מה מקור הרמב"ם ? אריסטו וע במאמרו של טופורוביץ על מה אריסטו כתב ששחור ומזה הרמב"ם לקח את זהדמו שחור כדיו, לא דמו עם הסממנים. ולהזכירך, אחרי שנתנו את הסממנים הוא כחול ולא שחור.
מה מקור הרמב"ם ? אריסטו וע במאמרו של טופורוביץ על מה אריסטו כתב ששחור ומזה הרמב"ם לקח את זהדמו שחור כדיו, לא דמו עם הסממנים. ולהזכירך, אחרי שנתנו את הסממנים הוא כחול ולא שחור.
הרמב"ם קורא לכחול צבע המשחיר.אחרי שנתנו את הסממנים הוא כחול ולא שחור
לא ראית צביעה מימיךעם הסממנים צבעו צהוב, וכמ"ש בחותם של זהב [ועוד] -
אלא?דרך צביעתו אינו רק ע"י נתינה ליורה עם סממנים
מי אמר שרק שם? בנביא מפורש שנמצא גם באיי אלישההוא לא נמצא רק בין צור לחיפה
בצביעה גדולה שעובר הרבה זמן כן צריךאין צריך להוציא את דמו בעודו חי
הוא ירוק וזה דומה כמו שתכלת דומה לעשביםגופו אינו דומה לים
לא ראית אותו מימיךברייתו אינו דומה לדג
דומה בכל הש"ס זה לא דומה ממש אלא מבחינה מסוימת. אני מקוה שאתה לא כופר בביהמ"ק כי הוא לא דומה כ"כ לארי ולא בא"י כי היא לא גבוהה מכל הארצות
- גופו אינו דומה לים
- ברייתו אינו דומה לדג
במקום ללמוד מכאן שצריך מן המותר בפיך אתה מסיק שאתה יודע יותר טוב מהרב אלישיב מה זה חלזון???במקום ללמוד מכאן שהגריש"א לא ידע מה זה חילזון אתה משנה את המושג חילזון שזה לא מה שאנו מכירים?
כתב הרמ"א (שו"ע, סי' תקפ"ו סעיף א') דשופר של בהמה טמאה פסול. וביאר המגן אברהם (שם ס"ק ג') וז"ל "והטעם דאיתקש כל התורה לתפילין כדאיתא בקדושין דף ל"ה", עכ"ל, ועיי' מחצית השקל. ומבואר בדברי המג"א דלאו תפילין בלחוד, אלא כל התורה כולה הוקשה לתפילין, וה"נ לענין דין מן המותר בפיך קיום המצוות צריך שיהיה מדבר המותר בפיך.גם בפטר חמור
ככה לא כותבים סימנים. החלזון הזה אולי בדוחק יכול איכשהוא להתאים עם סימני חז"ל, אבל אם רוצים לכתוב סימנים - ודאי לא כותבים ככה.הוא ירוק וזה דומה כמו שתכלת דומה לעשבים
לא ראית אותו מימיך
אתה מביא דברי אגדה ובא לדמות לסימני זיהוי שנפסקו להלכה ברמב"ם???דומה בכל הש"ס זה לא דומה ממש אלא מבחינה מסוימת. אני מקוה שאתה לא כופר בביהמ"ק כי הוא לא דומה כ"כ לארי ולא בא"י כי היא לא גבוהה מכל הארצות
אתה כמו כל הכופרים שסוברים שהרמב"ם פוסק הלכות לפי הנדמה לו מספרי אריסטו.מה מקור הרמב"ם ? אריסטו וע במאמרו של טופורוביץ על מה אריסטו כתב ששחור ומזה הרמב"ם לקח את זה
אבל הדם-ההפרשה שיוצאת מהשלפוחית הוא בצבע שקוף לא כחול ולא שחור.הרמב"ם קורא לכחול צבע המשחיר.
תענה לי אתה. הראשונים שאמרו שהוא תולעת, יש תולעת כשרה? וגם מי אמר שאסור לאכול את בלוטת הארס של החילזון? אך איני רוצה ליכנס לזה כי כל מי שאמר שצריך מותר בפיך, לא ידע מה זה חילזון ופשוט הוא. אין לא גמ' ולא ראשון אחד שאמר שחילזון הוא מותר בפיךכתב הרמ"א (שו"ע, סי' תקפ"ו סעיף א') דשופר של בהמה טמאה פסול. וביאר המגן אברהם (שם ס"ק ג') וז"ל "והטעם דאיתקש כל התורה לתפילין כדאיתא בקדושין דף ל"ה", עכ"ל, ועיי' מחצית השקל. ומבואר בדברי המג"א דלאו תפילין בלחוד, אלא כל התורה כולה הוקשה לתפילין, וה"נ לענין דין מן המותר בפיך קיום המצוות צריך שיהיה מדבר המותר בפיך.
כתב רבינו בחיי (שמות כ"ה ג') וז"ל "זהב וכסף ונחשת. הזכיר שלשה מיני מתכות, ושלשה מיני צמר, ולא מצינו משי בנדבת המשכן, לפי שהוא יוצא מגוף השרץ שהוא התולעת, ולא הוכשר למלאכת שמים אלא דבר טהור, וכענין שאמרו בתחש, וצבע תולעת השני אינו מגוף התולעת אלא מתוך גרגרים שהתולעת בתוכם", עכ"ל. ומפורש להדיא בדברי רבינו בחיי דלא הוכשר למלאכת שמים אלא דבר טהור, ואי"ז בתפילין בלבד אלא אף במלאכת המשכן [ולכאו' ה"ה לכל המצוות שהוקשו לתפילין וכמש"כ המג"א], ואי"ז בגוף הדבר בלבד אלא אפי' בצביעתו, ול"א דחזותא לאו מילתא היא, אלא קפדינן שיהיה מן המותר בפיך.
