טיסה לחו"ל לאברכים ובני תורה

[משיב כהלכה]

ואף יציאה לקברי צדיקים האריכו בה הפוסקים, ואין בידי כמיסת הפנאי לחפש בדבר זה.

אין בידך? אז מה יעשה הציבור בינתיים?

 

[מאמין בניסים]

נראה שמכל מה שכתבתי לעיל קראת רק את המילים "הגר"ש דיכובסקי", ומיד התיישבת לגלות לנו את אמריקה.

הוא והגר"ש וואזנר התייחסו לכך בדבריהם וכתבו דעיקר האיסור הוא דוקא בדירת חו"ל... אבל בדעתו לחזור - אסור לצאת ללא צורך כלל, אבל בצורך כל דהו לא גזרו. וטיול, על פי סברא, לא נקרא צורך, ולכן יש לאסור טיול שכל כולו לצרכי הנאה ובילוי, אבל די בצורך כל דהו הכרוך בטיול - לימוד, הרווחה בסחורה, בבריאות הגוף או הנפש ולצורך התבוננות בפלאי הבריאה - כדי להתירו.

בדברי השו"ע והמשנ"ב משמע שאפי' היוצא לטייל ודעתו לחזור אסור, עיין ודו"ק.
וכ"כ בשו"ת משנה הלכות הנ"ל.
אלא מאי, הרב וואזנר מתיר? אני יודע. וע"כ כתבתי שבן תורה ראוי להחמיר.

 

[מאמין בניסים]

אין בידך? אז מה יעשה הציבור בינתיים?

יחפשו בכוחות עצמם.
[מראה מקום - בא' מגליונות אליבא דהלכתא של אהבת שלום האריכו מאוד בענין זה, והביאו דעות הפוסקים. בעלי אוצה"ח יוכלו לחפש, לי אין].

נ.ב. אם אלו ההשגות שמצאת על דבריי - אני במצב טוב. והקוראים ישפטו.

 

[משיב כהלכה]

אכן, מלבד הענין ההלכתי שראוי לכל בן תורה להחמיר בו [לכה"פ בן תורה שמקדיש שעתיים לחפש אתרוג], ישנו ענין השקפתי נוסף. הרדיפה אחר התאוות. הדבר ברור שרוחניות וגשמיות הם סותרים זה את זה, וככל שהאדם יזכך את החומר, כך יזכה לסייעתא דשמיא בלימוד התורה וביראת שמים. אני באופן אישי, לא מצליח להבין את הרדיפה אחר נופש. לענ"ד לצאת מאר"י שהוא ענין הלכתי לא פשוט, רק כדי לזכות במלון עם אוכל בהכשר מפוקפק, מראה על חסרון גדול בפשטות וחיי תורה. וכך היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל, מים במשורה תשתה, על הארץ תישן, וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל. ואף אם לא זכינו להגיע לדרגה הנ"ל, מכל מקום די לנו שנתיר עצמנו בדברי הרשות, ולא נכניס עצמנו לספיקות בהלכה. די לנו שנהנה ממה שקרוב לנו, ולא נרחיק נדוד לטומאת ארץ העמים לרדוף אף שם ולהשיג תאוותינו.

לדעתי, ובפרט שאנו נמצאים בפורום הגות ומוסר, מה שראוי לכל בן תורה להחמיר הוא במידת הגאווה, שאפילו תשובה הלכתית לא יודע לקרוא אבל מיד רץ לפסוק הלכה מדברי השו"ע והמשנ"ב, ומפני שהקב"ה לא חננו בממון ובקושי יש סיפק בידו לתקוע אוהל על שפת הכינרת, דואג הוא שאף אחד לא יצא לנופש בבחינת "גם לי גם לך לא יהיה", כי חיי צער תחיה וכו', ומטיף מוסר על גשמיות ותאוות, בדבר שגדולי האדמו"רים והצדיקים נהגו בו.

 

[משיב כהלכה]

משמע שאפי' היוצא לטייל ודעתו לחזור אסור, עיין ודו"ק.

ביוצא לטייל על מנת לטייל, ודו"ק.

