תפילין בת"ב ומנהג כפרות
- יוזם האשכול בנאות דשא
- תאריך התחלה
זו באמת תמיהה.
אם המניח תפילין בשחרית רוצה להניח גם במנחה, מה מקום יש למונעו, ואפילו ביום שאינו צום?
לא כתבתי שהיה בירושלים.
ובכלל, לענ"ד 'מנהג ירושלים' אצל הגרע"י אינו הלכה למשה מסיני או מחייב מצד עצמו,
הוא רק מעניק משקל מסוים למנהג שנהגו בו חכמים גדולים, כנודע מחכמי ירושלים, לעומת שאר ערי הארץ.
לפיכך, באופן שיש לו דברים שקולים כנ"ל, הוא מעניק לו חשיבות ומוסיף לו משקל הלכתי.
ידעתי שיש בזה גישות שונות.
אמנם לענ"ד אין לדיין אלא מה שעיניו רואות.
וכבר מילתי אמורה שהגרע"י היה כותב את כל הנימוקים ההלכתיים לדעתו.
שאר נימוקים - אם ישנן - לא הושמטו 'מבלי משים'. אלא - אם היו - לא נכתבו מלכתחילה משום שאין להם גדר של 'נימוק הלכתי'.
לא היו חסרים דיו וקסת וכושר הסברה לאמן הכתיבה בדורנו, אלא שנבואה שנצרכה לדורות נכתבה, שלא נצרכה לא נכתבה.
הכוונה היא שכאשר יש שיקול מסוים אז סומכים על שאר הפוסקים
כגון להניח ב' תפילין ביחד שגם להרב עובדיה זה עדיף וכפי שאמר בקולו (ודלא כהטועים בזה) אך מפני שלא לכולם יש מקום בראש (וכך הסכים גם הרב"צ א"ש) וכן מפני שהכתב קטן וכו' לכן סמך על הפוסקים והמקובלים שאפשר להניח גם בנפרד. ויש עוד סוגיות כאלו כגון פאה נכרית.
אבקש לא לפתוח דיונים על הדוגמאות אלא על הכלל אם תרצו
כגון להניח ב' תפילין ביחד שגם להרב עובדיה זה עדיף וכפי שאמר בקולו (ודלא כהטועים בזה) אך מפני שלא לכולם יש מקום בראש (וכך הסכים גם הרב"צ א"ש) וכן מפני שהכתב קטן וכו' לכן סמך על הפוסקים והמקובלים שאפשר להניח גם בנפרד. ויש עוד סוגיות כאלו כגון פאה נכרית.
אבקש לא לפתוח דיונים על הדוגמאות אלא על הכלל אם תרצו
בדוגמא של תפילין הדברים כתובים בהדיא ביבי"א, שעדיף להניחם יחד, ורק מחמת שאין מקום ביד יש להניחם זא"ז לשיטתו.
הנה לשונו (ח"א סי' ג אות יח): ומעתה נבא לבאר אם הנכון הוא להניחן בב"א או בזא"ז, והנה כשאפשר לכוין המקום ולהניחן ביחד, וכגון שהתפלין קטנים, ודאי דמניחן בב"א, וכמ"ש הרא"ש והטור וש"ע (בסי' לד), וכ"פ בשו"ת הרדב"ז ח"ג (סי' תעח). וע"ד הקבלה הכי עדיף טפי שלא להפריד ביניהם. ואף דבעט"ז כתב דהאר"י הי' מניחם בזא"ז משום יוהרא, כבר השיגו עליו האחרונים בזה. וע' בקול יעקב (סי' לד סק"ד) שהעתיק ל' שער הכונות שמפורש שם, דהאר"י היה מניחן ביחד, ומתפלל בהם תפלתו, וכמ"ש במנחות (לו) מקום יש בראש להניח ב' תפלין, ור"ל ביחד, דאי בזא"ז יש מקום לאלף זוגות. עכ"ל. וכ"כ בבן איש חי (פר' וירא אות כא). ואין בזה חשש דבל תוסיף, כיון שמכוין שיוצא באחד, והשני יהיו כרצועות בעלמא. וכמש"כ לעיל (אות יד). אכן בתפלין שלנו שהם גדולים יותר מב' אצבעות, אם יניח שתיהן ביחד נמצא שהאחד יוצא חוץ למקומו, לכן צריך להניחם בזא"ז.
הדיון שלנו הוא על מניעים ושיקולים חדשים שהגרע"י לא כתב כלל, אם אפשר לומר כן בדעתו כדי ליישב דבריו.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 3,226
לכאורה יש להעיר, שלפ"ד מרן הגרע"י יש לומר, שגם המנהג כמו הגאונים בשקעה"ח קדם למרן, משום שלדעת מרן הגרע"י, מרן הש"ע סבר כר"ת, והסיבה שלא נהגו כן גם להקל, היא מחמת המנהג וכמו שהעיד בארץ חיים סתהון.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 3,226
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 3,226
זו דרך נחמדה להתחמק מקושיות, "טעמו ונימוקו עמו"... ובסוד קדושים מי יעמוד.
