תכלת בזמן הזה בירור הדין ודעת רבותינו

אביא דוגמא ממקום שונה. והיא אכן כואבת לי. אך צריך לחפש @אמת ...

ידוע שהחזו"א לא הסתמך על מציאות חדשות, ובכללם על כתבי יד של ראשונים שהתגלו [ודלא כהגרע"י והגרמ"מ ועוד רבים שהסתמכו כמ"ש הפוסקים בזה במפורש]. וכתב על כך גם הסברים מסויימים.

אך בתוך דבריו באיגרת כתב גם שזה לא חלקו וטבעו לחפש ולחקור בלשון וכיו"ב. וממילא מתבאר שזה קשור לתכונתו ואופיו של החזו"א. וברור שהיו גדולי ישראל נוספים עם תכונות אחרות.

והיינו שגם לגדולי ישראל יש חלקים שלא בטוח שהם וודאי כבר חשבו ע"ז וליבנו את הענין, כי זה לא חלקם.

כמובן שכדי לומר אמירה כזו צריך ג"כ סייעתא מאדם גדול, ולא כל אחד יכול לטעון כך, ואכמ"ל וי"ל.

זה לא תכונה, זו תפיסת עולם.
החזו"א טוען שא"א לסמוך על ממצאים כי לא יודעים מי הכותב, והאם כתב מדוקדק.
ושם במקום ההוא הוא מביא תשובת גאונים שנמצאה בגניזות (לגבי הכזית) ואומר אע"פ שבד"כ אין מתייחסים כאן ניכר שזו תשובת גאונים, ואז מתייחס אליה ומנסה ליישבה.
 
דוגמא נוספת: חיוב לימוד תורת הקבלה, גם בימינו אנו.

ישנם מגדולי ישראל שסברו שלא שייך בזמנינו ללמוד זאת, וכן סבר החזו"א באופן כללי [שצריך מסורה, וסבר שאין מסורה. או גילוי שמיימי].

אבל גדולי ישראל רבים אחרים שעסקו בליבון ובבירור הענין, סברו שאפשר ללמוד מספרים. או שיש מסורה גם כיום ממי ללמוד. וחלק מדבריהם ככל הנראה לא היה ידוע למרן החזו"א. אבל בכל אופן, מסתמן שזה לא היה חלקו שלו בתורה [כמו שיש איזה סיפור כזה על האלשיך אצל האריז"ל והחיד"א\מהרי"ט אלגאזי אצל הרש"ש, ואיני יודע מקורותיהם]
 
זה לא תכונה, זו תפיסת עולם.
החזו"א טוען שא"א לסמוך על ממצאים כי לא יודעים מי הכותב, והאם כתב מדוקדק.
ושם במקום ההוא הוא מביא תשובת גאונים שנמצאה בגניזות (לגבי הכזית) ואומר אע"פ שבד"כ אין מתייחסים כאן ניכר שזו תשובת גאונים, ואז מתייחס אליה ומנסה ליישבה.
וכן כתבתי להדיא שהוא כותב הסברים מסויימים. ולציטוט
וכתב על כך גם הסברים מסויימים
אבל במכתב הוא מוסיף שזה גם לא תכונתו. ואם זה לא תכונתו, נמצא שהסברים אלו הם תכונתו.
 
וכן כתבתי להדיא שהוא כותב הסברים מסויימים. ולציטוט

אבל במכתב הוא מוסיף שזה גם לא תכונתו. ואם זה לא תכונתו, נמצא שהסברים אלו הם תכונתו.
מה פירוש לא תכונתו ?
הוא יודע שזה אמיתי ומתעלם לפי התכונה, או שבתכונתו אינו נוטה להאמין למציאות חדשות.
אם כהפן השני, זוהי "תפיסת עולם" האמורה.
 
אביא דוגמא ממקום שונה. והיא אכן כואבת לי. אך צריך לחפש @אמת ...

ידוע שהחזו"א לא הסתמך על מציאות חדשות, ובכללם על כתבי יד של ראשונים שהתגלו [ודלא כהגרע"י והגרמ"מ ועוד רבים שהסתמכו כמ"ש הפוסקים בזה במפורש]. וכתב על כך גם הסברים מסויימים.

