שירה ופיוט לפי מקאם השבת

[תלמיד חבר]

נשמח אם יעלו כאן כל שבוע את מקאם השבת
את הסיבה למקאם זה
הרכבות שונות וחדשות לתפילה

 

[תלמיד חבר]

בשבת שמות, נהגו בארם צובה ודמשק להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם ראשט או ביאת לפי רוב המקורות.
ההסבר למקאם ראשט לפרשת שמות מפני שהוא ראש הספר.
ההסבר למקאם ביאת לפרשה הזאת כי כתוב ״כל הבת תחיון״ והמילה בת דומה למילה ביאת.

ברוב בתי הכנסת בכל תחילת ספר וכן בספר שמות מתפללים שחרית מקאם ראסט

 

[בר בי רב]

יחסית מקאם ראסט יותר קל כי יש הרבה ניגונים שרגילים בהם במנחה של שבת
לקדיש יש את מהללך וכן ניתן לבצע את הפיוט אתה יודע בחולשת

 

[תלמיד חבר]

מנגינות לשאר התפילה
נכבש הרי - מתאים לנשמת
נעימה לי - מתאים לשמחים בצאתם

 

[בן תורה]

שבת וארא
נהגו בארם צובה ודמשק להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם חוסיני או נאווה לפי רוב המקורות. יש מתארים את מקאם חוסיני ל״ביאת גבוה״. ענין פרשת וארא הוא קשור למתן תורה וגם קשור לספור עשר המכות ביציאת מצרים. הקשר למתן תורה הוא המילים ״אני ה׳״ (כמו המלים ״אנכי ה׳״ בעשרת הדברות) האמורות בראש הפרשה. בבית כנסת עדס בירושלים, מתפללים במקאם נאווה לשבת וארא כדי לשיר את הפזמון ״מי ימלל עזוז גבורות״ שנזכרים את עשר המכות. במקור ״שיר חדש״ וגם ברשימת אברהם אליהו שרים, כתוב שמתפללים במקאם צבא, שנאמר: ״וגם הקמותי את בריתי אתם״, וברית מסמלת את מקאם הזה. :"..

 

[בן תורה]

פרשת בא
״ולכל בני ישראל היה אור במושבתם״
בשבת בא, נהגו בארם צובה להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם שיגא או נאווה לפי רוב המקורות. פרוש המלה ״שי-כא״ היא שלושה, וזה הפרשה השלישית בספר שמות, וגם מכת החושך היתה שלשה ימים. הנגון של מקאם שיגא הוא נגון של קריאת התורה לפי מסורת ארם צובה ורוב קהילות עדות המזרח. ענין פרשת בא הוא חג הפסח הראשון ביציאת מצרים. שני המקאם הללו, מקאם נאווה ומקאם שיגא הם שיכים לחג הפסח או מועדים. מקאם שיגא הוא המקאם שמתפללים ביום ראשון של פסח ובגלל שיש אותה קריאת התורה של היום הזה, גם יש אותה מקאם של יום ראשון של פסח. ד״א ענין בפתיחת פרשת בא הוא מכת החושך. כתוב במכת החושך שהיו לבני ישראל אור, שנאמר: ״ולכל בני ישראל היה אור במושבתם.״ הפסוק הנ״ל כל כך חשובה במסורת ארם צובה, שנוהגים לקרוא עד הפסוק הזאת בקריאת התורה ליום שני וחמישי ושבת מנחה. ענין התורה היא קשורה למקאם שיגא, ולפי תרגום יונתן, ענין אור קשורות לתורה, שנאמר ״כי נר מצוה ותורה אור״ (משלי ו׳ פס כ״ג). פזמון ספר תורה: ״מי ימלל עזוז גבורות״. לפי חכם משה אשקר, כל נגוני התפלה בשבת בא היא דומה לשבת הגדול חוץ מהלחן ״אמונים ערכו שבח״.

 

[החש בראשו]

וזה הפרשה השלישית בספר שמות, וגם מכת החושך היתה שלשה ימים.

אולי כי גם נזכרו בה שלש מכות. ארבה חושך ובכורות.
בכל אופן צריך מומחיות וידע לעשות את שיגא בצורה שלא ייראה סתם תפילת יום חול. כדאי מאד להתעכב בחלק העליון של הסולם ולשחק בחצי העליון שלו כך זה יותר יפה וחגיגי.