 

[דעת ותבונה]

לענ"ד, עם כל הכבוד להר"ש דיכובסקי שלא זכיתי לשמוע שמעו עד עצם היום הזה [וכמוני לכה"פ חצי מהציבור החרדי],

רציתי לכתוב לך שלפחות חצי מהציבור החרדי מכיר אותו היטב, ואז ראיתי שאתה מהחצי השני, הצעיר יותר...

בדור הקודם הוא היה מוכר היטב, וכמדומני שהרב אלישיב היה מתחשב בדעתו. בשנים האחרונות לא שמענו ממנו, אולי בשל גילו המתקדם.

 

[משיב כהלכה]

יחפשו בכוחות עצמם

אתה אפילו לא מתחיל להבין את הביקורת, כאשר נערים מעתיקים לשונות כמו "אין סיפק בידי" ומכניסים ראשם בין ההרים ללא מו"מ מינימלי בדבריהם משל היו פוסק הדור שכולם חרדים למוצא פיו, ועיין ודו"ק.

מה שמאוד מזכיר את דברי מרן הגר"ש משאש זצוק"ל:

"דרך אגב... לא יכולתי להתעלם, ונראה לי חובה קדושה לדבר ולהעיר לפני רבותי. במה שראיתי בירחון הנכבד אור תורה כסלו תשמ"ט, נערים אפרוחים שלא נתפקחו עיניהם בד' אמות של הלכה, מכניסים עצמם בין ראמים, בלי ראיות והוכחות, רק בעלי אסופות. והמה אוספים ומונים דברי הפוסקים האוסרים למיניהם, החיים והמתים, עד שנלאו למצוא הפתח... ובלי שראו והבינו גם תוכן דברי האוסרים וטעמם. ואח"כ פוסקים הלכה וזה לשונם, "המורם מכל האמור אין שום היתר... והשומע ישמע, והעובר חטאו ישא ואנחנו נקיים". עכ"ל. על זאת ידוו כל הדווים, שנתקיים בנו בעקבתא דמשיחא חוצפא יסגי, ואוי לדור שכך עלה בימיו, שנער בן י"ז שנה שכתבנו עליו בוצין בוצין וכו', עמד במקום גדולים ונעשה גדול ואחראי בעד כל הדור, עד שהגיע לקלל עם קדוש וטהור ובכללם רבנים ואדמורי"ם וראשי ישיבות ואבות בתי הדין ספרדים ואשכנזים, לומר עליהם חטאם ישאו. ולא ידע למי מקלל, לדור שלם הסומך על דברי גדולי הפוסקים המפורסמים, ולא חש לקמחיה לדבר גבוהה ולא ירא משאתם שמא ישרפוהו בהבל פיהם. וע"ז אמר הפסוק באיוב, ועתה צחקו עלי צעירים ממני לימים".

יש לך מושג כמה אלפי בני תורה, אברכים, רבנים, מו"צים, פוסקי הלכה, טסים לאומן בכל שנה?

יש לך מושג כמה מגדולי ישראל טסו לנופש בחו"ל?

 

[משיב כהלכה]

ואצטט עוד מדברי הראש"ל הרב יצחק יוסף בתשובתו:

"ומעתה לגבי נידון דידן, האם מותר לצאת לחו"ל לזמן מועט מאד, אך ורק על מנת לראות את פלאי הטבע של יוצר בראשית ב"ה. הנה בכהאי גוונא יש מקום לצדד להקל. וע' בספר לקט יושר שהעיד על רבו רבינו ישראל איסרלן, בעל תרומת הדשן, שהלך בשבת כברת ארץ לראות זוג אריות שהובאו לעירו ושער מקומו. וסיפר מרן החיד"א בספר מדבר קדמות (מערכת ב' אות כ"ב) שבהיותו בלונדון ביקר בגן החיות, וראה שם חיות שונות ומשונות ונשר יפה מאוד בן מאה שנה. ובספרו מעגל טוב השלם הרחיב יותר הדיבור בעניין זה.

