שירה ופיוט לפי מקאם השבת

הצטרף
9/1/25
הודעות
22
נשמח אם יעלו כאן כל שבוע את מקאם השבת
את הסיבה למקאם זה
הרכבות שונות וחדשות לתפילה
 
בשבת שמות, נהגו בארם צובה ודמשק להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם ראשט או ביאת לפי רוב המקורות.
ההסבר למקאם ראשט לפרשת שמות מפני שהוא ראש הספר.
ההסבר למקאם ביאת לפרשה הזאת כי כתוב ״כל הבת תחיון״ והמילה בת דומה למילה ביאת.

ברוב בתי הכנסת בכל תחילת ספר וכן בספר שמות מתפללים שחרית מקאם ראסט
 
יחסית מקאם ראסט יותר קל כי יש הרבה ניגונים שרגילים בהם במנחה של שבת
לקדיש יש את מהללך וכן ניתן לבצע את הפיוט אתה יודע בחולשת
 
מנגינות לשאר התפילה
נכבש הרי - מתאים לנשמת
נעימה לי - מתאים לשמחים בצאתם
 
שבת וארא
נהגו בארם צובה ודמשק להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם חוסיני או נאווה לפי רוב המקורות. יש מתארים את מקאם חוסיני ל״ביאת גבוה״. ענין פרשת וארא הוא קשור למתן תורה וגם קשור לספור עשר המכות ביציאת מצרים. הקשר למתן תורה הוא המילים ״אני ה׳״ (כמו המלים ״אנכי ה׳״ בעשרת הדברות) האמורות בראש הפרשה. בבית כנסת עדס בירושלים, מתפללים במקאם נאווה לשבת וארא כדי לשיר את הפזמון ״מי ימלל עזוז גבורות״ שנזכרים את עשר המכות. במקור ״שיר חדש״ וגם ברשימת אברהם אליהו שרים, כתוב שמתפללים במקאם צבא, שנאמר: ״וגם הקמותי את בריתי אתם״, וברית מסמלת את מקאם הזה. :"..
 
פרשת בא
״ולכל בני ישראל היה אור במושבתם״
בשבת בא, נהגו בארם צובה להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם שיגא או נאווה לפי רוב המקורות. פרוש המלה ״שי-כא״ היא שלושה, וזה הפרשה השלישית בספר שמות, וגם מכת החושך היתה שלשה ימים. הנגון של מקאם שיגא הוא נגון של קריאת התורה לפי מסורת ארם צובה ורוב קהילות עדות המזרח. ענין פרשת בא הוא חג הפסח הראשון ביציאת מצרים. שני המקאם הללו, מקאם נאווה ומקאם שיגא הם שיכים לחג הפסח או מועדים. מקאם שיגא הוא המקאם שמתפללים ביום ראשון של פסח ובגלל שיש אותה קריאת התורה של היום הזה, גם יש אותה מקאם של יום ראשון של פסח. ד״א ענין בפתיחת פרשת בא הוא מכת החושך. כתוב במכת החושך שהיו לבני ישראל אור, שנאמר: ״ולכל בני ישראל היה אור במושבתם.״ הפסוק הנ״ל כל כך חשובה במסורת ארם צובה, שנוהגים לקרוא עד הפסוק הזאת בקריאת התורה ליום שני וחמישי ושבת מנחה. ענין התורה היא קשורה למקאם שיגא, ולפי תרגום יונתן, ענין אור קשורות לתורה, שנאמר ״כי נר מצוה ותורה אור״ (משלי ו׳ פס כ״ג). פזמון ספר תורה: ״מי ימלל עזוז גבורות״. לפי חכם משה אשקר, כל נגוני התפלה בשבת בא היא דומה לשבת הגדול חוץ מהלחן ״אמונים ערכו שבח״.
 
וזה הפרשה השלישית בספר שמות, וגם מכת החושך היתה שלשה ימים.
אולי כי גם נזכרו בה שלש מכות. ארבה חושך ובכורות.
בכל אופן צריך מומחיות וידע לעשות את שיגא בצורה שלא ייראה סתם תפילת יום חול. כדאי מאד להתעכב בחלק העליון של הסולם ולשחק בחצי העליון שלו כך זה יותר יפה וחגיגי.
 
