פלא עליך שאפילו את הראב"ד שהבאת לא קראת. הכלל העולה מדבריו הוא שסבכה עם חורים קטנים נחשבת בגד, סבכה עם חורים גדולים לא נחשבת בגד, כי הפרוץ מרובה על העומד, וכך הוא בגדה וכיסויה של הפרוצה.
"פירוש של צמרים מוכרי הצמר ועושין להם קלעים מעשה רשת לתת בהן הצמר עד שימכרוהו ושהם שוקלין אותו בשעת מכירה כדי שלא יתפזר ואותו הקלע חוריו רחבים הרבה ואין בו מקום שיהיו חוריו דקים ראויין שיחשבו אותו לבגד... העושה בגד מן החרם טהור מן הזוטו טמא זוטו הוא ממקום קצר שבחרם ונקביו דקים [מאד] והוא חשוב כבגד... ושל יוצאת החוץ טהורה מכלום פי' יוצאת החוץ היא זונה כדמתרגמינן זונה נפקת ברא והזונה מתכוונת שיהא שערה נראה מתוך הסבכה ועושה אותה בנקבים הזכים הלכך אין עליה תורת בגד... דהא יוצאת חוץ גופה סתם חלוקה עשוי כמין סבכה כדי שיראה בשרה מתוכו".
ומה שכתב "נקבים זכים" פירושו גדולים, וכן כתב הראב"ד עצמו (בהשגה על הרמב"ם הלכות כלים פרק כז הלכה טו): א"א לשון המשנה ושל יוצאת החוץ טהורה מכלום והם הזונות שמראות את שערן והנקבים גדולים מאד ואין עליהם תורת בגד שאינה ראויה אלא לזונות והרי היא כמי שנקרעה ואינה מקבלת רוב השער והכי איתא בתוספתא".
והגאון רז"ו מבאסקוויץ הגיה דצ"ל "נקבים גדולים".
וכן פירשו גם הר"ש והרא"ש והרע"ב (מסכת כלים פרק כח משנה ט) "של יוצאת חוץ. מלאה קרעים ובשרה נראה עשוי כסבכה שיש בה חלונות חלונות כמעשה רשת".
