שמעון טרבלסי
חבר מוביל
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 1,922
האם ידוע לנו על שינויים שנעשו בודאי ע"י מרן בין מהדורות אלו?
אחרת אין מכך ראיה כלל, דיתכן שלא הגיה כלום בין המהדו'.
תפילין בת"ב ומנהג כפרות
- יוזם האשכול בנאות דשא
- תאריך התחלה
אחרת אין מכך ראיה כלל, דיתכן שלא הגיה כלום בין המהדו'.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,044
אין סוף לספקולציות, ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות - זה מה שנדפס בחייו, במהדורה ראשונה, וצונזר רק שנים רבות לאחר מכן.
שמעון טרבלסי
חבר מוביל
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 1,922
אני מסכים עם ההנחה שכיון שזה נדפס בדפו"ר אז מן הסתם מרן כתב זאת, אא"כ נאמר שלא מרן כתב את הכותרות.
אבל לצד שמרן לא כתב את הכותרות, אם לא מצאנו שינויים שעשה בין המהדורות, אין ראיה מכך שלא שינה זאת ב3 המהדו' הבאות. וק"ל.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,044
מן הסתם קיבל פידבק על כך שכתב שמנהג הכפרות הוא מנהג של שטות.
וגם אם לא כתב בעצמו את הכותרות, מגוחך לומר שלא היה מודע להן, כאשר זה נדפס בימיו כמה פעמים. אולי לא הגיה בדקדקנות אבל בוודאי שעיין בספריו המודפסים.
וגם אם לא כתב בעצמו את הכותרות, מגוחך לומר שלא היה מודע להן, כאשר זה נדפס בימיו כמה פעמים. אולי לא הגיה בדקדקנות אבל בוודאי שעיין בספריו המודפסים.
שמעון טרבלסי
חבר מוביל
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 1,922
ודאי שעיין בספרו, ולכן ודאי שבספר כזה גדול יש יותר מדבר אחד שהיה צריך לתקן, ואם בכל זאת לא מצאנו עוד דבר שתיקן ש"מ שלא תיקן כלל.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,044
אני מתכוון שבאופן כללי הכותרות בספרו לא נוצרו ע"י חייזר, היות וזה נדפס בימיו, וממילא מוכרח שהכותרות נכתבו על ידו, או לפחות היו על דעתו.
אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
חבר קבוע
שמעון טרבלסי
חבר מוביל
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 1,922
הטוענים שלא יצאו מתחת ידו טוענים שנכתב ע"י תלמידיו או ע"י המדפיס, וא"כ אין ללמוד מזה כלום.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,044
אתה מכיר מאן דהו שמדפיס ספר ונותן למדפיס לכתוב את כותרות הסימנים, שיעשה ככל העולה על רוחו ויתייג מנהגים כ"מנהג של שטות"?
וגם אם תלמידיו כתבו, הגבתי על זה שמסתמא קיבל תגובות על כותרת כזו "מנהג של שטות" ובכל זאת לא תיקן הכותרת.
וכן כתב הש"ך בחו"מ סי' שפ"ו סק"ד, שהכותרות של השו"ע נכתבו על ידו, ולמד מזה לדינא "וגם מלשון המחבר מה שרשם בתחלת הסימן ממה שמדבר הסימן נראה כן שכתב".
וכן הפרישה בהקדמתו כתב "ואף שהמחבר כתב בראש כל סימן ציון במה הסימן מדבר".
וכן כתב הסמ"ע בסוף הקדמתו.
וכן כתב בשו"ת שמחת כהן (ח"ו כללים אות לד).
רק כשנתקלו בכותרת "מנהג של שטות" ולא נראה להם הכותרת, העמידו אוקימתות כאלה נגד גדולי מפרשי השו"ע. וזו לא פעם ראשונה כשנתקלים במשהו שלא מובן (אליבא דהמעיר) ומעמידים שתלמיד טועה כתב כן.
וחיפשו ומצאו כמה סימנים שאינם תואמים לכותרת, ומזה הסיקו שלא מרן כתבם... (ואם התלמיד טעה, מרן לא יכול לטעות? וכי אין קושיות וסתירות בשו"ע?)
