אני רואה שהציבור המרוקאי (שהוא הגדול ביותר מבין עדות המזרח והמערב, ולו מורשת עשירה ומפוארת גם בתחום הפיוט) לא מקבל כאן מספיק ביטוי...
ובכן, המקאם המרוקאי לשבת בשלח הוא המקאם האנדלוסי חגאז אל משרקי (הנקרא בקיצור משרקי) שהוא המוביל את שירי פרשת בשלח (כידוע, בשירת הבקשות המרוקאית לכל פרשה יש סדרת שירים משלה) ונלווה אליו גם המקאם הדז'ירי עיראק, שבדרך כלל הולך איתו יחד (למרות שהמקביל האנדלוסי שלו הוא יותר מקאם צביהאן). ובתפילות אפשר לגוון עם מבחר פיוטים מהרפרטואר האנדלוסי, הדז'ירי, השעבי, ושירת הבקשות.
להלן מספר הצעות על קצה המזלג:
"לכה דודי" אפשר לעשות בלחן השיר השעבי "כוכב צדק" ולהמשיך בלחן "עד מתי אקווה" ולצאת משם לשיר "דור ביהא", כולם במקאם עיראק.
"עדותיך נאמנו מאוד" לפני הקדיש אפשר לעשות בלחן ביתאיין (מוואל) משרקי.
בקדיש ניתן לשלב פיוטים משירי הפרשה: לפתוח עם "יחיד ומיוחד", להמשיך (בחייכון) עם "יום ליבשה", להמשיך (וישתבח) עם "מנת חלקי", ולסיים (לעילא) עם "מלכי מקדם".
כמו כן אפשר לעשות "עדותיך" בלחן מוואל סחלי ובקדיש לבצע את הלחן של השיר 'יום ליבשה' הנפוץ (לא הלחן המקורי בפרשת בשלח אלא לחן אחר במקאם סחלי), ולהמשיך (בחייכון) עם השיר השעבי 'אילא כונאכ עוואם', שניהם במקאם סחלי (המקביל לנהוואנד המזרחי המכונה ירושלמי).
"ראו בנים" אפשר לעשות בלחן "מה לחביב מה לו" שהוא שיר דז'ירי במקאם רמל מיא, שהוא בן דוד של המקאם האנדלוסי משרקי והולך איתו יחד.
ולקינוח, "השכיבנו" אפשר לעשות בלחן "אפתח פי להלל" שהיא קצידה (סגנון של שיר עם מקצב ייחודי שבדרך כלל חותם כל סדרת שירים בשירת הבקשות) במקאם רמל מיא.
בשחרית,
ב"אז ישיר" אפשר לפתוח בלחן עממי במקאם צביהאן, ולהמשיך (נשפת ברוחך) בלחן "אל עליון" מתוך שירי הפרשה, ובהמשך (תיפול עליהם) בלחן "ארסל יא לוואחד" (במקאם עיראק).
ניתן גם לפתוח "אז ישיר" בלחן השיר השעבי "נהאר לי נפטר" (מקאם עיראק) ולהמשיך (נשפת ברוחך) בלחן "מאל אני שואל" (שיר מתוך פרשת לך לך, אבל בשירי פרשת בשלח נוהגים להלבישו על "מלכי מקדם אלוהים" באמצע השיר, בקטע המתחיל במילים "ראתה שפחה על הים"), ולסיים (תיפול עליהם) בלחן עממי במקאם עיראק שבדרך כלל מבצעים אותו בסוף "ידיד נפש" (פיוט קבוע מתוך שני פיוטים קבועים המתחילים כל פרשה).
פתיחת נשמת אפשר לעשות בלחן תושיא "חי זך" מתוך מקאם "רמל מיא" (תושיא היא נעימה שבמקור היא ללא מילים, והיהודים הוסיפו לה מילים, לפעמים גם הערבים).
"שוועת עניים" אפשר לפתוח בלחן "מנת חלקי" מתוך שירי פרשת בשלח, ולהמשיך בלחן "אמר ה' ליעקב".
בקדיש של שחרית אפשר לפתוח בלחן "ראתה שפחה" מתוך פרשת בשלח (ראו לעיל אודותיו), להמשיך (בחייכון) עם התגטיה [סוג של שינוי המבוצע במהלך השיר], ובחציו השני של הקדיש להמשיך עם הלחן של "אמר ה' ליעקב" שגם הוא במקאם משרקי, מתוך פרשת וירא [בעצם, מקורו של השיר הזה הוא במשקל דרג' מתוך נובת משרקי (בשירה האנדלוסית כל נובה (מקאם) מחולקת לחמישה משקלים / מקצבים) וזהו הלחן המדוייק של השיר].
"והאופנים" אפשר לעשות בלחן ביתאיין (מוואל) צביהאן האנדלוסי שהוא קל לביצוע, ולהמשיך (לאל ברוך) בלחן "חשוק משמים" מתוך בטייחי צביהאן מהשירה האנדלוסית (אחד המשקלים במקאם זה), אפשר לשלב עוד שיר מתוך הבטייחי.
"והאר עינינו" אפשר לעשות בלחן השיר השעבי "אעופה אשכונה" במקאם עיראק.
"ויציב ונכון" אפשר לעשות בלחן "ידך תנחני" שהוא שיר במקאם עיראק מתוך פרשת וירא (שגם בה המקאם המוביל הוא משרקי).
את חזרת הש"ץ אפשר לעשות בלחן עיראק, כולל ברכת כהנים בלחן זה (אפשר לפתוח במוואל ביאת ולשלב בהמשך מוואל עיראק שמשתלב איתו יפה מאוד).
"קדושה" אפשר לעשות בלחן "אחיבק" שהוא כורד / עיראק (בתפילה המרוקאית הציבור אומר בלחש או מצטרף בסוף הקדושה, כאשר כל הקדושה מבוצעת ע"י פייטנים שכל אחד לוקח קטע. במקרה זה אפשר לשלב את כל השיר בקדושה, כך שהחזן יבצע הכל לבדו).