שירה ופיוט לפי מקאם השבת

הצטרף
9/1/25
הודעות
20
נשמח אם יעלו כאן כל שבוע את מקאם השבת
את הסיבה למקאם זה
הרכבות שונות וחדשות לתפילה
 
בשבת שמות, נהגו בארם צובה ודמשק להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם ראשט או ביאת לפי רוב המקורות.
ההסבר למקאם ראשט לפרשת שמות מפני שהוא ראש הספר.
ההסבר למקאם ביאת לפרשה הזאת כי כתוב ״כל הבת תחיון״ והמילה בת דומה למילה ביאת.

ברוב בתי הכנסת בכל תחילת ספר וכן בספר שמות מתפללים שחרית מקאם ראסט
 
יחסית מקאם ראסט יותר קל כי יש הרבה ניגונים שרגילים בהם במנחה של שבת
לקדיש יש את מהללך וכן ניתן לבצע את הפיוט אתה יודע בחולשת
 
מנגינות לשאר התפילה
נכבש הרי - מתאים לנשמת
נעימה לי - מתאים לשמחים בצאתם
 
שבת וארא
נהגו בארם צובה ודמשק להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם חוסיני או נאווה לפי רוב המקורות. יש מתארים את מקאם חוסיני ל״ביאת גבוה״. ענין פרשת וארא הוא קשור למתן תורה וגם קשור לספור עשר המכות ביציאת מצרים. הקשר למתן תורה הוא המילים ״אני ה׳״ (כמו המלים ״אנכי ה׳״ בעשרת הדברות) האמורות בראש הפרשה. בבית כנסת עדס בירושלים, מתפללים במקאם נאווה לשבת וארא כדי לשיר את הפזמון ״מי ימלל עזוז גבורות״ שנזכרים את עשר המכות. במקור ״שיר חדש״ וגם ברשימת אברהם אליהו שרים, כתוב שמתפללים במקאם צבא, שנאמר: ״וגם הקמותי את בריתי אתם״, וברית מסמלת את מקאם הזה. :"..
 
פרשת בא
״ולכל בני ישראל היה אור במושבתם״
בשבת בא, נהגו בארם צובה להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם שיגא או נאווה לפי רוב המקורות. פרוש המלה ״שי-כא״ היא שלושה, וזה הפרשה השלישית בספר שמות, וגם מכת החושך היתה שלשה ימים. הנגון של מקאם שיגא הוא נגון של קריאת התורה לפי מסורת ארם צובה ורוב קהילות עדות המזרח. ענין פרשת בא הוא חג הפסח הראשון ביציאת מצרים. שני המקאם הללו, מקאם נאווה ומקאם שיגא הם שיכים לחג הפסח או מועדים. מקאם שיגא הוא המקאם שמתפללים ביום ראשון של פסח ובגלל שיש אותה קריאת התורה של היום הזה, גם יש אותה מקאם של יום ראשון של פסח. ד״א ענין בפתיחת פרשת בא הוא מכת החושך. כתוב במכת החושך שהיו לבני ישראל אור, שנאמר: ״ולכל בני ישראל היה אור במושבתם.״ הפסוק הנ״ל כל כך חשובה במסורת ארם צובה, שנוהגים לקרוא עד הפסוק הזאת בקריאת התורה ליום שני וחמישי ושבת מנחה. ענין התורה היא קשורה למקאם שיגא, ולפי תרגום יונתן, ענין אור קשורות לתורה, שנאמר ״כי נר מצוה ותורה אור״ (משלי ו׳ פס כ״ג). פזמון ספר תורה: ״מי ימלל עזוז גבורות״. לפי חכם משה אשקר, כל נגוני התפלה בשבת בא היא דומה לשבת הגדול חוץ מהלחן ״אמונים ערכו שבח״.
 
וזה הפרשה השלישית בספר שמות, וגם מכת החושך היתה שלשה ימים.
אולי כי גם נזכרו בה שלש מכות. ארבה חושך ובכורות.
בכל אופן צריך מומחיות וידע לעשות את שיגא בצורה שלא ייראה סתם תפילת יום חול. כדאי מאד להתעכב בחלק העליון של הסולם ולשחק בחצי העליון שלו כך זה יותר יפה וחגיגי.
 

נושאים דומים:

בין הסדרים:

ראשי תחתית