והגר"ש עמאר בשו"ת שמע שלמה הוכיח כן מדברי השו"ע בעצמו, שכתב בהקדמתו "ואחר כך כתבתי רמזי כל הדינים", דהיינו שהוא עצמו כתב את כל הכותרות, ופשוט.
וגם אם תלמידיו כתבו, הגבתי על זה שמסתמא קיבל תגובות על כותרת כזו "מנהג של שטות" ובכל זאת לא תיקן הכותרת.
וכן כתב הש"ך בחו"מ סי' שפ"ו סק"ד, שהכותרות של השו"ע נכתבו על ידו, ולמד מזה לדינא "וגם מלשון המחבר מה שרשם בתחלת הסימן ממה שמדבר הסימן נראה כן שכתב".
וכן הפרישה בהקדמתו כתב "ואף שהמחבר כתב בראש כל סימן ציון במה הסימן מדבר".
וכן כתב הסמ"ע בסוף הקדמתו.
וכן כתב בשו"ת שמחת כהן (ח"ו כללים אות לד).
רק כשנתקלו בכותרת "מנהג של שטות" ולא נראה להם הכותרת, העמידו אוקימתות כאלה נגד גדולי מפרשי השו"ע. וזו לא פעם ראשונה כשנתקלים במשהו שלא מובן (אליבא דהמעיר) ומעמידים שתלמיד טועה כתב כן.
וחיפשו ומצאו כמה סימנים שאינם תואמים לכותרת, ומזה הסיקו שלא מרן כתבם... (ואם התלמיד טעה, מרן לא יכול לטעות? וכי אין קושיות וסתירות בשו"ע?)
והגר"ש עמאר בשו"ת שמע שלמה הוכיח כן מדברי השו"ע בעצמו, שכתב בהקדמתו "ואחר כך כתבתי רמזי כל הדינים", דהיינו שהוא עצמו כתב את כל הכותרות, ופשוט.
שמעון טרבלסי
חבר מוביל
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 1,922
לא קיבל עוד הערות על הספר? ובכל זאת לא תיקן כלום?! מה זה אומר?
ולעומתם רבים כתבו אחרת.
השאלה האם כתבו זאת מידיעה או שכך היה פשוט להם?
אין כאלו מילים בהקדמת השו"ע. (אולי אתה מתבלבל עם הקדמת הב"י).
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,044
זה אומר שהכותרות הן על דעתו, כך או כך.
שמעון טרבלסי
חבר מוביל
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 1,922
אין לי מה להוסיף אני חושב שדבריי ברורים, שמזה שלא שינה עוד שום דבר, רואים שלא עשה הגהות לשו"ע כלל, ואין להוכיח מהמהדו' השניות שנדפסו בחייו כלום.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,044
ראשית זה לא רבים, שנית לא ברמה של מפרשי השו"ע הגדולים, הש"ך והסמ"ע. כמו כן הם כתבו זאת נקודתית לגבי ההלכה של כפרות שלא הסתדרה להם, שאת הכותרת הזו גופא כתב תלמיד.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,044
אתה הוא זה שמתבלבל, אני לא דיברתי על הקדמת השו"ע אלא כתבתי "הקדמתו". וכמובן, זה מופיע בהקדמת הבית יוסף.
אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
חבר קבוע
אתה מכיר מאן דהו שמדפיס ספר מרחק נסיעה של כמה שבועות מביתו? אתה מכיר מישהו שכתב ספר של תיקונים לספרו, ואעפ"כ חזרו והדפיסו אותו בלי לתקן כלום?
היה הרבה דברים שרצה לתקן בחיבורו בית יוסף, ובכל זאת לא נתקנו בהדפסה שהודפס בחייו
הם לא "העמידו אוקימתא", מדובר בבני ארצו של המדפיס הכותבים מידיעה מה היה,
יש עדות ברורה מבנו של המדפיס שאביו [לא תלמיד של מרן] כתב את זה בעצמו ועל דעתו בלבד
[זה לא סתירה לזה שיתכן ששאר הכותרות יצאו מתח"י מרן]
בכלל, מוזר מאד לומר שבב"י הביא מחלוקת ראשונים גדולה, ובשו"ע פסק "יש להימנע", ודוקא בכותרת החליט להפריז לכתוב "מנהג של שטות"
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,044
אכן, מאוד הגיוני שמרן כתב את כל הכותרות ורק את זאת של הכפרות כתב המדפיס...