 

[צורבא דרבנן]

אי בשיגא איירינן כעת נמצאים בתקופה של יארצייט לרבני מש' אבוחצירא ואפשר לשלב אערוך מהלל ניבי

 

[תלמיד חבר]

באמת מקאם שיגא יותר קשה
נשמח אם יוסיפו הרכבות יפות ומוכרות לקדיש ולשאר התפילה

 

[בן תורה]

שבת בשלח
״אז נשירה את השירה״ (מהפזמון ״רחום אתה״)
בשבת בשלח, נהגו בארם צובה ודמשק להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם עג׳ם לפי כל המקורות המסורתיים. ענין פרשת בשלח הוא קריעת ים סוף ושירת הים. לפי מנהגינו, מקאם עג׳ם היא מסמלת שמחה, ולכן זה מתאים לפרשת בשלח שהיא מתארת את נס קריעת ים סוף. ד״א, הפרוש של המילה ״עג׳ם״ הוא ארץ פרס (חוץ מארץ בבל), ופרושו של ״עג׳מי״ הוא ״גר״ ממקום אחר (כמו גר מארץ פרס). בפרשת בשלח, בני ישראל יצאו ממצרים ועכשו הם גרים במדבר. בענין הלחנים לשבת בשלח, הלחן של שמחים בצאתם הוא הפזמון לכבוד ט״ו בשבט ״יה אל גדול ונאדר״ לחכם רפאל ענתבי טבוש. גם שרים את הפזמון ״רחום אתה״ כשמוציאים את ספר התורה. מנהג לומר ״עשרת הדברות ערבי״ להרב סעדיה גאון בסעודה שלישית בשבת הזאת.
השבת לפני ט״ו בשבט: שמחים: יה אל גדול ונאדר.

 

[משיב כהלכה]

אני רואה שהציבור המרוקאי (שהוא הגדול ביותר מבין עדות המזרח והמערב, ולו מורשת עשירה ומפוארת גם בתחום הפיוט) לא מקבל כאן מספיק ביטוי...

ובכן, המקאם המרוקאי לשבת בשלח הוא המקאם האנדלוסי חגאז אל משרקי (הנקרא בקיצור משרקי) שהוא המוביל את שירי פרשת בשלח (כידוע, בשירת הבקשות המרוקאית לכל פרשה יש סדרת שירים משלה) ונלווה אליו גם המקאם הדז'ירי עיראק, שבדרך כלל הולך איתו יחד (למרות שהמקביל האנדלוסי שלו הוא יותר מקאם צביהאן). ובתפילות אפשר לגוון עם מבחר פיוטים מהרפרטואר האנדלוסי, הדז'ירי, השעבי, ושירת הבקשות.

להלן מספר הצעות על קצה המזלג:

"לכה דודי" אפשר לעשות בלחן השיר השעבי "כוכב צדק" ולהמשיך בלחן "עד מתי אקווה" ולצאת משם לשיר "דור ביהא", כולם במקאם עיראק.

"עדותיך נאמנו מאוד" לפני הקדיש אפשר לעשות בלחן ביתאיין (מוואל) משרקי.

בקדיש ניתן לשלב פיוטים משירי הפרשה: לפתוח עם "יחיד ומיוחד", להמשיך (בחייכון) עם "יום ליבשה", להמשיך (וישתבח) עם "מנת חלקי", ולסיים (לעילא) עם "מלכי מקדם".

כמו כן אפשר לעשות "עדותיך" בלחן מוואל סחלי ובקדיש לבצע את הלחן של השיר 'יום ליבשה' הנפוץ (לא הלחן המקורי בפרשת בשלח אלא לחן אחר במקאם סחלי), ולהמשיך (בחייכון) עם השיר השעבי 'אילא כונאכ עוואם', שניהם במקאם סחלי (המקביל לנהוואנד המזרחי המכונה ירושלמי).

"ראו בנים" אפשר לעשות בלחן "מה לחביב מה לו" שהוא שיר דז'ירי במקאם רמל מיא, שהוא בן דוד של המקאם האנדלוסי משרקי והולך איתו יחד.

ולקינוח, "השכיבנו" אפשר לעשות בלחן "אפתח פי להלל" שהיא קצידה (סגנון של שיר עם מקצב ייחודי שבדרך כלל חותם כל סדרת שירים בשירת הבקשות) במקאם רמל מיא.

בשחרית,

ב"אז ישיר" אפשר לפתוח בלחן עממי במקאם צביהאן, ולהמשיך (נשפת ברוחך) בלחן "אל עליון" מתוך שירי הפרשה, ובהמשך (תיפול עליהם) בלחן "ארסל יא לוואחד" (במקאם עיראק).

