אגב, לעניין הרב קוק (שגם זה להגדירו כאבי הציונות הדתית של היום זה כמו שתגיד שהרב שך היה אבי החרדים העובדים. וד"ב) כבר פורסם מכתב לפני מספר שנים בו החזו"א מכנהו "מרן" (!!). ו"מרא דארעא ישראל" זהו סה"כ תרגום של תפקידו רב ראשי.
כעת בהגלות נגלות דבריו של הגר"ע יוסף על "הגר"ש גורן" כבר אין צורך להתווכח על הרב קוק... ובכל זאת אצטט כמה, למען לא תנסה לשכתב את ההיסטוריה.
מכתב מאת בית הדין בירושלים וזקני הדור מרן הגרי"ח זוננפלד ומרן הגרי"י דיסקין שנשלח לגדולי הדור בחו"ל:
"הננו מוכרחים הפעם לצאת מגדרנו מדת השתיקה ולהודיע צערנו גלוי גם לכבוד תורתו הרמה שיחי' – הן הובא לפנינו
חוברת נדפסה מקרוב לרב אחד מפה, והנה נשתוממנו לראות ולשמוע דברים גסים וזרים לתורת ישראל כלה, וראינו כי את אשר יגורנו לפני בואו לכאן, כי יחולל חדשות לילך בדרכים עקלקלות אשר לא שערום רבותינו ואבותינו מעולם. בא ונהייתה לעובדא, ועוד יותר מזה אשר לא פללנו כלל. גם הובא לפנינו מה שהדפיס זה מכבר אשר לא ראינו עד כה וכי הפיץ כבר חוברות ברוח העת החדשה רוח הכפירה "ותרבות" חדשה, אבל האחרון הכביד אשר בשם "אורות" קראה מחוללה,
ורעל מות בתוכה, יש בה הרבה דברים שאסור לשמען וכ"ש לכתבם ולהדפיסם. ולדאבון הלב הנם נקראים לבני הנעורים אשר לא ידעו ואשר אינם רוצים לידע ולהבחין בין אור לחושך, ובשגם כי שם רב נקרא על כותבם והם נכנסים בקרבם כארס של עכנאי, ומתקדשים ומטהרים על הגנות, ושם שמים מתחלל וסכנה והריסת דת משה ויהודית נשקפה בעטים של דברים כאלה על כל רוחו וחינוכו של הדור הצעיר, ואם אמנם החרשנו בגלוי עד כה מחשש מחלוקת וקטטה וחלול ה' שיכול לצאת עי"ז, אבל כבר עברו ושטפו כל גבול ופלך השתיקה ואם אנו מחשים ומצאנו עוון ח"ו – רצו"פ המחברת הזאת אשר כמה פרקים מלאים תהלות ותשבחות לרשעים, שם חושך לאור "ואור לחושך" ואומר לרשעים צדיקים אתם כמו שצועק: (בפ' מ"ג, מ"ה, כ' וט"ז)
"ואפילו לאותם הצעירים והצעירות בעלי ההתעמלות וההוללות אשר אנו מכירים בהם שעושים שבתם חול בפרהסיא, שהם מומרים לכל התורה, ועוסקים בפריצות נפרזה וכל מיני ניאפופים וכדומה. אומר שעוסקים ועובדים "עבודת הקודש" (פרק ל"ד) ואת אשר נפש רשעים ופושעי ישראל חפצה נתן להם בכתביו,
ולעומת זה דוקר ועוקץ בעקיצות גסות את שלומי אמוני ישראל. (פ' כ' כמעשה עמלק וכו') וכי נפשם של פושעי ישראל יותר מתוקנת מנפש שלומי אמוני ישראל (פ' מ"ג) וכן נפש כל המחזיקים בתוה"ק עפ"י מסורת האבות מקטין ומרעיל אותם בסם (אל מות) ובכמה דברים מגלה פנים בתורה שלא כהלכה ר"ל. ועל כגון דא עקא. ואסור לנו למשתק שלא נתחייב ח"ו בדמם של כל אותם בני הנעורים והתלמידים אשר ישתו את המים הרעים הללו, ואיך נאמר אח"כ ידינו לא שפכו וכו', וכאשר שמענו מפי נאמנים כי כבר פשתה נגע הצרעת הזאת אצל הצעירים הישרים עד כה, בטענה ותואנה שהרי הרב אומר כך "להתעמל" ולהתעלס ועליזת החיים היא מעלה את השכינה כמו אמירת שירות ותשבחות שאמרם דוד המלך ע"ה בספר תהלים, אשרי אזן שלא שמע כל האלה, והנה זאת היא חובתינו בתור הקרובים אל החלל, ואל מקום המשפט לקדם פני הרועים רועי ישראל הנאמנים ולקרא להם כי יתנו ידם לעמוד בפרץ ולגדור גדר סביב חומת אש דתוה"ק וגדרי הצניעות והמוסר, וע"כ הננו פונים היום אל הדרת גאונותו שליט"א ואנו מעוררים אותו עוד הפעם כי כבר יצאה ההבערה הזאת "מקברות התאוה" ותאכל כמה נפשות יקרות בחורי חמד פרחי בני הישיבה ואם לא נמהר כלנו יחד לעצרו בעד הרעה ונאכל ח"ו מגדיש ועד קמה ועד כרם זית כרם ה' צבאות.
