שימוש במיניבר בשבת

הוי הסרת מונע שדנו האחרונים אם הוי גרמא.
ספוילר מהביאור הלכה שעדיין לא למדת - [הביאוה"ל שם דן לגבי נתינת מים ברחיים בשבת, ובכך ע"י גרמא הוא טוחן את החטים. והביאוה"ל מכריע שחייב חטאת. ודן שם הביאוה"ל לגבי הסרת מונע כלשונך וכותב וז"ל]

"אבל אם פותח מסגרת המים בשבת נ"ל דאף להמ"א חייב דהלא תיכף מתחיל להטחן והוא עושה מעשה ממש שעל ידו מסבב גלגל המים והריחים והוא דומה כאלו הוא עצמו היה מסבב הריחים בכחו דחייב וכעין דאמרינן בסנהדרין דאי אשקיל עליה בדקא דמיא אם בכח ראשון הומת חייב דכחו כגופו דמי וה"נ המים הראשונים שיצאו מכחו שהניעו הגלגלים עכ"פ הועילו בודאי שיטחן כגרוגרת על ידם ועיין ב"ק דף ס' דלענין שבת חמירא מלענין נזיקין".
 
טעות. אני למדתי תשובה זו כמה פעמים, ובספרי פוסקים אחרים ג"כ, תשובה זו בנויה לתלפיות במו"מ בתוך הסוגיא עצמה.
אתה מוזמן לעיין כאן ולראות את הצירופים שהתשובה בנויה עליהם.
(עיקר ההיתר הוא פס"ר בגזירה, ועליו נוספו הצירופים שהובאו שם)
אתה יכול להסביר לי את הדמיון בין הסוגיות? החילוק נורא פשוט וברור, במשמרת המים לא מתערבים עם הקסמים והשמרים אלא עוברים דרכם, משא"כ במיניבר. איזה דמיון יש???
אתה בטוח שעברת על הספר?
כי זה לא נראה ככה...
מותר לעשות מלאכת איסור תוך כדי שעושה מלאכת היתר???? איזה מן שטויות אלה? תעיין ברשב"א בפנים ותבין שהוא לא קשור לנידו"ד.
אני מעתיק לך קטע מהרשב"א
אתה הבנת כמו כמה אחרונים ברשב"א שדווקא אם לא מתכוון כלל לשמור את הצבי שרי.
אולם כמה וכמה פוסקים כתבו שדברי הרשב"א קאי שלא יתכוון לשמור את הצבי לבד, אלא גם לשמור את הבית וגם לשמר את הצבי.
 
"אבל אם פותח מסגרת המים בשבת נ"ל דאף להמ"א חייב דהלא תיכף מתחיל להטחן והוא עושה מעשה ממש שעל ידו מסבב גלגל המים והריחים והוא דומה כאלו הוא עצמו היה מסבב הריחים בכחו דחייב וכעין דאמרינן בסנהדרין דאי אשקיל עליה בדקא דמיא אם בכח ראשון הומת חייב דכחו כגופו דמי וה"נ המים הראשונים שיצאו מכחו שהניעו הגלגלים עכ"פ הועילו בודאי שיטחן כגרוגרת על ידם ועיין ב"ק דף ס' דלענין שבת חמירא מלענין נזיקין".
אין חדש תחת השמש...
הבאה"ל מחמיר לשיטתו שהסרת מונע לא נחשבת גרמא.

כל הצירוף שכתבתי לעיל זה לפי האחרונים שזה כן נחשב גרמא.
ועיין יבי"א ח"ג סי' יז אות ו מה שכתב על הבאה"ל הנ"ל.
 
