לחצו כאן – תרומה לשמואל

תורת הרב רפאל סויד שליט"א

הסיפור עם העיתון מגוחך, הרב יעקב מאיר היה רב רשמי, הכף החיים לא. הא ותו לא מידי.
גם התיאור לוקה בחסר, מעתיק מתוך חיבור על הכה"ח שלא יצא לאור עוד:

באותו יום נפטר גם הראשון לציון הגאון הרב יעקב מאיר זצ"ל, והמוסדות עשו ביטול מלאכה בכדי שיבואו להלוויה של הרב יעקב מאיר, ואף על פי כן גם הלוויה של כף החיים הייתה מאוד גדולה. הלוויה יצאה מבית החולים 'ביקור חולים' שם נפטר סבא, ועד 'כיכר השבת' הכל היה מלא באנשים! על אף שירושלים לא הייתה כך כל גדולה" (נכדו רבי יחזקאל מועלם. רשימות ריש"ס). "איזו לויה גדולה הייתה, כל רחוב מגוריו מההתחלה עד למטה, היה מלא מלא אנשים" (נכדו רבי יצחק מועלם. רשימות ריש"ס).
 
וקצת נלמד מאחינו האשכנזים שלא מחשיבים אדם לפוסק אלא רק בגיל ממש מבוגר ועם שימוש חכמים רציני
לא מדויק. יש לדוגמא את הגאון רבי עמרם פריד שליט"א שלמרות היותו צעיר לימים, התקבל באהבה והערכה עצומה אצלהם, ומקובל כפוסק חשוב ואולי מהמובהקים ביותר!!! ללא גוזמא... כי הוא באמת גאון בקנה מידה שלא הורגלו אליו.... הרי שלא תמיד הגיל קובע... וכבר לפני עשר שנים התחיל להתפרסם, ואז היה עוד יותר צעיר...

אמנם בדר"כ הם בודקים בשבע חקירות ודרישות בשונה מהציבור הספרדי...
מציאות כואבת שאצל הספרדים כל אחד שיודע לדבר קצת, ומחליט בוקר אחד לפתוח קהילה, כל הסביבה מתאספים סביבו... ובאים "לקבל" ממנו... ממש הפלא ופלא... ואמנם בהתחלה באים בעיקר בעלי בתים, אבל עם הזמן גם האברכים ובני התורה מצטרפים לחגיגה, כך שנוצר מציאות עגומה שישנם בני תורה שמופלגים בתורה מאד, והם צריכים לשמוע שיעורים מ"רב הקהילה"... שלא מתקרב לקרסוליים שלהם... ואילו אצל האשכנזים לא תמצא דבר כזה...
 

מלבד שדברי הרב הכותב זרים מאוד מהבחינה הזאת, שהרב יעקב מאיר היה רב רשמי. וכמו שנכתב כאן לעיל.

ומלבד שבתכלס' לא ידוע לי, שהרב יעקב מאיר נתקבל כפוסק במושגים של המ"ב או החזו"א, או קרוב לכך, אפילו לא כמו הכף החיים בעצמו.

עיקר הדבר שזרים לי כאן, הוא העיקרון עליו הוא קובע את עיקר טענתו:

האם ה'ציבור' הוא זה שקובע מיהו הפוסק ומי לא?!

וכי זה נתון לשיקולי יח"צ ואסטרטגיה?!

איפה שמענו דבר כזה?!
 
אם ה'ציבור' הוא זה שקובע מיהו הפוסק ומי לא?!

וכי זה נתון לשיקולי יח"צ ואסטרטגיה?!

איפה שמענו דבר כזה?!
עי' באתרים, בעניני נשיאים ורוח.
התשלום קובע, והיחצ"ן מכריע.
חזרנו לימי בית שני, שממנים כה"ג בכח הזרוע והממון.
 
הסיפור עם העיתון מגוחך, הרב יעקב מאיר היה רב רשמי, הכף החיים לא. הא ותו לא מידי.
גם התיאור לוקה בחסר, מעתיק מתוך חיבור על הכה"ח שלא יצא לאור עוד:
באותו יום נפטר גם הראשון לציון הגאון הרב יעקב מאיר זצ"ל, והמוסדות עשו ביטול מלאכה בכדי שיבואו להלוויה של הרב יעקב מאיר, ואף על פי כן גם הלוויה של כף החיים הייתה מאוד גדולה. הלוויה יצאה מבית החולים 'ביקור חולים' שם נפטר סבא, ועד 'כיכר השבת' הכל היה מלא באנשים! על אף שירושלים לא הייתה כך כל גדולה" (נכדו רבי יחזקאל מועלם. רשימות ריש"ס). "איזו לויה גדולה הייתה, כל רחוב מגוריו מההתחלה עד למטה, היה מלא מלא אנשים" (נכדו רבי יצחק מועלם. רשימות ריש"ס).
מלבד שדברי הרב הכותב זרים מאוד מהבחינה הזאת, שהרב יעקב מאיר היה רב רשמי. וכמו שנכתב כאן לעיל.
ומלבד שבתכלס' לא ידוע לי, שהרב יעקב מאיר נתקבל כפוסק במושגים של המ"ב או החזו"א, או קרוב לכך, אפילו לא כמו הכף החיים בעצמו.
עיקר הדבר שזרים לי כאן, הוא העיקרון עליו הוא קובע את עיקר טענתו:
האם ה'ציבור' הוא זה שקובע מיהו הפוסק ומי לא?!
וכי זה נתון לשיקולי יח"צ ואסטרטגיה?!
איפה שמענו דבר כזה?!

