ישראל איפרגן
חבר חדש
- הצטרף
- 14/1/25
- הודעות
- 38
בלי סוף דוגמאות אם תלמד ילקו"י תראה
אחד האחרונים שבהם הוא בעניין ברכת השניצל
ואין לי פנאי לחפש לך
אחד האחרונים שבהם הוא בעניין ברכת השניצל
ואין לי פנאי לחפש לך
שיעור מחצית השקל, הראש"ל הגר"ד יוסף שליט"א
- יוזם הנושא מתוק מדבש
- תאריך התחלה
בדיוק באתי לכתוב את זה...
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,676
תוכל לצלם לי מה שחזר בו בענין ברכת השניצל?
אם יש "בלי סוף" דוגמאות, בוודאי תוכל למצוא עשר דוגמאות מבלי להתאמץ.
אציין שבספריה בביתי יש את כל הסט של "ילקוט יוסף" ואני פוסק הלכה ממנו על פי רוב.
חזר בו בתרתי, והוא חידוש גדול יותר.
(בהתחלה כתב בילקו"י שהכל, אח"כ כתב בשו"ת הראשל"צ מזונות, והיום כולם יודעים שסובר לברך שהכל. לא יודע אם זה כתוב בספרים, אבל ככה כל האברכים אומרים בשמו).
ישראל איפרגן
חבר חדש
- הצטרף
- 14/1/25
- הודעות
- 38
יצא במכתב וגם נדפס בילקו"י החדש על סימן קסח ויהיה באריכות על סימן רח
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,676
תוכל להביא בבקשה את המכתב?
מרנן ורבנן
חבר ותיק
זה ידוע ובהחלט יפה
מנין לך?
ישראל איפרגן
חבר חדש
- הצטרף
- 14/1/25
- הודעות
- 38
כי כתוב בילקו"י על קסח שהאריך בזה בסימן רח...
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,676
חיפשתי כעת ומצאתי כאן, אולי לזה אתה מתכוון?
בפתח דבריו הוא כותב "לשאלתו אודות הברכה על שניצל מה שהזכיר מה שכתבנו בילקו"י ברכות (סי' רד ס"ב עמ' תכו), לברך על השניצל שהכל, וכן ציין למה שהשבנו לשואל בשו"ת הראשון לציון ח"א (סי' יט), שכהיום יש לברך על השניצל מזונות, אחר שכיום עיקר המטרה ליתן שם קמח או פירורי לחם הוא כדי להטעים".
בסוף דבריו הוא מסיק: "על "שניצל" נהגו הכל לברך עליו שהכל, ובזה אין חילוק בזה בין שניצל הנעשה בבית, לבין שניצל הנעשה באולמות ובתי מלון. והמברך על השניצל בורא מיני מזונות לא הפסיד. וטוב שיברך על איזה מאכל שברכתו ודאי מזונות, ויפטור את השניצל".
אני חיפשתי משהו בסגנון "טעיתי ואני חוזר בי", ולא משהו בסגנון הזה. הוא פסק בתחילה לברך שהכל, פסק בסוף לברך שהכל (כלומר: לא חזר בו), והמברך מזונות "לא הפסיד" ועדיף שלא יברך אלא יפטור ע"י משהו אחר, וכל זה בגלל "שכיום עיקר המטרה להטעים", משמע טעות במציאות ולא טעות בשיקול הדעת בפסיקה.
כמובן שאין כלל השוואה בין נדון זה לנדון הנ"ל שהרב דוד טעה בשיקול הדעת והורה לרבים 27 במקום 40 ש"ח.
אבני הכותל
חבר קבוע
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 356
נכון, אבל כותרת השרשור היא "שיעור מחצית השקל", וזה גם כיום, אלא שנותנים שיעור זה "זכר" למחצית השקל
"שיעור מחצית השקל" הוא 160/192 שעורים. או אם תרצה 3 דרהם כסף טהור.
לא 27 ולא 34 ולא 40 ש"ח.
מספרים אלו מהווים שיעור "זכר למחצית השקל".
מרנן ורבנן
חבר ותיק
כולם יודעים למה מתכוונים ובמה מדובר.
מעבר לכך שזה גם לא נכון מה שכתבת.