נכון
יותר נחמד להיות רק עם קושיות ותלונות ו'כך נהגנו' וד"ל
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,620
לדעת הרש''ש והחיד''א יש להניח בשחרית. לא קשור לא לירושלים ולא למנהג. כמו שמצינו שהבא''ח שינה מנהגים שהיו דלא כהרש''ש (כגון שיר של יום בר''ח/ויהי נועם במוצ''ש שלפני יו''ט, ועוד) א''כ לפי שיטה זו, יש מקום לשרש ולחזק המנהג להניח בשחרית
אינני קובע בזה מסמרות, וכל אחד ינהג כמנהגו וכמנהג אבותיו, אבל צריך להבין שיש צד שני, ויש מקום להנהיג כן.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 3,226
לא מדובר כאן בקושיות ותלונות, ואנו לא צריכים לתרץ את מנהגנו שהוא כדעת השו"ע וכמנהג אבותינו מאז החורבן ועד עכשיו. וד"ל ודו"ק ואכמ"ל.
זה פשוט מגלה לנו מה הפשט "קיבלנו הוראות מרן", שכוונתו למרן הגר"ע ולא השו"ע. ופוסקים כהגר"ע גם נגד השו"ע וגם נגד המנהג.
מפריע לך דעת השו"ע או מנהג מרוקו?
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 3,226
זה בהחלט קשור, כי המנהג החל מבית הכנסת של הרש"ש והתפשט לאט לאט לבתי כנסיות אחרים בירושלים.
ואין לי שום בעיה עם מנהג הרש"ש, כל אחד יעשה כמנהגו, יש לי בעיה עם המניפולציה כביכול זה מנהג עתיק מזמן מרן, כאשר זה התחדש מאות שנים אחריו, ויש לי בעיה עם המניפולציה "קיבלנו הוראות מרן" כאשר בכוונה תחילה משכנעים את הנוהגים כדעת מרן לשנות מנהגם כאן בארץ ישראל אתריה דמרן כביכול.
בספר "בהלכה ובאגדה" המחולק חינם כעת בבתי הכנסת כתב שזהו "המנהג המשובח" והמליץ לכולם לבטל מנהגם ולנהוג כ"מנהג ירושלים"...
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,620
לבית כנסת של הרש''ש בד''כ קוראים 'ישיבת המקובלים'
כן
אבל אליבא דהרש''ש יש לנהוג כן בכל מקום שהוא, בא''י ובחו''ל.
ואגב, הרב איש מצליח שינה מנהגו בזה, ונהג כהרש''ש אף בחו''ל, כידוע.
בזה אתה צודק.
עובדתית זה לא נכון, פשוט שהוא מנהג חדש, לכל היותר מזמן החיד''א אם בכלל. אבל אולי 'מרן' זה הרב עובדיה, וממילא כיון שהרש''ש קדם לרב עובדיה זה מנהג קדום, ואתי שפיר ...
ואתה מתייחס לחוברת הנ''ל ברצינות ?
אצלם יש גם מצוה לאכול היתר מכירה/מצה עשירה, ועוד הרבה מצוות ...
אלו גם אלו, גילו על עצמם שאינם חסידי הגרע"י כלל.
זה לשון קדשו בחיבורו הגדול (יבי"א ח"ב יו"ד סי' יד אות ט):
וזאת מן המודיעים, כי בכל דבר שכתבנו ושנכתוב בס"ד, לנהוג אחרת ממה שכבר נהגו עד הנה, מפני שאין כן דעת הפוסקים דגררינן בתרייהו. חלילה לעשות מחלוקת ומריבה במקום שיש להם על מה שיסמוכו. כי דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. רק כה תאמר לבית יעקב אמירה בלשון רכה, ולשון רכה תשבר גרם. ובזה יצאנו י"ח כלפי המחזיקים בכל עוז בתורת המנהגים שבידם. ע"כ.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 3,226
בזה אתה חולק על הגרע"י שסובר שיש לשנות המנהג.
זכותך המלאה, כמובן, להביע את דעתך כנגדו, ולתמוה על שיקול דעתו בענין זה, ולהורות אחרת.
אבל אינך יכול לבוא בטענה לתלמידיו שומעי לקחו שלא יעשו כדבריו וישכנעו לעשות כדברי רבם.
תלמידיו הם ומימיו הם שותים ומשקים לכל העדרים כפי רצונו.