תכלת בזמן הזה בירור הדין ודעת רבותינו

או שזה מתאים עם רש"י או שזה מתאים עם תוס', תחליט
עם שניהם כי יש סממנים כרשי ובכ"ז לא צריך לידחק עם מה שתוס אמרו שזה תכלת עם הסממנים כי הם יורדים
את הביאוהגר"א למדת (מתחילתו ועד סופו)?
כן
דעת החזו"א שהעיקר כמ"ש בביאורו לשו"ע
ולא כמו שכותב בקבלה. אך כאן גם הגיה את הספרי כהראב"ד וא"כ יש ספרי מפורש
נייתי ספר ונחזי
רואים שם שלא ידע שיש בידינו חילזון ודאיי
 
מנין שהוא החלזון הכשר לצביעה?
להגיד שיש חילזון עם צבען תכלת זה פסול זה חידוש נורא ובגמ לדעתי כתוב מפורש לא כך
אם זה כ"כ פשוט כדבריך שכל חלזון שצובע תכלת כשר, מדוע רוב גדולי ישראל לא מטילים תכלת בציציותיהם?
כי הם לא ביררו
בקשר למש"כ עם הגר"מ שטרנבוך שליט"א, אמת שהוא לובש בצינעא כל יום לכמה רגעים, אך בנו אמר לגיסי, שהגר"מ שטרנבוך אמר לו כמה וכמה פעמים שהוא לא חזר בו כלל ממה שהוא כתב בתשובה, והוא עושה את זה רק לחומרא בעלמא.
אבל הוא כתב שיש בל תוסיף מה הוא עובר על בל תוסיף?
ובקשר למרן הגריש"א, עיי' הערות למסכת שבת (כ"ז ב') שנקט שצריך בתכלת מן המותר בפיך, ועד כמה שזכור לי בפורפורא אין סנפיר וקשקשת...
ראיה מוחצת שלא ידע מה זה חילזון
 
להגיד שיש חילזון עם צבען תכלת זה פסול זה חידוש נורא ובגמ לדעתי כתוב מפורש לא כך
חידוש נורא, אבל יש ראיות לזה
כי הם לא ביררו
בגלל שהם לא מספיק יראי שמים ולא כל כך מעניין אותם קיום מצוות לכן הם לא ביררו...
תגיד השתגעת????? למרן הגרח"ק הגיע חגב לבית, הוא עסק בכל התורה כולה, ומשום מה התכלת לא עניינה אותו....
אבל אתה, מחפש ומדקדק אחר כל המצוות, אתה בדקת והגעת למסקנא וכו'...
אבל הוא כתב שיש בל תוסיף מה הוא עובר על בל תוסיף?
הוא עושה תנאי.
ראיה מוחצת שלא ידע מה זה חילזון
אבל בעל הניק 'אמת' יודע יותר טוב ממרן הגריש"א.
וחוץ מזה שאתה כותב לא מדוייק. הרמב"ם כתב והוא דג, מה כוונת הרמב"ם?
 
כתוב בגמ שגם אם בי"ד הגדול אומר לך על חלב שזה שומן אסור לך לשמוע להם
אם יגידו על חלב שזה שומן, אבל אם יש משהו שנוי במחלוקת, והם אומרים לך שזה שומן - כנראה זה באמת שומן ואתה לא יותר חכם מהם.
 