"ואשר על כן, המיקל לצאת לחו"ל גם בנסיעה לראות פלאי הטבע, או בכדי לפוש לצורך מנוחה, באופן שאינו יכול לעשות כן בארץ, בכדי שאח"כ יוכל לחזור וללמוד יותר טוב, יש לו על מה לסמוך, כיון שאינו יוצא לגמרי, אלא על דעת לחזור".

 

[מאמין בניסים]

לדעתי, ובפרט שאנו נמצאים בפורום הגות ומוסר, מה שראוי לכל בן תורה להחמיר הוא במידת הגאווה, שאפילו תשובה הלכתית לא יודע לקרוא אבל מיד רץ לפסוק הלכה מדברי השו"ע והמשנ"ב, ומפני שהקב"ה לא חננו בממון ובקושי יש סיפק בידו לתקוע אוהל על שפת הכינרת, דואג הוא שאף אחד לא יצא לנופש בבחינת "גם לי גם לך לא יהיה", כי חיי צער תחיה וכו', ומטיף מוסר על גשמיות ותאוות, בדבר שגדולי האדמו"רים והצדיקים נהגו בו.

ב"ה יש לי ממון כדי לצאת לנפוש בחו"ל, ואיני עושה כן מחמת מה שציוה עלינו הבורא יתברך.

לצערינו, יש שלא יודעים לקרוא משנ"ב, ויודעים רק לצטט תשובות הלכתיות... ואם אני לא טועה, הבאתי את תשובת משנה הלכות שאוסר, ויתדותיו ממה שהבאתי מהמשנ"ב הלא כן? וכמו"כ ראיתי בעבר תשובה ארוכה של הגר"מ גרוס שליט"א שאוסר בכל תוקף, ואין לי פנאי ללקט כמנהגך.
כאשר פשטות השו"ע והמשנ"ב מורים לאיסור, אין שום שמץ גאוה חלילה לאסור בזה.

לגבי אדמורי"ם וכו' שנהגו בזה, א' רוב הגדולים שאנו מכירים שנהגו בכך, זה היה בתקופה שבלאו הכי היו חיים בחו"ל, ויצאו לנפוש בארץ אחרת, והוא בכלל מש"כ השו"ע שם היוצא מחו"ל לחו"ל דשרי, אבל מאר"י לחו"ל היו הרבה פחות שיצאו [ועכ"פ לא מצאנו כן אצל מרנן הגריש"א, הגריי"ק, הגרח"ק, הגראיל"ש, הגריג"א, ולהבחל"ח הגד"ל שליט"א ושאר גדו"י. לא שמענו מעולם שיצאו לצורך טיול!].

רבים מהיוצאים הם אדמורי"ם, שעל חלק גדול מהם אני יכול לומר בוודאות שאינם יודעים משנ"ב, ומי שכן יודע, אפשר להליץ זכות שפעמים אם הרב זקן וחולה חשיב צורך רפואה, או שמא באר"י חסידיהם ותלמידיהם יטרידו אותם בשאלות וכדו', ולא תהיה להם מנוחה, וע"כ מותרים הם לצאת לחו"ל [ואני יודע בא' מראשי הישיבות זצ"ל, שזכיתי לקרבתו, והיה מקפיד שלא לצאת לחו"ל לצורך טיול כלל, ורק לצורך איסוף ממון לישיה"ק היה יוצא לחו"ל. ולימים, אחר טיפולים רפואיים, בתקופה של רישום לישיבות יצא רה"י הנ"ל לחו"ל, ואמר לי, שבאים עד בית האכסנייה שלו ללחוץ עליו לקבל בחורים בישיבה, והדבר כרוך בבריאות גופו ונפשו, וע"כ אין מנוס מלצאת לחו"ל].

 

[מאמין בניסים]

אתה אפילו לא מתחיל להבין את הביקורת, כאשר נערים מעתיקים לשונות כמו "אין סיפק בידי" ומכניסים ראשם בין ההרים ללא מו"מ מינימלי בדבריהם משל היו פוסק הדור שכולם חרדים למוצא פיו, ועיין ודו"ק.