יקום נא לעזרת ה' בגיבורים ויעורר נא את מכיריו ומיודעיו הרבנים הגאונים שליט"א לתת ידם לה' אמונה, ולדון על ספריו אם ספרי קוסמים הם,
ולפרסם אותו ברבים כי אסור לעיין ולסמוך על כל הבליו ועל חלומותיו, ועתה הנה אנחנו עשינו את שלנו והודענו את צערנו גלוי להדרת גאונותו שליט"א, ומעתה הרי חובה זו מוטלת עליו להצטרף עמנו יחד לפרסם זה האיסור ברבים, ימלא נא את חובתו הקדושה וה' יהיה בעזרנו ע"ד כבוד שמו כי תמלא הארץ דעה את ה' ואת רוח הטומאה יעביר מן הארץ ונזכה לראות בביאת גואל אמת צדק במהרה בימינו אמן.
יצחק ירוחם בהגאון החסיד מו"ה, יוסף חיים זנענפעלד, משה יהושע יהודא ליב זצ"ל דיסקין רב ואב"ד לקהלת האשכנזים בעיה"ק ירושלם ת"ו, משה יוסף האפמאן, משה נחום וואללענשטיין, מרדכי ליב רובין, יצחק במוהר"א ז"ל פרענקעל.
מכתב זה של גדולי וזקני הדור בא"י יחד עם בית הדין בירושלים נתפרסם בין השאר גם כחלק מקונטרס שיצא אז בשם "קול השופר" ועקב המשקל הכבד של דעת גאוני ישראל, ניסו גורמים שונים להפיץ שמועה כאילו שגדולי ישראל פרסמו מכתב הכחשה בקשר לדברים החריפים שנכתבו בקונטרס.
זקן חכמי ירושלים מרן הגאון רבי יצחק ירוחם דיסקין משיב (במכתב להגאון רבי משה שמעון זיויטש מיום כ' שבט תרפ"א) אודות טענה זו וז"ל:
"בתשובה על שאלת כבוד תורתו הרמה ממני בדבר מחברת קול השופר אשר לפי דברי כבוד גאונותו נתפרסמו כבר מכתבי הכחשה גם בשמנו, הנני להשיב לכבוד תורתו הרמה מפני הכבוד ומפני כבוד שמים, כי אנחנו אין אנו יודעים כלל ממכתבי הכחשה בענין זה ואם נתפרסמו כאלה הנם מזויפים ומבקש אני מאת כבוד תורתו הרמה אם אפשר להמציאם לידי, המחברת קול השופר אם כי לא מאתנו יצאה, לבד המכתב הראשון שמצאנו תועלת גדולה לפרסם להסיר מכשול, הנה נתפרסמה ע"י אנשים חרדים לדבר ד' ומקנאים קנאתו מאת אנשים בעלי שיטות משובשות, ולדעתנו אין כאן שום הפרזה יתירה בדבריהם.
לו היה לנגד עיני כבוד תורתו הרמה ספר האורות וראה בו הדברים הזרים המוזרים לא היה אפשר לו להתאפק מלמחות ולצאת בזרוע נגד זה.