הגרב"צ מוצפי נגד זה באופן חריף
אחת הטענות שע"פ הקבלה רק בביאת משיח זה יתגלה
מרן הגרי"ש אלישיב לא שם וגם טען שזה שייך רק בביאת משיח ושכן מבואר בספרי ובאר"י ומי יודע גם את סדר הצביעה, וגם לא בטוח שהיום החוקרים כן צודקים
הגר"מ שטרנבוך אומר לא להשים מכמה טעמים שרק בביאת משיח כנ"ל ומבאר ע"פ האר"י שזה שייך רק בזמן בית המקדש שזה הנהגה גלויה ולא בזמן החורבן
לא לשנות מהמסורת ועוד
בקיצור, דעת רוב גדולי ישראל שזה לא שייך כלל וראוי לא לנהוג כך, אם זה היה חשש דאורייתא או דרבנן היינו רואים אותם מחמירעם ולובשים
וכי יש לנו יראת שמים יותר מגדולי ישראל ??
וגם אם יש כמה רבנים, עדיין לא ראינו את מנהיגי הדור לובשים
אחר המחילה, טענות אלו טוען גם הגר"י הלל בשו"ת וישב הים ח"ד, יש שם תשובה באורך של 125 עמ'! אבל הטענות שם קשות להבנה. את דברי הזוה"ק אפשר לבאר באופנים שונים, כי לפ"ז לאחר חורבן בית המקדש נראה שהתכלת היתה צריכה להיעלם, אך בגמ' ישנם מעשים על כמה אמוראים ועל אנשים בימיהם שהיה להם תכלת. האמוראים חיו מאות שנים לאחר חורבן הבית ואם נאמר שבגלל חורבן ביהמ"ק היתה התכלת צריכה להיעלם, אם כן, כיצד היתה להם תכלת? אלא מוכח שהתכלת אינה מגיעה מכח נס דווקא אלא בדרך הטבע. ובוודאי כוונת הזוה"ק שיש לזה קשר לביהמ"ק ואולי זה צריך להתגלות בסמיכות לזמן הגאולה, אבל קשה מאוד על סמך טענות כאלו לשלול ראיות.
 
אחר המחילה, טענות אלו טוען גם הגר"י הלל בשו"ת וישב הים ח"ד, יש שם תשובה באורך של 125 עמ'! אבל הטענות שם קשות להבנה. את דברי הזוה"ק אפשר לבאר באופנים שונים, כי לפ"ז לאחר חורבן בית המקדש נראה שהתכלת היתה צריכה להיעלם, אך בגמ' ישנם מעשים על כמה אמוראים ועל אנשים בימיהם שהיה להם תכלת. האמוראים חיו מאות שנים לאחר חורבן הבית ואם נאמר שבגלל חורבן ביהמ"ק היתה התכלת צריכה להיעלם, אם כן, כיצד היתה להם תכלת? אלא מוכח שהתכלת אינה מגיעה מכח נס דווקא אלא בדרך הטבע. ובוודאי כוונת הזוה"ק שיש לזה קשר לביהמ"ק ואולי זה צריך להתגלות בסמיכות לזמן הגאולה, אבל קשה מאוד על סמך טענות כאלו לשלול ראיות.
אתה מקשה על הגר"י הלל קושיא שהוא בעצמו הקשה אותה, ותירץ עליה בתשובתו הארוכה.
זה לא מעשה המעיד על חכמה גדולה ללמוד חלק מהדברים ולהקשות לפני שמסיימים לקרוא.
צריך להתייחס קצת יותר בכבוד לגדולי ישראל, ולכה"פ להמתין עד סוף התשובה לראות אולי הם כבר ענו עליה.
 
אתה מקשה על הגר"י הלל קושיא שהוא בעצמו הקשה אותה, ותירץ עליה בתשובתו הארוכה.
זה לא מעשה המעיד על חכמה גדולה ללמוד חלק מהדברים ולהקשות לפני שמסיימים לקרוא.
צריך להתייחס קצת יותר בכבוד לגדולי ישראל, ולכה"פ להמתין עד סוף התשובה לראות אולי הם כבר ענו עליה.
קראתי את כל התשובה, ומה שהוא מתרץ שם זה דחוק מאוד.
ואף בסיכום בסוף דבריו מתוך אחד עשר ראיות כמדומני, רק ב' ראיות הן באמת חזקות.
ובאופן כללי אני מאוד אוהב את הגר"י הלל ומעריכו מאוד, זה לא סותר את זה שהתשובה הזו נראית דחוקה.
 
