שימוש במיניבר בשבת

ואגב, הרב יצחק חכך בזה הרבה לפני שהתיר, גם אחרי שעבר ע"ד המקור מים חיים, ורק אחר זמן שעבר ע"ד עוד כמה וכמה חכמים שכתבו בזה, הורה להיתר בפשיטות.
 
כמו שכתבתי לעיל יש הרבה סברות ודברים שלא ראית, ואתה מוזמן לפתוח את הספר הנ"ל.
אולי תעלה לי אותו בפי די אף, עכ"פ בכל הטענות הנ"ל שהעלית אין ממש וכמו שכתבתי לעיל והשבתי על כולם בטוטו"ד.
 
עכ"פ, אני נגד להיכנס לפוליטיקה ושמות של אנשים וכו' וכו'.
אני ישמח לדון פה בעיון על הצדדים לאיסור ולהיתר, כדרכה של תורה.
כל מי שיש לו צדדים הלכתיים בנידון מוזמן להעלותם ונדון בהם בל"נ.
 
א. סברת הגר"א וויס (והגרמ"מ וויסמאנדל, והגר"מ מאזוז, והגר"י בעלסקי, והגר"י ברכה ועוד) דדמי למעביר מים דרך המשמרת.
נ.ב - זוהי הסברא העיקרית להקל כמו שהאריך המחבר שם.
אינו דומה כלל ועיקר, לגבי משמרת אין שלב שבו המים נתונים בתוך השמרים ומונחים שם, אלא בפעולה אחת המים מתערבים עם השמרים ויוצאים הלאה. משא"כ לגבי פילטר, שהמים עומדים בתוך הפחם [וכל זמן שהברז סגור ואין זרימת מים, הרי יש שם תערובת של מים ופחם, ועוד לכלוך שמצטבר שם, ואח"כ כשפותח את הברז הרי הוא בורר ממש, ואינו דומה כלל למשמרת שהכל נעשה בפעולה אחת. והארכתי בזה במאמר שצירפתי בראש האשכול].
עוד יש להוסיף - דכלל לא דומה דין של מים למשמרת לנדו"ד של סנני מים

משום- דודאי שהמים שבתוך השמרים הרבה יותר ראויים לשתיה מאשר המים בסנן שמתלכלכים וממש עכורים, וא"כ- סברת הלבוש שהתיר במים לתוך משמרת התינח ברמה קטנה כזו של מים שעדיין ראויים אך בעכורים לגמרי א"א לומר דפשוט דשרי ומטעם הלבוש,

ועוד יש להוסיף- דלרמב"ם אסור בכל גווני משמרת, והשו"ע חשש לרמב"ם ולכן הזכיר את שיטתו שם בשו"ע, ואם תשיביני- א"כ גם ברז רגיל יש בו מסננת ואסור לרמב"ם ומה ההבדל?, אלא- ההבדל שבמיים מהברז ראויים לשתיה כך, א"כ יותר קל מאשר מיים עכורים של סנן, ואע"פ- שהרמב"ם אסר אף מים צלולין, מ"מ- עד כמה שאתה לא ס"ל כרמב"ם התינח בצלולין שלא חוששין לשי' הרמב"ם אך בעכורין לכל הפחות לחוש לרמב"ם.
 
עכ"פ בכל הטענות הנ"ל שהעלית אין ממש וכמו שכתבתי לעיל והשבתי על כולם בטוטו"ד.
מחילה, אבל לא ענית על כלום מהטענות.
ואין לי עניין להמשיך לדון ולמחזר פה את כל הדברים שהובאו בספר.
אולי תעלה לי אותו בפי די אף,
עיין באוצר החכמה.
 
מחילה, אבל לא ענית על כלום מהטענות.
תזכורת קטנה -
אינו דומה כלל ועיקר, לגבי משמרת אין שלב שבו המים נתונים בתוך השמרים ומונחים שם, אלא בפעולה אחת המים מתערבים עם השמרים ויוצאים הלאה. משא"כ לגבי פילטר, שהמים עומדים בתוך הפחם [וכל זמן שהברז סגור ואין זרימת מים, הרי יש שם תערובת של מים ופחם, ועוד לכלוך שמצטבר שם, ואח"כ כשפותח את הברז הרי הוא בורר ממש, ואינו דומה כלל למשמרת שהכל נעשה בפעולה אחת. והארכתי בזה במאמר שצירפתי בראש האשכול].

