פרשת בא
״ולכל בני ישראל היה אור במושבתם״
בשבת בא, נהגו בארם צובה להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם שיגא או נאווה לפי רוב המקורות. פרוש המלה ״שי-כא״ היא שלושה, וזה הפרשה השלישית בספר שמות, וגם מכת החושך היתה שלשה ימים. הנגון של מקאם שיגא הוא נגון של קריאת התורה לפי מסורת ארם צובה ורוב קהילות עדות המזרח. ענין פרשת בא הוא חג הפסח הראשון ביציאת מצרים. שני המקאם הללו, מקאם נאווה ומקאם שיגא הם שיכים לחג הפסח או מועדים. מקאם שיגא הוא המקאם שמתפללים ביום ראשון של פסח ובגלל שיש אותה קריאת התורה של היום הזה, גם יש אותה מקאם של יום ראשון של פסח. ד״א ענין בפתיחת פרשת בא הוא מכת החושך. כתוב במכת החושך שהיו לבני ישראל אור, שנאמר: ״ולכל בני ישראל היה אור במושבתם.״ הפסוק הנ״ל כל כך חשובה במסורת ארם צובה, שנוהגים לקרוא עד הפסוק הזאת בקריאת התורה ליום שני וחמישי ושבת מנחה. ענין התורה היא קשורה למקאם שיגא, ולפי תרגום יונתן, ענין אור קשורות לתורה, שנאמר ״כי נר מצוה ותורה אור״ (משלי ו׳ פס כ״ג). פזמון ספר תורה: ״מי ימלל עזוז גבורות״. לפי חכם משה אשקר, כל נגוני התפלה בשבת בא היא דומה לשבת הגדול חוץ מהלחן ״אמונים ערכו שבח״.
