אשכול חיפוש מקורות

  • יוזם האשכול יוזם האשכול שלום
  • תאריך התחלה תאריך התחלה

שלום

חבר חדש
הצטרף
27/3/25
הודעות
59
לא להגיד ד"ת בפני ע"ה כי מצער אותו
האם יש מקור מהחיד"א להנ"ל וע"ד המדרש בשמות רבה שאם דברי תורה חביבים על שומעיהם וכו' אבל כמדומה שהחיד"א לקח כמה צעדים בפירוט אודה למי שימצא
 

האם יש מקור על רבנית "עם זקן" [שהיתה מוסרת שיעור]?​

בדגש על הזקן - לאפוקי ממה שהובא בהרבה פוסקים כמהרש"ל סי' כט בהגהה וכו' ואגב זה נגד ירו' בקידו' שהוא מום לאשה
 

היכן המקור לאחד שכאב לו ה... והודה על שלא כואב לו ה...​

מסופר אולי בשם ספר חסידים על אחד שכאבו רגליו והודה על שלא נפגע בעיניו?
 
חוץ מהירו' שמיני מתיקה מרגילים לתורה האם יש מהו פרטי לגינוסר? וכבר התחבט בזה הגר"ד קוק הי"ו
 
המשך לסיפור בכתובות קיא: מספרים בלי מקור לכא' שהיתה איזה עז שבלעה פתק ואחרי ששחט האבא
הבין משהו מסויים כך פחות או יותר במעומם מה שזכרו האם מישהו מכיר למה הכוונה?
 
האם יש מקור מחז"ל שחולק על ב"מ ויבמות שליוסף לא היה זקן כשהאחים פגשוהו
 
מקור למה שאומר ר' יצחק יוסף הרבה (וכתוב גם בשמו) שרב פפא היה מעקם מטבע בידו מגבורתו האם יש משהו דומה לזה לפחות? פונה לתלמידיו שיישבו משנתו שחוזרת הרבה בשיחותיו ובכתביו
 
מנין הגיע השיבוש שהרבה מייחסים "אין חכם כבעל הניסיון" לשלמה המלך? בעוד שכמדו' ר' יצחק ערמאה ועוד מתקופתו השתמשו במשפט זה לראשונה?!
 
מקור ראשון [אם זה נכון] שהעיר על זה שרבי עקיבא איגר לא השתמש בלשון תלמידי אלא לכולם היה קורא חבריו והאם מצינו לזה עוד תקדים?
 
מקור למה שאומר ר' יצחק יוסף הרבה (וכתוב גם בשמו) שרב פפא היה מעקם מטבע בידו מגבורתו האם יש משהו דומה לזה לפחות? פונה לתלמידיו שיישבו משנתו שחוזרת הרבה בשיחותיו ובכתביו
וכיוצ"ב על האמורא שמואל הקטן בר פלוגתיה דרב שתיקן ברכת המינים.
 
וכיוצ"ב על האמורא שמואל הקטן בר פלוגתיה דרב שתיקן ברכת המינים.
גם על זה חזר כמה פעמים? וא"כ באיזה עיתוי אם כבודו זוכר? (ק' שאף אחד לא מתקנו על דברים כאלה פשוטים שחוזרים כמה וכמה פעמים)
 
גם על זה חזר כמה פעמים? וא"כ באיזה עיתוי אם כבודו זוכר? (ק' שאף אחד לא מתקנו על דברים כאלה פשוטים שחוזרים כמה וכמה פעמים)
ביום העצמאות אשתקד או לפני שנתיים אצל זביחי, ועוד ועוד
 
כאן אמר שמובא בפרקי אבות "מניח אני כל אומנויות שבעולם".
חוץ מזה שכתוב "כל אומנות" ולא "כל אומנויות" זה גם, כמובן, במסכת קידושין ולא בפרקי אבות.
 
