תפילת ערבית בפלג המנחה
- יוזם האשכול מרוקאי
- תאריך התחלה
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,868
לכתחילה יש להקפיד דוקא אחר השקיעה משום תרתי דסתרי
כמבואר בשלחן ערוך רלג סעיף א
אם מקפידים להתפלל מנחה לפני הפלג רוב הזמן וכדו', לכאוה אין בעיה מצד זה
אבל יש בעיות אחרות מצד ק''ש ללא ברכותיה ועוד
כמבואר בשלחן ערוך רלג סעיף א
אם מקפידים להתפלל מנחה לפני הפלג רוב הזמן וכדו', לכאוה אין בעיה מצד זה
אבל יש בעיות אחרות מצד ק''ש ללא ברכותיה ועוד
נערך לאחרונה:
מאמין בניסים
חבר קבוע
- הצטרף
- 7/1/25
- הודעות
- 574
נהגו ק"ק ספרדים בכל מקומות מושבותיהם שמתפללים ערבית מפלג המנחה והלאה, בליל שבת.
ובשאר ימות השבוע - ג"כ נהגו בהרבה קהילות להתפלל מפהמ"נ, אך לגבי שבת המנהג יותר רווח.
כמובן רק אם זה לא תרתי דסתרי, דהיינו שמתפללים מנחה קודם הפלג.
ובשאר ימות השבוע - ג"כ נהגו בהרבה קהילות להתפלל מפהמ"נ, אך לגבי שבת המנהג יותר רווח.
כמובן רק אם זה לא תרתי דסתרי, דהיינו שמתפללים מנחה קודם הפלג.
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,868
וכאן המקום להודיע ולהזכיר, שאלו המתפללים מנחה וערבית סמוכים לפי הפלג המשובש של לוח אור החיים יתכן ועוברים על 'תרתי דסתרי'
ויש לסמוך רק על זמן פלג המנחה של לוחות ''עיתים לבינה'' או ''אהבת שלום'' (אמנם יש שם כמה חישובים שונים, אבל העיקר שאין שם את שיבושי לוח אור החיים)
ויש לסמוך רק על זמן פלג המנחה של לוחות ''עיתים לבינה'' או ''אהבת שלום'' (אמנם יש שם כמה חישובים שונים, אבל העיקר שאין שם את שיבושי לוח אור החיים)
מנין לך שלא היה מנהג כזה בזמנו של השו"ע.
הרי לפניך לשון מרן הבית יוסף סימן רלג ועכשיו נהגו העולם להקל בכך ואע"פ שמתפללים תפלת מנחה אחר פלג המנחה לא נמנעו מלהתפלל ערבית גם כן ואע"ג דהוו תרי קולי דסתרן אהדדי, אפשר שסומכין וכו' ע"ש
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,868
אכן לגבי המנהג צדקת ... שכחתי מדברי הב''י הנ''ל
ומ''מ פסק ההלכה בשו''ע הוא שאסור לעשות 'תרתי דסתרי' אפילו בשני ימים שונים
נכון שבשו"ע פסק שלא לעשות תרתי דסתרי.
אבל במקום שיש מנהג קדום לשו"ע אזלינן בתריה וכמ"ש מרן בהקדמתו להבית יוסף. ולכן במקום שאין מנהג, יש לנהוג כמו שכתב בשו"ע, אבל במקום שיש מנהג לעשות תרתי דסתרי יכולים להמשיך במנהגם.
וכן נהוג בהרבה מקומות וגם אצל האשכנזים נהגו בזה וכמ"ש המג"א ועי' רש"י ותוס' ריש ברכות.
ראה מעשה נזכר הלכה
חבר קבוע
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 431
פורסם פה בפורום
כך דעת האר"י ז"ל לעשות תרתי דסתרי וכמ"ש הכה"ח רלג ס"ק יב.
ומ"מ תה"ל מנהג זה נשתקע כשנגה עלינו אור החשמל ואין כל כך דוחק בשהיה בבית הכנסת אחר צה"כ, ואין אשכנזים שמקילים בזה, וגם רוב הספרדים, ובפרט בעלי התורה - נוהגים להחמיר בזה.
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,868
ובפרט שרבים מן הראשונים דחו את ר"ת
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,868
ראיית השלמי ציבור שהביא כה''ח אינה מובנית כלל
למה לא מובנת?
הוא כותב שכל ג' התפילות ביום וק"ש אח"כ בלילה, ומנחה היה מתפלל בשקיעה.
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,868
מנחה - לפני השקיעה (סמוך לשקיעה)
ערבית - מיד אחרי השקיעה, לפני צה''כ (בודאי שלא היה מתפלל ערבית לפני מנחה ... ומנחה היתה צמודה לשקיעה)
אין כאן תרתי דסתרי, ולכן אין ראיה מהאר''י לתרתי דסתרי
לפני צה"כ זה עדיין ספק יום. ובכל מקרה לשונו שג' התפילות צריך להיות ביום
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,868
מה זה קשור ?
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,868
עד צאת הכוכבים יממא הוא
וע"פ זוהר חדש זמן תפילת ערבית הוא מהשקיעה עד צאת ב' כוכבים (שהוא כהרף עין לפני צאת הכוכבים, ואכמ"ל)
בבין השמשות אפשר להתפלל?