צר לנו כי קשה בעוה"ר בזמן הזה למנוע בעד דברים מסוכנים כאלו המטילים דופי בשיטתנו המקובלה והמסורתית והנותנים כח ועוז להסטרא אחרא,
אנחנו לעצמנו מכירים את הרב הזה עוד מנעוריו ורעיונותיו המשובשות ידועים לנו מאז ובכל מקום שהוא נמצא הוא גרמא בנזקין להכניס רוחות זרות בצעירי ישראל ולהרחיקם מעל תורתנו הקדושה, ואם אנו מכסים טפחים הוא רק מפני שחוששים אנו לחלול שם שמים ומפני הכרתנו כי הוא לא ישוב מדרכיו ומצוה שלא לאמור דבר שלא נשמע.
ידע נא מע"כ כ"ג ידידי שיח' כי אני נמנע מלהשיב בענין זה מפני המחלוקת ואך הפעם יצאתי מגדרי בידעי את כבוד תורתו הרמה כי הוא חפץ לדעת אמיתן של דברים, ובהיותי חושב כי ידיעת כתר"ה יכולה להיות לתועלת גדול בהרבה ענינים, ואין כוונתי לפגוע בזה במישהו כי אני נחבא אל הכלים ובורח מן המחלוקת כמטחוי קשת, כחכמתו יעשה למסור את דברינו אלו רק לאנשים צנועים וידועים לו במקום שימצא לתועלת.
דברי ידידו דוש"ת באה"ר מוקירו ומכבדו כערכו הרם מברכו בהצלחה רבה בדרכי ד' ובעבודתו הק' החותם למען כבוד התורה והמצוה, יצחק ירוחם דיסקין.
לפסק זה של גדולי וזקני הדור בירושלים הצטרפו גם גדולי וגאוני העדה הספרדית. כך כותבים שניים מראשי העדה הספרדית בירושלים, מרן הגאון רבי יוסף חיים סופר (בעל "כף החיים" על שו"ע או"ח [ומקצת סימנים ביו"ד]) ורבי יצחק ברוך:
ב"ה תזלרו"נ היום י"א לחו' רחמים ש' פר"ת
גם אני הח"מ
ראיתי את המחברת הנזכרת אשר יש בו כמה דברים נגד תוה"ק ואסור לעיין וצריך ביעור כמ"ש הגאונים הנז', ואינני אלא כנטפל להם במצוה, וע"כ המצוה מוטלת על כל אחד ואחד אשר בידו כח לעזור ולכתוב איזה דברים נגדיים בכל כח לבטל המכשול ולהרים דגל התוה"ק כדי שלא תעשה עוד כזאת שהרשות תהיה נתונה ביד כל אחד לכתוב דברים שעולה מלבו נגד התוה"ק, וע"כ נא בבקשה שיתאספו כל חו"ר בה"מ הי"ו ויכתבו דברים הנצרכים לפי ראות עינם במחברת הנז' ויחתמו כולם, וכל המרבה ה"ז משובח ותשובתם הרמתה מהרה תצמח כי הרבנים החותמים הנז' הם רבני וגאוני פעה"ק ירושת"ו כידוע, וזכות תוה"ק תגן עליכם ועלינו לקרב קץ הגאולה בב"א.
יעקב חיים סופר, ח' יצחק ברוך
גם הגאון הגדול רבי יוסף מרדכי ידיד הלוי [ראב"ד העדה החלבית, בעמח"ס שו"ת ימי יוסף, ספרי תורת חכם, ברכת יוסף, ויחי יוסף] כתב מכתב חריף בענין זה [תוך שהוא מתייחס גם לקבלתו של הראי"ה קוק את רבנות ירושלים] להגאון האדיר זקן רבני ספרד באה"ק הסבא קדישא מרן רבי שלמה אליעזר אלפאנדארי וז"ל:
לכבוד מעלת הרב האי גאון שר התורה חד בדרא ראש כל בני הגולה הרב הגדול מעוז ומגדול כמהר"ר אלעזר מלכאדו אלפאנדארי נרו אלקי אברהם יהי' בעזרו וישמרו כרועה עדרו וכסא תורתו ירום ויגדל לעד אכי"ר.
