יש עדות ברורה מבנו של המדפיס
זו לא עדות ברורה.
ראשית, רבי שמואל אבוהב בעצמו פקפק בכל השולחן ערוך, וטען שמרן מסרו לתלמידיו לכתבו, וכך יישב סתירות בשו"ע.
וכבר מכאן רואים ששמועותיו של הרב אבוהב מופרכות, שהרי מהקדמת השו"ע כבר מוכח כי איהו גופיה כתב את השו"ע, והוא קרבה אל המלאכה, ולא זר. דז"ל, אודה ה׳ מאוד בפי ובתוך רבים אהללנו ומשירי אהודנו, במה אקדם ה׳ אכף לאלהי מרום, אשר ממעון קדשו מן השמים הופיע ברוב רחמיו וחסדיו, והשפיע מטובו על שפל אנשים כמוני, לחבר ספר הנותן אמרי שפר, החיבור הגדול שחיברתי על הארבעה טורים אשר קראתיו בית יוסף, אשר כללתי בו כל הדרכים וכו׳. ראיתי אני בליבי כי טוב ללקוט שושני ספירי אמריו בדרך קצרה, בלשון צח וכולל יפה ונעים, וכו׳. וקראתי שם ספר זה שלחן ערוך, כי בו ימצא ההוגה כל מיני מטעמים, וכו׳ עכ"ל. וא"כ דבריו לכאורה תמוהים מאוד, וקשים להולמם, כיצד צצה ועלתה שמועה זו אשר נסתרת להדיא מהקדמת השו"ע.
וכ"כ לדחות את דברי המהר"ש אבוהב הרב חיד"א בספר שם הגדולים (מערכת ספרים אות ש סימן עה) וז"ל,
מי יאמין לשמועתו וכו׳, ואם ח"ו היה כן, לא היה כותב שהוא חיברו (מרן בהקדמה), דכל קהל עדתנו עליו יסמוכו. וכ"כ היד מלאכי כללי השו"ע (אות ב). וכ"כ בספר ארץ חיים סתהון (בכללים שבריש הספר כלל יח).
אבל לגבי הכותרת הספציפית של מנהג כפרות לא כתב בעצמו אלא אחרים כתבו בשמו (מה שאתה מכנה עדות ברורה). בספר יוסף בחירי (עמ' שעג)
כתב בשם הרב גראצייאני בספר הנמצא
בכת"י, ושם הוא כותב
שמעתי מחכמי הדור שתלמיד אחד המסייע לרב כתב את הכותרת.
עדות ברורה...
ובשו"ת שמש צדקה ח"א (סימן כג דף ל עמי ג) כתב
בשם הרב שמואל אבוהב שקבלה בידו שאינם דברי הרב יוסף קארו.
ובספר כת"י, "שולחן לחם הפנים" מתלמידי הרב אבוהב, כתב אפשרות אחרת - המדפיס שם אותו מדעתו "וכך קיבלנו מבנו של המדפיס".
לקרוא לכל זה "עדות ברורה", כאשר הדברים סותרים מיניה וביה (כי לדעת הרב אבוהב כל השו"ע נכתב ע"י תלמידים, והכותרות מאן דכר שמיה), זה מגוחך.