אולי כששלח להגהה המגיה דחף לו את הכותרת הזו כמצוי כיום...
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,044
כמצוי כיום בדיחות קרש שנועדו לחפות על מבוכה גדולה...
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,044
אין שום קשר לנד"ד, בזמנם היה בית דפוס במקום מסויים ושלחוהו להדפסה שם, והיה יקר מאוד לשנות דברים בדפוס ועל כן הדפיסו ספר תיקונים נפרד.
מה זה קשור למדפיס שמכניס דברים על דעת עצמו?
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,044
זו לא עדות ברורה.
ראשית, רבי שמואל אבוהב בעצמו פקפק בכל השולחן ערוך, וטען שמרן מסרו לתלמידיו לכתבו, וכך יישב סתירות בשו"ע.
וכבר מכאן רואים ששמועותיו של הרב אבוהב מופרכות, שהרי מהקדמת השו"ע כבר מוכח כי איהו גופיה כתב את השו"ע, והוא קרבה אל המלאכה, ולא זר. דז"ל, אודה ה׳ מאוד בפי ובתוך רבים אהללנו ומשירי אהודנו, במה אקדם ה׳ אכף לאלהי מרום, אשר ממעון קדשו מן השמים הופיע ברוב רחמיו וחסדיו, והשפיע מטובו על שפל אנשים כמוני, לחבר ספר הנותן אמרי שפר, החיבור הגדול שחיברתי על הארבעה טורים אשר קראתיו בית יוסף, אשר כללתי בו כל הדרכים וכו׳. ראיתי אני בליבי כי טוב ללקוט שושני ספירי אמריו בדרך קצרה, בלשון צח וכולל יפה ונעים, וכו׳. וקראתי שם ספר זה שלחן ערוך, כי בו ימצא ההוגה כל מיני מטעמים, וכו׳ עכ"ל. וא"כ דבריו לכאורה תמוהים מאוד, וקשים להולמם, כיצד צצה ועלתה שמועה זו אשר נסתרת להדיא מהקדמת השו"ע.
וכ"כ לדחות את דברי המהר"ש אבוהב הרב חיד"א בספר שם הגדולים (מערכת ספרים אות ש סימן עה) וז"ל, מי יאמין לשמועתו וכו׳, ואם ח"ו היה כן, לא היה כותב שהוא חיברו (מרן בהקדמה), דכל קהל עדתנו עליו יסמוכו. וכ"כ היד מלאכי כללי השו"ע (אות ב). וכ"כ בספר ארץ חיים סתהון (בכללים שבריש הספר כלל יח).
אבל לגבי הכותרת הספציפית של מנהג כפרות לא כתב בעצמו אלא אחרים כתבו בשמו (מה שאתה מכנה עדות ברורה). בספר יוסף בחירי (עמ' שעג) כתב בשם הרב גראצייאני בספר הנמצא בכת"י, ושם הוא כותב שמעתי מחכמי הדור שתלמיד אחד המסייע לרב כתב את הכותרת.
עדות ברורה...
ובשו"ת שמש צדקה ח"א (סימן כג דף ל עמי ג) כתב בשם הרב שמואל אבוהב שקבלה בידו שאינם דברי הרב יוסף קארו.
ובספר כת"י, "שולחן לחם הפנים" מתלמידי הרב אבוהב, כתב אפשרות אחרת - המדפיס שם אותו מדעתו "וכך קיבלנו מבנו של המדפיס".
לקרוא לכל זה "עדות ברורה", כאשר הדברים סותרים מיניה וביה (כי לדעת הרב אבוהב כל השו"ע נכתב ע"י תלמידים, והכותרות מאן דכר שמיה), זה מגוחך.