נא גבור איש אלקים קדוש הוא יעמוד לימין התורה הקדושה שנתחלל כבודה אשר בעוה"ר איש אחד קם להשתרר על עם ד' ובתחבולותיו ישב רב על עדה קדושה וגדולה עדת אשכנזים שיש רבנים וגאונים חסידים ואנשי מעשה, ולא יגיע בתורה אפי' לקרסולי רגליהם של הגאונים הגדולים ובפרט זקני ישראל ראשי הרבנים הגאונים הגדולים המפורסמים בתורה ויראה ובחסידות ה"ה מ"ע כבוד רבינו הגאון יצחק ירוחם דיסקין שליט"א והרב הגאון יוסף חיים זאנענפעלד שליט"א, ובעו"ה זה האיש לרוב גאותו כי גבה לבו מאד
כמעט נטרפה דעתו וחבר ספר אשר כתוב בו דברים של דופי ודברי אפיקורסות נגד תוה"ק והוא ודאי מגלה פנים בתורה שלא כהלכה דברים שאסור לשומען כמו שיראה כת"ר במחברת הנ"ל הנק' "אורות", אוי לאזנים שכך שומעות (לעינים שכך רואות) על חילול שמו הגדול ותורתו הקדושה, אוי לזמן שנתקע הדור בכך, שבמקום שהרב ידרוש דברי מוסר ודברי כיבושין לומר בואו אחי בואו ריעי לעבוד את ד' לשמור את השבת ולהניח תפילין וציצית הוא דורש דברים של דופי,
ובלי ספק שספר הנ"ל טעון שריפה שלא יהיו נגררין אחריו, ובודאי גם כת"ר לעוצם גדולתו וקדושתו יטה אוזן לדברי מע' כבוד הגאונים הרה"ג הנז' להעמיד פרצת הדת ולפרסם איסור ללמוד בספרי המחבר הנ"ל, ומצפים אנו לתשובתו הרמה ואני אברך ברכת הדיוט יהי רצון שיאריך ימים ושנות חיים ויכתב לאלתר לחיים טובים ולשלום אכי"ר.
העבד העובד לא-ל יחיד, יוסף מרדכי ידיד הלוי ס"ט
רבי יוסף יהודא ליב בלאך -אב"ד ור"מ טלז: קבלתי מכתבו עם כל החמר הציונים והציטוטים מספרי הרב קוק, ואומנם הדברים מבהילים מאד וסוערים לב כל איש ישראל נאמן לתורת ד' ודת קודשו...
מכתב הרב יקותיאל יהודא רוזנברגר (בעל שו"ת "תורת יקותיאל"): "...כללא דמלתא בקצירת אומר.
ספרי קוק נידונים כספר מינים ודינם בשריפה, כל איש ירא ד' יתרחק ממנו ומספריו הרחק כמטחוי קשת כי פורש רשת לצוד בנ"י לכפירה ח"ו"
מרן האדמו"ר מסאטמר רבי יואל טיטלבוים: "איש צר ואויב לדת תורתינו הקדושה ולעיקרי האמונה דרך קשתו כאויב להפר ברית עולם, הנקוב בשם אברהם יצחק קוק,
הוא הגבר אשר הרחיב גבול הטומאה ר"ל, היא העדה הרעה המכנים עצמם בשם ציונים, אשר הן המה בעתים הללו האבני נגף לבית ישראל ומחריבים ארה"ק וכל הארצות בכלל, האומרים ערו ערו עד היסוד בה הוא קיום תוה"ק והאמונה המסורה לנו, שהוא היסוד לקיום כל ישראל בכלל ובפרט, ומבלעדי זאת הוסיף פשעים על פשעים, להדפיס בספריו הטמאים, גלויים וידועים, דברי מינות וכפירה, בעזות מצח וחוצפה יתירה, את ה' הוא מגדף ביד רמה, אשר לא נראה ולא נשמע כזאת מימים ימימה..." (שו"ת דברי יואל חו"מ סי' קל"א ועיי"ש גם סי' קל"ב).
האדמו"ר ממונקאטש רבי חיים אלעזר שפירא: (מתוך מכתב שכתב למרן ה"אמרי אמת" מגור): "האחרון הכביד מ"ש לייקר את שמו של רב קוק
המסית ומדיח בחיבוריו הטמאים שמלאים מינות וכפירה ר"ל כנודע, ואיך כתב עליו במכתב הנדפס הנ"ל שהוא אדם גדול שונא בצע וכוונתו לשמים ומדמה אותו לגדולי ירושלים החרדים שהללו מוסרים נפשם ללחום נגדו (של קוק) שחטא והחטיא את הרבים! אוי ואבוי! היש מכאוב כזה ללב יהודי מאמין?" (מתוך מכתב תוכחה שכתב למרן האדמו"ר מגור ( רבי אברהם מרדכי אלתר-ה"אמריאמת") בעקבות מכתבו המפורסם שכתב על האניה אחרי ביקורו בא"י. תגובתו של האדמו"ר מגור למכתב זה היתה: הלא יש אתי צרורה מכתב כת"י הרב קוק שהוא חוזר מדבריו בחיבוריו". (ראה בס' "תיקון עולם", מונקאטש תרצ"ו, עמ' יח'-יט').
