כבר השיב על דבריו הרב מנחם בר יוש"ר.
ועכ"פ כל הקורא דבריו כלל לא יבין מה רוצה וגם ניכר שלא קרא את הספר שקרה בו ופתח ברעש גדול שמגיהים את התיקון קוראים על פי סברא כדרך הכופרים ה"י והביא את המלים האהלה וצערה שסימנו אותם כמלרע ולא מלעיל.
וכן את המילה "הפכי" שכתבו ללא דגש.
וכן הלך העיר על כמה מתגים שלא הביאו....
ולבסוף מעיר עליהם בכמה כללי דקדוק שסובר לא כמותם.
גם אני כתבתי שהסגנון שלא בוטה, ואני מוסיף שאינו ראוי. אבל התוכן נכון.
מסכים איתך שאין בזה כפירה אם תכתוב "האהלה" (וגם בפרשת יתרו יש), "צערה" מלרע, וגם אם תכתוב אלף שגיאות בטעמי המקרא ובניקוד, זה לא כפירה.
השאלה היא: האם זה מדוייק? האם הלכו בדרך הנכונה?
לגבי האהלה, צערה, (שזה בעצם ע״פ לחם הבכורים), וכן "אל המדבר", הם הלכו על פי כללי דקדוק, וזאת הדרך הפסולה והמסוכנת: על פי אילו קושיות דקדוקיות הכריעו את הנוסח של המקרא, וזה דבר שלא ייעשה.
ובכן מה שמניח שהתיקון שלהם מיועד לכולם אינני מבין וכי לא ראה ולא קרא הנכתב בשער התיקון שהוא מבוסס על פי המנחת שי לחם הבכורים הרב מצליח זצ"ל והכל ע"פ הכרעת הנאמ"ן זצ"ל???
והוא אשר כתבתי, רוב הציבור אינו מתפלל על פי הסידור "המדוייק" כי אינם סומכים על לוח הבכורים והרב מצליח זצ״ל הי״ד והרב מאזוז זצ״ל, אז למה כל כך נפוץ התיקון שלהם? כי הציבור חושבים שהוא אוניברסלי והוא ודאי הכי מדוייק שיש. ועל זה כתבתי שזאת טעות. ולך תשאל אדם רגיל מבית הכנסת על פי מי הוגה התיקון ונראה אם יודעים.
באמת כל הקורא הקדמתו יחשוב שממש הגיהו חלילה לשון התורה והנה עינו תרה אחרי האהלה וצערה ומדגיש שבהאהלה עשו כן 7 פעמים והרי ב' מלים אלו הן מאותו טעם ע"פ הבנתם את לחם הבכורים וכללי הדקדוק והוא כמו למנות דוגמא אחת.
ובדוגמא השניה כתבו הפכי בלא דגש וציינו בפירוש בהערה שזה לפי המסורת שלהם! וגם הוא עצמו ציין לזה ומנסה לדחוק בכח ולהעיר שהתיקון שלהם מיועד לכולם וכו' [ואתייחס לזה].
והגעיות הרי יש שינויים רבים בכל הספרים והם הלכו בזה אחרי המקובל לדעתם ולפי כללו של הגר"א כפי שציינו בהקדמה.
איני מסכים שזה כמו דוגמה אחת, כי מדובר בשבעה שינויים. הגה עצמך: אילו היתה להם שיטה מיוחדת בניקוד התיבה "את", היית אומר שזה לא נורא וזה רק דוגמה אחת?!
לגבי הפכי, הוא גם כן צודק (אבל הגזים וסגנונו אינו מקובל עלי): 1) אם זה רק למנהגם, למה לא עשו כמו הנני לכתוב למעלה דגוש ולהוסיף בהערה שלמנהגם רפה? 2) גם שם נסמכו על מנהגם שעל פי ספרים שהיו להם בחו״ל. ופלא שכשבאו להוציא סידור, לא סמכו על הדפוסים (וגם על כתבי היד המנוקדים) בכל הדורות וקבעו שכולם עמי ארצות ויש לשנות את הכל, ואילו כשמוציאים חומש סומכים על נוסח ספרים לא מדוייקים שהיו להם בחו״ל ואינם מחפשים בכתבי היד המדוייקים! איכפא מסתברא!
ועל הגעיות: מסכים איתך שאינה כפירה. אבל האם נקרא "מדוייק"? והאם נקרא "ספרדי"? והאם זה על פי לחם הבכורים כפי שהצהירו?
הבעיה היא שהגעיות שהם השמיטו הן געיות חובה, ואלו שהם השאירו הן געיות רשות, שנהגו בהם האשכנזים. אבל בהחלט זה פחות חמור והם לא התחילו בשיבוש זה, זה התחיל עם מקראות גדולות ונציה בחלק התורה (ולא בחלק הנ״ך).
וההקדמה שציינת, היא הוכחה גדולה למה שכתבתי בהודעה הראשונה שאינם בקיאים במסרה ובכללי הטעמים. ואולי ארחיב בזה בהזדמנות אחרת