אתה מוזמן לעיין כאן ולראות את הצירופים שהתשובה בנויה עליהם.
(עיקר ההיתר הוא פס"ר בגזירה, ועליו נוספו הצירופים שהובאו שם)

אתה בטוח שעברת על הספר?
כי זה לא נראה ככה...
אז כן. עברתי על דבריו, למעשה לא מצאתי דמיון בין הסוגיות [ועיי' בקובץ אור ישראל גליון ס"ח, שם האריכו בענין זה והעלו לאיסור מהטעמים הנ"ל. ועי"ש עוד קול קורא ממרנן הגר"נ קרליץ, הגר"מ שטרנבוך, הגר"ש אויערבך שיש להימנע משימוש בסננים אלו בשבת].
אתה הבנת כמו כמה אחרונים ברשב"א שדווקא אם לא מתכוון כלל לשמור את הצבי שרי.
אולם כמה וכמה פוסקים כתבו שדברי הרשב"א קאי שלא יתכוון לשמור את הצבי לבד, אלא גם לשמור את הבית וגם לשמר את הצבי.
לו יהי כדבריך, ברור הדבר שאם בכל פעם שסוגר את הדלת הצבי ניצוד, הרי יש כאן מעשה צידה, ופשוט.
ב. שכחת ענין נוסף, שהרשב"א לא נפסק להלכה, ואפי' לצרף א"א, כאשר אתה בונה דבריך על הבנת אחרונים מסויימים ברשב"א שלא נפסק להלכה, וגם בדבריהם יש לחלק כמו שטען הגר"י עדס, ופשוט.
 
אין חדש תחת השמש...
הבאה"ל מחמיר לשיטתו שהסרת מונע לא נחשבת גרמא.
א. בביאוה"ל הנ"ל מבואר יסוד שכל מלאכה שדרכה להיעשות ע"י גרמא, היא אסורה בשבת מדאורייתא [הביאוה"ל דן שם בב' עניינים כמבואר למעיין, ודו"ק. והגע עצמך, הרי הביאוה"ל הביא שם ראיה מבישול, ששם אי"ז הסרת מונע כלל, אלא כל עניינו הוא שכן דרך המלאכה שנעשית ע"י גרמא. וכן הוא בענייננו, והדברים ארוכים ואכמ"ל].
כל הצירוף שכתבתי לעיל זה לפי האחרונים שזה כן נחשב גרמא.
ועיין יבי"א ח"ג סי' יז אות ו מה שכתב על הבאה"ל הנ"ל.
גרמא אסור בשבת. פעם עשירית.
 
א. בביאוה"ל הנ"ל מבואר יסוד שכל מלאכה שדרכה להיעשות ע"י גרמא, היא אסורה בשבת מדאורייתא
לא דמי כלל נידון הריחיים שמטרתו היא הטחינה, לכאן שמטרתו היא כלל לא הברירה, וודאי שחשיב כגרמא.

ובכלל מרן זצוק"ל בחזו"ע הביא כמה וכמה חברים לדבריו של המג"א שם. (אולי יותר מאוחר אני יחפש את מקורו)
גרמא אסור בשבת. פעם עשירית.
להלכה מדרבנן.
וחזי לאצטרופי כנ"ל. (פעם עשירית...)
 
ב. שכחת ענין נוסף, שהרשב"א לא נפסק להלכה, ואפי' לצרף א"א, כאשר אתה בונה דבריך על הבנת אחרונים מסויימים ברשב"א שלא נפסק להלכה,
לא שכחתי כלל.
וכבר צירף מרן זצוק"ל את סברתו גבי הדוד שמש.
ומאי שנא?
 
לא שכחתי כלל.
וכבר צירף מרן זצוק"ל את סברתו גבי הדוד שמש.
ומאי שנא?
דוד שמש הבישול הוא בחמה [ומותר], או בתולדות חמה [וא"כ הוא איסור מדרבנן], וע"כ יש להקל מדין גרמא. משא"כ בבורר דאורייתא.
וכבר נכתב חילוק זה בין דוד שמש לבוילר, בספר אור לציון ח"ב, שכל ההיתר [שהתיר אף מרן האול"צ] אינו אלא בדוד שמש שלכל היותר איסורו מדרבנן, ולכך יש להקל בגרמא. משא"כ בבישול בחמי האור. וה"ה לענין בורר דאורייתא אין להקל בגרמא.
 