אך בתוך דבריו באיגרת כתב גם שזה לא חלקו וטבעו לחפש ולחקור בלשון וכיו"ב. וממילא מתבאר שזה קשור לתכונתו ואופיו של החזו"א. וברור שהיו גדולי ישראל נוספים עם תכונות אחרות.

והיינו שגם לגדולי ישראל יש חלקים שלא בטוח שהם וודאי כבר חשבו ע"ז וליבנו את הענין, כי זה לא חלקם.

כמובן שכדי לומר אמירה כזו צריך ג"כ סייעתא מאדם גדול, ולא כל אחד יכול לטעון כך, ואכמ"ל וי"ל.
אם בחזו"א עסקינן אז ב"מעשה אי"ש" כתוב שהחזו"א אמר שאם היה צד הכי קטן שהתכלת {ראדזין} נכונה היינו לובשים. ומי שלמד את הסוגיא של האק"ק ואין לו צד שזה נכון אינו בר דעת ופטור מכל התורה כולה...
 
אם בחזו"א עסקינן אז ב"מעשה אי"ש" כתוב שהחזו"א אמר שאם היה צד הכי קטן שהתכלת {ראדזין} נכונה היינו לובשים. ומי שלמד את הסוגיא של האק"ק ואין לו צד שזה נכון אינו בר דעת ופטור מכל התורה כולה...

אבל אם יש לו צד שאולי זה לא נכון ?
 
אם בחזו"א עסקינן אז ב"מעשה אי"ש" כתוב שהחזו"א אמר שאם היה צד הכי קטן שהתכלת {ראדזין} נכונה היינו לובשים. ומי שלמד את הסוגיא של האק"ק ואין לו צד שזה נכון אינו בר דעת ופטור מכל התורה כולה...
איפה החזו"א אמר כך?
 
א. הוא סובר מכמה סברות שהביאו לעיל, שאין זו התכלת של התורה.
קודם כל צריך לעיין האם בכלל בעינן 'תכלת של התורה' או שכל חילזון שמוציא צבע תכלת כשר לתכלת, אין הכרע ברור לכך בגמרות וראשונים
גם בהנחה שצריך מין מסוים, חילזון מסוים, צריך לראות האם זה תואם או לא ...
ב. זה דבר ברור שלומדים משתיקתם של הגדולים את ההלכה.
מנלן ? הבא מקור לטענה זו מש''ס ופוסקים
וגם בהנחה שכן, הבא מקור שמי שלא נוהג ע''פ הנ''ל, לא נוהג כשורה, יוהרא, רשע, וכו'
 
דא עקא שגדולי ימינו מאוד מאוד מפחדים מחידושים בהלכה, כמו שהם מפחדים מקולות... עיין ערך גודל הכזית שיש ראיות רבות שהוא בגודל זית ממש, אבל אף גדול לא יעז לומר את דעתו בזה, ורואים זאת בהסכמות לספר "זית רענן" וכיו"ב שהגדולים מתפעלים מהחיבור הנפלא והראיות החזקות אבל הלכה למעשה מפחדים להכריע... (למעט הגר"מ מאזוז שכבר יצאו נגדו גדולי ישראל בנוגע לשינויים שהכניס בסידור איש מצליח, חלקם מסברתו, ו"אין לו מה להפסיד" אם מדבר על גודל הכזית או שם פתיל תכלת בבגדו)
אם שם עסקינן בטח שהגדולים יפחדו לחלוק על תו"ס ועין בבית ההוראה תשע"ד שכתבו שם שראוי להמיר משיעור זית ימנו ולחומרא יש שאף לא יחששו להחמיר וודאי שלא להקל משא"כ פה להקל כאמרינן
משא"כ לחדש דבר בגלל השתנות המציאות אין לגדולים בעיה ואם הם לא משנים גם אנחנו לו
 
