כמו שברור לנו, שניסים ונפלאות לא מעידים כלום על גדלות תורנית.
כמו שברור לנו, ש'זכות אבות' לא מלמד כלום על קדושת הצאצא.
כמו שברור לנו, שגדולי ישראל הם כך לא מתורת ירושה או 'חזקה'...
וכמו שגם ברור לנו שפרופסור לתלמוד לא יכול להחליף שום ראש ישיבה, בהוראת הסוגיות.
כך צריך להיות ברור לנו, ש'ידיעה תורנית', ככל שתהיה, אינה הערובה שאכן הגדול הזה הוא בר סמכא, היא לא מעידה כלום על טיבו של האיש.
גדול הדור אינו פרופסור לתורה!
לא אני ושכמותי קובעים את זהות גדול הדור! אין לנו מושג בזה!
הוא חכם וידען וזה יפה!
אבל זה לא אומר כלום על הנהגת עם ישראל!
זה לא אומר כלום אפילו על פסיקות הלכה שיצאו מבית מדרשו.
משום שמי שקובע את זהות גדולי ישראל, חכמיו ופוסקיו – הם גדולי ישראל שקדמו להם. בעצמם.
לסיכום: לא עו"ד פלוני יקבע, לא היחצ"ן התורן יקבע, וגם לא העיתון יקבע – בין אם קוראים לו 'מעריב', 'הדרך' וכמובן גם אם קוראים לו 'יתד'.
רק גדולי ישראל שהוסמכו על ידי גדולי הדור הקודם, הם המה אשר בידם שרביט הזהב לקבוע במסמרות מיהו אשר גדול דור ייקרא!
הייתי מדמה את זה לרופא שלמד שבע שנים באוניברסיטה אבל עדיין לא עבר סטאז'. או במקביל לנהג שרוצה להתחיל לנהוג על רכב על בסיס התאוריה.
הם אולי יודעים את הכללים היבשים, אבל - בתיאוריה.
סטאז' לרופא היא לא רק התלמדות בפן המעשי – היא הסמכה ברורה על ידי הרופא המומחה שקדם לו, הרופא שהוסמך על ידי הרופא הקודם. כנ"ל בלימודי הנהיגה, זו איננה רק התלמדות על עצם הנהיגה, אלא היא הסמכה על ידי הנוהג המומחה – מורה הנהיגה.
כל אלו ברור שצריך להם, אין מי שמערער על קיומם ועל הצורך בהם. אין מי שמוכן להניח את גופו תחת האיזמל של ה'רופא' הנ"ל, עדיף למות בשקט בבית... כמו שגם אין מי שירצה לעלות טרמפ' עם 'נהג' שכזה! עדיף ללכת ברגל...
והנה אצלינו, בהיכלה של תורה, בעמל התורה, בגדלות בתורה, באים כל מיני עשירים \ יח"צנים \ מובילי דעת קהל \ עיתונאים, שחלקם לא יודעים אפילו
מאיזה צד מתחילים לקרוא גמרא, מבחינתם משה רבינו והרצל שר"י מונחים על אותה משבצת, בשביל חלקם רמב"ם הוא קודם כל רופא דגול,
ובכלל: מה זה "רשבו"?!...
והם, הם יקבעו לנו, מי יהיו גדולינו מאורי הדורות?!
גדלות תורנית והנהגת דור הם לא דברים שנלמדים מתוך ספרים. אין להם מתכון פשוט וכתוב. את הסודות הפנימיים של מי ראוי להיות שייך לזה לא נוכל למצוא מלבד במסתרי הדעת של רבותינו.
ניתן לראות זאת כאשר מתבוננים בכתביהם של גדולי ישראל שכתבו את תולדותיהם של גדולי ישראל שקדמו להם, כמרן החיד"א ולמעלה בקודש. בעיון קליל ניתן להיווכח, שלפעמים את שמות הוריהם, אביהם ואמם הורתם, לא תמיד אנחנו יודעים בבירור, אבל אצל מי הם למדו, ממי הם קיבלו, יודעים, אוהו יודעים!
כמובן, גם בכל ספר שנדפס על ידי גדולי הדורות, רואים איך שהמדפיס עובר מסע כבד בין הספרות המקבילה שבאותו הדור שהספר חובר, כדי לדעת כיצד העריכוהו גדולי דורו, כיצד קיבלו את דבריו. זה תנאי ראשוני לקבל יודעים גם באיזה ספרים מקבילים בחכמי הדור של אותו ראשון הזכירו אותם.
הידיעות הללו אינם מסע יח"ץ של כותבי הדורות שקדמו לנו, אלא זהו הבסיס התודעתי הברור כדי לקבל את דבריהם בחרדת קודש, כהוראה פסוקה.
אין לנו השגה ברשב"א – אם לא חכמי הדור הסמוך לו שהעידו עליו.
אין לנו הבנה מה זה רמב"ם – אם לא ענקי הרוח שהחל מדורו ענדו אותו עטרה לראשם.