לא ידענא ליה כלומר לא סבירא ליה, איני מכיר את סברתו, ואיני מכיר מי הוא הפקודת אליעזר, ומעולם לא ראיתי פוסק שפסק את דבריו.

הכא הוי כבידקא דמיא, דאי"ז גרמא. ועוד, הא גרמא בשבת קיי"ל שאסור לכה"פ מדרבנן, וי"א שאיסורה הוא מדאורייתא. ועוד, הא מלאכה שדרך לעשותה ע"י גרמא, אסור לכו"ע מדאורייתא [עיי' ביאור הלכה רנ"ב ה', ודו"ק].

יעויין בסוף ספר "הליכות שבת" להגר"א מלכא, שהובא שם מכתבו של הגר"י עדס בענין, והביא שיש כמה טועים שדימו את סוגיית המיניבר לרשב"א של צידת צבי, וכתב הגר"י עדס על טענה זו, שלו יצוייר והיה איזה בית מובנה באופן כזה שבכל פעם שסוגרים את הדלת צבי ניצוד שם, פשיטא שלא היה הרשב"א מתיר בזה כלל ועיקר, וכל מה שהתיר הרשב"א הוא משום שסגירת הדלת אינה נחשבת כמעשה של צידת צבי. ובנידו"ד כיון שהמיניבר עובד בצורה כזו שכל פתיחת מים בורר, אין לצרף כלל את סברת הרשב"א בזה. ועוד, שדנו הפוסקים בעיקה"ד אם הלכה כהרשב"א, ואינו מוסכם כלל.

איזה אחרונים? איפה נכתבו? והאם נפסקו להלכה?

לא ידוע לי שבורר זה איסור דרבנן.

ואין לי עניין להמשיך לדון ולמחזר פה את כל הדברים שהובאו בספר.
מדבריך נראה שאתה לא באמת יודע לשאת ולתת בדברים אלו, ועל כן חל עליך חובה להחמיר בספק דאורייתא, כיון שלא למדת את הסוגיא ביסודיות ברמה כזאת שתוכל להשיב על טענותיי, וטענות כל המורים לאיסור.
עיין באוצר החכמה.
אין לי. אך לא מפיו אנו חיים, הוא לא היחיד שכתב את הנושא, והוא לא היחיד שלמד את הסוגיא.
 
מדבריך נראה שאתה לא באמת יודע לשאת ולתת בדברים אלו, ועל כן חל עליך חובה להחמיר בספק דאורייתא, כיון שלא למדת את הסוגיא ביסודיות ברמה כזאת שתוכל להשיב על טענותיי, וטענות כל המורים לאיסור.
כבר אמרתי לך לעיל שכל הטענות שאני יכתוב לך זה מהספר הנ"ל ואין לי עניין להמשיך בדיון הזה בלי שתעבור עליו קודם.
אין לי. אך לא מפיו אנו חיים, הוא לא היחיד שכתב את הנושא, והוא לא היחיד שלמד את הסוגיא.
זה כמו שעכשיו אני ידון איתך על דוד שמש בלי שעברת על התשובה ביבי"א.
זה אבן יסוד בסוגייא והוא הדין הספר הנ"ל
 