נתתי מראה מקום מסויים, תעיין שם, ותצטט אותו בלי לפחד. אין טעם להביא רק את המקורות המתירים. אם יש לך אומץ תצטט את דעת האוסרים!
[בל"נ אשתדל היום לחפש].

מה שמאוד מזכיר את דברי מרן הגר"ש משאש זצוק"ל:

"דרך אגב... לא יכולתי להתעלם, ונראה לי חובה קדושה לדבר ולהעיר לפני רבותי. במה שראיתי בירחון הנכבד אור תורה כסלו תשמ"ט, נערים אפרוחים שלא נתפקחו עיניהם בד' אמות של הלכה, מכניסים עצמם בין ראמים, בלי ראיות והוכחות, רק בעלי אסופות. והמה אוספים ומונים דברי הפוסקים האוסרים למיניהם, החיים והמתים, עד שנלאו למצוא הפתח... ובלי שראו והבינו גם תוכן דברי האוסרים וטעמם. ואח"כ פוסקים הלכה וזה לשונם, "המורם מכל האמור אין שום היתר... והשומע ישמע, והעובר חטאו ישא ואנחנו נקיים". עכ"ל. על זאת ידוו כל הדווים, שנתקיים בנו בעקבתא דמשיחא חוצפא יסגי, ואוי לדור שכך עלה בימיו, שנער בן י"ז שנה שכתבנו עליו בוצין בוצין וכו', עמד במקום גדולים ונעשה גדול ואחראי בעד כל הדור, עד שהגיע לקלל עם קדוש וטהור ובכללם רבנים ואדמורי"ם וראשי ישיבות ואבות בתי הדין ספרדים ואשכנזים, לומר עליהם חטאם ישאו. ולא ידע למי מקלל, לדור שלם הסומך על דברי גדולי הפוסקים המפורסמים, ולא חש לקמחיה לדבר גבוהה ולא ירא משאתם שמא ישרפוהו בהבל פיהם. וע"ז אמר הפסוק באיוב, ועתה צחקו עלי צעירים ממני לימים".

יש לך מושג כמה אלפי בני תורה, אברכים, רבנים, מו"צים, פוסקי הלכה, טסים לאומן בכל שנה?

א. בענין אומן ספציפית יש להם תורה שלמה של "צדיקים יירשו ארץ", שלקבר צדיק יש מעלה של אר"י.
ב. יש לך מושג כמה אברכים ת"ח ומוצי"ם מדברים לשה"ר כל יום?

יש לך מושג כמה מגדולי ישראל טסו לנופש בחו"ל?

רק אדמורי"ם, וכנ"ל.
כמעט לא מצאנו גדו"י שיצאו רק לצורך טיול [פעמים שיצאו לאסוף כסף ואדהכי והכי טיילו קצת, או שתלמידיהם הטרידום באר"י ולא היה להם ברירה אלא לטיייל בחו"ל וחשיב צורך רפואה].

 

[משיב כהלכה]

ב"ה יש לי ממון כדי לצאת לנפוש בחו"ל, ואיני עושה כן מחמת מה שציוה עלינו הבורא יתברך.

מסתבר לפי הנ"ל שהוא לא ציווה עלינו לא לנפוש בחו"ל.

 

[משיב כהלכה]

לצערינו, יש שלא יודעים לקרוא משנ"ב, ויודעים רק לצטט תשובות הלכתיות

אתה חוזר על דבריי כמו תוכי. אני לכשעצמי הסברתי מדוע גם לפי מה שהבאת יש להתיר, ולא רק ציטטתי תשובה הלכתית.

זה גם לא היה ציטוט גרידא אלא סיכום תשובתו של הגר"ש דיכובסקי.

 

[משיב כהלכה]

ראיתי בעבר תשובה ארוכה של הגר"מ גרוס שליט"א שאוסר בכל תוקף, ואין לי פנאי ללקט כמנהגך.

זה לא ענין של ללקט את מה שאתה בוחר, אלא ללמוד את הנושא בתשובות האוסרים והמתירים ולהסיק בעצמך מה שנראה לך.

