חידה בדיני שהייה בשחיטה

[אלישמע]

ידוע שאסור לשהות בין שחיטת סימן לסימן, וכן בשחיטת אותו סימן אסור לשהות בין חציו הא' לחציו הב' של הסימן, ושהייה פוסלת.
יהודי שחט שני סימנים בבת אחת מהתחלה עד הסוף בלי להפסיק כלל, והרב אסר לו את הבהמה משום שהייה, היתכן ?
למען הסר ספק; אותו יהודי שחט 2 בהמות באותה צורה בדיוק, הא' כשרה והב' אסורה משום שהייה, כיצד ?

 

[הגלילי]

ידוע שאסור לשהות בין שחיטת סימן לסימן, וכן בשחיטת אותו סימן אסור לשהות בין חציו הא' לחציו הב' של הסימן, ושהייה פסולת.
יהודי שחט שני סימנים בבת אחת מהתחלה עד הסוף בלי להפסיק כלל, והרב אסר לו את הבהמה משום שהייה, היתכן ?
למען הסר ספק; אותו יהודי שחט 2 בהמות באותה צורה בדיוק, הא' כשרה והב' אסורה משום שהייה, כיצד ?

נמצא גמי מונח בושט אסורה אפילו לא שהה. בבהמה אחת נמצא גמי ובשניה לא.

 

[נוריאל עזרא]

השוחט בהמה בסכין שאינו חד ונתעכב כשיעור שהייה בשחיטת מיעוט אחרון של סימן ראשון הרי זו פסולה. (שו"ע כג, ד).
ואפשר שאחרי שחיטת הראשונה נתכהה הסכין ולא היה חד ושחט וקרה כנ"ל.

 

[הגלילי]

השוחט בהמה בסכין שאינו חד ונתעכב כשיעור שהייה בשחיטת מיעוט אחרון של סימן ראשון הרי זו פסולה. (שו"ע כג, ד).
ואפשר שאחרי שחיטת הראשונה נתכהה הסכין ולא היה חד ושחט וקרה כנ"ל.

אתה מביא מקרה ששהה

 

[נוריאל עזרא]

אתה מביא מקרה ששהה

בפועל הוא לא חדל לשחוט מהתחלה ועד סוף הוא לא עצר, אי חדותו של הסכין גרמה לעיכוב. אבל אה"נ אתה צודק.

 

[אלישמע]

לא היה גומי, ולא שהייה במיעוט בתרא, מה שהיה בזו היה בזו. העתק הדבק!
לצורך הענין, שתי הבהמות נשחטו בבת אחת באותו מעשה שחיטה.

 

[הגלילי]

לא היה גומי, ולא שהייה במיעוט בתרא, מה שהיה בזו היה בזו. העתק הדבק!
לצורך הענין, שני הבהמות נשחטו בבת אחת באותו מעשה שחיטה.

כדאי לדייק בכתיבת חידות מכיון שכבר היו פה בפורום חידות שהניסוח השתנה תוך כדי דיון

 

[אלישמע]

כדאי לדייק בכתיבת חידות מכיון שכבר היו פה בפורום חידות שהניסוח השתנה תוך כדי דיון

הניסוח היה הכי מדוייק שבעולם,
פשוט ענו פה כל מיני מקרים שלא קשורים לשאלה, אז חידדתי אפשרות נוספת שתסתור את כל מה שלא שאלתי.
השאלה אחת! אותו מעשה ב ד י ו ק - ב ד י ו ק - ב ד י ו ק, כאן שהייה וכאן לא. - ולמי שלא מצליח לדמיין זאת חידדתי שידמיין מעשה אחד בשני בהמות.

 

[אלישמע]

רמז: גמ' מפורשת.

 

[אלישמע]

@אברימי אתה מרא דחידודא דשמעתתא,
יש לך רעיון כלשהו ?

 

[אברימי]

@אברימי אתה מרא דחידודא דשמעתתא,
יש לך רעיון כלשהו ?

לא למדתי הלכות שחיטה.

 

[אברימי]

אולי הרה"ג @ידידיה (או הרב @מתוק מדבש) שליט"א יוכלו לעזור בזה.

 

[יעקבי]

חצי בן פקועה, וכמבואר ברש"י ובחת"ס שם.

 

[אלישמע]

חצי בן פקועה, וכמבואר ברש"י ובחת"ס שם.

היכן ?

ולמה רש"י וחת"ס, זו גמרא מפורשת (עה ע"ב).

 

[יעקבי]

ולמה רש"י וחת"ס, זו גמרא מפורשת (עה ע"ב).

תעיין ברש"י ובחת"ס ותבין שזה משהו מציאותי, ולא רק חלות.

 

[אלישמע]

תעיין ברש"י ובחת"ס ותבין שזה משהו מציאותי, ולא רק חלות.

חלות ?

 

[יעקבי]

חלות ?

כן.

 

[אלישמע]

כן.

איך חלות ?

 

[יעקבי]

בא תסביר לי למה זה נקרא שהייה.

 

[אלישמע]

בא תסביר לי למה זה נקרא שהייה.

כי אם חוששין לזרע אב הוא חצי שחוט.