לא דמי כלל נידון הריחיים שמטרתו היא הטחינה, לכאן שמטרתו היא כלל לא הברירה, וודאי שחשיב כגרמא.
א"כ מפני מה הוא קנה תמי 4? ועוד, אחרי שהמים מלוכלכים בסנן ודאי שיש לו מטרה לברור אותם!
ובכלל מרן זצוק"ל בחזו"ע הביא כמה וכמה חברים לדבריו של המג"א שם. (אולי יותר מאוחר אני יחפש את מקורו)
וכבר כתב בביאוה"ל, שעכ"פ פתיחת הבידקא דמיא אסור לכו"ע אף לדברי המג"א, וה"ה לנידו"ד.
להלכה מדרבנן.
וחזי לאצטרופי כנ"ל. (פעם עשירית...)
גם אם חזי לאיצטרופי, עכ"פ יהיה בו איסור דרבנן.
ועוד, כיון שדרך המלאכה בכך, יש בזה אף איסור דאורייתא, דומיא דבישול וצידה [פעם אחד עשרה].
 
דוד שמש הבישול הוא בחמה [ומותר], או בתולדות חמה [וא"כ הוא איסור מדרבנן], וע"כ יש להקל מדין גרמא. משא"כ בבורר דאורייתא.
וכבר נכתב חילוק זה בין דוד שמש לבוילר, בספר אור לציון ח"ב, שכל ההיתר [שהתיר אף מרן האול"צ] אינו אלא בדוד שמש שלכל היותר איסורו מדרבנן, ולכך יש להקל בגרמא. משא"כ בבישול בחמי האור. וה"ה לענין בורר דאורייתא אין להקל בגרמא.
כנראה נעלם ממך שמרן זצוק"ל בחזון עובדיה היקל מעיקר הדין גם בבוילר ורק כתב שנכון להחמיר בעקבות מח' האחרונים אם הסרת מונע נחשבת גרמא.
א"כ מפני מה הוא קנה תמי 4? ועוד, אחרי שהמים מלוכלכים בסנן ודאי שיש לו מטרה לברור אותם!
יש לו מטרה לברור אבל עיקר הלחיצה שלו על הלחצן הוא שירד מים.
וכבר כתב בביאוה"ל, שעכ"פ פתיחת הבידקא דמיא אסור לכו"ע אף לדברי המג"א, וה"ה לנידו"ד.
על זה כתבתי שסבר כך לשיטתו שהוי כהסרת מונע. וכבר העיר על זה ביבי"א.
גם אם חזי לאיצטרופי, עכ"פ יהיה בו איסור דרבנן.
יפה, תצרף את כל המתירים בפס"ר דרבנן. (שזה עיקר ההיתר בדוד שמש)
ועוד, כיון שדרך המלאכה בכך, יש בזה אף איסור דאורייתא, דומיא דבישול וצידה
ובדוד שמש מה?
דרך המלאכה היא על ידי גרמא.
 
כנראה נעלם ממך שמרן זצוק"ל בחזון עובדיה היקל מעיקר הדין גם בבוילר טרק כתב שנכון להחמיר בעקבות מח' האחרונים אם הסרת מונע נחשבת גרמא.
א"כ יש לכה"פ להחמיר גם כאן. והאמת שלא עיינתי בדברי החזו"ע שם.
יש לו מטרה לברור אבל עיקר הלחיצה שלו על הלחצן הוא שירד מים.
ואם הם יהיו עכורים כמו בסנן הוא גם ילחץ על הכפתור? תאמין לי שהוא יעדיף ללחוץ על הברז באמבטיה ולא על הברז של התמי 4...
על זה כתבתי שסבר כך לשיטתו שהוי כהסרת מונע. וכבר העיר על זה ביבי"א.
לא ראיתי את היבי"א שהעיר על דבריו, אבל עכ"פ ודאי שאין להקל בדאורייתא אחר שהביאור הלכה כתב בפשיטות שלכו"ע אסור.
יפה, תצרף את כל המתירים בפס"ר דרבנן. (שזה עיקר ההיתר בדוד שמש)