לעומת זאת, ידוע על כמה מחכמי ישראל במהלך הדורות, שחכמתם לא באה לידי ביטוי בדברי ימי גדולי ישראל ונודעו רק לאחרונה – והייחס אליהם בפסיקת ההלכה בהתאם!
כי ככה זו מסירת התורה מדור לדור.
כך התורה נשמרת בטהרתה.
ואלו הם דברים שבכל הדורות היו ברורים כל כך, חדים כל כך.
נראה שהטעות הגדולה בימינו היא עולם השיווק שמשפיע עלינו, נראה לאנשים פשוטים שאם פלוני למד בישיבה פלונית – חשובה ומוכרת – ממילא הוא 'משלנו', ואם הוא 'גדול' אז הוא הגדול שלנו.
אבל באמת עובדת היות האדם, ענק ככל שיהיה בגדלות תורנית, חלק מה'מיינסטרים', למד בישיבות הכי טובות וכו' איננה אומרת במאום על רמתו וגדלותו.
אנחנו שלמדנו בישיבות יכולים להבין לבד את זה, אנחנו יודעים שגם בישיבות הכי טובות מסתתרים פירות באושים הכי גדולים. הישיבה איננה ערובה לכלום. הישיבות בימינו מייצרת בני תורה ברמה סיטונאית, האם יש מי מראשי הישיבות שיכול לחתום בחותמו של כהן גדול על כל אחד מתלמידיו?! ואולי אפילו על חצי?!
הרי אוי לו למי שיעז לומר דבר כזה!
נוסף על כך הוא אינפלציית התארים שדוהרת ומתפתחת לכיוונים איומים: "עמוד ההוראה", "עמוד הענווה", "מופת הדור", "רשכבה"ג", "שר התורה", "המקובל האלוקי", ובינינו, אדם שפוי שישב בסעודה, אולי אפילו במזרח, ויכנו אותו בשם "שר התורה" הוא יחשוב שמישהו בא להעליב אותו, ובמקרה הטוב הוא יתחיל לחשוד בשפיותו של הנואם...
מצד שני, ישנם רבים רבים תמימים, במיוחד בציבור שלנו – הספרדי, שכשהוא רואה מודעה על "שר התורה" המזדמן, הוא מתחיל להאמין, הוא מתחיל לחשוב שאם הוא מסכים שיכתבו עליו כך – כנראה שזה נכון...
וכך לאט לאט, הקליפות של הציבור, השכבות החלשות, השוליים, מתחילים לנשק ל"שר התורה" התורן את הידיים, חבריהם רואים את הקולות והנשיקות, ומתחילים לנשק גם הם, שהרי אין תעריף לנשיקה, ומשכך יבואו כל מיני ויגידו: "תראו איך העם אוהב אותו"... "איזו הערצה"....
וכמובן, שאוי לו ואוי לנפשו של מי שיבוא לזלזל חלילה ב"שר התורה"! גינויים מקיר לקיר! תנסו פעם אחת לדבר עם בעלי בתים על אחד מ'רבני הרשת' שמדי פעם הם צופים בהם... [אני רק מציע: תלבשו שכפ"ץ ותתרחקו 2 מטר...], ואולי אל תדברו, אבל רק תשאלו את השאלות הנכונות... אני רק אומר שאני ניסיתי ונכוויתי...
בצורה הזו עוד יהיה עלינו לקבל את מרותם של "שר התורה" המזדמן, שבמרבית מהמקרים הורתו שלא בקדושה [אבל זה לא הנושא ואכמ"ל], שמגלגל מסכתות הש"ס על לשונו, אבל באותה שיחה בדיוק הוא גם יכול להזכיר את עברו וידיעותיו ב'עולם הגדול' על תרבותו, ספריו, סרטיו וכל המרעין בישין שאנחנו בורחים מהם כמו מאש – והנה הם כאן, בבית המדרש!...
בצורה הזו נצטרך גם לקבל את מרותו של "רשכבה"ג" הבא בתור, אחד כזה שרואה בספרי הזוהר פיקציה, בחכמת הקבלה המצאה, עפ"ל. [לרבים זה אולי לא מוכר עדיין, אבל יש דבר כזה ברשת, נחשפתי לזה באחרונה, אגב הוא נראה מצויין, יש לו פראק והמבורג נאים במיוחד... ודו"ק.].
וכל אלה מדברים בשפה יפה, בלשון שאיננה משתמעת לשני פנים, ולך תתוכח עם המסכן שנפל והאזין להם, והוא מצידו עוד יבקש מהם ברכות...
לסיום:
אין לי שום דבר אישי נגד הרבנים הנ"ל או כל אחד מרבני הרשת הנחמדים, אפשר ויבואו ימים ואתבדה, ואורם יזרח על פני תבל, אבל לבינתיים, מותר לנו לשאול שאלות, חובה עלינו לדרוש את תשובות.
אין לנו את הלוקסוס כדי להיות תמימים ומטומטמים.