 

[יעקבי]

כי אם חוששין לזרע אב הוא חצי שחוט.

אבל למעשה הוא לא שחוט. הוא חי וקיים לפנינו.

 

[אלישמע]

אבל למעשה הוא לא שחוט. הוא חי וקיים לפנינו.

וכי מי אמר לך שהוא לא שחוט ?
בגלל שהוא נושם ולא נוטף דם ?

 

[אד יעלה]

רש''י אומר שנחשב שהייה.

 

[אלישמע]

היינו הך.

 

[יעקבי]

לתועלת מי שלא עיין, אצרף את לשון הגמרא, רש"י והחת"ס.

חולין דף סט עמוד א:

דאמר רב משרשיא לדברי האומר חוששין לזרע האב בן פקועה הבא על בהמה מעלייתא הולד אין לו תקנה.

רש"י ד"ה אין לו:

אין לו תקנה - שמצד אביו אין טעון שחיטה כדתנן במתני' (שם /חולין/ דף עד) וחכ"א שחיטת אמו מטהרתו ומצד אמו טעון שחיטה וסימניו אינן סימנין דהא פלגיה כשחוטין דמו ואי נמי ה"ל בר סימן א' ובהמה צריכה רוב שנים.

חתם סופר:

בן פקועה הבא על בהמה מעליותא אותו הולד אין לו תקנה פירש"י ב' פירושים א' דסימניו פלגי' כשחוטים דמי א"נ הוה כסי' א' שחוט וסי' א' אינו שחוט ואם ישחטנו עתה אין לך שהי' גדולה מזו. כן פירש"י לקמן ע"ה ע"ב ונ"ל דתלי' בפלוגתא דלפי הברייתא בפ' המפלת דהאב מזריע הלובן שממנו העצמות ואשה מזריע האודם שממנו הבשר א"כ הושט הוא חלק האם והגרגרת שהוא סחוסים וטבעות היא חלק האב זולת קרום שבגרגרת. וא"כ הכא שהזכר בן פקועה ה"ל נשחט הגרגרת והאם בהמה מעליותא ה"ל כאלו הושט כולו קיים ואם ישחטנו עכשיו ה"ל שיהוי. ודיעה קמייתא ס"ל שהכל בערבוביא זרע האב ואם ואין שום אבר מיוחד לזה טפי מלזה ודיעה זו הביא רמב"ן ר"פ תזריע ע"ש:

 

[יעקבי]

וארחיב.
בגמרא לא כתוב למה אין לו תקנה.
ברש"י לטעם אחד כתוב משום שהייה, והדבר צ"ב שהרי זה רק בחלות ולא במציאות.
ובחת"ס מסביר שזה גם במציאות ממש.

 

[אלישמע]

לתועלת מי שלא עיין, אצרף את לשון הגמרא, רש"י והחת"ס.

חולין דף סט עמוד א:

דאמר רב משרשיא לדברי האומר חוששין לזרע האב בן פקועה הבא על בהמה מעלייתא הולד אין לו תקנה.

רש"י ד"ה אין לו:

אין לו תקנה - שמצד אביו אין טעון שחיטה כדתנן במתני' (שם /חולין/ דף עד) וחכ"א שחיטת אמו מטהרתו ומצד אמו טעון שחיטה וסימניו אינן סימנין דהא פלגיה כשחוטין דמו ואי נמי ה"ל בר סימן א' ובהמה צריכה רוב שנים.

חתם סופר:

בן פקועה הבא על בהמה מעליותא אותו הולד אין לו תקנה פירש"י ב' פירושים א' דסימניו פלגי' כשחוטים דמי א"נ הוה כסי' א' שחוט וסי' א' אינו שחוט ואם ישחטנו עתה אין לך שהי' גדולה מזו. כן פירש"י לקמן ע"ה ע"ב ונ"ל דתלי' בפלוגתא דלפי הברייתא בפ' המפלת דהאב מזריע הלובן שממנו העצמות ואשה מזריע האודם שממנו הבשר א"כ הושט הוא חלק האם והגרגרת שהוא סחוסים וטבעות היא חלק האב זולת קרום שבגרגרת. וא"כ הכא שהזכר בן פקועה ה"ל נשחט הגרגרת והאם בהמה מעליותא ה"ל כאלו הושט כולו קיים ואם ישחטנו עכשיו ה"ל שיהוי. ודיעה קמייתא ס"ל שהכל בערבוביא זרע האב ואם ואין שום אבר מיוחד לזה טפי מלזה ודיעה זו הביא רמב"ן ר"פ תזריע ע"ש:

הכל זה רש"י מפורש בדף עה כמו שכתבתי

 

[יעקבי]

הכל זה רש"י מפורש בדף עה כמו שכתבתי

הצג קובץ מצורף 14280

ברש"י לטעם אחד כתוב משום שהייה, והדבר צ"ב שהרי זה רק בחלות ולא במציאות.
ובחת"ס מסביר שזה גם במציאות ממש.

 

[אלישמע]

@יעקבי
לא הבנתי מה יש בחת"ס יותר ממ"ש ברש"י.

 

[יעקבי]

ברש"י לא מסביר את המציאות, אלא רק בחלות.