אביא דוגמא ממקום שונה. והיא אכן כואבת לי. אך צריך לחפש @אמת ...
ידוע שהחזו"א לא הסתמך על מציאות חדשות, ובכללם על כתבי יד של ראשונים שהתגלו [ודלא כהגרע"י והגרמ"מ ועוד רבים שהסתמכו כמ"ש הפוסקים בזה במפורש]. וכתב על כך גם הסברים מסויימים.
אך בתוך דבריו באיגרת כתב גם שזה לא חלקו וטבעו לחפש ולחקור בלשון וכיו"ב. וממילא מתבאר שזה קשור לתכונתו ואופיו של החזו"א. וברור שהיו גדולי ישראל נוספים עם תכונות אחרות.
והיינו שגם לגדולי ישראל יש חלקים שלא בטוח שהם וודאי כבר חשבו ע"ז וליבנו את הענין, כי זה לא חלקם.
כמובן שכדי לומר אמירה כזו צריך ג"כ סייעתא מאדם גדול, ולא כל אחד יכול לטעון כך, ואכמ"ל וי"ל.
זה לא תכונה, זו תפיסת עולם.
החזו"א טוען שא"א לסמוך על ממצאים כי לא יודעים מי הכותב, והאם כתב מדוקדק.
ושם במקום ההוא הוא מביא תשובת גאונים שנמצאה בגניזות (לגבי הכזית) ואומר אע"פ שבד"כ אין מתייחסים כאן ניכר שזו תשובת גאונים, ואז מתייחס אליה ומנסה ליישבה.