וכיוצ"ב על האמורא שמואל הקטן בר פלוגתיה דרב שתיקן ברכת המינים.מקור למה שאומר ר' יצחק יוסף הרבה (וכתוב גם בשמו) שרב פפא היה מעקם מטבע בידו מגבורתו האם יש משהו דומה לזה לפחות? פונה לתלמידיו שיישבו משנתו שחוזרת הרבה בשיחותיו ובכתביו
גם על זה חזר כמה פעמים? וא"כ באיזה עיתוי אם כבודו זוכר? (ק' שאף אחד לא מתקנו על דברים כאלה פשוטים שחוזרים כמה וכמה פעמים)וכיוצ"ב על האמורא שמואל הקטן בר פלוגתיה דרב שתיקן ברכת המינים.
ביום העצמאות אשתקד או לפני שנתיים אצל זביחי, ועוד ועודגם על זה חזר כמה פעמים? וא"כ באיזה עיתוי אם כבודו זוכר? (ק' שאף אחד לא מתקנו על דברים כאלה פשוטים שחוזרים כמה וכמה פעמים)
אם יש עוד דוגמאות שכאלו (לאו דווקא של הרה"ג ילקוט יוסף שליט"א) בשביל שנלמד ולש"ש (לא ח"ו בשביל לנגח כי לא מצופה שיזכרו הכל מכל כל. וכמובן ופשוט שאף אחד לא חשוד על זה כאן, רק אין מזרזין וכו').כאן אמר שמובא בפרקי אבות "מניח אני כל אומנויות שבעולם".
חוץ מזה שכתוב "כל אומנות" ולא "כל אומנויות" זה גם, כמובן, במסכת קידושין ולא בפרקי אבות.
ולא "ת"ק פרסה" או "ארבע מאות פרסה".זכורני שכבר העירו פעם אחרי מחילת כת"ר על אי דיוק במאמר שבועות לט. שאומר שארץ ישראל הזדעזעה ושם איתא כל העולם וגם בילקוט יוסף כתב כטעות הזו כמה פעמים
אכן חשבתי גם על זה ונשמט ממני בכתיבה. ויש"כולא "ת"ק פרסה" או "ארבע מאות פרסה".
כמדו' שבמשניות דקידושין כתוב "אומניות" ויש שינויים בין דפוסי הגמ' למשנה ויבואו היודעים ויוסיפו עוד דוגמאותכאן אמר שמובא בפרקי אבות "מניח אני כל אומנויות שבעולם".
חוץ מזה שכתוב "כל אומנות" ולא "כל אומנויות" זה גם, כמובן, במסכת קידושין ולא בפרקי אבות.
זכורני שכבר העירו פעם אחרי מחילת כת"ר על אי דיוק במאמר שבועות לט. שאומר שארץ ישראל הזדעזעה ושם איתא כל העולם וגם בילקוט יוסף כתב כטעות הזו כמה פעמים
ופעם ראיתי גם מישהו שהעיר שמוסיף בדברי הגמרא "כל הנהנה מעולם הזה בלי ברכה כאילו מעל" ובגמרא לא כתוב כאילו.ולא "ת"ק פרסה" או "ארבע מאות פרסה".
כן הוא גירסת הטור שלפנינו בסי' מו ועי' בהגהות שבהוצאת שירת דבורה שהעירו שאין כן במהדורות ישנות, ומ"מ כבר לא מוגדר כשיבוש והוספה, אלא נגרר אחרי מה שיש במהדורות חדשות שבטור הנ"לופעם ראיתי גם מישהו שהעיר שמשבש ומוסיף בדברי הגמרא "כל הנהנה מעולם הזה בלי ברכה כאילו מעל" ובגמרא לא כתוב כאילו.
מסתמא איחליף ליה ממה שכתוב "כאילו מעל בקדשי שמים".ופעם ראיתי גם מישהו שהעיר שמוסיף בדברי הגמרא "כל הנהנה מעולם הזה בלי ברכה כאילו מעל" ובגמרא לא כתוב כאילו.
כעת הראני ידידי הבקי הגדול רבי אשר חיים איפרגן שליט"אזכור לי לשון החזון איש, כי עיקר העלייה בלימוד, הוא שיקול הצד הנגדי.
כעת אני לא מוצא.
אשמח מאוד לעזרה.
בתודה מראש.
חוץ מהירו' שמיני מתיקה מרגילים לתורה האם יש מהו פרטי לגינוסר? וכבר התחבט בזה הגר"ד קוק הי"ו