ניתן גם לפתוח "אז ישיר" בלחן השיר השעבי "נהאר לי נפטר" (מקאם עיראק) ולהמשיך (נשפת ברוחך) בלחן "מאל אני שואל" (שיר מתוך פרשת לך לך, אבל בשירי פרשת בשלח נוהגים להלבישו על "מלכי מקדם אלוהים" באמצע השיר, בקטע המתחיל במילים "ראתה שפחה על הים"), ולסיים (תיפול עליהם) בלחן עממי במקאם עיראק שבדרך כלל מבצעים אותו בסוף "ידיד נפש" (פיוט קבוע מתוך שני פיוטים קבועים המתחילים כל פרשה).

פתיחת נשמת אפשר לעשות בלחן תושיא "חי זך" מתוך מקאם "רמל מיא" (תושיא היא נעימה שבמקור היא ללא מילים, והיהודים הוסיפו לה מילים, לפעמים גם הערבים).

"שוועת עניים" אפשר לפתוח בלחן "מנת חלקי" מתוך שירי פרשת בשלח, ולהמשיך בלחן "אמר ה' ליעקב".

בקדיש של שחרית אפשר לפתוח בלחן "ראתה שפחה" מתוך פרשת בשלח (ראו לעיל אודותיו), להמשיך (בחייכון) עם התגטיה [סוג של שינוי המבוצע במהלך השיר], ובחציו השני של הקדיש להמשיך עם הלחן של "אמר ה' ליעקב" שגם הוא במקאם משרקי, מתוך פרשת וירא [בעצם, מקורו של השיר הזה הוא במשקל דרג' מתוך נובת משרקי (בשירה האנדלוסית כל נובה (מקאם) מחולקת לחמישה משקלים / מקצבים) וזהו הלחן המדוייק של השיר].

"והאופנים" אפשר לעשות בלחן ביתאיין (מוואל) צביהאן האנדלוסי שהוא קל לביצוע, ולהמשיך (לאל ברוך) בלחן "חשוק משמים" מתוך בטייחי צביהאן מהשירה האנדלוסית (אחד המשקלים במקאם זה), אפשר לשלב עוד שיר מתוך הבטייחי.

"והאר עינינו" אפשר לעשות בלחן השיר השעבי "אעופה אשכונה" במקאם עיראק.

"ויציב ונכון" אפשר לעשות בלחן "ידך תנחני" שהוא שיר במקאם עיראק מתוך פרשת וירא (שגם בה המקאם המוביל הוא משרקי).

את חזרת הש"ץ אפשר לעשות בלחן עיראק, כולל ברכת כהנים בלחן זה (אפשר לפתוח במוואל ביאת ולשלב בהמשך מוואל עיראק שמשתלב איתו יפה מאוד).

"קדושה" אפשר לעשות בלחן "אחיבק" שהוא כורד / עיראק (בתפילה המרוקאית הציבור אומר בלחש או מצטרף בסוף הקדושה, כאשר כל הקדושה מבוצעת ע"י פייטנים שכל אחד לוקח קטע. במקרה זה אפשר לשלב את כל השיר בקדושה, כך שהחזן יבצע הכל לבדו).

 

[החש בראשו]

איזו בקיאות
משלך?

 

[עת שערי רצון]

במקם נהוונד וחיג'ז בד''כ, אפשר לשלב גם מנגינות שירים חסידים וישבתיים, מאוד מומלץ בפרט לציבור ישיבתי

 

[לומד בית המדרש]

בשבת יתרו, נהגו בארם צובה ודמשק להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם חוסיני לפי רוב המקורות המסורתיים. יש מתארים את מקאם חוסיני ל״ביאת גבוה״. ענין פרשת יתרו הוא מתן תורה. פרוש המילה ״חוסין״ בערבי היא ׳מאד יפה׳ ולכן זה מתאים לקבלת תורה שהיא ׳מאד יפה׳. הלחן המיוחד של נקדישך הוא ״דעת ומזמה״ לכבוד מתן תורה.

 

[משיב כהלכה]

מפליא, כי יהודי מרוקו בשבת זו שרים את שירת הבקשות במקאם "גריבת אל חוסיין".

 

[רק תורה]

אני רואה שהציבור המרוקאי (שהוא הגדול ביותר מבין עדות המזרח והמערב, ולו מורשת עשירה ומפוארת גם בתחום הפיוט) לא מקבל כאן מספיק ביטוי...

