ספירת העומר - מצות עשה

[עת שערי רצון]

לא ענית היכן מצינו שקוראים למצוה דרבנן מצוה עשה בסתמא?

הרב @מאמין בניסים כבר כתב ע''ז במקו''א

 

[שמעון טרבלסי]

הרב @מאמין בניסים כבר כתב ע''ז במקו''א

אדרבה, תביא דבריו.

 

[עת שערי רצון]

ליקוט קטן מהתוצאות בבר אילן:

בית הבחירה (מאירי) מסכת נדרים דף לט עמוד ב
מצות עשה מדברי סופרים לבקר את החולה
אורחות חיים חלק א הלכות ברכות
וכל מצות עשה מדברי סופרים בין שהיא חובה כגון מקרא מגלה והדלקת נר שבת ונר חנוכה בין שאינה חובה כגון עירוב ונטיל' מברך עליה קודם לעשייתה אקב"ו לעשו'.
ספר כלבו סימן מה
קריאת מגילה בזמנה מצות עשה מדברי סופרים והכל חייבין בקריאתה
ספר כלבו סימן צח
כתב הרמב"ם ז"ל על כל מצות עשה בין מצוה שהיא חובה בין שאינה חובה מברך עליה קודם עשייתה, וכן כל מצות עשה מדברי סופרים בין שהיא חובה כגון על מקרא מגילה והדלקת נר שבת ונר חנוכה בין שאינה חובה כגון ערוב ונטילת ידים מברך עליה קודם העשיה אקב"ו לעשות
ספר חרדים מצוות עשה מדברי קבלה ומדברי סופרים פרק ד
מצות עשה מדברי סופרים להתענות על כל צרה שבאה על הצבור שני וחמישי ושני עד שירוחמו מן השמים
חידושי הר"ן מסכת שבת דף מט עמוד א
וכן מצינו בדניאל שמסר עצמו על התפלה שהיא מצות עשה מדרבנן
חיי אדם חלק א כלל מח
שלשה שאכלו ביחד, חייבין בזימון, והיא מצות עשה מדרבנן
חיי אדם חלק ב-ג (הלכות שבת ומועדים) כלל קיח
מצות עשה מדרבנן לקרות ההלל בימים שנעשו ניסים לישראל,

לתשומת לב @שמעון טרבלסי

 

[שמעון טרבלסי]

לתשומת לב @שמעון טרבלסי

ע"ז בדיוק כתבתי.
אתה מוזמן לקרוא את מה שציטטת ולראות שאין שם דבר אחד שהוא מצוה דרבנן וכתוב עליו מצות עשה בסתמא.

 

[עת שערי רצון]

אתה מוזמן לקרוא את מה שציטטת ולראות שאין שם דבר אחד שהוא מצוה דרבנן וכתוב עליו מצות עשה בסתמא.

אבל כאן אי אפשר לומר מצוות עשה מדרבנן, כי יש ראשונים דס''ל שספיה''ע מה''ת, לכן י''ל: מצוות עשה סתם

 

[שמעון טרבלסי]

אבל כאן אי אפשר לומר מצוות עשה מדרבנן, כי יש ראשונים דס''ל שספיה''ע מה''ת, לכן י''ל: מצוות עשה סתם

או לא להגיד בכלל מצוה עשה.
מנין שאפשר לומר מצות עשה בסתמא על מצוה עשה מדרבנן?

 

[עת שערי רצון]

מנין שאפשר לומר מצות עשה בסתמא על מצוה עשה מדרבנן?

מה לא ברור ??
אם אפשר לומר ''מצוות עשה דרבנן'' אפשר גם לומר ''מצוות עשה'' סתם, בכלל מאתים מנה

 

[שמעון טרבלסי]

מה לא ברור ??
אם אפשר לומר ''מצוות עשה דרבנן'' אפשר גם לומר ''מצוות עשה'' סתם, בכלל מאתים מנה

הטענה היא שכשאתה לא מדגיש שזה דרבנן זה בל תוסיף.
משא"כ כשאתה מדגיש שהיא דרבנן.

 

[עת שערי רצון]

הטענה היא שכשאתה לא מדגיש שזה דרבנן זה בל תוסיף.

מהיכן תיתי ??
הרי זה רק אם אומר בפירוש שזה מן התורה דאז שייך לחשוש שמוסיף על המצוות
אבל כשאומר "מצוות עשה" יכול להיות דכוונתו למ"ע דרבנן, כדמצינו דגם מצוות דרבנן נקראו "עשה"
ואין השם "עשה" רומז לכך שהמצווה היא מה"ת, אלא לאפוקי מצוות "לא תעשה" ותו לא.
ועיין עוד בספר המצוות להרמב"ם שורש א' ד כתוב להדיא דיש מצוות עשה ולא תעשה גם מדרבנן

 

[שמעון טרבלסי]

מהיכן תיתי ??
הרי זה רק אם אומר בפירוש שזה מן התורה דאז שייך לחשוש שמוסיף על המצוות
אבל כשאומר "מצוות עשה" יכול להיות דכוונתו למ"ע דרבנן, כדמצינו דגם מצוות דרבנן נקראו "עשה"
ואין השם "עשה" רומז לכך שהמצווה היא מה"ת, אלא לאפוקי מצוות "לא תעשה" ותו לא.
ועיין עוד בספר המצוות להרמב"ם שורש א' ד כתוב להדיא דיש מצוות עשה ולא תעשה גם מדרבנן

אה"נ אולי אפשר לטעון כך, אבל לזה אין ראיה מציטוט הדברים דלעיל.
אין חולק על כך שיש מצוות עשה מדרבנן, השאלה היא האם אפשר לקרוא להם מצוות עשה בסתמא.
ראה ילקו"י.

 

[עת שערי רצון]

ראה ילקו"י.

מקור ?

 

[עת שערי רצון]

אין חולק על כך שיש מצוות עשה מדרבנן, השאלה היא האם אפשר לקרוא להם מצוות עשה בסתמא.

ומהרמב''ם יש ראיה שכן, עי''ש בעיון.
וחוץ מזה, שאין שום מקור שלא
כי בוודאי ש''בל תוסיף'' שייך רק כשאומר שזה מ''ע מה''ת
אבל מ''ע סתם יכול להיות גם מצוה דרבנן
וחבל שצריכים לבזבז זמן להסביר דברים כ''כ פשוטים

 

[מאמין בניסים]

אה"נ אולי אפשר לטעון כך, אבל לזה אין ראיה מציטוט הדברים דלעיל.
אין חולק על כך שיש מצוות עשה מדרבנן, השאלה היא האם אפשר לקרוא להם מצוות עשה בסתמא.
ראה ילקו"י.

ומדברי הבן איש חי שתיקן נוסח לשם יחוד וכתב "מצות עשה של ספירת העומר", מוכח להדיא שמצות עשה בסתמא היא כוללת אף מ"ע מדרבנן.
הבן איש חי לא היה כ"כ טיפש, והוא ידע שיש איסור בל תוסיף. ואין להקשות מילקוט יוסף על בן איש חי, ופשוט.

[בניגוד להרבה אנשים לצערנו שסבורים שמרן הבא"ח היה דרשן גדול ומלקט הלכות אך לא היה פוסק גדול כ"כ, וכל אברך צעיר המגדיר את עצמו תלמיד של מרן שלא ליקט עליו מינימום שלושים השגות אינו ראוי בתואר מו"ץ בקו הליכות בית מרן]

 

[מאמין בניסים]

