"אכל קורנפלקס עם חלב ובירך על הקורנפלקס ופטר את החלב מדין עיקר וטפל, ונשאר לו חלב בסוף ושותהו לבדו אינו צריך לברך עליו, זה ט"ז מפורש.
וזה לא משנה בכמויות, אם החלב הגיע בתור טפל,
אפילו שהוא כמות גדולה, בגלל שהוא הגיע בתור טפל, הברכה של העיקר פוטרת אותו"
נ.ב.
טעות!
משנה ברורה סימן קסח ס"ק מו
ואם אכל המרקחת מלמעלה
[מב] והשאיר הרקיקין ואכלן בפני עצמן צריך לברך במ"מ עליהם אך אם אכלן ביחד
[מג] ונשאר עוד
קצת רקיק בלא מרקחת אין צריך לברך עליו כיון דעיקר אכילתו היה ביחד ונחשב לטפל להמרקחת אין חוששין על גמר האכילה:
[מב] ט"ז:
[מג] גם זה ממשמעות הט"ז, והעתיקו הגר"ז לדינא, עיין שם: