ציפיתי שיאמר את האמת, שכך דעת הרב עובדיה, ולא שכך דעת 'הספרדים'.
בפעמים אחרות הוא אומר במפורש: לדעת 'השו"ע' אשה שמברכת ברכות ק"ש מברכת ברכה לבטלה ממש.
הניא הרבה נשים מלברך ברכות אלו, בטענה שזוהי 'דעת מרן השו"ע'. ועל דא קא בכינא.
אתה משתמש בדפדפן מיושן. ייתכן שהאתר הזה ואתרים אחרים לא יוצגו כראוי.
אנא עדכן את הדפדפן שלך או השתמש בדפדפן אלטרנטיבי.
אנא עדכן את הדפדפן שלך או השתמש בדפדפן אלטרנטיבי.
תורת הרב אהרן בוטבול שליט"א
- יוזם האשכול כהן
- תאריך התחלה
בפעמים אחרות הוא אומר במפורש: לדעת 'השו"ע' אשה שמברכת ברכות ק"ש מברכת ברכה לבטלה ממש.
הניא הרבה נשים מלברך ברכות אלו, בטענה שזוהי 'דעת מרן השו"ע'. ועל דא קא בכינא.
זה נכון אילו הוא היה יושב מעיין בזה וחושב ומכריעמה ציפית, שרב יאמר לך את ההיפך ממה שהוא חושב ומכריע?
הרבה גדולים שעסקו בסוגיא זו יצא להם שד' מרן חכם עובדיה מחודשים מאוד והפשט לא כמוהו והמנהג לא כמוהו.
ציון הלא תשאלי
חבר
- הצטרף
- 2/1/25
- הודעות
- 53
הפשט לא כמוהו ... מי אתה שככה תדבר על גדול הדור ???זה נכון אילו הוא היה יושב מעיין בזה וחושב ומכריע
הרבה גדולים שעסקו בסוגיא זו יצא להם שד' מרן חכם עובדיה מחודשים מאוד והפשט לא כמוהו והמנהג לא כמוהו.
על מה אתה כועס? רואים מדבריך שלא למדת סוגיא זו מעולם.הפשט לא כמוהו ... מי אתה שככה תדבר על גדול הדור ???
בסוגיא זו הרב עובדיה הוא ממש דעת יחיד. 'בכל' הראשונים, וב'כמעט כל האחרונים' כולל הב"י עצמו, ושאר רבני ספרד מפורש שמותר לברך כשאין וציונו.
כך היה מנהג בני ספרד וכפי שפסק הרב עזרא עטייה והרב מצליח מאזוז וכך הורו תלמידים הרב יהודה צדקה והרב בן ציון אבא שאול והרב מאיר מאזוז, וגם שאר חכמי אשכנז בני דורנו ראו את תשובתו של הרב עובדיה ולא הסכימו עמו, והורו לספרדים שאפשר לברך.
תלמד קצת לפני שאתה מעיר את חמתך על אחרים.
יש מונופול בתורה?הפשט לא כמוהו ... מי אתה שככה תדבר על גדול הדור ???
תורה חתומה ניתנה?
איפה ראית זלזול במרן הגרע"י?הפשט לא כמוהו ... מי אתה שככה תדבר על גדול הדור ???
הידעת שאף פסוק לא העיר כן כל הדורות זולת המג"א והגר"ז? ודברהים לא נתקבלו כלל אפי' לא בתורת חומרא?
הידעת שהחיד"א בא"ח ר"ח פלאגי' וכל גדולי הספרדים שחששו לסב"ל לא חלמו לחשוש למג"א הנזכר?
הידעת שהכה"ח סי' ע' מעיד שמהנהג לברך?
מרן הגרע"י ברוחב בינתו חידש זאת.
הפשט לא כמוהו כיון שזה היה המנהג הפשוט גם אצל בעלי הסב"ל דוגמת חיד"א וכו'.
ואין על זה שום שולחן ערוך או בית יוסף.
במחילה מכבודך.
בית יוסף?'כמעט כל האחרונים' כולל הב"י עצמו, מפורש שמותר לברך כשאין וציונו.
מעולם לא ראיתי, אם זה לא ט"ס בדבריך אשמח מאוד לראות
הסתייגות:וע"כ כלי פורצלן צריכים טבילה 'בברכה' כדין כלי המצופה זכוכית מבית ומחוץ. וגם מותרים בבשר וחלב ובפסח כדין כלי זכוכית.
שולחן ערוך אורח חיים הלכות פסח סימן תנא סעיף כג
כלי חרס המצופין בהתוך זכוכית, דינם ככלי חרס.
וכן הוא"אכל קורנפלקס עם חלב ובירך על הקורנפלקס ופטר את החלב מדין עיקר וטפל, ונשאר לו חלב בסוף ושותהו לבדו אינו צריך לברך עליו, זה ט"ז מפורש. וזה לא משנה בכמויות, אם החלב הגיע בתור טפל, אפילו שהוא כמות גדולה, בגלל שהוא הגיע בתור טפל, הברכה של העיקר פוטרת אותו"
נ.ב.
טעות!
משנה ברורה סימן קסח ס"ק מו
ואם אכל המרקחת מלמעלה [מב] והשאיר הרקיקין ואכלן בפני עצמן צריך לברך במ"מ עליהם אך אם אכלן ביחד [מג] ונשאר עוד קצת רקיק בלא מרקחת אין צריך לברך עליו כיון דעיקר אכילתו היה ביחד ונחשב לטפל להמרקחת אין חוששין על גמר האכילה:
[מב] ט"ז:
[מג] גם זה ממשמעות הט"ז, והעתיקו הגר"ז לדינא, עיין שם:
שו"ת יביע אומר חלק ז - אורח חיים סימן לג
והוא הדין לגביע של הגלידה שנעשה לשם כך, ולא על דעת לאוכלו כך, ולכן כשסיים לאכול הגלידה עם חלק מהגביע, ונשאר מעט לבסוף, ואוכלו לבדו, וע"פ רוב נשאר טעם מהגלידה בגביע, הא ודאי שא"צ לברך עליו.
אמנם, יעוי"ש עוד
ציון הלא תשאלי
חבר
- הצטרף
- 2/1/25
- הודעות
- 53
הרב כהן היקר,על מה אתה כועס? רואים מדבריך שלא למדת סוגיא זו מעולם.
בסוגיא זו הרב עובדיה הוא ממש דעת יחיד. 'בכל' הראשונים, וב'כמעט כל האחרונים' כולל הב"י עצמו, ושאר רבני ספרד מפורש שמותר לברך כשאין וציונו.
כך היה מנהג בני ספרד וכפי שפסק הרב עזרא עטייה והרב מצליח מאזוז וכך הורו תלמידים הרב יהודה צדקה והרב בן ציון אבא שאול והרב מאיר מאזוז, וגם שאר חכמי אשכנז בני דורנו ראו את תשובתו של הרב עובדיה ולא הסכימו עמו, והורו לספרדים שאפשר לברך.
תלמד קצת לפני שאתה מעיר את חמתך על אחרים.
אין אני כלל רוצה להכנס לתוך הסוגיא כי אין כאן המקום להכנס לכאלה נושאים ...
אם לא כאן אז היכן?אין אני כלל רוצה להכנס לתוך הסוגיא כי אין כאן המקום להכנס לכאלה נושאים ...
בית יוסף אורח חיים סימן תקפטבית יוסף?
מעולם לא ראיתי, אם זה לא ט"ס בדבריך אשמח מאוד לראות
וכתב הרב המגיד לדעת רבינו ודאי שאין נשים מברכות והיאך יאמרו וצונו והן פטורות ובסוף הלכות ציצית (פ"ג ה"ט) כתב גם כן הרמב"ם שנשים ועבדים וטומטום ואנדרוגינוס אין מברכין אם מתעטפין בציצית וההגהות כתבו שם (אות מ) שכן דעת רש"י שאסור לנשים לברך על מצות עשה שהזמן גרמא ושרבינו תם פסק שהן יכולות לברך והביא ראיה לדבר וסמ"ג כתב בסימן מ"ב (עשין קיט.) כל דברי רבינו תם ואחר כך כתב אבל זהו דבר תימה מהו וצונו בדבר שאינה מחוייבת לא מדאורייתא ולא מדרבנן דנשים במצות עשה שהזמן גרמא אפילו מדברי סופרים פטורות וכמו שמוכח בפרק מי שמתו (ברכות כ:) גבי נשים חייבות בקידוש היום דבר תורה ע"כ.
חזינן שהב"י הביא את הראשונים 'בדעת הרמב"ם' שהאיסור לברך הוא משום וציונו, וממילא כשאין וציונו אין איסור, ופשוט.
אלו 'מאני דקוניא' המוזכרים בגמ' בפסחים ל' ע"ב כמבואר בב"י שם.שולחן ערוך אורח חיים הלכות פסח סימן תנא סעיף כג
כלי חרס המצופין בהתוך זכוכית, דינם ככלי חרס.
תלמוד בבלי מסכת פסחים דף ל עמוד ב
הני מאני דקוניא מהו לאישתמושי בהו בפסחא? ירוקא לא תיבעי לך - דודאי אסירי. כי תיבעי לך - אוכמי וחיורי מאי? והיכא דאית בהו קרטופני - לא תיבעי לך, דודאי אסירי. כי תיבעי לך - דשיעי מאי? אמר להו: חזינא להו דמידייתי, אלמא בלעי ואסיר ע"כ.
כלומר בזמנם היה עשוי בצורה כזו 'דמידייתי'.
היום חזינן דלא מידיייתי, וזה לא צורת עשיית הכלי המופיעה בחז"ל ובשו"ע.
ולכן כבר הכנה"ג והמו"ק ועוד פוסקים כתבו שדינם ככלי זכוכית ממש, למרות שהם כתבו דעתם על הסעיף הזה בשו"ע.
נערך לאחרונה:
יפה מאוד, לא ידעתי חשבון זה.בית יוסף אורח חיים סימן תקפט
וכתב הרב המגיד לדעת רבינו ודאי שאין נשים מברכות והיאך יאמרו וצונו והן פטורות ובסוף הלכות ציצית (פ"ג ה"ט) כתב גם כן הרמב"ם שנשים ועבדים וטומטום ואנדרוגינוס אין מברכין אם מתעטפין בציצית וההגהות כתבו שם (אות מ) שכן דעת רש"י שאסור לנשים לברך על מצות עשה שהזמן גרמא ושרבינו תם פסק שהן יכולות לברך והביא ראיה לדבר וסמ"ג כתב בסימן מ"ב (עשין קיט.) כל דברי רבינו תם ואחר כך כתב אבל זהו דבר תימה מהו וצונו בדבר שאינה מחוייבת לא מדאורייתא ולא מדרבנן דנשים במצות עשה שהזמן גרמא אפילו מדברי סופרים פטורות וכמו שמוכח בפרק מי שמתו (ברכות כ:) גבי נשים חייבות בקידוש היום דבר תורה ע"כ.
חזינן שהב"י הביא את הראשונים 'בדעת הרמב"ם' שהאיסור לברך הוא משום וציונו, וממילא כשאין וציונו אין איסור, ופשוט.
בעצם טענתך זה טענת הרב אוירבך במנחת שלמה, ומחזה אליהו פאלק,
רק שכבודך מחדש שזה בית יוסף מפורש הטענה הזאת.
עכשיו תגדל התימה על הרב אוירבך שלא הזכיר שכן דעת מרן בעצם. פלא פלאים.
בל"נ אתבונן בזה בפנים.
שמעתי שיש מכתב ברור של הרב יהודה צדקה והרב בן ציון שכתבו למנהל איזה סמינר של בנות שיש לברך ושכן המנהג ושאין לערער? מישהו מכיר איפה זה נדפס?
עיין במצורף באורך, שכך מפורש להדיא גם בר' מנוח ועוד.בעצם טענתך זה טענת הרב אוירבך במנחת שלמה, ומחזה אליהו פאלק,
רק שכבודך מחדש שזה בית יוסף מפורש הטענה הזאת.
עכשיו תגדל התימה על הרב אוירבך שלא הזכיר שכן דעת מרן בעצם. פלא פלאים.
בל"נ אתבונן בזה בפנים.
קבצים מצורפים
מי אמר שהוא לא מעיר את זה? כמדומני שהוא מביא את הראשונים שכתבו כןאתה לא מיישב למה הרב אוירבך לא העיר שזה בית יוסף מפורש?