הסיפור עם העיתון מגוחך, הרב יעקב מאיר היה רב רשמי, הכף החיים לא. הא ותו לא מידי.
גם התיאור לוקה בחסר, מעתיק מתוך חיבור על הכה"ח שלא יצא לאור עוד:
באותו יום נפטר גם הראשון לציון הגאון הרב יעקב מאיר זצ"ל, והמוסדות עשו ביטול מלאכה בכדי שיבואו להלוויה של הרב יעקב מאיר, ואף על פי כן גם הלוויה של כף החיים הייתה מאוד גדולה. הלוויה יצאה מבית החולים 'ביקור חולים' שם נפטר סבא, ועד 'כיכר השבת' הכל היה מלא באנשים! על אף שירושלים לא הייתה כך כל גדולה" (נכדו רבי יחזקאל מועלם. רשימות ריש"ס). "איזו לויה גדולה הייתה, כל רחוב מגוריו מההתחלה עד למטה, היה מלא מלא אנשים" (נכדו רבי יצחק מועלם. רשימות ריש"ס).
מלבד שדברי הרב הכותב זרים מאוד מהבחינה הזאת, שהרב יעקב מאיר היה רב רשמי. וכמו שנכתב כאן לעיל.
ומלבד שבתכלס' לא ידוע לי, שהרב יעקב מאיר נתקבל כפוסק במושגים של המ"ב או החזו"א, או קרוב לכך, אפילו לא כמו הכף החיים בעצמו.
עיקר הדבר שזרים לי כאן, הוא העיקרון עליו הוא קובע את עיקר טענתו:
האם ה'ציבור' הוא זה שקובע מיהו הפוסק ומי לא?!
וכי זה נתון לשיקולי יח"צ ואסטרטגיה?!
איפה שמענו דבר כזה?!
שניכם מתלהמים לחינם, ולא הבנתם את כוונתו. הוא כותב דברים פשוטים, יש פוסקים שהתקבלו בציבור ויש פוסקים שלא התקבלו, ולא היה ציבור שהלך אחר "פסיקותיו של כף החיים", הא ותו לא (לדוגמא, אחר פסיקות הבן איש חי הלך ציבור גדול מאוד). ויש כעין זה עוד הרבה גדולים שפסקיהם לא התקבלו בציבור, על אחת כמה וכמה מלקטים שלא כתבו ספרי שו"ת.
העיתון שיצא באותה תקופה משקף היטב את הלך הרוח בציבור כלפי הגאון בעל כף החיים והגאון רבי יעקב מאיר, והעיתון הוא הרבה יותר אובייקטיבי מספר שיצא לאור ע"י המשפחה (עם כל הכבוד). זה לא רק העיתון, זה העובדה שהלווייתו של כף החיים נדחתה כדי שיבואו אנשים, כי כולם הלכו להלוויית הרב מאיר.
זה שהרב יעקב מאיר היה רב רשמי, אכן תרם למעמדו בציבור, אבל זה לא הקריטריון היחיד הגורם להערצה בציבור שבאה לידי ביטוי בעיתון ובגודל ההלוויה, להבדיל אלפי הבדלות - גם הרב י"מ היה רב ראשי בישראל, לאחר מכן בילה כמעט שנתיים בכלא, ואני מסתפק אם יהיה לו מנין.
כאשר חלק גדול בציבור הולך אחר פסיקותיו של הרב מסויים, יש לכך משמעות. ומן שמיא קא זכו ליה, כמו הגר"ע יוסף. ולמרות שהוא התפרסם ע"י יח"צ מאוד מאוד מסיבי ואגרסיבי מטעם תנועה פוליטית שדאגה גם להפיץ את ספריו והלכותיו וזה ממשיך עד עצם היום הזה בכל אתר ואתר ובכל עלון ועיתון, בתי ספר, ומה לא. אבל זה לא רק היח"צ אלא גם אישיותו הכבירה, התמדתו ובקיאותו הגדולים, התפקידים בהם שימש, ההכרה בו מצד גדולי הדור האחרים.
כיצד רב בישראל מתפרסם וגורם לציבור ללכת אחר פסיקותיו? יש לכך הרבה גורמים, ולא תמיד מועיל יח"צ. לדוגמא, לאחרונה החלו יח"צנים לפרסם את הרב זילברשטיין כשמוצמד לו התואר "מרן פוסק הדור". האם זה גרם למאן דהו ללכת אחר פסיקותיו? דומני שלא. יש ביקורת רבה על פסקיו שאינם כדרך השו"תים ואכמ"ל.