 

[משיב כהלכה]

כאשר פשטות השו"ע והמשנ"ב מורים לאיסור, אין שום שמץ גאוה חלילה לאסור בזה

לעצמך אתה יכול לאסור הרבה דברים, אבל לציבור מהיכי תיתי, ועוד בלשון גאווה מגוחכת כזו, ועוד בצירוף הטפת מוסר על גשמיות ותאוות?

 

[משיב כהלכה]

לגבי אדמורי"ם וכו' שנהגו בזה, א' רוב הגדולים שאנו מכירים שנהגו בכך, זה היה בתקופה שבלאו הכי היו חיים בחו"ל, ויצאו לנפוש בארץ אחרת

אפילו את הגר"ש דיכובסקי לא הכרת, ואתה ממשיך בלשון גאווה ובוז לדבר בלשון רבים על "האדמו"רים שאנו מכירים".

אני דיברתי על אדמו"רים שחיו וחיים בארץ ישראל ויצאו לנופש בחו"ל, ולא מסיבות בריאותיות אלא בפשטות רק בחו"ל יכלו לנפוש ללא הטרדות. וזה כולל גם את רבי אלעזר אבוחצירא זצ"ל שהיה נופש בשווייץ בכל שנה (כך אמר לי מקורבו בעבר).

 

[משיב כהלכה]

או שמא באר"י חסידיהם ותלמידיהם יטרידו אותם בשאלות וכדו', ולא תהיה להם מנוחה, וע"כ מותרים הם לצאת לחו"ל

כמה מדהים, אתה יודע ללמד זכות!

ואם יש בן תורה שמרגיש מנוחה אמיתית דוקא בחו"ל בגלל הניתוק מההוויה הישראלית, אז אצלו זה גשמיות ותאוות?

 

[משיב כהלכה]

ואני יודע בא' מראשי הישיבות זצ"ל, שזכיתי לקרבתו, והיה מקפיד שלא לצאת לחו"ל לצורך טיול כלל

ואני יודע שהנופש של הרבי מליובאוויטש זצ"ל היה ישיבה משותפת עם אשתו במרפסת ביתו במשך 5 דקות בשנה.

אז מה?

נפסוק הלכה לכולם שכך צריך לנהוג?

 

[משיב כהלכה]

נתתי מראה מקום מסויים, תעיין שם, ותצטט אותו בלי לפחד. אין טעם להביא רק את המקורות המתירים. אם יש לך אומץ תצטט את דעת האוסרים!

אתה חושב שמדובר במשחק פינג פונג, אני מצטט את המתירים, אתה מצטט את האוסרים.

אני מציע שתשב ותלמד היטב את דברי האוסרים והמתירים, טעמיהם ונימוקיהם.

לעיל הוכחת שאפילו לא קראת מקופיא מה שהבאתי. רק שמעת את שמו של הגר"ש דיכובסקי והגבת על זה תגובה רדודה שלא ממין הענין.

 

[משיב כהלכה]

בענין אומן ספציפית יש להם תורה שלמה של "צדיקים יירשו ארץ", שלקבר צדיק יש מעלה של אר"י

ואפשר לפסוק הלכה ע"פ וורט כזה?

 

[משיב כהלכה]

יש לך מושג כמה אברכים ת"ח ומוצי"ם מדברים לשה"ר כל יום?

השוואה כל כך מגוחכת לא ראיתי מעודי.

גם אם מאן דהו נכשל בלשה"ר, בוודאי אין זה במזיד, וחזקה על ת"ח שבוודאי עשה תשובה.

כאן מדובר ביציאה לחו"ל בכוונה תחילה וביודעין, ובגאוותך אין לך כלל בעיה להוציא שם רע לכל אותם רבנים דיינים ומו"צים שהגיעו לשם, כולם חוטאים ורק אתה הצדיק המעונה מטיף להם מוסר.

 

[משיב כהלכה]

רק אדמורי"ם, וכנ"ל.
כמעט לא מצאנו גדו"י אמיתיים

אתה עכשיו גם קובע מי גדול אמיתי ומי לא?

בתחילה מסתתרים מאחרי חומרא בעלמא, והמלצה לבני תורה להחמיר, ולבסוף מגלים את הפרצוף האמיתי.

