מקופיא,
לא יצא, דלא תימא אם הוא קול משונה, שודאי אינו קול שופר.
אלא אפי' אם הוא קול שופר, מ"מ אינו קול מהשופר, שהרי הקול יוצא מתוך פיו (מלחייו) אחר שהרוח עבר דרך השופר.
ודמי לאדם שמברך תוך כדי נשימת אויר לתוך פיו שמסתמא לא יצא יד"ח.
ואפי' את"ל שהקול קול שופר ממש, מ"מ התקיעה עוברת מהרחב לצר, ודמי לתוקע הפוך שלא יצא (תקפו יב).