כנראה הבין הש"צ שא"א לרבנן. וכן כתב בשער הציון רלג יח. מ"מ אפשר דהאר"י ס"ל כשיטות שזמן ערבית לרבנן הוא מיד בשקיעה. וממילא צדקו דברי כת"ר שנדחתה הראיה מהאר"י.
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,868
נקוט כלל בידך: מתי שנגמר זמן מנחה מתחיל זמן ערבית (לא ק''ש !)
אם נקטי' שזמן מנחה עד השקיעה - זמן ערבית מהשקיעה ואין תרתי דסתרי
נכון כוונת לכוונתי
זכית לכוין לדעתי !
מ''מ אוסיף, דגם לשיטות שזמן מנחה עד צה''כ, עיקר זמנה לפני ביה''ש, דגם לדידהו בעינן להתפלל מנחה לכתחילה מבעו''י, ולא בביה''ש, ולדעת כמה אחרונים והמ''ב, אף בדיעבד אין להקל להתפלל בביה''ש, והמח' אם מותר להתפלל אחר הקיעה היא רק אליבא דר''ת עי''ש.
וא''כ אף אם סוברים דזמן מנחה בדיעבד עד צה''כ, כיון שלכתחילה מתפללים לפני בין השמשות, יוצא דעיקר זמנה עד בין השמשות, ומבין השמשות ניתן להתפלל ערבית לכתחילה
בביאור הגר"א רל סס"א
דהא לכ"ע סיום המנחה עד התחלת ערבית ממ"ש דעבד כו'
בשער הציון רלג יח כותב
וראיתו שכתב דהא לכולי עלמא סיום המנחה עד התחלת ערבית אינה מוכרחת דהא יש ביניהם זמן בין השמשות דלדעת הגר"א מתחיל תיכף אחר שקיעה
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,023
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,023
צה"כ לפי איזה שיעור, 13.5 דק' זמניות או 18 או יותר?
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,868
באר דבריך היכן נמצאית שיטה כזו בש’’ס ראשונים ואחרונים !
אין כזו שיטה, סילוף דברי השו’’ע ותו לא
הרא’’ש, הטור, רבנו יונה, ר’’י, השו’’ע ועוד וגם ר’ האי ועוד כתבו שזמן ק’’ש מצאת הכוכבים
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,868
’זמניות’ זה שיבוש
שיבוש גמור שתולים במרן היבי’’א
החישוב הנכון הוא לפי 'מעלות'
ואם רוצים לצאת ידי חובה אליבא דכו''ע (לפי הגאונים והגר''א) צריך 30 דקות אחרי השקיעה, ואולי 35 בקיץ ...
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,868
עיין כאן https://forum.mizrach.co.il/threads/yzh-lwh-snh-hkhy-mdwyq-lfy-mnhg-hsfrdym.799/
מה שדנו בענייני לוח אור החיים, והכל מבואר שם
מה שדנו בענייני לוח אור החיים, והכל מבואר שם
שוב אותה הבעיה.
השקיעה תהיה ב19.34.
ערבית 'בדוקא' לפני השקיעה. כאילו שממהרים לאיזה מקום.
נגד מרן. מה עם ספירת העומר?
מסתמא יעשו 'בדיוק' בין השמשות כדי להוכיח שכך ההלכה.
מסתמא ש @אור יעקב יוכיח לנו שהנהגה זו היא היא ההנהגה הראויה לדעת מרן השו"ע.
והדברים מגיעים למה שראינו בענין טלית על הראש וגנרטור שגדול הדור לא צריך לקיים את דברי השו"ע שכותב 'ונכון' לעשות כדעת המחמירים, כדי ללמד שמעיקר הדין לא צריך, וא"כ גם כאן, אע"פ שמרן כתב שהמדקדקים ממתינים לצה"כ וכן ראוי לעשות - ה"מ לעמא דארעא, אולם גדול הדור צריך לברך בדוקא בה"ש כדי להוכיח לכולם שכך ההלכה מעיקר הדין.
אבני הכותל
חבר קבוע
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 771
באמת, בני הישיבות ישארו 'רק' לזמן ההדלקה שהוא מקביל לזמן ארוחת הערב.
מסתמא שהם יוותרו על ארוחת הערב כדי שלא יהיה להם ביטול תורה...
בסדר. ספירת העומר תיקנת, תפלת ערבית לא תיקנת.
ברכה לבטלה לפי דעת 'כמעט' כל הראשונים. איסור גמור להתפלל לפני השקיעה למי שעושה כדעת רבנן. איסור גמור לברך ברכות ק"ש לפני השקיעה גם לדעת ר' יהודה. נתלים באיזה 'ספק' דעת ר"ת [לא ברור שיש בכלל דעה כזו]. כל כללי הסב"ל נעלמו כלא היו. דעת מרן נעלמה כלא היתה. כל המושג של מנהג אותיות גיהנם. מנהג במקום איסור לא אמרינן. כל זה נמוג והלך במקרה זה. ולא מיירי בשעת הדחק אלא 'לכתחלה'.
מוטב שיבטלו הדלקה זו שהיא בקושי מנהג מאשר לעשות ברכה לבטלה לדעת רוב הפוסקים. טענת ביטול תורה לא שייכת, לא מעשית ולא הלכתית וכנ"ל.
