משתדל להחכים
חבר חדש
- הצטרף
- 7/4/25
- הודעות
- 65
שאלה למעשה שנידונה בשבת:
ילד מצא ברחוב כמה קלפים של סדרה שיצאה זה מכבר, הקלפים חשובים לו מאוד והוא רוצה להדביקם באלבומו האם מותר לו ליקחם לעצמו?
הנידונים:
א' לכא' אף שהיה נראה שלא הונחו שם ומיירי בדרך נפילה מ"מ המספר של הקלפים יכול להיות סימן במיוחד שהיה שם ארבעה קלפים ויוכל הילד המאבד ליתן אותם בתורת סימן, ואף שבעלמא לא חיישינן שהמאבד יזכור כזה סימן [וכגון בשטר כסך שלא חוששים שהמאבד זוכר את המספר הסידורי שבשטר וכמו שהביא בספר השבת אבידה כהלכתה מפוסקי זמנינו] הכא שאני שודאי שקטן שדעתו על קלפים אלו במאוד וזוכר אחת לאחת את מספרי הקלפים שאבדו לו, וממילא חשיב כאבידה עם סימן.
ב' יש שאמרו שמסתבר שהקטן שנפל לו הקלפים אינו יודע לכלל דיני השבת אבידה ומתייאש בדעתו.
ג' אף שנאמר שמתייאש יל"ד אם מועיל בקטנים יאוש ומשמעות הסוגיא בב"מ כב: שלא מועיל בהם יאוש וכך נקט הגרע"א בגליון ועוד, וראה לשון המאירי ב"מ שם 'כל שזכה בו אדם מצד יאוש אם היה של יתומים לא זכה שהיאוש ממין מחילה הוא ויתומים אינן בני מחילה'.
ד' יל"ד אם בכלל יש קנין לקטן בקלפים האלו, ויש לדעת מהיכן קיבל את הקלפים ואם הקנו לו אותם בדעת אחרת או לאו, ואם קיבלם מהמתמידים או מתהילים וכל כה"ג לכא' לא קנאם בכלל בדיני הקניינים, ואם אביו נתן לו כסף בשביל לקנות קלפים עדיין יל"ד אם חשיב דעת אחרת שעל ידה חל קנין לקטן.
ה' אף אם נקנו לו בדעת אחרת יל"ד אם להלכה דעת אחרת מועלת לקנין גמור עד כדי שמתחייב להשיב בחובת השבה וידוע דעת הרמב"ם שחל קנין מדאורייתא בדעת אחרת אך לחולקים יל"ע אם מה שקונה מדרבנן הוא בדיני קניינים או רק שאין להוציא מידו מפני דרכי שלום וכאן שכבר יצא מידו בהיתר אין בזה חובת השבה.
אשמח לדעת הת"ח כאן היושבים ראשונה במלכות
ילד מצא ברחוב כמה קלפים של סדרה שיצאה זה מכבר, הקלפים חשובים לו מאוד והוא רוצה להדביקם באלבומו האם מותר לו ליקחם לעצמו?
הנידונים:
א' לכא' אף שהיה נראה שלא הונחו שם ומיירי בדרך נפילה מ"מ המספר של הקלפים יכול להיות סימן במיוחד שהיה שם ארבעה קלפים ויוכל הילד המאבד ליתן אותם בתורת סימן, ואף שבעלמא לא חיישינן שהמאבד יזכור כזה סימן [וכגון בשטר כסך שלא חוששים שהמאבד זוכר את המספר הסידורי שבשטר וכמו שהביא בספר השבת אבידה כהלכתה מפוסקי זמנינו] הכא שאני שודאי שקטן שדעתו על קלפים אלו במאוד וזוכר אחת לאחת את מספרי הקלפים שאבדו לו, וממילא חשיב כאבידה עם סימן.
ב' יש שאמרו שמסתבר שהקטן שנפל לו הקלפים אינו יודע לכלל דיני השבת אבידה ומתייאש בדעתו.
ג' אף שנאמר שמתייאש יל"ד אם מועיל בקטנים יאוש ומשמעות הסוגיא בב"מ כב: שלא מועיל בהם יאוש וכך נקט הגרע"א בגליון ועוד, וראה לשון המאירי ב"מ שם 'כל שזכה בו אדם מצד יאוש אם היה של יתומים לא זכה שהיאוש ממין מחילה הוא ויתומים אינן בני מחילה'.
ד' יל"ד אם בכלל יש קנין לקטן בקלפים האלו, ויש לדעת מהיכן קיבל את הקלפים ואם הקנו לו אותם בדעת אחרת או לאו, ואם קיבלם מהמתמידים או מתהילים וכל כה"ג לכא' לא קנאם בכלל בדיני הקניינים, ואם אביו נתן לו כסף בשביל לקנות קלפים עדיין יל"ד אם חשיב דעת אחרת שעל ידה חל קנין לקטן.
ה' אף אם נקנו לו בדעת אחרת יל"ד אם להלכה דעת אחרת מועלת לקנין גמור עד כדי שמתחייב להשיב בחובת השבה וידוע דעת הרמב"ם שחל קנין מדאורייתא בדעת אחרת אך לחולקים יל"ע אם מה שקונה מדרבנן הוא בדיני קניינים או רק שאין להוציא מידו מפני דרכי שלום וכאן שכבר יצא מידו בהיתר אין בזה חובת השבה.
אשמח לדעת הת"ח כאן היושבים ראשונה במלכות