ובדוד שמש מה?
דרך המלאכה היא על ידי גרמא.
דוד שמש שונה לגמרי. שם הבישול הוא בחמה [שהוא היתר גמור. וכל הקולטים אינם אלא להביא את כח החמה לחמם את המים]. וגם אם דנים את זה כתולדות חמה, מ"מ הקילו לדון את זה כגרמא. משא"כ בנידו"ד שהוא איסור בורר דאורייתא, והוא מתכוון ורוצה שהמים יהיו נקיים.
 
א"כ יש לכה"פ להחמיר גם כאן. והאמת שלא עיינתי בדברי החזו"ע שם.
רק הראתי לך שצירף את הנידון של גרמא.
אבל בנידון דידן יש צירופים אחרים כנ"ל.
ואם הם יהיו עכורים כמו בסנן הוא גם ילחץ על הכפתור? תאמין לי שהוא יעדיף ללחוץ על הברז באמבטיה ולא על הברז של התמי 4...
נכון אתה צודק.
אבל סוף כל סוף בעצם הפתיחה הוא לא חושב על מעשה הברירה, משא"כ בטחינה שזה המטרה שלו בנתינת החיטים, ופשוט שיש חילוק ביניהם.
לא ראיתי את היבי"א שהעיר על דבריו, אבל עכ"פ ודאי שאין להקל בדאורייתא אחר שהביאור הלכה כתב בפשיטות שלכו"ע אסור.
אם זה היה הנידון היחיד הייתי אולי מסכים איתך שספד"א לחומרא, אבל בסך הכל צירוף לנ"ל שכבר ביבי"א הביא צירוף זה.
וגם אם דנים את זה כתולדות חמה, מ"מ הקילו לדון את זה כגרמא. משא"כ בנידו"ד שהוא איסור בורר דאורייתא, והוא מתכוון ורוצה שהמים יהיו נקיים.
על זה כתבתי לך לעיל שגם בבוילר דן מרן זצוק"ל לדונו כגרמא.
(ורק הסתפק בעקבות מח' האחרונים אי הסרת מונע הוי גרמא או לא)
 
רק הראתי לך שצירף את הנידון של גרמא.
אבל בנידון דידן יש צירופים אחרים כנ"ל.
איזה צירופים אחרים? שמעתי רק על גרמא.
נכון אתה צודק.
אבל סוף כל סוף בעצם הפתיחה הוא לא חושב על מעשה הברירה, משא"כ בטחינה שזה המטרה שלו בנתינת החיטים, ופשוט שיש חילוק ביניהם.
אם הסנן היה שקוף והוא היה רואה את המים העכורים, ג"כ היית אומר אותו דבר? ואם הוא היה שקוף ועטוף במגבת שמסתירה?
אם זה היה הנידון היחיד הייתי אולי מסכים איתך שספד"א לחומרא, אבל בסך הכל צירוף לנ"ל שכבר ביבי"א הביא צירוף זה.
שוב, שאר הטענות שהבאת כולם דחויות. רק הטענה של גרמא, וכיון שזה דין דאורייתא לא מקילים בגרמא.
על זה כתבתי לך לעיל שגם בבוילר דן מרן זצוק"ל לדונו כגרמא.
(ורק הסתפק בעקבות מח' האחרונים אי הסרת מונע הוי גרמא או לא)
אני לא מכיר את הסוגיא של בוילר וצ"ע שם. אני יודע שמרן האול"צ אסר בזה, וכ"כ בשש"כ ועוד רבים.
 