ה"אמרי אמת" (רבי אברהם מרדכי אלתר-האדמו"ר מגור): מרן האדמו"ר מגור פרסם מכתב לאחר פגישתו הראשונה עם הראי"ה קוק ובו כתב: "אולם אהבתו לציון עוברת כל גבול עד שאומר על טמא טהור ומראה לו פנים, כאותו שאמרו חז"ל בפרק קמא דעירובין על מי שלא היה בדורו כמותו ומטעם זה לא נקבעה הלכה כמותו
ומזה באו הדברים הזרים שבחיבוריו... גם שיטתו בענין העלאת הניצוצות הוא דרך מסוכן..." (שם עמ' שכח')
בשנת תרפ"א, לפני בואו של מרן ה"אמרי אמת" לביקור זה בא"י שלח גיסו האדמו"ר חנוך צבי מבענדין מכתב לידידו הר' הירש דוד הירשבין וכתב לו שם בין היתר: "והנה כאשר כבוד תורתו מאוהביו של הרב הגאון הרא"י קוק שליט"א, צריך לראות שיבטל דעתו מפני דעת הרבים,
כי כל הגדולים בפה מרעישים על חיבוריו כי יכולים חס ושלום לעשות קלקול גדול בעולם רחמנא ליצלן, והנה כתבתי כן לרב בעצמו.."
למכתב זה צורף גם מכתב של ה"אמרי אמת" וז"ל:
ב"ה ה' לסדר כי השוחד יעור עיני פקחים
"גם אני דורש שלום ידידי הרב הירש דוד נ"י. כנים דברי גיסי שי' מעל"ד- ויותר ממה שכתוב הקולות נשמעים על חיבורים כאלה
המערבים רע בטוב, וחושך באור ואומרים לרשע צדיק אתה - האומנם הותרה כלאים בלבושי כהונה- אך בזמן בית המקדש, ובשעת עבודה ובלבוש החיצון ובגזירת הכתוב, אולם עירבוב בדעת ובהנפש הפנימי- בזה אי אפשר לאור וחושך לשמש כאחת. בטח ראית דברי אבי מורי ז"ל בשפת אמת פ' קדושים שנת תרנ"ה בפי' יכול כמוני- וכבר הוזהרנו לבל להתחבר לרשע אפילו לדבר מצוה, לזאת רק יתפרדו מפועלי און, ויקבלו דברי חברות יוכל הרב שי' לקרבם ולקבלם, אולם לא בעוד שהשרץ בידם לא יועיל כל מימות שבעולם לטהרם אפי' מי זהב".
הרוגוטשובער (רבי יוסף רוזין בעל שו"ת "צפנת פענח", מהבולטים מגאוני דורו של הראי"ה קוק):
ב"ה עש"ק י"א שבט תרפ"ז דווינסק
"קבלתי ג' מכתביך על דבר הבור השוטה המכונה בשם אשר רש"י ז"ל פותר עצמו: עי' חולין דף ס"ג ע"א (אר"י קאת זו "הקוק") ודף קל"ח ע"ב ודף ק"מ ע"ב אם הוא מין טמא או טהור ובאמת לפי הנראה הוא מגדר המין דחולין דף ס"ב ע"ב ונדה דף ג' ע"ב ע"ש בתוספות תרנגלא דאגמא דהזכר טמא והנקבה טהור גדר עמוני שהם נפנו על ס"ת יבמות דף ט"ז ע"ב ולמסקנא כולם טמאים.
וצא טמא יקרא לו ואסור להתוכח עמו כמבואר בסנהדרין דף ל"ח ע"ב כל שכן דפקר טפי. ועיי' מכילתא פ' בשלח מלחמה לד' בעמלק מדור דור דורו של משיח והרי הוא כופר בהשגחה עליונה".