שניכם מתלהמים לחינם, ולא הבנתם את כוונתו. הוא כותב דברים פשוטים, יש פוסקים שהתקבלו בציבור ויש פוסקים שלא התקבלו, ולא היה ציבור שהלך אחר "פסיקותיו של כף החיים", הא ותו לא (לדוגמא, אחר פסיקות הבן איש חי הלך ציבור גדול מאוד). ויש כעין זה עוד הרבה גדולים שפסקיהם לא התקבלו בציבור, על אחת כמה וכמה מלקטים שלא כתבו ספרי שו"ת.

העיתון שיצא באותה תקופה משקף היטב את הלך הרוח בציבור כלפי הגאון בעל כף החיים והגאון רבי יעקב מאיר, והעיתון הוא הרבה יותר אובייקטיבי מספר שיצא לאור ע"י המשפחה (עם כל הכבוד). זה לא רק העיתון, זה העובדה שהלווייתו של כף החיים נדחתה כדי שיבואו אנשים, כי כולם הלכו להלוויית הרב מאיר.

זה שהרב יעקב מאיר היה רב רשמי, אכן תרם למעמדו בציבור, אבל זה לא הקריטריון היחיד הגורם להערצה בציבור שבאה לידי ביטוי בעיתון ובגודל ההלוויה, להבדיל אלפי הבדלות - גם הרב י"מ היה רב ראשי בישראל, לאחר מכן בילה כמעט שנתיים בכלא, ואני מסתפק אם יהיה לו מנין.

כאשר חלק גדול בציבור הולך אחר פסיקותיו של הרב מסויים, יש לכך משמעות. ומן שמיא קא זכו ליה, כמו הגר"ע יוסף. ולמרות שהוא התפרסם ע"י יח"צ מאוד מאוד מסיבי ואגרסיבי מטעם תנועה פוליטית שדאגה גם להפיץ את ספריו והלכותיו וזה ממשיך עד עצם היום הזה בכל אתר ואתר ובכל עלון ועיתון, בתי ספר, ומה לא. אבל זה לא רק היח"צ אלא גם אישיותו הכבירה, התמדתו ובקיאותו הגדולים, התפקידים בהם שימש, ההכרה בו מצד גדולי הדור האחרים.

כיצד רב בישראל מתפרסם וגורם לציבור ללכת אחר פסיקותיו? יש לכך הרבה גורמים, ולא תמיד מועיל יח"צ. לדוגמא, לאחרונה החלו יח"צנים לפרסם את הרב זילברשטיין כשמוצמד לו התואר "מרן פוסק הדור". האם זה גרם למאן דהו ללכת אחר פסיקותיו? דומני שלא. יש ביקורת רבה על פסקיו שאינם כדרך השו"תים ואכמ"ל.
 
שניכם מתלהמים לחינם, ולא הבנתם את כוונתו. הוא כותב דברים פשוטים, יש פוסקים שהתקבלו בציבור ויש פוסקים שלא התקבלו, ולא היה ציבור שהלך אחר "פסיקותיו של כף החיים", הא ותו לא (לדוגמא, אחר פסיקות הבן איש חי הלך ציבור גדול מאוד). ויש כעין זה עוד הרבה גדולים שפסקיהם לא התקבלו בציבור, על אחת כמה וכמה מלקטים שלא כתבו ספרי שו"ת.

כאשר חלק גדול בציבור הולך אחר פסיקותיו של הרב מסויים, יש לכך משמעות. ומן שמיא קא זכו ליה, כמו הגר"ע יוסף. ולמרות שהוא התפרסם ע"י יח"צ מאוד מאוד מסיבי ואגרסיבי מטעם תנועה פוליטית שדאגה גם להפיץ את ספריו והלכותיו וזה ממשיך עד עצם היום הזה בכל אתר ואתר ובכל עלון ועיתון, בתי ספר, ומה לא. אבל זה לא רק היח"צ אלא גם אישיותו הכבירה, התמדתו ובקיאותו הגדולים, התפקידים בהם שימש, ההכרה בו מצד גדולי הדור האחרים.
אחר המחילה, אבל אחר כל זאת: אז מה? אז הייתה סיעתא דשמיא לגר"ע יוסף. זה אומר שאם בא כה"ח ואומר משהו אחר יש לזה פחות משקל (זוהי טענת הרב הכותב הנ"ל)?. מה הקשר?
דומני שגם הגרע"י עצמו לא התייחס לכך, שהרי באותו הזמן פסקי מרן ג"ע הבא"ח היו מפורסמים ע"פ כל הארץ, ובכ"ז יצא בריש גלי נגד פסקיו.
 
מסתבר שהוא לא יצא מדעת עצמו נגד הבא"ח, אלא נתלה בכך שקיבלנו הוראות השו"ע (חוץ ממה שלא קיבלנו כמו תפילין בשחרית תשעה באב ועוד הרבה עניינים), או בפוסקים אחרים ידועי שם.

אי אפשר להשוות את הגר"ע יוסף לכה"ח שהיה לפניו, אבל אם תשווה אותו להגאון רבי יצחק עבאדי שליט"א (הפרש של 13 שנים ביניהם, כיום הוא בן 91), אין חולק שפסקיו של הגר"ע התפרסמו פי אלף יותר ממנו, והציבור נותן לו משקל יותר ממנו, למרות שהגר"י עבאדי הוא גאון מופלג ומחדש עצום.
 
מסתבר שהוא לא יצא מדעת עצמו נגד הבא"ח, אלא נתלה בכך שקיבלנו הוראות השו"ע (חוץ ממה שלא קיבלנו כמו תפילין בשחרית תשעה באב ועוד הרבה עניינים), או בפוסקים אחרים ידועי שם.

אי אפשר להשוות את הגר"ע יוסף לכה"ח שהיה לפניו, אבל אם תשווה אותו להגאון רבי יצחק עבאדי שליט"א (הפרש של 13 שנים ביניהם, כיום הוא בן 91), אין חולק שפסקיו של הגר"ע התפרסמו פי אלף יותר ממנו, והציבור נותן לו משקל יותר ממנו, למרות שהגר"י עבאדי הוא גאון מופלג ומחדש עצום.
וכה"ח לא נתלה ברבנו האר"י ושאר פוסקי הספרדים?

ואין הכי נמי, אם יש דבר שאומר הגר"י עבאדי שיותר מסתבר מדברי הגרע"י - לא נפסוק כמותו רק כי הציבור מודע יותר לפסקי הגרע"י?
 
ובפרט שבימינו דברי רבנו הגדול כה"ח נפוצים ומפורסמים כדבעי.
ומרגלא בפומיה דמרן הגרמ"א שספרדים ילמדו קודם כה"ח ורק לאח"מ משנה ברורה.
 
העיתון שיצא באותה תקופה משקף היטב את הלך הרוח בציבור כלפי הגאון בעל כף החיים והגאון רבי יעקב מאיר, והעיתון הוא הרבה יותר אובייקטיבי מספר שיצא לאור ע"י המשפחה (עם כל הכבוד).
נשמח לראות את העיתון הנזכר.
לפני הכל צריך לראות באיזה עיתון מדובר ומה כתוב בו.
ולא זכיתי להבין למה עיתון יותר אמין מנכדי הרב המדובר שמעידים מה שראו בעיניהם.

ואולי התרגלת לאיזו משפחה שדרכה להגזים ומספרת סיפורי דמיונות, אבל אין סיבה להשליך זאת על שאר המשפחות בני עדות המזרח...
 
ולא זכיתי להבין למה עיתון יותר אמין מנכדי הרב המדובר שמעידים מה שראו בעיניהם.

לא מחייב שיש סתירה, יתכן בהחלט שהגיעו אנשים לאחר שנגמרה הלוויית הרב מאיר.

גם העובדה שהעיתון היה מלא וגדוש בדברים אודות הרב מאיר, ורק בעמוד האחרון בחצי עמוד סיקור על פטירת כף החיים, מדברת בעד עצמה.

עיתון זה עיתון, אבל הוא משקף היטב את הלך הרוח בציבור.
 
לא מחייב שיש סתירה, יתכן בהחלט שהגיעו אנשים לאחר שנגמרה הלוויית הרב מאיר.

גם העובדה שהעיתון היה מלא וגדוש בדברים אודות הרב מאיר, ורק בעמוד האחרון בחצי עמוד סיקור על פטירת כף החיים, מדברת בעד עצמה.

עיתון זה עיתון, אבל הוא משקף היטב את הלך הרוח בציבור.
אולי נראה את העיתון המדובר ונחכים קצת...
 
יש לציין שכפי הידוע הרב כף החיים בסוף ימיו שכח תלמודו רח"ל ואולי זאת חלק מהרוח בעיתון
וכמובן אין להפחית בערכו של כף החיים ושברוב דבריו הולך עם הבא"ח ואם זה התקבל גם זה התקבל
כמו"כ הבא"ח מסודר בצורה יותר פרקטית (סליחה על הביטוי) מאשר הכפה"ח שקצת יותר מורכב וזה אנשים פחות אוהבים
 
ראשי תחתית