קראתי את כל התשובה, ומה שהוא מתרץ שם זה דחוק מאוד.
ואף בסיכום בסוף דבריו מתוך אחד עשר ראיות כמדומני, רק ב' ראיות הן באמת חזקות.
ובאופן כללי אני מאוד אוהב את הגר"י הלל ומעריכו מאוד, זה לא סותר את זה שהתשובה הזו נראית דחוקה.
מה הוא תירץ שם אפשר לשאול? כי לדעתי זה תירוץ ממש לא דחוק, ומתוך דבריך ניכר שאינך יודע את התירוץ.
 
מה הוא תירץ שם אפשר לשאול? כי לדעתי זה תירוץ ממש לא דחוק, ומתוך דבריך ניכר שאינך יודע את התירוץ.
בוודאי. הוא אומר שזה היה ליחידי סגולה ולא בנמצא. והדבר קשה, כי אם זה שייך לזמן שביהמ"ק קיים מאי שנא יחידי סגולה שכן? הן זה תלוי בביהמ"ק.
ולכן י"ל שזה דבר שתלוי בקרבתנו לגאולה, ולכן ככל התרחקו מביהמ"ק אחר חורבנו לאט לאט זה פסק, כך גם להיפך בעקבתא דמשיחא זה מתגלה לאט לאט.
 
מה חשבת, שבחורבן הבית פתאום כל החוטים הפכו ללבנים??? מופת כזה בבת אחת???
הוא תירץ בזה
1745754536991.png1745754569590.png
 
ולכן י"ל שזה דבר שתלוי בקרבתנו לגאולה, ולכן ככל התרחקו מביהמ"ק אחר חורבנו לאט לאט זה פסק, כך גם להיפך בעקבתא דמשיחא זה מתגלה לאט לאט.
מנין לך שה"ה גם בעקבתא דמשיחא???
מנין לך שההארה אמורה לחזור? זה כתוב איפה שהוא באר"י, זוהר, מדרשים וכדו'? או שמא מסברת כריסך אתה אומר כן?
 
מה חשבת, שבחורבן הבית פתאום כל החוטים הפכו ללבנים??? מופת כזה בבת אחת???
הוא תירץ בזה
הצג קובץ מצורף 3903הצג קובץ מצורף 3904
זה חלק ממה שהוא כתב.
ואה"נ, גם להיפך, בעקבתא דמשיחא. כבודו יעיין (יש גם בתורת הסוד על דברים שיקרו בעקבתא דמשיחא, ודו"ק). ומה עוד שגם בספרו הוא מביא את המהרי"ל וכו' וכו' ועוד רבים ואומא שאעפ"י שכתבו שאפשר למצוא את התכלת פשט לשון הש"ס והמדרשים לא כך. ואתמהה איך פשט הלשון לא כך. להיפך, אמנם המהלך שעושה שם יכול איך שהוא להתיישב זה עם זה, אך זה בהחלט לא הפשט.
 
בגלל שהם לא מספיק יראי שמים ולא כל כך מעניין אותם קיום מצוות לכן הם לא ביררו...
תגיד השתגעת????? למרן הגרח"ק הגיע חגב לבית, הוא עסק בכל התורה כולה, ומשום מה התכלת לא עניינה אותו....
אבל אתה, מחפש ומדקדק אחר כל המצוות, אתה בדקת והגעת למסקנא וכו'...
גדולי ישראל לא צריכים לבדוק כל יום אם התכלת נמצאה
הרמב"ם כתב והוא דג, מה כוונת הרמב"ם?
כל מה שבים אפשר לקוראו דג
אבל בעל הניק 'אמת' יודע יותר טוב ממרן הגריש"א.
אני גם יודע יותר טוב מהש"ך והט"ז מה זה חזרת
 
גדולי ישראל לא צריכים לבדוק כל יום אם התכלת נמצאה
מספיק לבדוק פעם אחת, לא צריך כל יום
כל מה שבים אפשר לקוראו דג
ויש סבורים אחרת ממך בזה
וגם לדגים קטנים אפשר לקרוא חלזון
אני גם יודע יותר טוב מהש"ך והט"ז מה זה חזרת
מרן הגריש"א הלך עם כלל שצריך מן המותר בפיך, ואם כן זה לא יתכן שזה פורפורא.
 