ועוד מאב"ד סאטמאר רבי יהודה גרינוואלד בעל שו"ת "זכרון יהודה":
"קול נהי נשמע מציון איך שודדנו כי יצא איש אחד מאנשי בליעל למעול מעל דרך לשונו קבר פתוח גרונו מלעיב במלאכי ה' קולו כנחש, נחש שרף ועקרב לעקר להרס ולסתור יסודי אמונתנו הקדושה ויסודי תוה"ק בדברי כפירה ואפיקורסות ומייקר שם ע"ז נקוב בשם רשעים ירקב אברהם יצחק קוק חובר חברים ספרי מינים וספרי אפיקורסות מלאים על כל גדותיהם דרשות של דופי ופורש רשת ופח יקוש להציד ציד להביא בחורי ופרחי ישראל לכפור באלקי ישראל ובתוה"ק רח"ל ודין גרמא להסית ולהדיח כי עטף מעיל חסידות ודמיו עוזרים לו, כי פזר נתן להבאים אליו לשמוע בקול דבריו הארסיים השורפים אתנשמת ישראל וכמה אלפים מישראל נלכדו ברשת אשר טמן להם...ע"כ דינא דהאי אברהם יצחק קוק
שאין לו נאמנות בשום איסור והיתר וכש"כ שהוראתו אסורה וסדרי קידושין שלו הם בטלים וספריו ידונו בשריפה כספר מינים ואסור להתחבר עמו ולא עם סיעתו וכל אשר בשם ישראל יכונה יתרחק ממנו ומכת דילי' בכל מיני ריחוק בעולם כמבואר בתשובת מהר"ם שיק סי' ש"ו וכל המתחברים אליו דינם כמותו. ע"כ כל אשר יראת ד' בלבבו יתחבר אל מקהלות האשכנזים שבא"י אשר כבר נפרדו ממנו ומכת דילי' ועומדים תחת דגל הרב הגאון הישיש הצדיק וכו' כש"ת מו"ה יוסף חיים זאנענפעלד שליט"א והשומע תבוא עליו ברכת טוב".
הגאון רבי שלמה אליעזר אלפאנדארי (זקן הרבנים הספרדים באה"ק וז"ל אחרי שמסביר מדוע מתחילה נסה לדון לכף זכות את הראי"ה קוק למרות הטענות ששמע אודותיו):
"אולם הן עתה בראותי עתה את החוברת בשם "אורות", מה שכותב על אותן האנשים דבזמן הזה נושאי דגל ההפקרות ביד רמה
ושהם רשעים ופושעים, שעל ידי אלו ביותר יתגלה המשיח ונתן להם השבח. עמדתי מרעיד ונבהלתי מראות שיגעון כזה, ונשתוממתי על המראה, ולא ידעתי מאי אידון ביה, איך שם אור לחושך וחושך לאור, ולא ירא לנפשו מעלבון תוה"ק וכל הנביאים צועקים עליו במרה על זה במרום קודשם. ואף התינוקות יודעים שבתנ"ך מקללים אותן להרשעים ושהם אויבי ה'...והנה עתה ראיתי בחבורתו בפרק כ' שכתב: שיש דעות דבזמן הזה שרבו פריצים נושאי דגל ההפקרות ביד רמה ויש מחלוקת הדעות אם ראוי להפריד את האומה שהכשרים נושאי דגל שם ה' לא יהיה להם שום יחס עם פורקי העול והפושעים והוא הכריע נגד זה, דהחיבור הכללי הוא הטוב, משום דיסוד צדקת הצדיקים בכל דור נתמך ע"י הרשעים, שעם כל רשעתם כל זמן שהם דבקים לכללות האומה הרשעות שלהם מועילה היא לאמץ כחם של צדיקים כדורדיא לחמרא.
והנה כדי לפשוט ספק זה כפה פסכתר על כל דברי תורה שבכתב ותורה שבע"פ, והעלים עיניו מהם,
ורק הביא איזה דמיונות כוזבות לסמות עיני העם אשר אין להם חכמה. כי העיני בשר יראו כי גם לפי חלומותיו בשקר אשר דימה לשמרים ביין, הרי משם תברא, דצריך ליזהר שלא יתערבו השמרים עם היין ויקלקל היין, ורק לפי שעה ישארו בתחתית החבית ואח"כ ישפוך השמרים לאיבוד...על כן אני אומר דעשה כן בכוונה להרבות במרד האנשים האלו ביותר ממה שהם, ומ"ש שעכ"ז צדקת הצדיקים נתמך על ידם, כדי ליתן אצבעו בין שיני נושאי דגל ה' וליתן פתחון פה להם מה שלא עלה במחשבה בדברים בדויים, דודאי לא ישתוקו ויוכיחו בחכמה ודעת ובראיות נכונות להרחיקם".
