"הכה"ח כתב להדיא שאין איסור לזרוק פה"ב אלא פת גמורה"
לא נמצא כזה בכה"ח. אדרבה מפורש בשו"ע ובאחרונים שדין פה"ב כדין פת גמורה.
שולחן ערוך אורח חיים הלכות בציעת הפת, סעודה, וברכת המזון סימן קעא סעיף ד
ממשיכין יין בצנורות לפני חתן וכלה, והוא שיקבלנו בכלי בפי הצנור; וזורקין לפניהם קליות ואגוזים בימות החמה, שאינם נמאסים; אבל לא בימות הגשמים, מפני שנמאסים; א
בל לא גלוסקאות לעולם.
וכתב משנה ברורה סימן קעא ס"ק כב
(כב) לא גלוסקאות -
כנ"ל ס"א:
ובסעיף א' כתוב: ואין זורקין
הפת משום בזיון אוכלים ע"כ.
וכתב ה
פסקי תשובות אורח חיים סימן קעא אות ב
ו
בכלל פת גם שאר מיני מאפה (פת הבאה בכסנין) שברכתן מזונות, וכדחזינן להלן בשו"ע סעי' ד' שאין לזרוק גלוסקאות
15 לעולם, והיינו אפילו בימות החמה שאינן נמאסים
15 . וגלוסקאות הוא מיני מאפה נאים ומשונים במראיהן מפת רגיל, וכולל גם פת הבאה בכסנין, והמתרגם שבעין יעקב תירגם גלוסקאות 'קוכען', וע"ע ערוך ערך גלוסקאות, ושו"ת שבט הקהתי ח"ב סי' ק"א.