הבקיאות שלך מדהימה והאמת שכמעט לא הבנתי כמעט כלום ממה שכתבת למרות שאני חזן הרבה פעמים אצל מרוקאים...
למה לא הצעת אלטרנטיבה לאשירה כשירת?
אגב, מנסיוני כל עוד המעמד שלך אינו מוחלט כבקיא ומרוצה כמר... לא כדאי להתנסות בהפיכת כל התפילה לערב פיוט תוך סטייה מהמנגינות הקבועות של התפילה ושילוב מניגונות למקצוענים בלבד... כמו כן, בד"כ הקהל משתתף מאוד בבחינת "כולנו פייטנים" - ולא כדאי לאתגר אותו במנגינות רק בגלל המקאם... אלא אם כן כולם חונים שם בלב אחד לשירת הבקשות המרוקאית...

מפליא, כי יהודי מרוקו בשבת זו שרים את שירת הבקשות במקאם "גריבת אל חוסיין".

לדעתי מעטים מאוד מבינים בכלל על מה מדובר...
למה מפליא?
זה אומר שילוב מזמום, עג'ם מז'ור כמו רוב ה'אלות'?
מתאים מאוד

העוסק במתן תורה...
אולי תפתח אשכול ייעודי למוזיקה אנדלוסית - נשמח להעשיר את ידיעותינו...
זה קצת מפריע לאחינו בני עדות המזרח...

 

[משיב כהלכה]

הפיוט שהבאת הוא מסוף הפרשה, שם יש פיוטים על מתן תורה בנעימת "איסתהילל" הזהה לעג'ם הירושלמי (ומזמום הדז'ירי).

 

[אברך כולל]

בשבת משפטים, נהגו בארם צובה להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם נאווה או צבא לפי רוב המקורות. קריאת מקאם נאווה הוא כמו קריאת המשנה
(לדוגמא: ״במה מדליקין״ בקבלת שבת). ענין בפתיחת פרשת משפטים הוא שבת לעבד עברי, שנאמר ״שש שנים יעבד ובשביעית יצא לחפשי חנם״. הקשר בין שבת למקאם נאווה הוא שתמיד מנגנים את מקאם נאווה בקבלת שבת וערבית לשבת, שנאמר ב״מזמור שיר ליום השבת״ את המלים ״לביתך נאוה קודש״. הקשר למקאם צבא לפרשת משפטים הוא הפסוק בפרק כד שנזכרת ״דם הברית״ שקשור לברית ולמקאם צבא. ד״א יש הרבה מצוות בפרשת משפטים, והרבה מצוות מסמלת ׳ברית׳ ולכן מקאם צבא מתאים. דעות אחרות לשבת משפטים הם: מקאם ראשט (ספר ״שיר חדש״ ורשימת אברהם אליהו שרים) או מקאם שיגא (דמשק).

 

[רק תורה]

מקאם השבת בשירת הבקשות "חיג'אז אלכביר", שנעימתו מרגשת. נעימה קרובה הן "זידאן" בצפ"א וכן קרובה "חיג'אז" הירושלמי (עם שני הבדלים בצלילים העליונים). במקאם זה הקריאה בתורה המרוקאית וקהילות הספרדיות (פורטוגזיות) במערב אירופה (שם לעיתים מזייפים אותו קצת, משום שיש להניח שהמקור הוא אנדלוסי).

שירת הבקשות פרשת משפטים

הרב @משיב כהלכה אשמח להרחבות

 

[משיב כהלכה]

"זידאן" הוא המקביל הדז'ירי לחגאז אל כביר האנדלוסי המכונה בקיצור "חגאז", ופרשת משפטים היא כמעט היחידה שכל השירים בה הם במקצב אנדלוסי (במשקל קדאם), להבדיל מפרשיות אחרות שלפעמים השירים הם ללא מקצב. כך היא גם פרשת זכור. שתי הפרשיות הללו הוקלטו בעבר ע"י הרב חיים ביטון, הרב חיים לוק, וואעיש כהן וניסים שושן.

אכן מקאם הקריאה בתורה המרוקאי הוא חגאז, אבל אפשר להטעים אותו עם ביאת או עיראק שמשתלב יפה.

את הקצידה לפרשה "אייחל לצורי" שהיא קצידה בלחן נפלא, נוהגים תלמידי רבי חיים ביטון לבצע בשלוש נעימות: מתחיל בנועם חגאז, ממשיך בנועם עיראק, מסיים בנועם זרקא. נחכה לגואל ומושיע שיגלה את הקצידה הזו לציבור הרחב כפי שגילה את "יפה ותמה" שגם האשכנזים שרים כעת.

בתפילות השבת אפשר לעשות "עדותיך נאמנו מאוד" בלחן זידאן.

בקדיש של ערבית אפשר לעשות לחן "כלו לך דורשי" (דז'ירי) ולהמשיך (וישתבח) בלחן "יקרה מיקר".