הרש"ר הירש על הפסוק "ושפוני טמוני חול" מתרגם חילזון הפורפורא" שעושים ממנו תכלת והמתרגמים כתבו "הארגמן" כי לא ידעו שיש חילזון ששמו "פורפורא" וא"כ לרש"ר הירש חילזון הפורפורא הוא התכלת!
גילית את אמריקה!
לגוש"ע, אתה באמת חושב שהגרשר"ה ישב וחקר ובירר את פרטי המציאות של המיורקס קודם שכתב כן
ואם באמת כתב כן אחרי היכרות מקיפה עם המיורקס, איך זה שנשמט ממנו להזכיר את זה במקומו בפרשת שלח?
הגריש"א לא ידע מה זה חילזון כמו שמוכח בתשובתו
הגריש"א לא הסכים לדעתך מהו חלזון, ולזה ייקרא "לא ידע"
שאומר שנגנז וזה נסתר ממהרי"ל ומרדב"ז
ונתמך ע"י הרי"ף רמב"ם מהר"ח או"ז רא"ש כפתור ופרח אלשיך רמ"א מהרח"ו יעב"ץ אוה"ח גר"א חת"ס ארצה"ח רד"ל בית הלוי דרכ"ת ועוד
ומהגריש"א
???
1760975531885.png
1760975555426.png
אם גדו"י היו יודעים שהחו"י ושלה"ג ויעב"ץ ותועפות ראם והרש"ר הירש אומרים שזה התכלת. גם היו אדישים?
א. הם יודעים [ידוע לי בבירור שכך היה אצל הגרח"ק, הגר"ד פיינשטיין, ויבל"ח הגר"מ שטרנבוך, הגר"ד לנדו, והגר"א וייס]
ב. היד דוד, התפארת ישראל, והתבואות הארץ כתבו להדיא "הפורפורא אינו תכלת"
ג. ברור שהשלה"ג וכו' לא ביררו את הענין כלל, כולם הזכירוהו אך ורק דרך אגב, ובודאי מעולם לא ראו מיורקס ולא קרא תיאור שלו [היעב"ץ בכלל כותב שהחלזון הוא צדפה...]
ר מאיר מזוז
יצויין לשונו בעלון בית נאמן (גל' 186, תולדות תש"ף):
לפני כמה שנים אמרו שיש היום "תכלת", ומצאו מעבדה של התכלת מזמן בית שני, ובדקו וראו את זה. ולפני שבוע-שבועיים חכם אחד הביא לי חוברת, ושם מערער על כל התכלת הזאת. מה אתה רוצה ממני? וכי אני המצאתי את התכלת הזאת?! כמה רבנים בדקו ומצאו את זה. ויש גם מכון שמוציאים מידי פעם חוברת על זה. והרב מנחם בורשטיין (ראש מכון פועה) כתב ספר ענק "התכלת", והביא שם את התכלת של האדמו"ר מרוזין והתכלת של הרב הרצוג והתכלת האחרונה של היום. המחבר הנ"ל (בעל החוברת) הקשה על זה, מהגמרא (מנחות מ"ד ע"א) שאומרת שהחלזון של התכלת עולה פעם בשבעים שנה, ואילו התכלת שעושים ממנה היום מצויה כל הזמן. איני יודע לענות על זה. לכן שישלח את השאלה למי שממונה על התכלת ומפיץ אותה, כרגע אין לי תשובה לזה. ... אבל אני יודע דבר אחד, שאפילו היינו צובעים את הציציות באדום ובכל צבע שהוא כשרים כולם, והרמב"ם כתב את זה. לכן לא צריכים לעשות רעש מזה.
אם בחזו"א עסקינן אז ב"מעשה אי"ש" כתוב שהחזו"א אמר שאם היה צד הכי קטן שהתכלת {ראדזין} נכונה היינו לובשים.
עוד כתוב שם בשמו "אפילו ספק אין כאן, שהרי כל חכמי הדור בזמנו של הגאון הממציא חלקו עליו, ויחיד ורבים הלכה כרבים, רובם ככולם חלקו עליו"
 
היכולת של גדולים היא גדולה עשרת מונים. עשרים רופאים קטנים לא יכולים לדעת מה שיודע רופא גדול.
יעויין דברי הג"ר אהרן דוד דונר שליט"א שכך כתב מנסיון
 