כבר אמרתי לך לעיל שכל הטענות שאני יכתוב לך זה מהספר הנ"ל ואין לי עניין להמשיך בדיון הזה בלי שתעבור עליו קודם.
ב"ה עברתי על רובו אתמול, לא ראיתי שם טענות של ממש. אחר המחילה, הרב אופיר מלכא כתב בצורה הרבה יותר יסודית ומעמיקה ממנו. ואני מבקש שוב לדון פה בצורה עניינית, אני ישמח את תכתוב תשובה הלכתית לתשובותיי שכתבתי כאן. ואם תעלה טענות שלא יהיו להם מענה - הציבור ישפוט עם מי הצדק. [ומ"מ אף אם אין לי מענה, אין הדבר ראיה שלמורי הוראה האוסרים אין מענה בענין, אך עכ"פ הציבור יוכל לראות להיכן הדברים נוטים].
זה כמו שעכשיו אני ידון איתך על דוד שמש בלי שעברת על התשובה ביבי"א.
עברתי.
זה אבן יסוד בסוגייא והוא הדין הספר הנ"ל
הספר הנ"ל לא אבן יסוד בסוגיא. חד משמעית לא.
הסוגיא היא סוגיא של משמרת, ללמוד היטב את דברי המפרשים והפוסקים שם, ולדמות לנידו"ד. וכבר רבים כתבו בענין זה.
 
חובה עלי ללכת אחרי רבותי שמקילים.
(ומורי ורבי אמר לי שאדרבה יש בזה מצוות עונג שבת)
יש גם מקלים לחמם מים שהתחממו מאתמול ע"ג הפלטה. ושמא נחייב את כולם להקל בזה משום עונג שבת? רחמנא ליצלן מהם ומהמונם!
משום עונג שבת תתקין מעקף לסנן, או שתקנה מי עדן.
[אתה מזכיר את אותו ליצן הקורא לעצמו 'רב' שמתיר לשחק כדורגל בשבת משום עונג שבת. ויש גם רפורמים שנוסעים ברכב בשבת מחמת הטעם הנ"ל. אתה מגחיך את הדיון ומוריד רמה, אם זה איסור בורר - אין צד בעולם שעונג שבת זה ענין רלוונטי בנידון. כל הנידון כאן הוא שייך לסימן שי"ט בלבד. אני מבקש לא לגרור את הדיון למחוזות אחרים, ולא לציין מראי מקומות לספרים שמגחיכים את עצמם ולכתוב שהם אבני יסוד בסוגיא. נא לדון כאן צדדים הלכתיים בכובד ראש כדרכה של תורה!].
 
חובה עלי ללכת אחרי רבותי שמקילים.
מעניין לשמוע ולראות כזה משפט ממך

שבכל נושא אתה קנאי ל- חשש "ברכה לבטלה" לכל איזה ראשון שמצאת , ואתה מאוד מקנא לספק ברכה לבטלה

וכאן בהינף יד בספק דאו' של חילול שבת , שעליהם נאמר כהררים התלויים בשערה - וזה ספק "סקילה"

ואעפ"כ חובה עליך ללכת אחרי רבותיך שמקילים ??

ע"ז נאמר - אל תתלה ....באחרים
 
ב"ה עברתי על רובו אתמול, לא ראיתי שם טענות של ממש. אחר המחילה,
הסוגיא היא סוגיא של משמרת, ללמוד היטב את דברי המפרשים והפוסקים שם, ולדמות לנידו"ד. וכבר רבים כתבו בענין זה.
נכון שעיקר הסוגייא היא של משמרת, אבל חוץ ממנה שלכמה וכמה פוסקים למדו ממנה היתר לנידון דידן, יש כמה וכמה צירופים כמו שהבאתי לעיל והובאו בספר באורך.
מעניין לשמוע ולראות כזה משפט ממך

שבכל נושא אתה קנאי ל- חשש "ברכה לבטלה" לכל איזה ראשון שמצאת , ואתה מאוד מקנא לספק ברכה לבטלה

וכאן בהינף יד בספק דאו' של חילול שבת , שעליהם נאמר כהררים התלויים בשערה - וזה ספק "סקילה"

ואעפ"כ חובה עליך ללכת אחרי רבותיך שמקילים ??

