תכלת בזמן הזה בירור הדין ודעת רבותינו

ח"ו. פשוט אין להם כלים לעסוק בזה כי צריך ידיעת המציאות ולא רק ש"ס וראשונים
לא מתקבל על הדעת שבמצווה דאורייתא הם לא ימסרו נפש לדעת.
ומה שכתבת שאין להם את הכלים, אפשר להיות סמוך ובטוח שכל ידיעה שגונבה לאזני כל אחד מאיתנו הגיעה לידיעתם עוד טרם עמדנו על דעתנו, מטבע הדברים, וגם מהשגחה. וכשם שהם למדו את מציאות היתר עגונות ולמדו עוד הרבה סוגיות מציאותיות כך גם מצווה יומיומית שחיובה מן התורה דינה כמותם.
 
לא מתקבל על הדעת שבמצווה דאורייתא הם לא ימסרו נפש לדעת.
ומה שכתבת שאין להם את הכלים, אפשר להיות סמוך ובטוח שכל ידיעה שגונבה לאזני כל אחד מאיתנו הגיעה לידיעתם עוד טרם עמדנו על דעתנו, מטבע הדברים, וגם מהשגחה. וכשם שהם למדו את מציאות היתר עגונות ולמדו עוד הרבה סוגיות מציאותיות כך גם מצווה יומיומית שחיובה מן התורה דינה כמותם.
אתה תמים אני לא יהרוס את תמימותך
 
אביא דוגמא ממקום שונה. והיא אכן כואבת לי. אך צריך לחפש @אמת ...

ידוע שהחזו"א לא הסתמך על מציאות חדשות, ובכללם על כתבי יד של ראשונים שהתגלו [ודלא כהגרע"י והגרמ"מ ועוד רבים שהסתמכו כמ"ש הפוסקים בזה במפורש]. וכתב על כך גם הסברים מסויימים.

אך בתוך דבריו באיגרת כתב גם שזה לא חלקו וטבעו לחפש ולחקור בלשון וכיו"ב. וממילא מתבאר שזה קשור לתכונתו ואופיו של החזו"א. וברור שהיו גדולי ישראל נוספים עם תכונות אחרות.

והיינו שגם לגדולי ישראל יש חלקים שלא בטוח שהם וודאי כבר חשבו ע"ז וליבנו את הענין, כי זה לא חלקם.

כמובן שכדי לומר אמירה כזו צריך ג"כ סייעתא מאדם גדול, ולא כל אחד יכול לטעון כך, ואכמ"ל וי"ל.
 
ראשי תחתית