בגדר ת"ח / גדול הדור שחובה ללכת להלווייתו

  • יוזם האשכול יוזם האשכול יעקבי
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
וטוב שתראה תשובת הר''י מיגאש בשלימותה ולא רק המצוטטת חלקית בדברי רבותינו האחרונים, זה יתן לך מבט אחר.
ועיין כאן.
למה נראה לך שלא ראיתיה בפנים?
 
טענה חמודה עד מגוחכת.
נראה לך שהוא יודע מכל מה שנכתב בכל חור בעולם בשמו?
אם היה מתפרסם באמת בראש כל חוצות אה"נ, התפרסם סה"כ באיזו פורום. וגם שם מחו על הדברים.
הוא הוציא פסק הלכה לצאת להלויה? משהו בעניין הקריעה?
הגר"י דרעי היה יותר גדול שהיה צריך להוציא עליו פסק הלכה?
 
הוא הוציא פסק הלכה לצאת להלויה? משהו בעניין הקריעה?
הגר"י דרעי היה יותר גדול שהיה צריך להוציא עליו פסק הלכה?
לא הוציא.
אדרבה בגלל שאינו גדול כ"כ היתה שאלה, אצל הגרח"ק לא היתה שאלה כלל.
 
בענין ר' אהרן קוטלר - מלבד כל מה שנכתב, הרי הגר"א קוטלר היה גאון עולם בקי בכל חדרי תורה, ואף אם נניח שהוא לא היה מורה הוראה, זה בודאי לא מחמת שלא ידע להורות אלא מחמת שלא רצה להורות, כי היה ירא הוראה מופלג מחמת ידיעתו את מורכבות ההלכה. וגדולי התורה וראשי הישיבות המופלגים שנמנעים מהוראה, זה לא מחמת חסרון חלילה בידיעת התורה כי אם ההיפך הוא הנכון. רק יש כאלו שלא יודעים מספיק את מורכבות ההוראה, וסבורים שיש כאן חסרון בידיעת התורה.
מחילה יש לו תשובות בהלכות עגונות הלכה למעשה, ובענינים חמורים אחרים.
זה שלא עסק רוב הזמן בהוראה בהלכות פשוטות כברכות וכו' לא עושה אותו לא בעל הוראה.
 
מחילה יש לו תשובות בהלכות עגונות הלכה למעשה, ובענינים חמורים אחרים.
זה שלא עסק רוב הזמן בהוראה בהלכות פשוטות כברכות וכו' לא עושה אותו לא בעל הוראה.
השאלה היא מה הגדר של תנויי, כל מי שהורה הוראה אחת? או שצריך שרגיל ללמד.
 
ובדבריו מבואר במקרה של מי שאין לו יד ורגל בלימוד התלמוד. ולא במי שעוסק בתלמוד אלא שאינו בקי בו כמו בשותי"ם.
עיקר הנקודה שם שהטעות מצויה בדימוי מילתא למילתא, בגלל שלפעמים יש חילוק דק ונסתר. ולענ''ד החזו''א לכו''ע עמד על עומק הדברים והוא מהיחידים שידעו לברר דבר על בוריו ולעמקו מהש''ס. גם לפי דברי הר''י מיגאש.
חוץ מזה ודאי שראה דברי הראשונים בסוגיא בעיון עמוק, ודברי גדולי האחרונים המפורסמים, וגם המובאים בפת''ש וברכ''י, לעומקם. ואכן שותי''ם נדחים וכדו', פחות היה בקיא, והוא כותב בעצמו, באגרת, שהוא לא בעל מלאכת החיפוש, וכל אחד חלקו בתורה. וכו'. אבל לא על זה הייתה הטענה אלא שנאמר שלא ידע מתשו' הרמב''ם שהובאה בברכ''י בדוכתא, ומהפר'ח' בדוכתא, ושרוב האחרונים חולקים עליו, וודאי היה חוזר, וזה לא מדוייק כלל, וכאמור.
 
מחילה יש לו תשובות בהלכות עגונות הלכה למעשה, ובענינים חמורים אחרים.
זה שלא עסק רוב הזמן בהוראה בהלכות פשוטות כברכות וכו' לא עושה אותו לא בעל הוראה.
לא הבנתי על מה המחילה.
זה מה שאני גם כתבתי.
 