זה חלק ממה שהוא כתב.
ואה"נ, גם להיפך, בעקבתא דמשיחא. כבודו יעיין (יש גם בתורת הסוד על דברים שיקרו בעקבתא דמשיחא, ודו"ק).
לא זכור לי שהוא כתב שבעקבתא דמשיחא אמור להתגלות התכלת. תביא ציטוט.
ומה עוד שגם בספרו הוא מביא את המהרי"ל וכו' וכו' ועוד רבים ואומא שאעפ"י שכתבו שאפשר למצוא את התכלת פשט לשון הש"ס והמדרשים לא כך. ואתמהה איך פשט הלשון לא כך. להיפך,
כמוהו סברו גם מרן הגריש"א [הו"ד לעיל], וכן מרן הגרח"ק בדעת נוטה כתב שלא יתגלה עד ביאת משיח, וכ"כ בערוך השולחן.
 
כמוהו סברו גם מרן הגריש"א [הו"ד לעיל], וכן מרן הגרח"ק בדעת נוטה כתב שלא יתגלה עד ביאת משיח, וכ"כ בערוך השולחן.
רבותינו הגריש"א, הגרח"ק וערוה"ש מאורי עינינו, עכ"ז רבותינו גם הראשונים ולא רק אחרונים, כתבו בפשטות להיפך. אז זו הפשטות בדברי רז"ל, אה"נ, אפשר להבין אחרת אך בהחלט א"א לומר שזה הפשט...
 
מספיק לבדוק פעם אחת, לא צריך כל יום
אבל הם לא בדקו זה מציאות
בקשר למרן הגריש"א, עיי' הערות למסכת שבת (כ"ז ב') שנקט שצריך בתכלת מן המותר בפיך, ועד כמה שזכור לי בפורפורא אין סנפיר וקשקשת..
גם הנוב"י כתב כך ואין לזה זכר בראשונים ובגמ' כי ידעו מה זה חילזון
 
רבותינו הגריש"א, הגרח"ק וערוה"ש מאורי עינינו, עכ"ז רבותינו גם הראשונים ולא רק אחרונים, כתבו בפשטות להיפך. אז זו הפשטות בדברי רז"ל, אה"נ, אפשר להבין אחרת אך בהחלט א"א לומר שזה הפשט...
הם כתבו את זה בדברי המדרש, וזה מה שהגר"י הלל כתב דבפשט דברי חז"ל התכלת לא תתגלה עד ביאת משיח.
 
אבל הם לא בדקו זה מציאות
מנין לך?
גם הנוב" כתב כך ואין לזה זכר בראשונים ובגמ כי ידעו מה זה חילזון
רבינו בחיי כבר כותב שצריך מן המותר בפיך. ואפשר ג"כ שהרמב"ם רמז לזה במש"כ והוא דג. וכ"כ בשו"ת דברי יוסף בדעת הרמב"ם.
 
כי מי שכותב שאנו לא יודעים מה זה חילזון לא בירר כלל
תזכיר לי איפה הוא כתב שאנו לא יודעים מה זה חילזון?
הוא כתב שחילזון התכלת איננו יודעים מה הוא, אבל לא חלזון.
הרי יש לך מראי מקומות טובים בענין מה הוא הגדרת חלזון, וכי הגריש"א לא ידע את זה???
 
ראשי תחתית