מדברים על שיעור "מחצית השקל" של התורה, רק שבימינו עדיין לא זכינו לביהמ"ק השלישי ולכן נותנים זכר - כלומר את שיעור "מחצית השקל" אבל לא לביהמ"ק אלא לצדקה/ת"ח/ישיבות/אחר
ואעפ"כ כל הרבנים מעוררים שלא לומר כן.
איפה מצאת שמדדו את מחצית השקל בשקלים חדשים?!
לא פירסמתי עכשיו שיש איזו טעות ענקית, וגם במכתבים הרבנים כתבו כהוגן. רק שבפורום טעו, ומותר להודות ולתקן. לא קרה כלום...
מרנן ורבנן
חבר ותיק
ברור, בזמן הנתינה כדי שלא יוקדש. אבל בדיון על זה מה הבעיה? מעבר לזה שזה לא נכון כמ"ש
לא מדדו אותו בשקלים חדשים, אני יסביר שוב בארוכה.
התורה מצווה בפרשת כי תשא: "זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים: מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַה'"
בזמן שבית המקדש היה קיים זו הייתה מצווה מהתורה וכספי מחצית השקל ניתנו להקדש והיו מיועדים לקרבנות ציבור ולצרכי בית המקדש.
בימינו, כאשר אין לנו מקדש, איננו מקיימים את המצווה מהתורה, אלא זכר למצווה.
מכיוון שאין לנו את מחצית השקל המקורית ולא משתמשים בו בימינו, חובתנו היא לברר כמה שווה מחצית השקל בימינו לפי שווי 3 דרהם כסף טהור. בכל שנה מחשבים את ערך הכסף לפי שער המתכות בעולם, וממנו גוזרים את הסכום שיש לתת.
כאשר אנו דנים על כמה לתת כ"זכר למחצית השקל" בזמננו, אנחנו לא עוסקים במושג מופשט, אלא בבירור השווי הממשי של מחצית השקל בימינו.
כשאדם שואל: "מהו שווי מחצית השקל?", הוא למעשה מבקש לדעת מה השווי כיום של מטבע מחצית השקל, ויוצא מכך כמה כסף עליו לתת כדי לקיים את המנהג. במובן זה, שווי מחצית השקל הוא מונח נכון ומדויק לחלוטין, שכן אנו עוסקים בהמרת שיעור מחצית השקל של התורה לערך כספי עכשווי, מה שאן כן בזמן הנתינה על האדם להקפיד לומר "זכר למחצית השקל" כדי שלא להקדיש את הכסף הנמצא בידו, ועל זמן הנתינה מעוררים אותם רבנים שאמרת.
לסיכום:
- "מחצית השקל" היה מטבע ששוויו 9 גרם כסף טהור.
- בימינו, כשאין בית מקדש, אנו נותנים "זכר למחצית השקל", אך גובה הסכום מבוסס על שווי מחצית השקל לפי ערך הכסף העדכני.
- בדיון הלכתי על גובה התרומה שיש לתת – המונח "שווי מחצית השקל" הוא מדויק ונכון, כי אנו עוסקים בבירור שווי המטבע בזמננו.
- בזמן הנתינה בפועל, יש להקפיד לומר "זכר למחצית השקל" כדי למנוע מצב שבו הכסף ייחשב כהקדש לבית המקדש.
- המינוח "שווי מחצית השקל" הוא אפוא מדויק לחלוטין כשהוא נאמר בהקשר של בירור ההלכה בימינו, ואין בו כל טעות.
כבר נודע ששיעור זה אינו מדויק.
השיעור המדוייק של הגאונים והרמב"ם הוא 8.5 גרם כסף טהור.
השיעור המדוייק לדעת רש"י הוא 7.1 גרם כסף טהור.
וכן נמצא 'בכל' המטבעות של השקל מזמן חז"ל שהוא שוקלים כ14 גרם.
ובמחלוקת ראשונים - ודאי שניתן וצריך ואפשר להכריע כפי המציאות האמיתית.
ובפרט בדבר שהוא רק 'מנהג' 'וזכר' בעלמא.
לפי זה שיעור זכר למחצית השקל ללא מע"מ כיום הוא כ26 ש"ח.
מרנן ורבנן
חבר ותיק
אבני הכותל
חבר קבוע
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 356