לשון חכמים חלק ראשון סימן ע"ז

לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִֽילוּ וּרְחִֽימוּ, וּרְחִֽימוּ וּדְחִֽילוּ, לְיַחֲדָא אוֹתִיּוֹת יוֹ״ד וְהֵ״א בְּאוֹתִיּוֹת וָא״ו וְהֵ״א בְּיִחוּדָא שְׁלִים, בְּשֵׁם כָּל־יִשְׂרָאֵל. וּבְשֵׁם כָּל־הַנְּפָשׁוֹת וְהָרוּחוֹת וְהַנְּשָׁמוֹת הַמִּתְיַחֲסִים אֶל־שָׁרְשֵׁי נַפְשֵֽׁנוּ וְרוּחֵֽנוּ וְנִשְׁמָתֵֽנוּ וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם וְהַקְּרוֹבִים לָהֶם, שֶׁמִּכְּלָלוּת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, וּמִכָּל־פְּרָטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה דְּכָל־פַּרְצוּף וּסְפִירָה דִּפְרָטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה. הֲרֵֽינִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל סְפִירַת הָעֹֽמֶר לִסְפּוֹר יָמִים וְשָׁבוּעוֹת כַּאֲשֶׁר צִוָּֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה (בליל מ״ט ידלג הפסוקים) וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙ מִמׇּחֳרַ֣ת הַשַּׁבָּ֔ת מִיּוֹם֙ הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת־עֹ֖מֶר הַתְּנוּפָ֑ה שֶׁ֥בַע שַׁבָּת֖וֹת תְּמִימֹ֥ת תִּהְיֶֽינָה: עַ֣ד מִֽמׇּחֳרַ֤ת הַשַּׁבָּת֙ הַשְּׁבִיעִ֔ת תִּסְפְּר֖וּ חֲמִשִּׁ֣ים י֑וֹם וְהִקְרַבְתֶּ֛ם מִנְחָ֥ה חֲדָשָׁ֖ה לַיהֹוָֽה: וְנֶֽאֱמַר שִׁבְעָ֥ה שָׁבֻעֹ֖ת תִּסְפׇּר־לָ֑ךְ מֵהָחֵ֤ל חֶרְמֵשׁ֙ בַּקָּמָ֔ה תָּחֵ֣ל לִסְפֹּ֔ר שִׁבְעָ֖ה שָׁבֻעֽוֹת׃ לַעֲשׂוֹת נַֽחַת רֽוּחַ לְיֽוֹצְרֵֽנוּ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּֽוֹרְאֵֽנוּ, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּֽנוּ בְּמִצְוָה זוֹ, לְתַקֵּן שֹֽׁרֶשׁ מִצְוָה זוֹ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן בְּשִׁעוּר קוֹמָה, לְהַשְׁלִים אִילָן הָעֶלְיוֹן וּלְהַשְׁלִים אָדָם הָעֶלְיוֹן, וּלְהָקִים אֶת־סֻכַּת דָּוִד לְהַחֲזִיר עֲטָרָה לְיָשְׁנָֽהּ, לְבָרֵר וּלְתַקֵּן וּלְהַעֲלוֹת כָּל־הַנְּפָשׁוֹת וְהָרוּחוֹת וְהַנְּשָׁמוֹת וְנִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנָּֽפְלֽוּ בַּקְּלִפָּה עַל־יְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן וְעַל יָדֵֽינוּ, בְּגִלְגּוּלִים אֵֽלּוּ וּבְגִלְגּוּלִים אֲחֵרִים וּשְׁאֵרִית הָרַפַ״ח נִיצוֹצִין וּלְהַשְׁלִים שְׁלֵמוּת תִּקּוּן נַפְשֵֽׁנוּ רוּחֵֽנוּ וְנִשְׁמָתֵֽנוּ שֶׁמִּכְּלָלוּת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, וּמִכָּל־פְּרָטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה דְּכָל־פַּרְצוּף וּסְפִירָה דִּפְרָטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה הַמִּתְיַחֲסִים אֶל תִּקּוּן מִצְוָה זוֹ, וְגַם לְהַשְׁלִים שְׁלֵמוּת תִּקּוּן אֶבְרֵי נְפָשׁוֹת רוּחוֹת וּנְשָׁמוֹת דְּכָל־יִשְׂרָאֵל הַחַיִּים וְהַמֵּתִים הַחֲסֵרִים מִתִּקּוּן מִצְוָה זוֹ.