איזה צירופים אחרים? שמעתי רק על גרמא.
כל הרבנים הנ"ל שדימו זאת למשמרת.
אם זה גרמא הרבה פוסקים מתירים מעיקר הדין. (ועיין בילקו"י יו"ט שבעיקר ההיתר הנ"ל נסמך בעיקר על הגרמא וביאר שאף בשו"ע משמע שמתיר גרמא - עיי"ש)
וגם אם נאמר שזה דרבנן יש לצרף את כל המתירים פס"ר בדרבנן. (שזה עיקר הסמיכה גבי דוד שמש)
אם הסנן היה שקוף והוא היה רואה את המים העכורים, ג"כ היית אומר אותו דבר? ואם הוא היה שקוף ועטוף במגבת שמסתירה?
כן.
הייתי אומר שאני רוצה בלחיצה שלי בעיקר שירד המים, אבל אני לא רוצה מים מלוכלכים אלא רוצה שבלחיצה גם יצאו מים נקיים.
משא"כ בנתינת חיטים אין לך מחשבה אחרת חוץ מכך שיטחנו.
שוב, שאר הטענות שהבאת כולם דחויות. רק הטענה של גרמא, וכיון שזה דין דאורייתא לא מקילים בגרמא.
עיין בילקו"י שבעיקר נסמך על ההיתר של גרמא.
אני לא מכיר את הסוגיא של בוילר וצ"ע שם.
אני מכיר.
 
כל הרבנים הנ"ל שדימו זאת למשמרת.
מבחינתי הם אפילו לא צירוף כל עוד שהסברא ברורה לחלק, ולא שמעתי תשובה על חילוק זה.
אם זה גרמא הרבה פוסקים מתירים מעיקר הדין. (ועיין בילקו"י יו"ט שבעיקר ההיתר הנ"ל נסמך בעיקר על הגרמא וביאר שאף בשו"ע משמע שמתיר גרמא - עיי"ש)
וגם אם נאמר שזה דרבנן יש לצרף את כל המתירים פס"ר בדרבנן. (שזה עיקר הסמיכה גבי דוד שמש)
גרמא בדאורייתא אסור לכו"ע. גם למרן הגר"ע, ואפילו מכון צומת אוסרים גרמא אם אינו לצורך.
כן.
הייתי אומר שאני רוצה בלחיצה שלי בעיקר שירד המים, אבל אני לא רוצה מים מלוכלכים אלא רוצה שבלחיצה גם יצאו מים נקיים.
משא"כ בנתינת חיטים אין לך מחשבה אחרת חוץ מכך שיטחנו.
א"כ כל בורר מותר, כיון שאינו רוצה לברור אלא רוצה רק אוכל נקי. וה"ה בנידו"ד אינו רוצה סינון אלא מים נקיים [ומה לעשות שזה כרוך בסינון...].
עיין בילקו"י שבעיקר נסמך על ההיתר של גרמא.
גרמא בדאורייתא אסור.
גרמא בדאורייתא אסור. בורר הוא איסור דאורייתא.
ציטוט מהילקוט יוסף -
טז. גרמא בשבת
לא אסרה תורה אלא עשיית מלאכה ממש, אבל גרמא אינה אסורה מן התורה, אלא מדרבנן בעלמא. וכמו שלמדו חכמים [שבת קכ ב]: לא תעשה כל מלאכה, עשייה הוא דאסירה, הא גרמא שריא. [ילקוט יוסף שבת כרך ה' עמוד רלה].

ועל כן בורר שהוא איסור דאורייתא אסור בגרמא.
למה הגר"ע התיר בוילר - אינני יודע. ודאי אין הסיבה גרמא, כיון שגרמא אסור בדאורייתא. תמצא סיבה אחרת או תעיין היטב בדבריו.
 
