רק אם זה באופן קבוע. כי הגמ' אומרת שמי שדהה לו בבדיקה הזאת יעשה עוד בדיקה ואם לא דוהה אז זה כשרזוהי עדות חשובה, וייש"כ
רק אם זה באופן קבוע. כי הגמ' אומרת שמי שדהה לו בבדיקה הזאת יעשה עוד בדיקה ואם לא דוהה אז זה כשרזוהי עדות חשובה, וייש"כ
רק תשים לב שזה מוריד כמגדל קלפים את חצי האריכות שלו. מסכים?כך אכן רגילין לצבוע, אבל כמדומה ששייך לצבוע איתו גם כחול בהיר הרבה יותר
גדולי ישראל ציידים?בנוגע לטענת המסורת, אשר הובאה בשם מרן הגר"ד לנדו שליט"א, כי "מכיון שגדולי ישראל גרו לאורך חופי הים התיכון ביוון ואיטליה, ואין אחד מהם שהטיל תכלת מהפורפורא... ה"ז כמסורת ברורה שהתכלת שמהפורפורא פסולה". טענה זו חזקה כברזל, ואין עליה תשובה ניצחת. זו אינה רק "העדר מסורת", אלא "מסורת של הימנעות", שהיא בעלת משקל הלכתי כבד.
זה עדיין דיון חשוב, אפילו אם אינו קושיא על המיורקס...רק תשים לב שזה מוריד כמגדל קלפים את חצי האריכות שלו. מסכים?
אם צריכים להביא חלזון לתכלת, אז גדולי ישראל ציידים. כן.גדולי ישראל ציידים?
נכון. ובכ"ז רשי אומר "משחיר לעת ערב" ורמב"ם קורא לזה "צבעים משחירים". ורמב"ן אומר ש"זה תכלית כל המראות שכל המראות הכהים יראו ככה מרחוק", ואם זה בהיר אז מרחוק זה יראה לבן ולא כהה. ודי בזהזה עדיין דיון חשוב, אפילו אם אינו קושיא על המיורקס...
אבל אף אחד בעולם לא יודע איך צובעים.אם צריכים להביא חלזון לתכלת, אז גדולי ישראל ציידים. כן.
או לכה"פ יכולים לשכור ציידים.
בפרנקל ראיתי שמביאים את גליון ספר החתום בעדות מרד''ע. ודאי שכוונתי הייתה לספר החתום. האמת שייתכן שנשמטו אי אלו פרטים במכתבים, ואני שמח על הערות אלו.וכת"ר טעה בזה מחמת חוסר בהירות ברמב"ם פרנקל
כפי שכבר ציינו ואמרו, שללתי את הזיהוי בלי קשר לזה, אך יש כאן עוד נדון חשוב בפני עצמו בלי קשר לעצם זיהוי המורקס, אבל זה משליך על התכלת המצויה למכירה בחנויות.
למה אין לכה"פ תיעודים על נסיונות?אבל אף אחד בעולם לא יודע איך צובעים.
זה מחלוקת רש"י ורמב"ם, רש"י ברוב המקומות כותב שהוא ירוק.נכון. ובכ"ז רשי אומר "משחיר לעת ערב"
לשון רבינו אברהם בן הרמב"ם בפי' עה"ת "תכלת צמר צבוע דומה למה שנראה הרקיע כחול טהור בין הכחול העמוק והלובן", ובמספיק לעובדי ה' "הוא באמצע קשת הצבעים מכחול כהה ללבן בהיר".ורמב"ם קורא לזה "צבעים משחירים".
אני גם לא מבין למה לא להתמקד במקום שבו הוא מפרט את הגוון הספציפי שמכחיש את ההבנה שמדובר בכהה. ולברוח להגדרה כללית ולא מוסברת בסוף הפרק.לשון רבינו אברהם בן הרמב"ם בפי' עה"ת "תכלת צמר צבוע דומה למה שנראה הרקיע כחול טהור בין הכחול העמוק והלובן", ובמספיק לעובדי ה' "הוא באמצע קשת הצבעים מכחול כהה ללבן בהיר".
מה שהרמב"ם קורא צבעים המשחירים אפשר שכוונתו ללא הסממנים, ואפשר כמש"כ מרן הגרח"ק בביאור לברייתא ציצית דהרמב"ם בפרק זה קורא לכחול שחור.
וכשאנו אומרים שזה הכוונה שחור כדיו אתם מלגלגים... הכל פוזיציהמה שהרמב"ם קורא צבעים המשחירים אפשר שכוונתו ללא הסממנים
בטענות שוא. כל בר דעת מבין שהברייתא זה לא סימני כשרות. תסתכל בלולב הגזול ותראה איך הגמ מדברת כשרוצה לפסול אתרוגכפי שכבר ציינו ואמרו, שללתי את הזיהוי בלי קשר לזה
ודאי. עשאה מן החלזון. אם היה כתוב עשאה מחלזון כשרה - לו יהי כדבריך, אבל כתוב עשאה מן החלזון, וסמניו מפורשים להלן בברייתא.אני שואל את הציבור חברי הפורום: כשכתוב "עשאה מן החילזון כשרה שלא מן החילזון פסולה" יש אפשרות שיש חילזון והוא פסול?
עובדתית היו עוד צבעים, וכמפורש בספרי [אלא אם כן התנאים בספרי שיקרו לנו רח"ל].עוד שאלה אם כתוב בגמ "האי לא קלא אילן ולא תכלת אלא מאי היא" יש אפשרות שיש תכלת לא מן האילן ולא מהחילזון הכשר? מפורש שלא.
ודאי שהזהירו, מפורש בבא מציעא ס"א ב' עיי"ש. ולכן נתנו סימנים מדוייקים לחלזון התכלת שלא נטעה בחלזון הפורפורא שאינו עונה לסימני חז"ל.ועוד שאלה אחרונה: היתכן שיש חילזון שמצוי בין חיפה לצור בא"י והוא החיה היחידה בעולם היום שצובעת תכלת וזה ברור שידעו על הצביעה בה שהרי יש מיליוני קונכיות בעשרות בתי צביעה בארץ ובצור בלבנון. ולאחרונה מצאו שיירי בגד שצבוע באק"ק מזמן התורה!!! א"כ איך חז"ל לא הזהירו אותנו מזה? הרי זה הדבר הראשון שנטעה בו?
א. בספרי כתוב להדיא שהיו עוד מיני צבעים.מחלוקת בין הגמ' ורבינו בינה מלאכותית. ואתה הולך אחרי ההבל