 

[עת שערי רצון]

לשון חכמים חלק ראשון סימן ע"ז

לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִֽילוּ וּרְחִֽימוּ, וּרְחִֽימוּ וּדְחִֽילוּ, לְיַחֲדָא אוֹתִיּוֹת יוֹ״ד וְהֵ״א בְּאוֹתִיּוֹת וָא״ו וְהֵ״א בְּיִחוּדָא שְׁלִים, בְּשֵׁם כָּל־יִשְׂרָאֵל. וּבְשֵׁם כָּל־הַנְּפָשׁוֹת וְהָרוּחוֹת וְהַנְּשָׁמוֹת הַמִּתְיַחֲסִים אֶל־שָׁרְשֵׁי נַפְשֵֽׁנוּ וְרוּחֵֽנוּ וְנִשְׁמָתֵֽנוּ וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם וְהַקְּרוֹבִים לָהֶם, שֶׁמִּכְּלָלוּת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, וּמִכָּל־פְּרָטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה דְּכָל־פַּרְצוּף וּסְפִירָה דִּפְרָטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה. הֲרֵֽינִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל סְפִירַת הָעֹֽמֶר לִסְפּוֹר יָמִים וְשָׁבוּעוֹת כַּאֲשֶׁר צִוָּֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה (בליל מ״ט ידלג הפסוקים) וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙ מִמׇּחֳרַ֣ת הַשַּׁבָּ֔ת מִיּוֹם֙ הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת־עֹ֖מֶר הַתְּנוּפָ֑ה שֶׁ֥בַע שַׁבָּת֖וֹת תְּמִימֹ֥ת תִּהְיֶֽינָה: עַ֣ד מִֽמׇּחֳרַ֤ת הַשַּׁבָּת֙ הַשְּׁבִיעִ֔ת תִּסְפְּר֖וּ חֲמִשִּׁ֣ים י֑וֹם וְהִקְרַבְתֶּ֛ם מִנְחָ֥ה חֲדָשָׁ֖ה לַיהֹוָֽה: וְנֶֽאֱמַר שִׁבְעָ֥ה שָׁבֻעֹ֖ת תִּסְפׇּר־לָ֑ךְ מֵהָחֵ֤ל חֶרְמֵשׁ֙ בַּקָּמָ֔ה תָּחֵ֣ל לִסְפֹּ֔ר שִׁבְעָ֖ה שָׁבֻעֽוֹת׃ לַעֲשׂוֹת נַֽחַת רֽוּחַ לְיֽוֹצְרֵֽנוּ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּֽוֹרְאֵֽנוּ, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּֽנוּ בְּמִצְוָה זוֹ, לְתַקֵּן שֹֽׁרֶשׁ מִצְוָה זוֹ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן בְּשִׁעוּר קוֹמָה, לְהַשְׁלִים אִילָן הָעֶלְיוֹן וּלְהַשְׁלִים אָדָם הָעֶלְיוֹן, וּלְהָקִים אֶת־סֻכַּת דָּוִד לְהַחֲזִיר עֲטָרָה לְיָשְׁנָֽהּ, לְבָרֵר וּלְתַקֵּן וּלְהַעֲלוֹת כָּל־הַנְּפָשׁוֹת וְהָרוּחוֹת וְהַנְּשָׁמוֹת וְנִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנָּֽפְלֽוּ בַּקְּלִפָּה עַל־יְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן וְעַל יָדֵֽינוּ, בְּגִלְגּוּלִים אֵֽלּוּ וּבְגִלְגּוּלִים אֲחֵרִים וּשְׁאֵרִית הָרַפַ״ח נִיצוֹצִין וּלְהַשְׁלִים שְׁלֵמוּת תִּקּוּן נַפְשֵֽׁנוּ רוּחֵֽנוּ וְנִשְׁמָתֵֽנוּ שֶׁמִּכְּלָלוּת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, וּמִכָּל־פְּרָטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה דְּכָל־פַּרְצוּף וּסְפִירָה דִּפְרָטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה הַמִּתְיַחֲסִים אֶל תִּקּוּן מִצְוָה זוֹ, וְגַם לְהַשְׁלִים שְׁלֵמוּת תִּקּוּן אֶבְרֵי נְפָשׁוֹת רוּחוֹת וּנְשָׁמוֹת דְּכָל־יִשְׂרָאֵל הַחַיִּים וְהַמֵּתִים הַחֲסֵרִים מִתִּקּוּן מִצְוָה זוֹ.