עוד לחן יפה של זידאן הוא "לצור גואלנו" (פיוט לפסח בביצוע אלי מלול).

"ראו בנים" אפשר לעשות בלחן "יונה עד אנה", או "לך האל" ולהמשיך בלחן "מזולזלת".

כמו כן אפשר לעשות בלחן "לבשה נפשי חרדה" מתוך הבקשות פרשת מקץ (חגאז), ולהמשיך בלחן "חג ושבת" (מתוך אותה פרשה).

כמו כן אפשר לעשות בלחן "סאלוני עלאס" (זידאן).

"השכיבנו" אפשר לעשות בלחן "שלום עליכם" (אברהם אבינו פדרה קרידו, זידאן).

"יגדל אלוקים חי" אפשר לעשות בלחן "לך האל" או "יקרה מיקר".

בשחרית, "אז ישיר" אפשר לעשות בלחן "לדוד שיר ומזמור" הנפוץ (מתוך קדאם חגאז). "נשפת ברוחך" אפשר לעשות בלחן "אל דר רום" מתוך בקשות פרשת בא (חגאז).

כמו כן אפשר להתחיל בלחן "יחשוב לבי" (מתוך דרג' חגאז) ולהמשיך (נשפת) בלחן "אלי אליה" מתוך פרשת השבוע - משפטים (חגאז). משם לצאת ללחן מתוך בטייחי משרקי שהוא בנועם חגאז.

כמו כן אפשר לעשות בלחן "פלא הדרך" מתוך קאימונץ חגאז, ולהמשיך בלחן עממי בנועם חגאז.

נשמת כל חי אפשר לעשות בלחן "לה טריב עני ותרוח" (של צלאח אלכוויתי, זידאן).

"שוועת עניים" אפשר לעשות בלחן "לעד ארוממך" / "חג ושבת" מתוך בקשות פרשת מקץ (חגאז).

כמו כן אפשר לעשות בלחן "אליך ה'" (חגאז) ומשם אפשר לצאת ללחן "משיח מלכי עבדך" (פרשת זכור, משרקי).

כמו כן אפשר לעשות בלחן "ששון ויקר" (קאימונץ חגאז) ולהמשיך (בפי ישרים) בלחן הקצידה "אספר חסדי אל" (רעאד).

כמו כן אפשר לעשות בלחן "יונה עד אנה" ולהמשיך (בפי ישרים) בלחן "יעלה בצר" (זידאן).

כמו כן אפשר לעשות בלחן "אל דר רום" ולהמשיך (בפי ישרים) בלחן "הלווים בשיר" מתוך בקשות פרשת בא (חגאז).

"הבוחר בשירי זמרה" אפשר לעשות בלחן ביתאיין חגאז ('יבוא דודי').

בקדיש של שחרית אפשר לעשות לחן "יה למתי" והמשך (בחייכון) בלחן "שלום לבן דודי" מתוך חגאז במשקל בסיט, לאחר מכן (וישתבח) אפשר לעשות לחן "ששון ויקר" ולהמשיך (לעילא) בלחן "שמתני" מתוך חגאז במשקל קאימונץ.

למי שלא נמנה על מטיבי לכת, אפשר לעשות בלחן "יחשוב לבי" מתוך חגאז במשקל דרג', פיוט קליל וידוע (לפעמים עושים "והוא רחום" בלחן הזה), ולהמשיך בלחן "אודה לאל" (גם מתוך דרג' חגאז).

"אל אדון" אפשר לעשות בלחן עממי ישן וטוב, המורכב ממקאם צביהאן / חגאז, או בלחן "לך האל לך כתר וחכמה" (זידאן).

כמו כן אפשר לעשות בלחן "מה לחביב מה לו" המורכב משלוש לחנים, ביניהם זידאן (פותח במקאם רמל מיא).

יש גם אופציות של לחן ירושלמי - ירעד לבי (ציון יחזקאל, פריד אל אטרש), או "על לבבי" (עלא באבי) במקאם חיג'אז.

"והאופנים" אפשר לעשות במוואל זידאן, ולצאת (לאל ברוך) בלחן "חסבני" (שחר אבקשך, זידאן).

"ויציב ונכון" אפשר לעשות בלחן "עם נאמני" (זידאן, פיוט לחנוכה) או בלחן "אוחיל יום" (פיוט נפוץ מתוך בקשות פרשת בא, חגאז).

"קדושה" אפשר לעשות בלחן "אנא בחסדך" הירושלמי (חיג'אז).

ב"ברכת כהנים" אפשר לשלב בהתחלה חיג'אז ירושלמי ולהמשיך בזידאן הדז'ירי מרוקאי.