כאן אמר שמובא בפרקי אבות "מניח אני כל אומנויות שבעולם".
חוץ מזה שכתוב "כל אומנות" ולא "כל אומנויות" זה גם, כמובן, במסכת קידושין ולא בפרקי אבות.
אם יש עוד דוגמאות שכאלו (לאו דווקא של הרה"ג ילקוט יוסף שליט"א) בשביל שנלמד ולש"ש (לא ח"ו בשביל לנגח כי לא מצופה שיזכרו הכל מכל כל. וכמובן ופשוט שאף אחד לא חשוד על זה כאן, רק אין מזרזין וכו').
ולפחות גם נלמד לבדוק מידי פעם דברינו
ובפרט משהו שחוזרים עליו הרבה...
 
זכורני שכבר העירו פעם אחרי מחילת כת"ר על אי דיוק במאמר שבועות לט. שאומר שארץ ישראל הזדעזעה, ושם איתא כל העולם, וגם בילקוט יוסף כתב כטעות הזו כמה פעמים
 
זכורני שכבר העירו פעם אחרי מחילת כת"ר על אי דיוק במאמר שבועות לט. שאומר שארץ ישראל הזדעזעה ושם איתא כל העולם וגם בילקוט יוסף כתב כטעות הזו כמה פעמים
ולא "ת"ק פרסה" או "ארבע מאות פרסה".
 
כאן אמר שמובא בפרקי אבות "מניח אני כל אומנויות שבעולם".
חוץ מזה שכתוב "כל אומנות" ולא "כל אומנויות" זה גם, כמובן, במסכת קידושין ולא בפרקי אבות.
כמדו' שבמשניות דקידושין כתוב "אומניות" ויש שינויים בין דפוסי הגמ' למשנה ויבואו היודעים ויוסיפו עוד דוגמאות
 
זכורני שכבר העירו פעם אחרי מחילת כת"ר על אי דיוק במאמר שבועות לט. שאומר שארץ ישראל הזדעזעה ושם איתא כל העולם וגם בילקוט יוסף כתב כטעות הזו כמה פעמים
ולא "ת"ק פרסה" או "ארבע מאות פרסה".
ופעם ראיתי גם מישהו שהעיר שמוסיף בדברי הגמרא "כל הנהנה מעולם הזה בלי ברכה כאילו מעל" ובגמרא לא כתוב כאילו.
 
ופעם ראיתי גם מישהו שהעיר שמשבש ומוסיף בדברי הגמרא "כל הנהנה מעולם הזה בלי ברכה כאילו מעל" ובגמרא לא כתוב כאילו.
כן הוא גירסת הטור שלפנינו בסי' מו ועי' בהגהות שבהוצאת שירת דבורה שהעירו שאין כן במהדורות ישנות, ומ"מ כבר לא מוגדר כשיבוש והוספה, אלא נגרר אחרי מה שיש במהדורות חדשות שבטור הנ"ל
 
זכור לי לשון החזון איש, כי עיקר העלייה בלימוד, הוא שיקול הצד הנגדי.
כעת אני לא מוצא.
אשמח מאוד לעזרה.
בתודה מראש.
 
היכן מובא הסיפור שהרב אלישיב והרב אויערבך פחדו מהכלבים ואמר להם הרב בענגיס לאחוז בידיו והוא יעבור ולא יאונה להם פגע.
לא מצאתי ב'השקדן' ו'במחיצתם', אבל אולי לא חיפשתי טוב.
 
זכור לי לשון החזון איש, כי עיקר העלייה בלימוד, הוא שיקול הצד הנגדי.
כעת אני לא מוצא.
אשמח מאוד לעזרה.
בתודה מראש.
כעת הראני ידידי הבקי הגדול רבי אשר חיים איפרגן שליט"א
שכן כתב אור עינינו בקובץ איגרות ח"א (סי' לג): עיקר העליה התורה היא להבין דעת הניגוד תמיד, ואחר כך לשקול בפלס איזה דעה מכוונת טפי, ולכן יש לי הצדקה לבקש מאת מעכ"ת שליט"א להעמיק בדעה המנגדת וכו', וחובה למי שקבע בדעתו את התמיה, להעמיק ולשמוע דעה השניה ואחר כך לשקול.
 
חוץ מהירו' שמיני מתיקה מרגילים לתורה האם יש מהו פרטי לגינוסר? וכבר התחבט בזה הגר"ד קוק הי"ו

ר' אבהו אכיל עד דהוה שריק ליה דבובא מאפותיה (ברכות מד ע"א).
 
ראשי תחתית