ע"ז נאמר - אל תתלה ....באחרים
יש גם מקלים לחמם מים שהתחממו מאתמול ע"ג הפלטה. ושמא נחייב את כולם להקל בזה משום עונג שבת? רחמנא ליצלן מהם ומהמונם!
משום עונג שבת תתקין מעקף לסנן, או שתקנה מי עדן.
[אתה מזכיר את אותו ליצן הקורא לעצמו 'רב' שמתיר לשחק כדורגל בשבת משום עונג שבת. ויש גם רפורמים שנוסעים ברכב בשבת מחמת הטעם הנ"ל. אתה מגחיך את הדיון ומוריד רמה, אם זה איסור בורר - אין צד בעולם שעונג שבת זה ענין רלוונטי בנידון. כל הנידון כאן הוא שייך לסימן שי"ט בלבד. אני מבקש לא לגרור את הדיון למחוזות אחרים, ולא לציין מראי מקומות לספרים שמגחיכים את עצמם ולכתוב שהם אבני יסוד בסוגיא. נא לדון כאן צדדים הלכתיים בכובד ראש כדרכה של תורה!].
כל אחד יעשה כרבותיו.
בדברים שלא נכנסתי לנושא לעומק אני סומך עליהם ולכן בטהרת הבית אני סומך על מרן הגרע"י זצוק"ל ללא שום חשש.
 
אינו דומה כלל ועיקר,
אתה סובר שלא דומה, והרבנים הנ"ל כן.
לא ידענא ליה כלומר לא סבירא ליה, איני מכיר את סברתו, ואיני מכיר מי הוא הפקודת אליעזר, ומעולם לא ראיתי פוסק שפסק את דבריו.
אחרי שפתחת את הספר אני מבין שאתה מכיר את סברתו.
(ומ"מ דבריו הם ""צירוף" וההיתר לא נסמך עליו)
הכא הוי כבידקא דמיא, דאי"ז גרמא.
הוי הסרת מונע שדנו האחרונים אם הוי גרמא.
הא גרמא בשבת קיי"ל שאסור לכה"פ מדרבנן,
נכון.
וכיון דהוי דרבנן יש הרבה יותר צדדים להקל. (ספד"ר לקולא, פס"ר)
יעויין בסוף ספר "הליכות שבת" להגר"א מלכא, שהובא שם מכתבו של הגר"י עדס בענין, ו
ועוד, שדנו הפוסקים בעיקה"ד אם הלכה כהרשב"א, ואינו מוסכם כלל.
נכון שדברי הרשב"א מחודשים, אבל וודאי דברי הראשונים הנ"ל חזי לאצטרופי.
ודברי הגר"י עדס מחודשים, שלא מצינו בדברי הרשב"א שום חילוק בין אם זה קבוע או לא ואין סברא לחלק ביניהם.

ואדרבה כמה מהאחרונים הבינו שאפי' שמתכוון למעשה הצידה התיר הרשב"א, ובנידוננו קיל טפי שלרוב בנ"א לא יודעים כלל שעושים מעשה ברירה, ואינה עיקר כוונתם.
איזה אחרונים? איפה נכתבו? והאם נפסקו להלכה?
עיין בספר הנ"ל.
לא ידוע לי שבורר זה איסור דרבנן.
ע"פ הגרמא ועוד כמה צירופים שכתב שם.
 
אשמח לשמוע אחרי שעברת על הספר מה הטענות שלך כלפיו.
אשמח לשמוע מה הטענות שלך כלפי. אני כתבתי טענות ברורות ויסודיות לאיסור במאמר המצורף בראשית האשכול. כשאני אשמע טענות, אני יענה עליהם.

וכבר מילתי אמורה, אני לא לומד סוגיות ולא פוסק לפי קונטרס שיצא לאור. אני לומד סוגיות ע"פ הגמרא, המפרשים והפוסקים, וכך עשיתי אף בסוגיא זו. אבקש טענות ענייניות על מה שכתבתי, ובאם יהיו כאלה אני אשמח לדון בהם.
 