 

[דעת ותבונה]

אתה עכשיו גם קובע מי גדול אמיתי ומי לא?

בתחילה מסתתרים מאחרי חומרא בעלמא, והמלצה לבני תורה להחמיר, ולבסוף מגלים את הפרצוף האמיתי.

אדמו"רים הם לא גדולי תורה, בלי שום קשר מי גדול אמיתי ומי לא. זה שני מושגים שונים שהפוליטיקה משום מה החליטה לערבב ביניהם.

יש אדמו"רים שהם גם תלמידי חכמים, אבל ברור שאין ביניהם משתווה לעמל התורה של הרב חיים פרץ ברמן נניח או הרב יעקב חיים סופר, שכל הווייתם שקועה רק בתורה ופחד מה', ולא בעסקנות ובניית קהילה וניהול חצר.

ממילא הערתו בעינה עומדת, שלא ראה גדולי תורה יוצאים לנפוש בחו"ל.

 

[משיב כהלכה]

יפה כתבת, שלא כל אדמו"ר הוא גדול בתורה, אבל יש ביניהם גדולים בהחלט (ואין כאן המקום לפרטם), שאפשר להשוותם בקלות לאלה שהזכרת.

גם "ניהול חצר" היא לא בהכרח "עסקנות".

 

[חבר]

ועכ"פ לא מצאנו כן אצל מרנן הגריש"א, הגריי"ק, הגרח"ק, הגראיל"ש, הגריג"א, ולהבחל"ח הגד"ל שליט"א ושאר גדו"י. לא שמענו מעולם שיצאו לצורך טיול!].

כמדומה שהנ''ל רובם אפי' בארץ בקושי יצאו לנופש

 

[מרנן ורבנן]

כמדומה שהנ''ל רובם אפי' בארץ בקושי יצאו לנופש

לפחות שם אחד מהרשימה היה נוהג לנסוע לנופש (במושגיו כמובן) באחת מערי הצפון בכל שנה.

 

[מרנן ורבנן]

עוד לפני הדיון בעניין היציאה מהארץ שעל פניו מדובר בהיתר דחוק לציבור שנוהג לצרוך קולות ככל שהדבר נצרך לצורך העולם הזה שלהם, ועוד לפני הדיון בסעיף שמירת העיניים, ועוד לפני נידונים נוספים הכרוכים בטיסה ונספחיה, הכותרת מדברת על "אברכים ובני תורה". רק מזכיר.

 

[בנאות דשא]

מעולם התעניינתי בתחום,
אך אשאל,
יש מלונות ומקומות נופש ברמת כשרות של העד"ח וכיו"ב בהכשרים המהודרים כאן בארץ?
יש מקומות נופש שאפשר לנפוש בהם בלי להיתקל כל רגע מראות נגעים? [ואל תענה לי שגם בארץ זה כך, כי יש מקומות, האם גם בחו"ל יש?]

 

[משיב כהלכה]

אפשר למצוא גם בחו"ל הכשרים מהודרים. ומראות נגעים יש בכל מקום, תוכל לצאת בחורף כשכולם מכוסים, או פשוט לעשות את המוטל עליך ולשמור על העיניים (ואז כבר לא תדע היכן יש מראות נגעים והיכן אין).

 

[משיב כהלכה]

בהיתר דחוק לציבור שנוהג לצרוך קולות ככל שהדבר נצרך לצורך העולם הזה שלהם

לֵךְ לְךָ לדיני ממונות, לשון הרע, ובאופן כללי כל מה שקשור ל"בין אדם לחבירו", ותראה איך כל הציבור ה'מחמיר' בולע את כל הקולות הקיימות (במקרה הטוב, כשלא עוברים על שום איסור).

 

[בדרכי אבותינו]

בעלון האחרון של ארגון אגדלך
הובא מאמר נחמד ומקיף בעניין יציאה מא"י ע"י אחד התלמידי חכמים
ניתן לשלוח לו הערות במייל הכתוב שם,
בד"כ הוא מברר את הדין מהיסוד.