אי בשיגא איירינן כעת נמצאים בתקופה של יארצייט לרבני מש' אבוחצירא ואפשר לשלב אערוך מהלל ניבי
 
שבת בשלח
״אז נשירה את השירה״ (מהפזמון ״רחום אתה״)
בשבת בשלח, נהגו בארם צובה ודמשק להתפלל את תפילת שחרית בנגוני מקאם עג׳ם לפי כל המקורות המסורתיים. ענין פרשת בשלח הוא קריעת ים סוף ושירת הים. לפי מנהגינו, מקאם עג׳ם היא מסמלת שמחה, ולכן זה מתאים לפרשת בשלח שהיא מתארת את נס קריעת ים סוף. ד״א, הפרוש של המילה ״עג׳ם״ הוא ארץ פרס (חוץ מארץ בבל), ופרושו של ״עג׳מי״ הוא ״גר״ ממקום אחר (כמו גר מארץ פרס). בפרשת בשלח, בני ישראל יצאו ממצרים ועכשו הם גרים במדבר. בענין הלחנים לשבת בשלח, הלחן של שמחים בצאתם הוא הפזמון לכבוד ט״ו בשבט ״יה אל גדול ונאדר״ לחכם רפאל ענתבי טבוש. גם שרים את הפזמון ״רחום אתה״ כשמוציאים את ספר התורה. מנהג לומר ״עשרת הדברות ערבי״ להרב סעדיה גאון בסעודה שלישית בשבת הזאת.
השבת לפני ט״ו בשבט: שמחים: יה אל גדול ונאדר.
 
אני רואה שהציבור המרוקאי (שהוא הגדול ביותר מבין עדות המזרח והמערב, ולו מורשת עשירה ומפוארת גם בתחום הפיוט) לא מקבל כאן מספיק ביטוי...

ובכן, המקאם המרוקאי לשבת בשלח הוא המקאם האנדלוסי חגאז אל משרקי (הנקרא בקיצור משרקי) שהוא המוביל את שירי פרשת בשלח (כידוע, בשירת הבקשות המרוקאית לכל פרשה יש סדרת שירים משלה) ונלווה אליו גם המקאם הדז'ירי עיראק, שבדרך כלל הולך איתו יחד (למרות שהמקביל האנדלוסי שלו הוא יותר מקאם צביהאן). ובתפילות אפשר לגוון עם מבחר פיוטים מהרפרטואר האנדלוסי, הדז'ירי, השעבי, ושירת הבקשות.

להלן מספר הצעות על קצה המזלג:

"לכה דודי" אפשר לעשות בלחן השיר השעבי "כוכב צדק" ולהמשיך בלחן "עד מתי אקווה" ולצאת משם לשיר "דור ביהא", כולם במקאם עיראק.

"עדותיך נאמנו מאוד" לפני הקדיש אפשר לעשות בלחן ביתאיין (מוואל) משרקי.

בקדיש ניתן לשלב פיוטים משירי הפרשה: לפתוח עם "יחיד ומיוחד", להמשיך (בחייכון) עם "יום ליבשה", להמשיך (וישתבח) עם "מנת חלקי", ולסיים (לעילא) עם "מלכי מקדם".

כמו כן אפשר לעשות "עדותיך" בלחן מוואל סחלי ובקדיש לבצע את הלחן של השיר 'יום ליבשה' הנפוץ (לא הלחן המקורי בפרשת בשלח אלא לחן אחר במקאם סחלי), ולהמשיך (בחייכון) עם השיר השעבי 'אילא כונאכ עוואם', שניהם במקאם סחלי (המקביל לנהוואנד המזרחי המכונה ירושלמי).

"ראו בנים" אפשר לעשות בלחן "מה לחביב מה לו" שהוא שיר דז'ירי במקאם רמל מיא, שהוא בן דוד של המקאם האנדלוסי משרקי והולך איתו יחד.

