראב"ד, ותמהני על מהר"מ אלשקר שמביא ראיה מבעל מגדל עוז, הלא ידוע דרכו של הבעל מגדל עוז שמהפך תמיד דברי אלוהים חיים', וכ"כ גם בסי' מא ס"ק יט 'ומ"ש המגדל עוז שם וכו' - כבר ידוע שהוא כותב בלי עיון והשגחה כלל ומקלקל דבריו שלא במשפט', וכ"כ גם בסי' פח ס"ק לה 'גם מש"כ המגדל עוז וכו' הוא מקלקל השורה כדרכו ברוב המקומות'.​

אגב, המגדל עוז היה אחד מגדולי המקובלים בדורו

 

[מעל ההגיון]

לא הבנתי את ההסבר.
אם הגר"א לא היה גדול מהמאירי - איזה ערך יש שיעבור על ספרו?

ובכלל,

האמנם? עד כדי כך? יש מי שחושב שהגר"א הוא 'גדול האחרונים'?​

יש מי שחושב שלא?
ברור שכן. חד משמעית...

למה מי אם לא הגר"א

ושוב,

הרי אין אף ראשון אחד שהגר"א ושאר האחרונים פסלו אותו, אז איזה עניין יש שיעברו על המאירי? האם יש אחוז אחד שכאשר הם היו עוברים על המאירי הם היו מגיעים למסקנה שאין לדבריו סמכות?​

 

[שמעון טרבלסי]

פשוטו כמשמעו.

הרב @כאחד העם הביא עשרות מקומות מדברי הרדב"ז, ראה גם בש"ך חו"מ סי' לו ס"ק ו 'אני עיינתי במגדל עוז וראיתי שכותב ומבלבל כדרכו, וכל סתירותיו אדרבה ראיות הם לדברי הראב"ד, ותמהני על מהר"מ אלשקר שמביא ראיה מבעל מגדל עוז, הלא ידוע דרכו של הבעל מגדל עוז שמהפך תמיד דברי אלוהים חיים', וכ"כ גם בסי' מא ס"ק יט 'ומ"ש המגדל עוז שם וכו' - כבר ידוע שהוא כותב בלי עיון והשגחה כלל ומקלקל דבריו שלא במשפט', וכ"כ גם בסי' פח ס"ק לה 'גם מש"כ המגדל עוז וכו' הוא מקלקל השורה כדרכו ברוב המקומות'.​

אגב, המגדל עוז היה אחד מגדולי המקובלים בדורו, וקצת צ"ע כיצד זה מתיישב עם העובדה שככה"נ לא ידע להבין סוגייה כצורתה.

כעת ראיתי בשם הגדולים מערכת ספרים אות מ [לה] מגדל עז
מגדל עז על הרמב"ם. הרב המחבר יש מי שכתב שהוא הריטב"א ואין זה אמת אלא הוא רבינו שם טוב ן' אברהם בן גאון ספרדי וחיבר כתר שם טוב על שמו וכ"כ בקורא דף כ"ד שהוא תלמיד הרשב"א. ועלה הרב מגדל עז לארץ ישראל כמ"ש פ"ז מלולב. ומהרש"ל השיג עליו בקמא כידוע. ובא וראה קדושת מרן שאינו מזכירו אלא לאיזה צורך לבקיאות או למה שמביא מתשו' לחכמי לוניל וכיוצא:

 

[מתוק מדבש]

ומהרש"ל השיג עליו בקמא כידוע. ובא וראה קדושת מרן שאינו מזכירו אלא לאיזה צורך לבקיאות או למה שמביא מתשו' לחכמי לוניל וכיוצא:

מה כוונת מרן החיד"א לא הבנתי.
אשמח להסבר

 

[ואני תפילתי]

מה כוונת מרן החיד"א לא הבנתי.
אשמח להסבר

הכוונה למה שכתב עליו בים של שלמה על ב"ק פרק שמיני

 

[כהנא דמסייע]

אגב, המגדל עוז היה אחד מגדולי המקובלים בדורו, וקצת צ"ע כיצד זה מתיישב עם העובדה שככה"נ לא ידע להבין סוגייה כצורתה.

לא נ''ל שזה הרמה, אלא שמתוך אהבתו לרמב''ם מקלקלת את השורה, עיין בדברי המהרש''ל "ואף שהיה חכם ותלמודי ודאי" אלא שכותב שדוחק כל דוחק שבעולם ליישב את הרמב''ם, ולא כהראב''ד, משא''כ המגיד משנה מיישב הרמב''ם אך אם הקושיות חזקות מודה לטענות הראב''ד.

והנפק''מ היא בזה למי שמנסה ליישב בכח גדול פוסקים מסויימים, בגלל אהבתו לפוסק, ולא מברר עצם הענין.

 

[מתוק מדבש]

הכוונה למה שכתב עליו בים של שלמה על ב"ק פרק שמיני
הצג קובץ מצורף 8973

ומרן החיד"א משבח את מרן הב"י שאינו מזכירו למהגדל עוז???
זה הכוונה?