כל הרבנים הנ"ל שדימו זאת למשמרת.
אם זה גרמא הרבה פוסקים מתירים מעיקר הדין. (ועיין בילקו"י יו"ט שבעיקר ההיתר הנ"ל נסמך בעיקר על הגרמא וביאר שאף בשו"ע משמע שמתיר גרמא - עיי"ש)
וגם אם נאמר שזה דרבנן יש לצרף את כל המתירים פס"ר בדרבנן. (שזה עיקר הסמיכה גבי דוד שמש)

כן.
הייתי אומר שאני רוצה בלחיצה שלי בעיקר שירד המים, אבל אני לא רוצה מים מלוכלכים אלא רוצה שבלחיצה גם יצאו מים נקיים.
משא"כ בנתינת חיטים אין לך מחשבה אחרת חוץ מכך שיטחנו.

עיין בילקו"י שבעיקר נסמך על ההיתר של גרמא.

אני מכיר.
גם לדבריך, שאינני מסכים להם כלל וכלל,
כתב בפסקי תשובות (סימן של"ד) בשם הגרש"ז אויערבך והגר"מ שטרנבוך
ועוד יש לציין, כי גם באופנים שהתירו גרמא, לא התירוהו אלא על דרך מקרה, אבל לא לנהוג כן בקביעות ולכתחילה, פן יפרוץ חומת השבת.
ולכן יש לימנע מלהשתמש בקביעות ותדירות ב'שעוני שבת' (טיימר) למיניהן ולכוונם בשבת גופא (באופן שאינו עושה שום פעולה חשמלית בשעת הכוונתם) כדי לעשות פעולות הדלקה וכיבוי על ידי גרמא, ואפילו במקום הפסד או צורך מצוה, וכן בשאר 'מכשירי גרמא' חשמליים שהמציאו לאחרונה עבור חולים וקשישים וכדומה, ובפרט כי ישנם החוששים לומר שיתכן ששעוני שבת ומכשירים אלו המיועדים לעשות מלאכתן על ידי גרמא, שוב אינם בכלל היתר ד'גרמא', שעיקר התירו כי המלאכה נעשית באופן משונה מהרגיל, וכמו שנתבאר.

ובהערה שם הביא מכתב מרן הגרי"ש אלישיב "בדבר ההיתרים שהמציאו לנסוע בשבת ע"י גרמא (קלנועית), מלבד הפירצה בקדושת השבת, יש גם לדון בעיקר הדין שדבר שכך מתכונן על ידי עריכת החשמל אין בזה גדר של גרמא, ולכן אם המדובר הוא בחולה שיש בו סכנה יעשה המלאכה כדרכה, ואם אין בו סכנה אין היתר להשתמש בהמצאות הנ"ל".

ולפי"ז ה"ה במיניבר כיון שזו צורת פעולתו, לא חשיב כגרמא. וזאת מלבד דברי הביאור הלכה שהגדיר את הסרת המונע כמעשה דידיה ממש. ואף אי נימא דגרמא הוא, מ"מ אסור בדאורייתא, וודאי שבאופן קבוע אסור וכמשנ"ת לעיל.
 
גרמא בדאורייתא אסור לכו"ע. גם למרן הגר"ע, ואפילו מכון צומת אוסרים גרמא אם אינו לצורך.
גרמא בדאורייתא אסור.
גרמא בדאורייתא אסור. בורר הוא איסור דאורייתא.
ועל כן בורר שהוא איסור דאורייתא אסור בגרמא.
גם לדבריך, שאינני מסכים להם כלל וכלל,
כנראה שלא נכנסת כ"כ לסוגייא של גרמא.
1759150246624.png1759150319916.png
מבחינתי הם אפילו לא צירוף כל עוד שהסברא ברורה לחלק, ולא שמעתי תשובה על חילוק זה.
מבחינתי כן.
הדבר מסור בידי גדולי ישראל אם יש דמיון בין הסוגייא שם לנידוננו.
א"כ כל בורר מותר, כיון שאינו רוצה לברור אלא רוצה רק אוכל נקי. וה"ה בנידו"ד אינו רוצה סינון אלא מים נקיים
אתה מבין לבד את ההבדל.
בבורר אתה עושה פעולה להדיא של ברירה כדי לברור.