אני רואה שאתה יודע להתלוצץ על המגן אברהם ורבינו בחיי...
כל הכבוד...
בא נראה אם אתה יודע לענות לבד את התשובה.
איפה כתוב ברמב"ם שעולה אחת לשבעים שנה? הרי זה סימן. ורא"ש ורי"ף הביאו הל' תכלת ולא כתבו כלל את הסימנים הנ"ל כי זה לא דיןאתה מביא דברי אגדה ובא לדמות לסימני זיהוי שנפסקו להלכה ברמב"ם???
ככה כותבים סימנים???
ד' פרקים ראשונים מיסודי התורה שלו הם כמעט העתק הדבק מאריסטו אתה חולק ע"ז?אתה כמו כל הכופרים שסוברים שהרמב"ם פוסק הלכות לפי הנדמה לו מספרי אריסטו.
בושה.
אם תסתכל על החילזון כשהוא חי תראה צבע שחור מעל הבלוטהאבל הדם-ההפרשה שיוצאת מהשלפוחית הוא בצבע שקוף לא כחול ולא שחור.
אסקופה הנדרסת ענה לך לעיל בהרחבה שהכוונה דג קטן, ולכן כינו אותו תולעת [וכתבו כן כמה מהאחרונים].תענה לי אתה. הראשונים שאמרו שהוא תולעת, יש תולעת כשרה?
כל היוצא מן הטמא טמא [מי אמר שאסור לאכול קצת חלב של חזיר...].וגם מי אמר שאסור לאכול את בלוטת הארס של החילזון?
רבינו בחיי, מג"א והרב אלישיב לא יודעים. רק אתה יודע.אך איני רוצה ליכנס לזה כי כל מי שאמר שצריך מותר בפיך, לא ידע מה זה חילזון ופשוט הוא.
אם כל התורה הוקשה לתפילין, צריך מן המותר בפיך. אגב הנודע ביהודה האריך לדון בזה, אך הכרעת פוסק הדור הגריש"א שצריך בחלזון מן המותר בפיך.אין לא גמ' ולא ראשון אחד שאמר שחילזון הוא מותר בפיך
זה כתוב בגמרא.איפה כתוב ברמב"ם שעולה אחת לשבעים שנה?
זה לא דין, כמו שאין דין שלולב יהיה לולב, פשוט אם זה לא לולב אז זה לא לולב, בלי דין שלולב צריך שיהיה לולב. וה"ה הכא אי"ז דין אלא נתינת סימנים. והרמב"ם כתבם בהלכות ציצית.ורא"ש ורי"ף הביאו הל' תכלת ולא כתבו כלל את הסימנים הנ"ל כי זה לא דין
צבע שחור מעל הבלוטה, אבל הנוזל עצמו בצבע שקוף, והרמב"ם כתב "דמו שחור כדיו".אם תסתכל על החילזון כשהוא חי תראה צבע שחור מעל הבלוטה
ויש חולקים, רבינו בחיי, מג"א, הגריש"א, וכ"כ להדיא בשו"ת דברי יוסף ובספר תועפות ראם, מצו"ב.השל"ג "רמש הים שנקרא "פורפור שנעקא" הוא חילזון התכלת. ורמש הים אסור בפיך
ואתה יותר חכם מכל החכמים בזמן ראדזין שאף אחד לא דחה אותו בשני ידיים בגלל "מותר בפיך" כולל הבה"ל אבל אתה החכם הגדול. הגריש"א לא הכריע כך אל תעליל עלילות שוא אלא אמר שאולי צריך מותר בפיך. אם היה סובר כך לא היה טוען עוד טענות שכבר היה לעולמים וכואם כל התורה הוקשה לתפילין, צריך מן המותר בפיך. אגב הנודע ביהודה האריך לדון בזה, אך הכרעת פוסק הדור הגריש"א שצריך בחלזון מן המותר בפיך.
אבל זה לא רלוונטי כי אתה יותר חכם, והרב אלישיב לא היה בגן ולא לימדו אותו מה זה חילזון.
הגרי"ש לא כתב אולי, אלא הכרעה. עיין שם.ואתה יותר חכם מכל החכמים בזמן ראדזין שאף אחד לא דחה אותו בשני ידיים בגלל "מותר בפיך" כולל הבה"ל אבל אתה החכם הגדול. הגריש"א לא הכריע כך אל תעליל עלילות שוא אלא אמר שאולי צריך מותר בפיך. אם היה סובר כך לא היה טוען עוד טענות שכבר היה לעולמים וכו
ר"ן וריטב"א בשבת "כחלזונות הללו המצויין באשפתות שגופן אטום ללא איברים" זה בדיוק מה שאנו קוראים חילזוןהגרי"ש לא כתב אולי, אלא הכרעה. עיין שם.
מה שטענו בזמן ראדזין הוא שהנידון כלל לא מתחיל ולא רלוונטי כיון שאין מסורת ובמדרש כתוב שנגנז, ובאר"י כתוב שאינו בזמן חורבן.
לא נכנסו כלל לנידונים הלכתיים, כי סברו שזה פשוט לא רלוונטי. והוא הדין בזמנינו.