אתה סובר שלא דומה, והרבנים הנ"ל כן.
א. כידוע לך כבר, אני לומד סוגיא לא לפי מי אומר, אלא איך שלומדים סוגיא. ולזה לא מהני מה שיש חושבים אחרת.
ב. מרן הגרח"ק כבר כתב לחלק כמו שחילקתי, וכמו שהבאתי לעיל.
אחרי שפתחת את הספר אני מבין שאתה מכיר את סברתו.
(ומ"מ דבריו הם ""צירוף" וההיתר לא נסמך עליו)
אם דבריו לא נזכרו באף פוסק אחר ולא נפסקו להלכה, אינם אפילו בתורת צירוף, ופשוט.
הוי הסרת מונע שדנו האחרונים אם הוי גרמא.
א. גם בזה דנו בסוגיות של בידקא דמיא בסנהדרין.
ב. גרמא בשבת אסור לכו"ע לכה"פ מדרבנן, ובמלאכה שדרכה בכך אף בדאורייתא וכמו שציינתי לך לעיל מדברי הביאוה"ל.
נכון.
וכיון דהוי דרבנן יש הרבה יותר צדדים להקל. (ספד"ר לקולא, פס"ר)
כבר מילתי אמורה שבורר בשבת זה איסור דאורייתא וכנקיטת התנאים הקדושים ע"ה.
נכון שדברי הרשב"א מחודשים, אבל וודאי דברי הראשונים הנ"ל חזי לאצטרופי.
ודברי הגר"י עדס מחודשים, שלא מצינו בדברי הרשב"א שום חילוק בין אם זה קבוע או לא ואין סברא לחלק ביניהם.
דברי הגר"י עדס מחודשים??? פשוטים הם כביעתא בכותחא!
הרי כל סברת הרשב"א אינה אלא שהמעשה שלו אינו מוגדר "מעשה צידה" אלא "מעשה סגירת הדלת". וא"כ פשוט שדלת שכל פעם שהיא נסגרת היא עושה "מעשה צידה" אין מקום להיתר כלל!!! וה"ה בנידו"ד! וכל מה שחידש הרשב"א הוא חידוש עצום, והבו דלא לוסיף עלה, ובפרט במידי דאורייתא וכי מפני שאנו מדמין נעשה מעשה?????
ואדרבה כמה מהאחרונים הבינו שאפי' שמתכוון למעשה הצידה התיר הרשב"א, ובנידוננו קיל טפי שלרוב בנ"א לא יודעים כלל שעושים מעשה ברירה, ואינה עיקר כוונתם.
עיין תגובה קודמת. כל דברי הרשב"א כשהמעשה מוגדר מעשה סגירת דלת, ואף אם מתכוון לצידה. והכא אף אם אינו מתכון הא הוי מעשה ברירה.
ועוד, לא ידענא להאחרונים הנ"ל, ואף אם הם קיימים מאן יימר דהלכתא כוותייהו???


ושוב, אבקש לא לערבב נושאים נוספים ולהשאיר את הסוגיא בסימן שי"ט.
[שמעתי פעם שמרן האור לציון זיע"א כאשר היו מורים לפניו היתרים מחמת טעמים גרמא, אינו מתכוון, מתעסק וכדו', היה קורה להיתרים אלו "לחצני מצוקה", ודו"ק היטב לענייננו...].
 
ושוב, אבקש לא לערבב נושאים נוספים ולהשאיר את הסוגיא בסימן שי"ט.
שטויות.
א"כ מחקת חצי מהתשובות ההלכתיות שיש בהם צירופים וזה הדרך בפסיקת ההלכה.
[שמעתי פעם שמרן האור לציון זיע"א
שמעתי פעם שההיתר של דוד שמש בנוי מצירופים ודו"ק הייטב לענייננו...
א. כידוע לך כבר, אני לומד סוגיא לא לפי מי אומר, אלא איך שלומדים סוגיא. ולזה לא מהני מה שיש חושבים אחרת.
ב. מרן הגרח"ק כבר כתב לחלק כמו שחילקתי, וכמו שהבאתי לעיל.
אתה רוצה תלמד אחרת...
לדידי ההבנה בזה שנויה במח' ויש צדדים לכאן ולכאן ודעתי נוטה לרבנים הנ"ל, ולכל הפחות חזי לאצטרופי.
אם דבריו לא נזכרו באף פוסק אחר ולא נפסקו להלכה, אינם אפילו בתורת צירוף, ופשוט.
עיי"ש שהוזכרו.
ופשוט שזה צירוף כל עוד לא דחו אותו כל האחרונים ודבריו אינם מובנים.
ב. גרמא בשבת אסור לכו"ע לכה"פ מדרבנן, ובמלאכה שדרכה בכך אף בדאורייתא וכמו שציינתי לך לעיל מדברי הביאוה"ל.
עוד לא עיינתי בדברי הבאה"ל.
בעזה"י מחר.
כבר מילתי אמורה שבורר בשבת זה איסור דאורייתא וכנקיטת התנאים הקדושים ע"ה.
אכן, אבל אם זה גרמא אז זה דרבנן. (ובפרט שלענ"ד גם החולקים על הרבנים הנ"ל בסוגייא דמשמרת, קשה לחדש שזה איסור דאורייתא - ופשוט)
הרי כל סברת הרשב"א אינה אלא שהמעשה שלו אינו מוגדר "מעשה צידה" אלא "מעשה סגירת הדלת". וא"כ פשוט שדלת שכל פעם שהיא נסגרת היא עושה "מעשה צידה" אין מקום להיתר כלל!!!
לא פשוט כלל וכלל.
כל סברתו של הרשב"א כיון שבאותו מעשה עושה מעשה היתר.
וכל מה שחידש הרשב"א הוא חידוש עצום,
נכון וחזי לאצטרופי, וודאי להלכה מחמירים בכך.
 