השאלה היא מה הגדר של תנויי, כל מי שהורה הוראה אחת? או שצריך שרגיל ללמד.
יעויין באגלי טל בהקדמה שהיום שהספרים מצויים, גדר "ללמד" הוא "ללמד דרך הלימוד", ובזה עסק ר' אהרן, והעמיד תלמידים מופלגים מורי הוראות, מכח מה שהעמידם בדרכי הלימוד, ואין לך ללמד יותר מזה.
הדוגמא של עגונה אינה הוראה אחת, אלא דוגמא, שנסתבכו הבתי דין בדברים הקשים ביותר, בהוראה, פנו אליו. ובהוראות פשוטות יש רב ביכנ''ס, רב שכונה, מו''ץ וכו'. ופשוט.
 
השאלה היא מה הגדר של תנויי, כל מי שהורה הוראה אחת? או שצריך שרגיל ללמד.
לפי סגנון התגובות פה מתעוררת לי שאלה

מה עם חכם שלום כהן?
הוא היה מורה הוראות??

או שהוא היה ת"ח ורא"י חשוב וכו' וכו'.

ומה עם חכם יהודה צדקה ז"ל
הוא היה מורה הוראות וכד'??

והרשימה עוד ארוכה...

אני לא יודע מאיזה דמיון ומאיזה חלום זה לקוח שצריך להיות "מורה הוראות" בפועל והיינו שחיבר ספרים ושותי"ם וכד'

אדם ת"ח שיושב כל היום וספון באהלה של תורה ומעמיד תלמידים, זה המדד
ולא הספרים וכד'
 
יעויין באגלי טל בהקדמה שהיום שהספרים מצויים, גדר "ללמד" הוא "ללמד דרך הלימוד", ובזה עסק ר' אהרן, והעמיד תלמידים מופלגים מורי הוראות, מכח מה שהעמידם בדרכי הלימוד, ואין לך ללמד יותר מזה.
הדוגמא של עגונה אינה הוראה אחת, אלא דוגמא, שנסתבכו הבתי דין בדברים הקשים ביותר, בהוראה, פנו אליו. ובהוראות פשוטות יש רב ביכנ''ס, רב שכונה, מו''ץ וכו'. ופשוט.
השאלה האם צריך מורה הוראות בפועל או מספיק בכח.
 
לפי סגנון התגובות פה מתעורר לי שאלה

מה עם חכם שלום כהן?
הוא היה מורה הוראות??

או שהוא היה ת"ח ורא"י חשוב וכו' וכו'.

ומה עם חכם יהודה צדקה ז"ל
הוא היה מורה הוראות וכד'??

והרשימה עוד ארוכה...

אני לא יודע מאיזה דמיון ומאיזה חלום זה לקוח שצריך להיות "מורה הוראות" בפועל והיינו שחיבר ספרים ושותי"ם וכד

אדם ת"ח שיושב כל היום וספון באהלה של תורה ומעמיד תלמידים, זה המדד
ולא הספרים וכ'
חכם שלום היה מוסר שיעורים בהלכה מידי שבת.
ורבים מתלמידיו היו שואלים לו הלכות הקשות להם והיה מורה.

לגבי השאר איני יודע.
אך להוי ידוע שדבר זה אינו בא לגרוע מאומה ממעלת החכמים שאינם מורי הוראות.
אבל ההלכה היא (עכ"פ לדעת מרן הגרע"י ובנו אחריו) שאין חיוב לצאת ללויה של מי שאינו מורה הוראה.
 
אתה שמעת?!
על מה אתה מוחה?
זה שאיזה ניק כתב דברים בשמו, תמחה נגד דברי הניק, למה נגדו?