קבצים מצורפים

קודם כל צריך לעיין האם בכלל בעינן 'תכלת של התורה' או שכל חילזון שמוציא צבע תכלת כשר לתכלת, אין הכרע ברור לכך בגמרות וראשונים
גם בהנחה שצריך מין מסוים, חילזון מסוים, צריך לראות האם זה תואם או לא ...
דבריי נכתבו אך ורק בדעת אחד הגדולים, ולא לגופו של עניין. מה שאתה סבור, ויש עוד הסוברים כן, אינו נוגע לזה.
מנלן ? הבא מקור לטענה זו מש''ס ופוסקים

לשון הרי"ף במסכת יבמות כט ב
ודאי אי איתנהו להני מילי דמר רב יהודאי לא הוה שתיק גמרא מינייהו. עד כאן.
ולשונות הבית מאיר בשתי מקומות, (העתק לחיפוש):
וזה נראה לי ללמוד ע"פ מה שכבר כתבתי כמה פעמים שנוח לי יותר ללמוד מסתימת ראשונים מפירושן של אחרונים
ובמח"כ כל דבריו אינם נוחים לי בזה כלל כי הם מבלי יסוד ונקיט שטה לנפשי' שלא בדרך הראשונים ואולם משתיקתן של ראשונים ז"ל לע"ד איכא למשמע דה"ה אף זקן וחולה דאל"ה לא הוו שתקו מלהשמיענו חילק זה
וכתב החתם סופר בהסכמתו להדפסת רמב"ן ומהרי"ט אלגאזי שגדול הרי"ף שנקרא בשמו של הקב"ה שנאמר בו מי כמוכה באלים וקרינן ביה באילמים, שעיקר חידושיו במה ששתק.
וגם בהנחה שכן, הבא מקור שמי שלא נוהג ע''פ הנ''ל, לא נוהג כשורה, יוהרא, רשע, וכו'
לא כתבתי כן כלל. אבל על כיוצא בזה אמר בלעם "תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו".
מי שמסופק נקרא מסופק
למסופקים יש הוראות משלהם, כגון כל מקום שהלכה רופפת בידך הלך אחר המנהג.
אם היה צל צילו של ספק על התכלת
ומינה לדידן שאין בכל מציאות התכלת למיניהן צל צלו של ספק, לפי דעת הגדולים הנ"ל.
אבל הם לא יודעים
אולי תסביר למה אתה סבור כך.
 
לגוש"ע, אתה באמת חושב שהגרשר"ה ישב וחקר ובירר את פרטי המציאות של המיורקס קודם שכתב כן
ואם באמת כתב כן אחרי היכרות מקיפה עם המיורקס, איך זה שנשמט ממנו להזכיר את זה במקומו בפרשת שלח?
היה לו מסורת שלחילזון התכלת קוראים פורפורא
הגריש"א לא הסכים לדעתך מהו חלזון, ולזה ייקרא "לא ידע"
מי שמדמה חילזון לדיונון לא יודע מה זה חילזון
ונתמך ע"י הרי"ף רמב"ם מהר"ח או"ז רא"ש כפתור ופרח אלשיך רמ"א מהרח"ו יעב"ץ אוה"ח גר"א חת"ס ארצה"ח רד"ל בית הלוי דרכ"ת ועוד
שקר
הגריש"א לא אמר שנגנז וזהו אלא סברות אחרות
ג. ברור שהשלה"ג וכו' לא ביררו את הענין כלל, כולם הזכירוהו אך ורק דרך אגב, ובודאי מעולם לא ראו מיורקס ולא קרא תיאור שלו [היעב"ץ בכלל כותב שהחלזון הוא צדפה...]
וגם הגריש"א והגרח"ק לא ראו
 
יופי, אז מה ההבדל בין תפילין של ר"ת לתכלת ?
אין הלכה כר"ת ולא מברכים עליו זה רק חומרא. וכאן לדעתי זה ודאי ואין מצב שמישהו בדק ויצא לו שזה לא יותר מ70 אחוז
 
אין הלכה כר"ת ולא מברכים עליו זה רק חומרא. וכאן לדעתי זה ודאי ואין מצב שמישהו בדק ויצא לו שזה לא יותר מ70 אחוז

מה זה רק חומרא ?
מחמירים להניח את מה שהוא לא תפילין ? - זה שגעון, לא חומרא.
 
ראשי תחתית