יש לדייק שהוא כותב: 'כמו שכתוב בתורה' ואולי ס''ל דספיה''ע בזה''ז מה'''ת, דהרי גם מהרש''ש משמע כן, וכן משמע מהישכיל עבדי

 

[מאמין בניסים]

אה"נ אולי אפשר לטעון כך, אבל לזה אין ראיה מציטוט הדברים דלעיל.
אין חולק על כך שיש מצוות עשה מדרבנן, השאלה היא האם אפשר לקרוא להם מצוות עשה בסתמא.
ראה ילקו"י.

ספר חרדים מצוות עשה פרק ד
מצות עשה לבקר חולים דכתיב והודעת להם את הדרך ילכו בה ודרשו ילכו זו ביקור חולים ואחד מענפי מצוה לדבר עם החולה ולשון רבינו שלמה ן' גבירו"ל והחולים תשיחם וכתב רשב"ץ דכתב הרב כן מפני שהדבור יפה לחולים, וכו'.

ומצוה זו אינה אלא מדברי סופרים, ואינה אלא אסמכתא, [בית הבחירה (מאירי) מסכת נדרים דף לט עמוד ב - מצות עשה מדברי סופרים לבקר את החולה]
ומ"מ כתב בסתמא "מצות עשה לבקר חולים".

 

[מאמין בניסים]

יש לדייק שהוא כותב: 'כמו שכתוב בתורה' ואולי ס''ל דספיה''ע בזה''ז מה'''ת, דהרי גם מהרש''ש משמע כן, וכן משמע מהישכיל עבדי

לא מוכרח, כמו שכתוב בתורה, היינו ששורש מצוה זו מוזכר בתורה, אבל האידנא אינה אלא מדרבנן.

 

[שמעון טרבלסי]

מקור ?

עמ' קח והלא'.

 

[עת שערי רצון]

ספר חרדים מצוות עשה פרק ד
מצות עשה לבקר חולים דכתיב והודעת להם את הדרך ילכו בה ודרשו ילכו זו ביקור חולים ואחד מענפי מצוה לדבר עם החולה ולשון רבינו שלמה ן' גבירו"ל והחולים תשיחם וכתב רשב"ץ דכתב הרב כן מפני שהדבור יפה לחולים, וכו'.

הרב אבן גבירול אזיל אליבא דהבה''ג, עיין ברמב''ם בהקדמה לספר המצוות

ומצוה זו אינה אלא מדברי סופרים, ואינה אלא אסמכתא, ומ"מ כתב בסתמא "מצות עשה לבקר חולים".

אלו דברי החרדים

 

[עת שערי רצון]

לא מוכרח, כמו שכתוב בתורה, היינו ששורש מצוה זו מוזכר בתורה, אבל האידנא אינה אלא מדרבנן.

נכון
אבל אין הכרח גמור בדעת מרן בזה, כמו שכבר כתב בשו''ת אור לציון