כי אמרו את זה כמה בשמו. והוא לא מיחה על בזיון התורה.
הצג קובץ מצורף 7009

טענה חמודה עד מגוחכת.
נראה לך שהוא יודע מכל מה שנכתב בכל חור בעולם בשמו?
אם היה מתפרסם באמת בראש כל חוצות אה"נ, התפרסם סה"כ באיזו פורום. וגם שם מחו על הדברים.
1750779960066.jpeg

וכן שם בהמשך מתלמידו הר' ללוש
"ליתר דיוק זה מה שנשלח לכל רבני קו ההלכה בהודעה מאת הרב ירון אשכנזי, בדרישה מהרבנים להשיב כולם בהוראה אחידה זו, ששאל למרן (א.ה. הר' יצחק יוסף) שליט"א ע"מ שנדע מה להורות לשואלים הרבים, וכך השיבו מרן (א.ה. הר' יצחק יוסף) שליט"א, שהמרגיש כרבו מובהק חייב לקרוע, ומי שאינו מרגיש כרבו מובהק אין לו בזה חיוב הלכתי".

א"א לעוות את המציאות.
יש כאן עדויות מאנשים מפורשים הידועים כתלמידיו, ולא ניקים עלומים כלשונך,
שזו ההוראה שהוא נתן על הלויה והקריעה על מרן זצוק"ל.
 
שאין חיוב לצאת ללויה של מי שאינו מורה הוראה.
תלמוד בבלי מסכת מגילה דף כט,א
רב ששת אמר כנתינתה כך נטילתה מה נתינתה בששים ריבוא אף נטילתה בששים ריבוא הני מילי למאן דקרי ותני אבל למאן דמתני לית ליה שיעורא
 
תלמוד בבלי מסכת מגילה דף כט,א
רב ששת אמר כנתינתה כך נטילתה מה נתינתה בששים ריבוא אף נטילתה בששים ריבוא הני מילי למאן דקרי ותני אבל למאן דמתני לית ליה שיעורא
הם סוברים שמתני זה רק למורה הוראה, עי' בספריהם.
הצג קובץ מצורף 7010

וכן שם בהמשך מתלמידו הר' ללוש
"ליתר דיוק זה מה שנשלח לכל רבני קו ההלכה בהודעה מאת הרב ירון אשכנזי, בדרישה מהרבנים להשיב כולם בהוראה אחידה זו, ששאל למרן (א.ה. הר' יצחק יוסף) שליט"א ע"מ שנדע מה להורות לשואלים הרבים, וכך השיבו מרן (א.ה. הר' יצחק יוסף) שליט"א, שהמרגיש כרבו מובהק חייב לקרוע, ומי שאינו מרגיש כרבו מובהק אין לו בזה חיוב הלכתי".

א"א לעוות את המציאות.
יש כאן עדויות מאנשים מפורשים הידועים כתלמידיו, ולא ניקים עלומים כלשונך,
שזו ההוראה שהוא נתן על הלויה והקריעה על מרן זצוק"ל.
וה' הטוב יכפר בעד.
אתה מערבב בין חיוב לצאת ללוויה לבין לגבי קריעה.
 
לחזון איש היה את החזון איש זה הספיק לו. הוא עמל בתורה מתוך קדושה וטהרה ויגיעה עצומה, ומעבר למה שהוא השיג במוחו הכביר וליבו הרחב, כלל לא העסיק אותו מה חשבו אחרים. לא עסק בסיסמאות וציטוטים וכמה חושבים כמוהו.
שמעתי שמרן הגרי"ש אלישיב אמר בשבח רבנו האור לציון כי גודל מעלתו היא שיש לו את כח ויכולת הפסיקה מהעיון בש"ס והראשונים.
ואכן יש כאן שתי אסכולות, פוקו חזו שישנם שמשתבחים בידיעת ספרים ומקורות (כמובן בנוסף לעיון) וישנם שלא טורחים להעמיד כעמיר גורנה את כל מי שעסק בנושא.
עוד שמעתי סיפור משעשע על אחד מהרבנים מהאסכולה השניה, שהגיע אליו תלמיד של אחד מפוסקי הדור (מבני אשכנז), שאל אותו הרב "הוא יודע ספרים"?
ומחכו עליה במערבא, אתא גברא וקאי בתוקף פסיקתו הידועה לכל בית ישראל, ומה שואל אותו רב - הוא יודע ספרים?.
 