ולקינוח, "השכיבנו" אפשר לעשות בלחן "אפתח פי להלל" שהיא קצידה (סגנון של שיר עם מקצב ייחודי שבדרך כלל חותם כל סדרת שירים בשירת הבקשות) במקאם רמל מיא.

בשחרית,

ב"אז ישיר" אפשר לפתוח בלחן עממי במקאם צביהאן, ולהמשיך (נשפת ברוחך) בלחן "אל עליון" מתוך שירי הפרשה, ובהמשך (תיפול עליהם) בלחן "ארסל יא לוואחד" (במקאם עיראק).

ניתן גם לפתוח "אז ישיר" בלחן השיר השעבי "נהאר לי נפטר" (מקאם עיראק) ולהמשיך (נשפת ברוחך) בלחן "מאל אני שואל" (שיר מתוך פרשת לך לך, אבל בשירי פרשת בשלח נוהגים להלבישו על "מלכי מקדם אלוהים" באמצע השיר, בקטע המתחיל במילים "ראתה שפחה על הים"), ולסיים (תיפול עליהם) בלחן עממי במקאם עיראק שבדרך כלל מבצעים אותו בסוף "ידיד נפש" (פיוט קבוע מתוך שני פיוטים קבועים המתחילים כל פרשה).

פתיחת נשמת אפשר לעשות בלחן תושיא "חי זך" מתוך מקאם "רמל מיא" (תושיא היא נעימה שבמקור היא ללא מילים, והיהודים הוסיפו לה מילים, לפעמים גם הערבים).

"שוועת עניים" אפשר לפתוח בלחן "מנת חלקי" מתוך שירי פרשת בשלח, ולהמשיך בלחן "אמר ה' ליעקב".

בקדיש של שחרית אפשר לפתוח בלחן "ראתה שפחה" מתוך פרשת בשלח (ראו לעיל אודותיו), להמשיך (בחייכון) עם התגטיה [סוג של שינוי המבוצע במהלך השיר], ובחציו השני של הקדיש להמשיך עם הלחן של "אמר ה' ליעקב" שגם הוא במקאם משרקי, מתוך פרשת וירא [בעצם, מקורו של השיר הזה הוא במשקל דרג' מתוך נובת משרקי (בשירה האנדלוסית כל נובה (מקאם) מחולקת לחמישה משקלים / מקצבים) וזהו הלחן המדוייק של השיר].

"והאופנים" אפשר לעשות בלחן ביתאיין (מוואל) צביהאן האנדלוסי שהוא קל לביצוע, ולהמשיך (לאל ברוך) בלחן "חשוק משמים" מתוך בטייחי צביהאן מהשירה האנדלוסית (אחד המשקלים במקאם זה), אפשר לשלב עוד שיר מתוך הבטייחי.

"והאר עינינו" אפשר לעשות בלחן השיר השעבי "אעופה אשכונה" במקאם עיראק.

"ויציב ונכון" אפשר לעשות בלחן "ידך תנחני" שהוא שיר במקאם עיראק מתוך פרשת וירא (שגם בה המקאם המוביל הוא משרקי).

את חזרת הש"ץ אפשר לעשות בלחן עיראק, כולל ברכת כהנים בלחן זה (אפשר לפתוח במוואל ביאת ולשלב בהמשך מוואל עיראק שמשתלב איתו יפה מאוד).

"קדושה" אפשר לעשות בלחן "אחיבק" שהוא כורד / עיראק (בתפילה המרוקאית הציבור אומר בלחש או מצטרף בסוף הקדושה, כאשר כל הקדושה מבוצעת ע"י פייטנים שכל אחד לוקח קטע. במקרה זה אפשר לשלב את כל השיר בקדושה, כך שהחזן יבצע הכל לבדו).
 
במקם נהוונד וחיג'ז בד''כ, אפשר לשלב גם מנגינות שירים חסידים וישבתיים, מאוד מומלץ בפרט לציבור ישיבתי
 
נערך לאחרונה:
ראשי תחתית