פה אתה עושה פעולה של הורדת מים וגם של ברירה. (שלרוב הבנ"א אין מושג מזה כלל...)
למה הגר"ע התיר בוילר - אינני יודע. ודאי אין הסיבה גרמא, כיון שגרמא אסור בדאורייתא. תמצא סיבה אחרת או תעיין היטב בדבריו.
עיין לעיל.
ועיין בחזו"ע שזה עיקר הסיבה (ושייך עוד כמה צירופים גבי דוד שמש)
ולפי"ז ה"ה במיניבר כיון שזו צורת פעולתו, לא חשיב כגרמא. וזאת מלבד דברי הביאור הלכה שהגדיר את הסרת המונע כמעשה דידיה ממש. ואף אי נימא דגרמא הוא, מ"מ אסור בדאורייתא, וודאי שבאופן קבוע אסור וכמשנ"ת לעיל.
כבר הבאתי לעיל שדעת מרן זצוק"ל לא כך וצירף את נידון הגרמא לבוילר.
וזכורני שבספר הנ"ל הביא כמה וכמה פוסקים שחולקים על הבאה"ל בדבר שנעשה בקביעות.
 
כנראה שלא נכנסת כ"כ לסוגייא של גרמא.
הצג קובץ מצורף 10899הצג קובץ מצורף 10900

מבחינתי כן.
הדבר מסור בידי גדולי ישראל אם יש דמיון בין הסוגייא שם לנידוננו.
דעת גדולי ישראל - מרנן הגרח"ק, הגרנ"ק, הגר"ש אויערבך ולהבחל"ח הגר"מ שטרנבוך לאסור בזה.
אתה מבין לבד את ההבדל.
בבורר אתה עושה פעולה להדיא של ברירה כדי לברור.

פה אתה עושה פעולה של הורדת מים וגם של ברירה. (שלרוב הבנ"א אין מושג מזה כלל...)
ולמה הם קונים תמי 4?
עיין לעיל.
ועיין בחזו"ע שזה עיקר הסיבה (ושייך עוד כמה צירופים גבי דוד שמש)

כבר הבאתי לעיל שדעת מרן זצוק"ל לא כך וצירף את נידון הגרמא לבוילר.
וזכורני שבספר הנ"ל הביא כמה וכמה פוסקים שחולקים על הבאה"ל בדבר שנעשה בקביעות.
אני רואה שכן היא דעת מרן שגרמא מותר אף שלא במקום הפסד, אך יש לעיין מה דעתו כן בקביעות. ועוד יל"ע בדברי הביאוה"ל. [וצ"ע עוד בזה].


עכ"פ דעת רוב הפוסקים דגרמא בשבת אסור, וודאי באופן קבוע. ולדברי הביאוה"ל אי"ז גרמא כלל, וכן הוא ע"פ סברת הגריש"א שהובאה לעיל.
 
דעת גדולי ישראל - מרנן הגרח"ק, הגרנ"ק, הגר"ש אויערבך ולהבחל"ח הגר"מ שטרנבוך לאסור בזה.
לא יעזור לי שתצטט גדולי ישראל.
מרן הגרע"י זצוק"ל נכנס בעובי הקורה והביא עשרות ראשונים שמקילים ועל צבאם מרן השו"ע.
ולמה הם קונים תמי 4?
כי המים קרים/חמים.
אך יש לעיין מה דעתו כן בקביעות. ועוד יל"ע בדברי הביאוה"ל. [וצ"ע עוד בזה].
יש בזה שיטות, אבל דעת מרן הגרע"י זצוק"ל לצרף כנ"ל.
עכ"פ דעת רוב הפוסקים דגרמא בשבת אסור,
נתבאר לעיל שלא, כיעויין בחזו"ע.
 
ראשי תחתית