אגב, הרב יצחק חכך בזה הרבה לפני שהתיר, גם אחרי שעבר ע"ד המקור מים חיים, ורק אחר זמן שעבר ע"ד עוד כמה וכמה חכמים שכתבו בזה, הורה להיתר בפשיטות.
מרן שליט"א כבר לפני 8 שנים כמדומני כתב להקל.
(הודפס בילקו"י יום טוב)
 
שטויות.
א"כ מחקת חצי מהתשובות ההלכתיות שיש בהם צירופים וזה הדרך בפסיקת ההלכה
צריך לדעת שלא כל מעשה שנדמה כגרמא הוא באמת גרמא וכו', וכן ע"ז הדרך. וזו היתה כוונת האור לציון. וה"ה כאן.
שמעתי פעם שההיתר של דוד שמש בנוי מצירופים ודו"ק הייטב לענייננו...
טעות. אני למדתי תשובה זו כמה פעמים, ובספרי פוסקים אחרים ג"כ, תשובה זו בנויה לתלפיות במו"מ בתוך הסוגיא עצמה.
אתה רוצה תלמד אחרת...
לדידי ההבנה בזה שנויה במח' ויש צדדים לכאן ולכאן ודעתי נוטה לרבנים הנ"ל, ולכל הפחות חזי לאצטרופי.
אתה יכול להסביר לי את הדמיון בין הסוגיות? החילוק נורא פשוט וברור, במשמרת המים לא מתערבים עם הקסמים והשמרים אלא עוברים דרכם, משא"כ במיניבר. איזה דמיון יש???
אכן, אבל אם זה גרמא אז זה דרבנן. (ובפרט שלענ"ד גם החולקים על הרבנים הנ"ל בסוגייא דמשמרת, קשה לחדש שזה איסור דאורייתא - ופשוט)
גם גרמא, במלאכה שדרכה בכך זה איסור דאורייתא. כתבתי את זה כבר ג"פ.
לא פשוט כלל וכלל.
כל סברתו של הרשב"א כיון שבאותו מעשה עושה מעשה היתר.
מותר לעשות מלאכת איסור תוך כדי שעושה מלאכת היתר???? איזה מן שטויות אלה? תעיין ברשב"א בפנים ותבין שהוא לא קשור לנידו"ד.
אני מעתיק לך קטע מהרשב"א "ובירושלמי (ה"ו) נראה שהתירו לנעול לכתחלה ביתו לשמור ביתו וצבי שבתוכו, דכיון שהוא צריך לשמור ביתו אף על פי שעל ידי כך ניצוד הצבי ממילא מותר ובלבד שלא יתכוין לשמור את הצבי בלבד", מבואר להדיא שכיון שכוונתו לשמור ביתו מותר, אבל אין היתר ח"ו לעשות מלאכת איסור יחד עם מלאכת היתר. והכא כיון שכל פעולתו היא פעולת ברירה, פשוט שאסור.
 
ראשי תחתית