ואכן יש כאן שתי אסכולות, פוקו חזו שישנם שמשתבחים בידיעת ספרים ומקורות (כמובן בנוסף לעיון) וישנם שלא טורחים להעמיד כעמיר גורנה את כל מי שעסק בנושא.
אני יגיד את מבטי בעניין
שלצערינו ובושתינו בדור האחרון [היינו 40 שנה האחרונות], רוב המחברים המצויים מתחילים תמיד מהאמצע
והיינו ישר קופצים לפוסקים ולשותי"ם

מבלי- להכנס למו"מ בסוגייא

ומכיוון שכן- כח ההכרעה שלהם הוא חלש אע"פ שיש הרבה שותי"ם וכד', אבל כל זה בלי כח הכרעתי כלל, כי את שידוד העמקים בסוגייא לא עשו, אלא רק עברו מלמעלה.

כשאדם משקיע בסוגייא היטב עם הראשונים ומחשבן טוב
אזאי יש לו את הכח לנפות מה נכון ומה יותר מסתדר בסוגייא ומה יותר דחוק

ולכן המדד שהיום מודדים מי בקיא ביותר פוסקים הוא "רדוד" כשלעצמו כי אינו משקיע בעיקר הסוגייא ואין לו בכלל את הכח ההכרעה מה סברא נכונה וישרה ומה דחוקה וקשה.

ולכן כשאני רואה ת"ח ששידד העמקים בבניית הסוגייא, אני יותר סומך עליו אע"פ שלא פתח הרבה שותי"ם וכד', כי סברתו לגשת לסוגייא ולהלכה היא בריאה והיא ישרה, כך שהוא לא נזקק לכל השותי"ם השונים

אך לעומת זאת כשאני רואה ת"ח אחר שכל מה שיש לו למכור זה אחרונים ושותי"ם מבלי לדעת מה דחוק ומה יותר ישר בסוגייא, אלא רק כמונה מעות בעלמא, כל מה שכתוב בספרים הכל מביא, בלי להבחין בין טוב לרע, ובין עיקר לטפל, ובין מה יותר נכון ונכנס בסוגייא ומה יותר דחוק, אני פחות סומך עליו
 
אני יגיד את מבטי בעניין
שלצערינו ובושתינו בדור האחרון [היינו 40 שנה האחרונות], רוב המחברים המצויים מתחילים תמיד מהאמצע
והיינו ישר קופצים לפוסקים ולשותי"ם

מבלי- להכנס למו"מ בסוגייא

ומכיוון שכן- כח ההכרעה שלהם הוא חלש אע"פ שיש הרבה שותי"ם וכד', אבל כל זה בלי כח הכרעתי כלל, כי את שידוד העמקים בסוגייא לא עשו, אלא רק עברו מלמעלה.

כשאדם משקיע בסוגייא היטב עם הראשונים ומחשבן טוב
אזאי יש לו את הכח לנפות מה נכון ומה יותר מסתדר בסוגייא ומה יותר דחוק

ולכן המדד שהיום מודדים מי בקיא ביותר פוסקים הוא "רדוד" כשלעצמו כי אינו משקיע בעיקר הסוגייא ואין לו בכלל את הכח ההכרעה מה סברא נכונה וישרה ומה דחוקה וקשה.

ולכן כשאני רואה ת"ח ששידד העמקים בבניית הסוגייא, אני יותר סומך עליו אע"פ שלא פתח הרבה שותי"ם וכד', כי סברתו לגשת לסוגייא ולהלכה היא בריאה והיא ישרה, כך שהוא לא נזקק לכל השותי"ם השונים

אך לעומת זאת כשאני רואה ת"ח אחר שכל מה שיש לו למכור זה אחרונים ושותי"ם מבלי לדעת מה דחוק ומה יותר ישר בסוגייא, אלא רק כמונה מעות בעלמא, כל מה שכתוב בספרים הכל מביא, בלי להבחין בין טוב לרע, ובין עיקר לטפל, ובין מה יותר נכון ונכנס בסוגייא ומה יותר דחוק, אני פחות סומך עליו
שפתים ישק. ורואים שאותם המנופפים בציטוטים שוגים הרבה היות ולא יודעים את בסיס הדברים ומדמים דאורייתא לדרבנן, מנהג לאסור מעיקר הדין וכו' ויש באמתחתי דוגמאות רבות ואכמ"ל
 
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
ראשי תחתית